שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

זרימה טבעית.

שוטרת*
לפני 16 שנים • 24 באוג׳ 2008

זרימה טבעית.

שוטרת* • 24 באוג׳ 2008
והיא כמו הים.
גדולה, עצומה- עוצמתית,
מכה בגליה, את החוף.
חולות נודדים. חולות משעממים. כל גרגר דומה למשנהו.
מכת גל אחת קטנה, והם נסחפים אחריה.
רודפים אחרי הגל שלה, אל תוך עמקיה,
לחיות חיים שלמים תחת מיימיה.
והיא סוחפת, כי כך הטבע מכתיב לה
והיא משתעממת ,כי הנה עוד גרגר ששייך לה.

ובאחד הגלים אותם שלחה להכות, הרגישה בסלע.
והגל חזר ריק כלעומת שבא.
אז היא שלחה אחד חזק יותר, שאף הוא הגיע נטול שלל.
וכשכל תשומת ליבה מופנית רק אליו ,
לא מפסיקה להרטיב את פניו
גל רודף גל,
והוא נסדק.

הוא לא חי תחתיה. הוא נשאר נטוע במקומו, אך חלקים ממנו , תמיד יחזרו יחד איתה אל הים
והיא, תמיד תישאר בין סדקיו, ההולכים וגדלים.
עושים לה מקום בתוכו.
בלוסום​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 24 באוג׳ 2008

Re: זרימה טבעית.

בלוסום​(לא בעסק) • 24 באוג׳ 2008
שוטרת* כתב/ה:
הוא לא חי תחתיה. הוא נשאר נטוע במקומו, אך חלקים ממנו , תמיד יחזרו יחד איתה אל הים
והיא, תמיד תישאר בין סדקיו, ההולכים וגדלים.
עושים לה מקום בתוכו.



למה הוא צריך להפצע כדי לזכות באהבתה? icon_rolleyes.gif
Morticia
לפני 16 שנים • 24 באוג׳ 2008

Re: זרימה טבעית.

Morticia • 24 באוג׳ 2008
כי פורום הבנים על הבנות נמצא that way?
icon_lol.gif


{לא מכוון אליך חתולונת... חלילה}
נעולה​(לא בעסק)
לפני 16 שנים • 24 באוג׳ 2008

Re: זרימה טבעית.

נעולה​(לא בעסק) • 24 באוג׳ 2008
Morticia כתב/ה:
כי פורום הבנים על הבנות נמצא that way?
icon_lol.gif


{לא מכוון אליך חתולונת... חלילה}


את מתכוונת לפורום "עושים סוויץ'"? icon_rolleyes.gif
שוטרת*
לפני 16 שנים • 24 באוג׳ 2008
שוטרת* • 24 באוג׳ 2008
אני דווקא לא רואה בזה פציעה, יותר התגלות.
התגלות שלו אליה ושלה אליו.
מעין הטמעות של האחד בשני.
אבל שאלה יפה (:
שאלה שמביאה אותי לחשוב , שכן. אני גם רואה באקט של פציעה על מנת לזכות באהבה , כשזה מגיע ממקום עמוק , רמת התמסרות גבוהה ומוערכת.
הדורבנים​(נשלט)
לפני 16 שנים • 24 באוג׳ 2008
הדורבנים​(נשלט) • 24 באוג׳ 2008
שרשור מדהים, בעיניי. בהמון מובנים.

אבל הוא מעולה שאלה שכבר הטרדה אותי מזמן מזמן, עוד שהייתי רווק שעיר..
נראה שהדרך היחידה שדומית תרצה אותך היא לשחק אותה הארד טו גט. כי יש כלכך הרבה גרגירים שמסתובבים שם, זאת הדרך היחידה להתייחד (תרתי משמע )

אבל אז באה השאלה: מה הזמן להכנע? זה כמו משחק מקדים, שככל שהוא ארוך יותר האורגזמיה (רגע הכניעה וההתמסרות) חזקה יותר. אבל ואחרי האורגזמיה, מה? זהו, אתה לא שווה יותר? ואם אתה רוצה קשר יותר עמוק? אין לה מה לעשות איתך אחרי שהתפוררת לגרגירים קטנים, לא?
Morticia
לפני 16 שנים • 24 באוג׳ 2008
Morticia • 24 באוג׳ 2008
תגיד לי fog...

