שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

תופעת "האח הגדול"

Madame T​(שולטת)
לפני 15 שנים • 17 בדצמ׳ 2008

תופעת "האח הגדול"

Madame T​(שולטת) • 17 בדצמ׳ 2008
למי שצפה באדיקות בתוכנית, למי שלא צפה כלל או למי שצפה רק מעת לעת, נראה לי שתופעה זו כולל ההצבעה ההמונית בעד המועמדים השונים (מתי פעם אחרונה הצביעו כל כך הרבה אנשים למשהו כאן בארץ?) היא תופעה מענינת ביותר מבחינה סוציולוגית ואנתרופולוגית ואף כלכלית כמובן, כי אין ספק שלא מעט אנשים הרויחו מה'משחק' הזה (ואני לא מדברת רק על הזוכה שפרה). אני מעלה את זה כאן כהרהור וחומר למחשבה, כי נראה לי שעוד רבות יסופר, יתואר וידובר בתוכנית זו - במשמעויותיה והשלכותיה - ולא משנה אם אתם אישית תומכים בה או לא.
לא קשורה
לפני 15 שנים • 17 בדצמ׳ 2008

Re: תופעת "האח הגדול"

לא קשורה • 17 בדצמ׳ 2008

עורכי העיתונים, מרצי ומתרגלי האקדמיות השונות בתחומי תקשורת, סוציולוגיה, מגדר, תרבות וחברה,
עוד יקללו את היום שהם אישרו לכתוב על הנושא.
מבלי לצפות כלל בתוכנית, מצאתי את עצמי יודעת מי זה בובליל, מה זה פרידמן,
ועוסקת בשאלות, האם צריך להוריד מהאויר אזכור למין בכפיה והאם הומוסקסואל בטלויזיה מהווה ייצוג קהילתי או לא?

בגדול, אם יש תחום מחקר בתקשורת שיש לגביו הסכמה, הוא שצפיה בטלויזיה מחזקת עמדות קיימות.
כלומר, אם מישהו היה בעד/נגד מחלוקת עדתית, תוכניות ראליטי, אשכנזים, מזרחים, הומואים, טלויזיה נמוכה וכדומה, התוכנית הזו חיזקה אצלו את העמדות, מודעות או סמויות.

אני כבר מריחה את הטקסטים שטוענים כי הייתה התגייסות תקשורתית למען X, כי בחירת אשכנזיה החזירה את הסדר על כנו, כי צריך להפסיק עם האסקפיזם,
כי היה כאן ניצול של אנשים תמימים, קריאות נגד הפקה נוספת, דרישה להגביל את תכני ה"ראליטי" ועוד.

התכנית הזו הסתיימה, אבל, השיח של קבוצות שונות לגביה, רחוק מלהסתיים.
אני תוהה אם מישהו כבר בדק למי בובליל מצביע ואם זה יחזק אותו בסקרים.

טלויזיה בעלת מכנה משותף רחב, היא כמעט תמיד בעלת מכנה משותף נמוך/צהוב/מציצני/טרגדי.
וזה לא אומר דבר על העם היושב בציון, שלא נאמר קודם לכן. וגם לא בהכרח על התרבות ככללה.
זה כן אומר דבר אחד. אנשים, לא משתנים במהותם. אף פעם.

אם יש משהו שאני שמחה עליו הוא שהעסק הזה נגמר!
נמאס לי כבר להיות בחדר ולהבין שלא לצפות באח הגדול זו נכות חברתית מדרגה ראשונה.
מלך הארץ​(לא בעסק)
לפני 15 שנים • 17 בדצמ׳ 2008
מלך הארץ​(לא בעסק) • 17 בדצמ׳ 2008
הימים בהם לממסד הייתה השפעה ואפילו מונופול על עיצוב התרבות חלפו לבלי שוב.

היום יש יותר משתיים שלוש תחנות רדיו ותחנת טלויזיה אחת צנועה שמנסה להרגיל את הצופים לשמוע קונצרטים ולצפות בעמוד האש וכיו"ב.

