ראובן
|
לפני 16 שנים •
10 ביוני 2008
זכרון ילדות מתוק
בעקבות שיחה נזכרתי בימי ילדותי, למעשה, בפעם הראשונה שנחשפתי לאקט שליטה כפשוטו:
הפעם הראשונה שנחשפתי לשליטה הייתה בכיתה ג'. המורה שלנו לגיאוגרפיה (אז קראו לזה שיעור מולדת) - שמה היה חן - הייתה אישה למופת, נאה ושחומה, בעלת שיער קצוץ, כולה אנרגיה וחיוכים אבל גם אסרטיביות בלתי מרוסנת. הערצנו אותה בכיתה, כולנו, מלבד 'מלכת הכיתה' נורית והמעגל שסבב אותה. כנראה נורית הרגישה ש-חן חזקה ממנה, יפה ממנה, יותר קוסמת ממנה ולכן שנאה אותה וזלזלה בה. יום בהיר אחד, חן תפסה את נורית לועסת מסטיק בכיתה. היא שאלה אותה: ''נורית, את לועסת מסטיק בשיעור שלי?'' ונורית פשוט התאבנה. ''יפה מאוד'' אמרה המורה חן ועיניה רושפות, ''עכשיו תבלעי אותו''. עיניה של נורית התרחבו באימה והיא ניענעה בראשה לשלילה. ''נו,'' אמרה חן, ''הכיתה מחכה''. זה היה נכון - כולנו ישבנו מוכי אלם ויראת כבוד לנוכח המעמד. עיניה של נורית הביעו תחינה אילמת, אולם חן לא הסיטה את מבטה, תובעת את עלבונה באופן תקיף. לבסוף זה קרה - עיניה של נורית נעצמו באופן לא-רצוני והיא בלעה את גומי הלעיסה. ''יפה'', אמרה חן בשקט. ''נמשיך בשיעור''. איני יודע אם זו הייתה 'חווייה מכוננת' שעיצבה את אופיי הפסיכו-אירוטי, אולם ללא ספק מאז פיתחתי חיבה לנשים עם מבט של תחינה אילמת, יפות ואומללות, הבולעות לבסוף ונשארות סמוקות במשך כל השיעור. העלו בבקשה זכרונות ילדות מתוקים, ראובן |
|
|
קליבר(שולט)
|
לפני 16 שנים •
10 ביוני 2008
ומאז
אתה בודק אותן האם הן בולעות או .. יורקות ?
לי הייתה חוויה מכוננת חזקה מאד , אחרי הצבא . הייתי כבאי מתחיל ( מכבה אש ) ועקב פציעה , עסקתי במניעת שריפות , הגעתי למוסד של נערות דתיות ששכן כולו בצריפים שלא היה צל של סיכוי שיעמוד באיזו ביקורת כבאות . שבאתי לביקורת , וראיתי את גודל הצרה , המקום היה די נטוש , בשעות אחה"צ שלח חודש קיצי לוהט , המנהלת משום מה החליטה להעניש תלמידה בנוכחותי ולעיני קרה הבלתי יאמן , היא לקחה את התלמידה על ברכיה , הרימה את חצאיתה והתחילה להצליף בה. לידי . חזרתי לתחנת הכיבוי , והממונה עלי ראה שקרה משהוא .. ככל הנראה הייתי מאד חיוור / נסער וכד' הרומני הזקן מיד הבין .. עשתה לך את הקטע עם הבחורה ? כן עניתי , טוב נו , תביא נחתום על האישור שלהם גם השנה .... |
|
|
| צוצי |
לפני 16 שנים •
10 ביוני 2008
ובהקשר למלכת הכיתה.. הלכנו כמה ילדות ליד חורשה שהיה שם סוטה שחשף את עצמו. בא גבר ואמר למלכת הכיתה שהיא הכי יפה ושאני הכי סקסית... ושהתחת שלי ישגע את כל הגברים במדינה 
|
|
|
| צוצי |
לפני 16 שנים •
10 ביוני 2008
נלחץ לי פעמיים מ
 ו 
|
|
|
| Mooooon |
לפני 16 שנים •
10 ביוני 2008
בסדר, גם אני רוצה.
אתם יודעים איך מחתלים תינוקות ברוסיה ?
לוקחים שמיכה או סדין ועוטפים אותם מכף רגל ועד הראש, היטב היטב, כך שהם נראים כמו גולם. אז אצלי החוויה המכוננת היא עוד מגן חובה. כי בגן חובה יש הפסקת צהרים, בה חייבים לישון, כמו גם בהרבה גנים בארץ. אבל ילדים בגיל 5 כבר לא נהוג לחתל. לא נהוג ? אומממ ... מי אמר ? בגנים ברוסיה נהוג ועוד איך. אז את הילדים שלא נרדמו, שחקו והשתוללו והפריעו לאחרים לישון, ועצבנו את הגננות ... הגננות חיתלו אותם, לא משנה מה הגיל. גם בתור עונש וגם כדי שהגננות לא יצטרכו להתעסק עמם. היו גננות שעשו את זה חפיף, אבל היו כאלה שקשרו כמו שצריך. בונדג' אמיתי. אז הייתי שוכב במיטה, עושה את עצמי ישן (כדי שלא יקשרו אותי גם), והייתי מציץ על המיטות הסמוכות, שם שכבו בנות שנראו כמו מומיות, עטופות בשמיכה וקשורות בכמה סרטים צבעונים, כדי שלא יוכלו לשחרר את עצמן. הבנות היו ממררות בבכי זמן קצר ואז נרדמות – יש להודות שהבונדז' עשה את שלו. הגננות היו משחררות אותן מהקשרים בעודן ישנות כך שכשהן היו מתעוררות הן כבר היו חופשיות. הן תמיד התעוררו במצב רוח רגוע וטוב. מסתבר שלמראות הכל השיטה פועלה. מאז הבונדז' בדמי. בגיל 13 כבר הייתי קושר כל מה שרק יכולתי. ולפעמים מאוחר בערב, כשבת הזוג שלי עצבנית ומתוסכלת מעוד יום מורט עצבים שעבר עלינו, מלאת טענות על כל העולם ועלי, אני פשוט עוטף אותה בשמיכה, מותח היטב וכושר עם הרבה חבל. למראות שהיא וינילית. ושם אותה לישון. תאמינו לי, זה פועל. |
|
|
ביג-אן
|
לפני 16 שנים •
10 ביוני 2008
הוהו הו כמה סיפורים אני יכולה למצוא
(שאתחיל מהגננת המתעללת שמשכה באזניים ולא היתה פותחת לנו את הכפתורים כשהיה לנו פיפי??)