What ever happend to
"They lived hapiily ever after?"

icon_lol.gif
שוטרת*
לפני 16 שנים • 24 באוג׳ 2008
שוטרת* • 24 באוג׳ 2008
אני לא יודעת לגבי "דומית" פוג יקר, אני יודעת לגבי.
כן, אם מישהו נותן משהו כל כך מהר, סימן שהוא לא צריך אותו. סימן שאין לו ערך. לא הייתי רוצה נשלט שנכנע לי כי הוא תחת ההגדרה הזו. אלא תוך היכרות ותחושת שייכות שנבנית. תחושת הערצה שנבנית. זה לא 'הארד טו גט' בעיני, זה 'יש לי מה לתת, וזה לא לכל אחת'.
מה הזמן להיכנע? כשאתה מרגיש שכל תא בגוף שלך נעמד דום לקראתה. כשאתה מרגיש שאם לא תמלא מבוקשה, תחדל להיות. זה יכול לקחת יומיים אינטנסיביים, זה יכול לקחת חודשים ארוכים, הזמן לא מדד. רק הדברים שעברתם בזמן הזה. וכשהיא מפוררת אותך לגרגרים קטנים, בעמל רב יש לציין, לא כי שיחקת , אלא דווקא כי לא. דווקא כי אתם לא משחקים, אתם נוגעים ברובדים היותר עמוקים ואמיתיים, דווקא בגלל זה , כל גרגר ישמר , דווקא בגלל זה , כל גרגיר יוערך.

אה ו..

ציטוט: שרשור מדהים, בעיניי. בהמון מובנים.


hug2.gif
Aציבעוני​(אחר)
לפני 16 שנים • 24 באוג׳ 2008

וואו

Aציבעוני​(אחר) • 24 באוג׳ 2008
איזה עומק
זה ביכלל לא מיתרחש בחוף

פשוט איין סופי
הדורבנים​(נשלט)
לפני 16 שנים • 25 באוג׳ 2008
הדורבנים​(נשלט) • 25 באוג׳ 2008
מורטישיה
אני לא חושב שיש כזה דבר "הפילי אוור אפטר". זה נכון לאגדות של דיסני, בהם הנסיכות מחכות בשקט שיצילו אותם, ורק רוצות נסיך, ביית וילדים ותו לאו.
האם כל הנשים הן כאלו (אם דגש על ה"ותו לאו")? אם כן אז היה לי עצוב בחיים, כיוון שבחיים לא הייתי מתחתן... icon_smile.gif
(אני ושאקטי דיברנו על זה היום, במקרה)

שוטרת
כיון שהסיפור הקצרצר באמת מדהים, אני אזרום עם התשובה שלך:

את בעצם אומרת שהוא לא יכול לבחור מתי להתפורר. העמידה שלו היא דרך הטבע, וגם היא מפוררת אותו רק בטבעיות.
הוא חש בתהליך חסר אונים, מביט בו נרעש ונוגה כניצב, מבחוץ כלפי פנים. כל ניסיון לשנות את מהלך הדברים יהיה להתנגד לטבע, והוא יודע זאת. לכן השאלה "מתי להכנע" לא קשורה אליו כלל.

אבל הוא בוודאי מפחד, וחלק מהפחד הוא מה יקרה שבוע אחרי שכל מה שישאר ממנו זה פרורים (אותם פירורים שהיא בוודאי תנצור ותשמור לעד, ותעריך.. עד שעמום. שבוע בערך?) האין הפחד שלו מוצדק בעינייך?

ומכוון אחר - גם היא בוודאי יכולה לזמן איזה הוריקאן שתפורר אותו בבת אחת לפירורים. הרשי לי לנחש שהיא לא תעשה זאת. מפאת הכבוד שהיא רוכשת לו? או פשוט מחוסר התועלת של הפירורים שיישארו..

אין מה לעשות, המשחק עצמו הוא המרגש פה... לא?