תכניות הריאלטי אינן המצאה ישראלית ואינן רק תופעה ישראלית - הן משקפות את הריאליטי - את המציאות בכל מקום בו הן קיימות.

בקיצור - זה מה יש וזה אנחנו לטוב ולרע וגם אם חשבנו שאנחנו - החברה הישראלית - נראים יותר טוב - אז זהו שלא.

מי שלא נעים לו להסתכל בראי, יכול לזפזפ לערוץ אחר ולחשוב שהוא חי בטלנובלה אמריקאית או ארגנטינאית או לערוץ mezzo אם כתבתי נכון ולצפות בקונצרטים כמו פעם.

.
בקרקעית האוקיאנוס​(נשלט)
לפני 15 שנים • 21 בדצמ׳ 2008
ובכן , כדאי לכם, ואולי חובה חברי הכלוב לשמוע את זה:
בתוכנית זהבי עצבני על "האח הגדול":

http://www.103.fm/include/updateview.aspx?id=zeh0211086&start=zeh0211086
Tame
לפני 15 שנים • 21 בדצמ׳ 2008
Tame • 21 בדצמ׳ 2008
וזה רק הנזק המיידי והברור לעין, שאר הנזקים של הז'אנר הזה (לא רק של התוכנית הספציפית הזו) עוד יגיעו. אני מזועזע לגלות את מה ששמעתי היום, מעולם לא ראיתי פרק בתוכנית אבל מהשיח החברתי הבנתי שיש איזה מאבק בין "הפרידמנים לבובלילים" שהוא מעין מאבק בין מזרחיים לאשכנזים איזשהו מין שחזור של ההיסטוריה הישראלית בניצוחו של השד העדתי, לא משהו שלא ראינו. אבל בין זה לבין הביטוי "פרידמנים מתים" (ותחשבו רגע על השלכותיו החברתיות והתת מודעות של הביטוי הזה, לא במשמעות של "צריך להרוג אותם" כי לא זה מה שמשודר אלא יותר בכיוון של "מת מהלך ללא נשמה") יש תהום עמוקה ועצם הגישור עליה בטלויזיה, בצורה שהיא לא רק לא מגונה אלא מובלטת ומשודרת להמונים היא פשוט התאבדות חברתית, ברמת המאקרו.
וריאציה פשוטה וחסרת מעוף לתורת הגזע, כזו שכל אימבציל יכול לחשוב עליה ולכן כל אימבציל יכול לקבל אותה ולהשתמש בה כבהגדרה רלוונטית לחייו היום יומיים.
השאלה הייחידה שנשארה היא מהי השכיחות היחסית של אותם אימבצילים (ולא משנה מאיזה מוצא הם) באוכלוסייה הכללית.. אולי לפי המדד של עד כמה שגור יהפוך הביטוי המטומטם הזה בשיח הציבורי נוכל לדעת לאן מועדות פניה של החברה הישראלית.
electro-z
לפני 15 שנים • 21 בדצמ׳ 2008
electro-z • 21 בדצמ׳ 2008
Sigurd כתב/ה:


תכניות הריאלטי אינן המצאה ישראלית ואינן רק תופעה ישראלית - הן משקפות את הריאליטי - את המציאות בכל מקום בו הן קיימות.

בקיצור - זה מה יש וזה אנחנו לטוב ולרע וגם אם חשבנו שאנחנו - החברה הישראלית - נראים יותר טוב - אז זהו שלא.

מי שלא נעים לו להסתכל בראי, יכול לזפזפ לערוץ אחר ולחשוב שהוא חי בטלנובלה אמריקאית או ארגנטינאית או לערוץ mezzo אם כתבתי נכון ולצפות בקונצרטים כמו פעם.

.