לא, אני דווקא אתחיל עם רחל אהרוני! הנה שמה וגדולתה מתפרס כאן. המורה האכזרית והמשפילה . שלוש שנים. רצף ושצף של השפלות יומיות .. כמו " למה לא הסתרקת.. תראו אותו , מי יכול להסביר לו איך מסתרקים. תעמוד שכולם יראו כמה אתה מלוכלכך, ועד.. תראו לי את הצפרניים שלכם.. בוא נראה מי היום לא ניקה צפרניים, ודרך .. מבטים ששרפו את המעיים במקום על אי הכנת שיעורי בית, עמידה מול הקיר תוך כדי מילות השפלה, משפטי זילזול בהורים ובכוחן ובצורך של הילד לבכות.. גדלתי והפכתי חונכת לתלמיד כיתה ד וראו זה פלא היא היתה המורה שם.... והמסכת נמשכה כלפי האומללים בדיוק כמו שהיתךה כלפינו. זה היה ואוו.. הייתי מוכנה להתעלל בה בחזרה. |
|
|
דובדבן
|
לפני 16 שנים •
10 ביוני 2008
Re: זכרון ילדות מתוק ראובן כתב/ה: בעקבות שיחה נזכרתי בימי ילדותי, למעשה, בפעם הראשונה שנחשפתי לאקט שליטה כפשוטו:
הפעם הראשונה שנחשפתי לשליטה הייתה בכיתה ג'. המורה שלנו לגיאוגרפיה (אז קראו לזה שיעור מולדת) - שמה היה חן - הייתה אישה למופת, נאה ושחומה, בעלת שיער קצוץ, כולה אנרגיה וחיוכים אבל גם אסרטיביות בלתי מרוסנת. הערצנו אותה בכיתה, כולנו, מלבד 'מלכת הכיתה' נורית והמעגל שסבב אותה. כנראה נורית הרגישה ש-חן חזקה ממנה, יפה ממנה, יותר קוסמת ממנה ולכן שנאה אותה וזלזלה בה. יום בהיר אחד, חן תפסה את נורית לועסת מסטיק בכיתה. היא שאלה אותה: ''נורית, את לועסת מסטיק בשיעור שלי?'' ונורית פשוט התאבנה. ''יפה מאוד'' אמרה המורה חן ועיניה רושפות, ''עכשיו תבלעי אותו''. עיניה של נורית התרחבו באימה והיא ניענעה בראשה לשלילה. ''נו,'' אמרה חן, ''הכיתה מחכה''. זה היה נכון - כולנו ישבנו מוכי אלם ויראת כבוד לנוכח המעמד. עיניה של נורית הביעו תחינה אילמת, אולם חן לא הסיטה את מבטה, תובעת את עלבונה באופן תקיף. לבסוף זה קרה - עיניה של נורית נעצמו באופן לא-רצוני והיא בלעה את גומי הלעיסה. ''יפה'', אמרה חן בשקט. ''נמשיך בשיעור''. איני יודע אם זו הייתה 'חווייה מכוננת' שעיצבה את אופיי הפסיכו-אירוטי, אולם ללא ספק מאז פיתחתי חיבה לנשים עם מבט של תחינה אילמת, יפות ואומללות, הבולעות לבסוף ונשארות סמוקות במשך כל השיעור. העלו בבקשה זכרונות ילדות מתוקים, ראובן ראובן שלי יקר, אינני יודעת אם הזיכרון הזה בדס"מי או לא. אבל הוא מתוק. בילדותי נהג אבי לקנות תרנגול כפרות ולקשור אותו לרגל של שולחן העץ במטבח. אני זוכרת את הבוקר שהתעוררתי לקריאתו. זינקתי מהמיטה, העפתי שמיכה וטסתי זורחת מאושר למטבח. במשך שעות ניסיתי לרכב על העוף העגלגל והחמקמק ללא הצלחה. כשכולם כבר קמו הייתי מותשת ומיוזעת. והתרנגול נותר לא כנוע ועירני. המבט העירני שלו העביר אותי על דעתי. זעמתי ממש. כי לא זכיתי לראות את מבט התחינה בעיניו. וכל כך חיכיתי לזה. לכן כשנעלם בצהרי היום שמחתי. שלך, דובדבן |
|
|
|
דובדבן
|
לפני 16 שנים •
10 ביוני 2008
.
[quote="ראובן"]
|
|
|
godisafemale(שולטת)
|
לפני 16 שנים •
10 ביוני 2008
פוסט כיף...אגיב בשלב מאוחר יותר אבל הפעם לא אדלג על מחווה לקליבר הלא הוא "שוני הכבאי"
אני. |
|
|
דולי .(שולטת)
|
לפני 16 שנים •
11 ביוני 2008
והזכרונות שלי :) |
|
|