לא יכול להסכים לנאמר כאן

מאמר קצר שקראתי באחד העיתונים (לצערי לא זוכר את שם הכותב או העיתון) תהה באופן חכם על הראיה העכשיוית של "מהי תרבות".
היום בעידן הקפיטליזם החזירי המדד ליצירה מוצלחת אינו האימפקט התרבותי, האסתטי או הרגשי. המדד היום ליצירה מוצלחת הוא אחד - ריווחית או לא ריווחית. וזו אולי ההשקה היחידה של תוכניות ראלטי למציאות כתוצר (נכון יותר לאמר מוצר) המשקף את המציאות.

תוכניות ריאלטי הן מוצר המשווק באופן אגרסיבי ושיטתי. הן זולות להפקה (אין צורך כמעט בתסריט, צוותי הצילום זולים כי אין חשיבות לקומפוזיציה, השחקנים בחינם) והן מייצרות הרבה מאד רווח באופנים שונים. תוכן איכותי (צילום של קונצרט זה דווקא זול לייצר) עולה הרבה ומרוויח פחות. על פי הראיה הקפיטליסטית הוא מהווה תרבות נחותה לתוכנית ראלטי או טוק שואו - הוא מרוויח פחות אזי הוא תרבות מוצלחת פחות.

אי אפשר לאמר כי אין ממסד הקובע מדיניות תרבותית או אי-תרבותית. לא ניתן להתעלם מכך שזכייניות הרשות השניה קיבלו מנדט תחת תנאים מסויימים ליצר ולשדר טלויזיה שהיא גורם מכריע בקביעת טרנדים. זכיינות שידור היא עסק כלכלי (שעל ריווחיותו ואופן יצור הרווח הזה אפשר להתווכח ) בעל מגבלות רגולטיביות בהן הזכייניות לא עומדות ואפילו לא מנסות לעמוד.

הן אמורות ליצר מגוון גדול של תכנים באיכויות כאלה ואחרות ולצערנו הם עושות לעצמן חיים קלים על חשבוננו ועל כך יוצא קצפם של צופים המעוניינים בתוכן מורכב יותר. כי מגיע להם מתוקף חוק!

ברוב חוצפתן מנסות הזכייניות להכליל תוכניות כמו האח הגדול תחת הפקות תעודה מקוריות שהן חייבות להפיק. הן גוזלות ממך כצופה את הזכות הבסיסית לצרוך תוכן עמוק ומעניין יותר מבלי להעביר ערוץ. זו חובתן מתוקף המנדט שניתן להן והן משתינות על החובה הזו בקשת (ולא רק קשת).

גילוי נאות - הכותב הוא יוצר דוקומנטרי לא ממורמר, אבל כזה שמבין היטב שמהשוק הישראלי לא תבוא ישועתו icon_smile.gif
electro-z
לפני 15 שנים • 21 בדצמ׳ 2008
electro-z • 21 בדצמ׳ 2008
מי שכתב את המאמר שהזכרתי הוא רוגל אלפר ב"תרבות מעריב"

ותודה לפיליפה שטורחת להזכיר לי }{
Black Roses
לפני 15 שנים • 22 בדצמ׳ 2008
Black Roses • 22 בדצמ׳ 2008
הייתי עושה מאיתי אחלה עבד icon_wink.gif
Madame T​(שולטת)
לפני 15 שנים • 22 בדצמ׳ 2008
Madame T​(שולטת) • 22 בדצמ׳ 2008
ראשית מודה לכל מי שהגיב עד כה. קראתי בענין את תגובותיכם. האזנתי גם לאותה שיחה טלפונית של נתן זהבי עם מר פרידמן, שסיפר על בנו שמסרב ללכת לביה"ס, שכן שם משפחתו הפך לשם גנאי. מסתבר, שהשד העדתי עדין חי ונושם ובועט בקרבנו כשחיציו מופנים הפעם אל האשכנזים אשר ביננו.

לאור דברים שנאמרו כאן, וברור לי שהשיקול המסחרי הוא העומד בראש מעייניהם של אלו המפיקים ומעלים תוכניות כדוגמת "האח הגדול", האם אתם סבורים שהימנעות מתוכניות כאלה תשנה את מציאות חיינו בהנחה שתוכניות כאלו אכן מהוות שיקוף מהימן פחות או יותר של המציאות, או שאולי יש פה אכן מראה שמעמידים לנגדנו ושלא יזיק לנו להתבונן בה מעת לעת ולראות איך אנו מצטיירים בתוכה, כל אחד על פי השקפת עולמו, מוצאו וכן הלאה? אין לי ספק, שהתוכניות מהסוג הזה הן אגרסיביות, לא מעודנות וכו', אבל עם כל הדרך הבוטה שבה הן מציגות את הדברים כפי שהשתקף מהשיח בין בני הבית המתחלפים, האם יש לדעתכם להמנע לחלוטין מתוכניות שכאלו או שיש לנו מה ללמוד מהן?
Inside your head
לפני 15 שנים • 22 בדצמ׳ 2008
Inside your head • 22 בדצמ׳ 2008
electro-z כתב/ה:


לא יכול להסכים לנאמר כאן

מאמר קצר שקראתי באחד העיתונים (לצערי לא זוכר את שם הכותב או העיתון) תהה באופן חכם על הראיה העכשיוית של "מהי תרבות".
היום בעידן הקפיטליזם החזירי המדד ליצירה מוצלחת אינו האימפקט התרבותי, האסתטי או הרגשי. המדד היום ליצירה מוצלחת הוא אחד - ריווחית או לא ריווחית. וזו אולי ההשקה היחידה של תוכניות ראלטי למציאות כתוצר (נכון יותר לאמר מוצר) המשקף את המציאות.

תוכניות ריאלטי הן מוצר המשווק באופן אגרסיבי ושיטתי.
הן זולות להפקה (אין צורך כמעט בתסריט, צוותי הצילום זולים כי אין חשיבות לקומפוזיציה, השחקנים בחינם) הן מייצרות הרבה מאד רווח באופנים שונים.
תוכן איכותי (צילום של קונצרט זה דווקא זול לייצר) עולה הרבה ומרוויח פחות.
על פי הראיה הקפיטליסטית הוא מהווה תרבות נחותה לתוכנית ראלטי או טוק שואו - הוא מרוויח פחות אזי הוא תרבות מוצלחת פחות.

אי אפשר לאמר כי אין ממסד הקובע מדיניות תרבותית או אי-תרבותית. לא ניתן להתעלם מכך שזכייניות הרשות השניה קיבלו מנדט תחת תנאים מסויימים ליצר ולשדר טלויזיה שהיא גורם מכריע בקביעת טרנדים. זכיינות שידור היא עסק כלכלי (שעל ריווחיותו ואופן יצור הרווח הזה אפשר להתווכח ) בעל מגבלות רגולטיביות בהן הזכייניות לא עומדות ואפילו לא מנסות לעמוד.

הן אמורות ליצר מגוון גדול של תכנים באיכויות כאלה ואחרות ולצערנו הם עושות לעצמן חיים קלים על חשבוננו ועל כך יוצא קצפם של צופים המעוניינים בתוכן מורכב יותר. כי מגיע להם מתוקף חוק!

ברוב חוצפתן מנסות הזכייניות להכליל תוכניות כמו האח הגדול תחת הפקות תעודה מקוריות שהן חייבות להפיק. הן גוזלות ממך כצופה את הזכות הבסיסית לצרוך תוכן עמוק ומעניין יותר מבלי להעביר ערוץ. זו חובתן מתוקף המנדט שניתן להן והן משתינות על החובה הזו בקשת (ולא רק קשת).

גילוי נאות - הכותב הוא יוצר דוקומנטרי לא ממורמר, אבל כזה שמבין היטב שמהשוק הישראלי לא תבוא ישועתו icon_smile.gif


לא יכולה להסכים עם חלק מהדברים שנאמרו כאן

סל התרבות הוא מושג נרחב שכולל בחובו לא מעט, החל מהפקות קטנות שעולות במתנ"סים שכונתיים וכלה בהפקות ענק גרנדיוזיות על בימות שנבנו במשך ימים ולילות, החל מזבל טלויזיוני נחות ולא מעורר שום שביב אינטיליגנטי כלה בפסאדו-איכות תרבותית, מקורית ומושקעת... ויש עוד המון רבדים לסל הזה.

אם נעזוב לרגע את המונח "תרבות" הצידה (מבטיחה לחזור לזה, באמא) ונתמקד למספר שורות ב"תופעת האח הגדול" יש לא מעט דברים שניתן לומר על התופעה הזו.
זבל שנצרך בכמויות ענק, זבל הוא זבל הוא זבל, פח אשפה עבור אלו שנחנו באינטיליגנציה ויכולת חשיבה מורכבת, מעוז הפריפיריות, נבוב, שטחי, לא עמוק, בושה, עלבון לאנושות, קקי, פיפי, גבול אדום (!), לא SSC, יש להוקיע את מפיק התכנית ולהכניס אותו לרשימת הדומים המסוכנים! וכולי...
בידור, בידור, נטו בידור, ושוב בידור... עם המציאות שנוחתת עלינו מדי יום (ולא קלה היא, בלשון המעטה) חייל חטוף שכמהה לבית אמא, קסאמים וגרדים בישובי עוטף עזה, ממשלה שההתנהלות שלה שואפת למשחק בארגז חול בגן שולה, שחיתויות, עולם תחתון, תאונות דרכים, סמים, אלימות במשפחה, אלימות בכלל ואני יכולה להמשיך את הרשימה לעוד מספר שורות לא מבוטל...
חיבור מהיר באפיק 22 בכבלים וניתוק מוחלט לשעתיים מזוועות היום שניחתות עלינו ללא הרף כאילו עמדנו מול מכונת ירי של כדורי טניס, זו לא קללה, זה אף מבורך.
מסכימה עם האמירה שמדובר במוצר "פאטס-פוד" טלויזיוני, אך לחלוטין לא מסכימה עם הטיעונים של "הפקה זולה".
עלות ההפקה של האח הגדול יכולה לכסות 2 הפקות (אם לא יותר) של סדרות/סרטי מקור ישראליות.
ההשקעה הגדולה בתכנית הזאת באה לידי ביטוי בכ"כ הרבה אספקטים: בניית הוילה (קבלנים, עובדי בניין, ציוד עבודות בניין) רישות הבית בלא פחות מ-50 מצלמות ומיקרופונים (ציוד, אנשי סאונד, אנשי תפעול) הצוות מאחורי הקלעים (האח הגדול, הפסיכולוגית, המנחים) האוכל (התקציב השבועי של הדיירים) השחקנים לא בחינם ב-כ-ל-ל (ניתן להם תשלום כלשהו על השתתפותם) תחזוקה שוטפת של המשימות ואם לא אעצור כאן, יגמר לי האויר...
עם כל האמצעים הכספיים שהושקעו בתכנית הזאת, הרי לגיטימי שההפקה תרצה פידבק ראוי מהצופים ואף לכסות את עלויות ההפקה + לצאת ברווח שהולם את המאמצים שהושקעו למען בידור עם ישראל כולו.
וכאן נכנסים לתמונה השיווק האגרסיבי ונותני החסות, מה שנראה לי לגיטימי לחלוטין.

ויש מקום לשאול למה לא להשקיע את הכסף הרב בסדרות/סרטי מקור ישראליים? במחילה מכבודכם - ככה.
כי ככה הם רוצים, כי ככה בא להם, כי הם יכולים.
היופי שבדמוקרטיה, ניתנת לכם הזכות המלאה לבחור, להחליט מה נכון לכם לצרוך ואף להתלונן על כך כמי שגזלו מהם את טיפת האויר האחרונה שעוד נותרה ביקום.

מאחר ונשבעתי באמי ונתתי את הבטחתי שאחזור ל"תרבות מהי, ולאן מועדות פנינו?"...
האח הגדול זו תרבות בידור קלילה, לא מזיקה ומשובבת דעת ופניי מועדות לעונה השניה.