תובנות משיחות של הזמן האחרון

תובנות משיחות של הזמן האחרון

ליידי תמרה​(שולטת) • 11 בינו׳ 2009

כמה תובנות עלו בי בעקבות כמה שיחות עם אנשים שונים, כולן מהשבוע האחרון.

האחת, בדס"מ אינו מצוי בפרקטיקה מסויימת. יש המון זוגות קינקים שם בחוץ, שנהנים מקשירות, מחדירה, מקללות, מהצלפה, לפי טעמם, בלי להיות בדס"מים. זה יכול להיות משחק, תיבול נחמד למין.

המהות של שולטת או שולט, כפי שאני רואה את זה, היא ההנאה מהשליטה עצמה, הצורך הזה שלא מתמלא במשחק כשלעצמו. כפי שהמהות של נשלט או נשלטת מצויה בצורך הזה בכניעה, בריצוי, ולא במניירה זו או אחרת, למרות שרבות המניירות המקובלות. הסדיסטית והמזוכיסטית יהנו מהכאב, וזה יכול להגיע לחלוטין בנפרד מהשליטה, או ביחד איתה. אפשר לעשות בדיוק את אותם הדברים עם מישהו שאינו נשלט, וזה פשוט לא ירגיש אותו דבר, לדעתי. למרות שמבחוץ זה אולי ייראה בדיוק אותו הדבר: הירידה על הברכיים, נישוק כפות הרגליים - אין בהם דבר כשלעצמם בלי הכוונה שמאחוריהם, בלי ההנאה או הכאב שבפנים. ואני מודעת לכך שכל דיבור על "מהות" הוא בעייתי, ושיש שיחלקו עלי. אשמח לשמוע, לכן אני כותבת את הדברים האלו כאן.

שוחחתי עם חברה שסיפרה לי על יחסי שליטה שנקלעה אליהם. אין שם בדס"מ, לא בדיבור המוסכם ולא במניירות ועדיין, מאוד ברור מי מוביל את היחסים. יש חד-צדדיות, אפוטרופסות אפילו של צד אחד על הצד השני, כיוון ברור של זרימת הכח, בלי להיות בתוך ההגדרות של בדס"מ.

התמהיל של הבדס"מ יכול להשתנות, כמו שפנים אחרים של המיניות האנושית גמישים ומשתנים עם הזמן. הבדס"מ שאני מחפשת היום מורכב מדברים שונים ממה שחיפשתי פה לפני שנים. התמהיל שנכון לי היום אפילו אינו הקוקטייל שרקחתי לי לפני חצי שנה, ואני ממשיכה ללמוד את הבדס"מ שלי כל הזמן. וברור, שהבדס"מ שלי אינו הבדס"מ של אחרות או אחרים.

ומה משותף? לדעתי, הצורך הזה, שלא מתמלא במקום אחר. שלא תלוי במניירות, אבל קל לגדר אותו ולחוות אותו דרכן, דרך הקודים שהתפתחו פה באבולוציה רבת שנים ומשתתפים.

Re: תובנות משיחות של הזמן האחרון

רצסיבי​(נשלט) • 11 בינו׳ 2009

אמרת הנאה, כוונה וכאב. בעיני המדויק ביותר הוא הכוונה (או הרצון). גם משחקי סקס וניליים-קינקיים מלווים בהנאה מצד המשתתפים (אחרת לא היו משחקים בהם), ויכולים לכלול כאב (עד רמה מסוימת), אבל הכוונה היא קו הגבול האמיתי. מניסיון, סצינה זהה בצורתה עם פרטנר ונילי לובשת צורה משעשעת-משחקית, ועם פרטנר בדס"מי תלבש צורה בדס"מית לחלוטין, וההבדל טמון ברצינות שהצדדים מייחסים לאקט - הכואב רוצה לכאוב והמכאיב רוצה להכאיב, וכנ"ל סוגד-נסגד / משפיל-מושפל / וכדומה. הרצון הוא לא לשחק, אלא לחוות את העניין, והכוונ ה בשני המקרים שונה לחלוטין. ולמעשה, זה יותר צורך מרצון, והנה ההבדל על רגל אחת. צורך בא עמוק מבפנים.

ליידי תמרה​(שולטת) • 11 בינו׳ 2009

אם כך, לדעתך (ולדעתכם), האם ניתן להגדיר את מערכת היחסים שחברתי סיפרה לי עליה כמערכת בדס"מית? יש שולט ונשלט באופן ברור, אבל אין מודעות בדס"מית. מצד אחד, זה נראה כמו בדס"מ שטרם הגדיר את עצמו. מצד שני, גם בשליטה צריך הסכמה, גם אם היא מנטלית. כמו שאונס הוא לא אקט בדס"מי. האם עצם העובדה שלא הגדירו את המערכת ככזו הופך אותה ל"לא בדס"מ"? מתלבטת.

רצסיבי​(נשלט) • 11 בינו׳ 2009

יש פה שני דברים נפרדים.
א. לעניין ההגדרה העצמית - ברור שהטרמינולוגיה לא יכולה להשפיע על המהות, כלומר, גם אם מישהו היה קורא למערכת בדס"מית בשם מקורי כמו "רומן קיץ", למשל, זה עדיין היה בדס"מ ולא משהו אחר. לכן, ההגדרה העצמית עצמה (אם נתעלם לרגע ממה שמסתתר מאחוריה) לא חשובה כלל.
ב. אבל - יש את עניין המודעות, שהוא החשוב כאן בעיניי - אם אדם לא מודע לצרכים שלו ולמהות של הרצונות שלו, אז הוא לא באמת נמצא היכן שאלו היו רוצים להציב אותו, ולענייננו, אם אדם אינו מכיר בפני עצמו בכך שהוא אוהב להישלט / לשלוט / להשפיל / לכאוב, האקטים שהוא יעשה (מתוך הדחקה או אי מודעות) לא יהיו באמת בדס"מ, גם אם פיזית הכל נמצא במקום, וגם מערכת יחסים היררכית קיימת.
ואני אנסה לחדד - מודעות לעצם ההגדרה המילולית לא מענייינת בכלל, אך מודעות לצרכים-רצונות שלך (ובעצם - הכרה) היא חיונית כדי שתוכל לנהל מערכת בדס"מית.
כך, לפחות, לדעתי (לדעתנו).

אנדרפוט • 18 בינו׳ 2009

ההגדרה בדסמ היא אחד הדברים הריקים מתוכן בפרקטיקה הזאת, מן שם כללי לארגון גג שאוסף תחת קורתו פעילויות דומות לכאורה. הרי אם מפרקים את הבדסמ לגורמים ולחלקים אז מתקבל פאזל אנושי די מורכב שהדמיון בין חלקיו מועט מאוד וגם התמונה שמתקבלת אחרי הרכבת הפאזל הזה לא מראה בעצם שום-כלום.
בשבילי יש הפרדה טוטאלית בין שולט לנשלט, בשביל אדם אחר ההפרדה היא בין קינקי ללא-קינקי כשבתוך הקינק אין ממש משמעות לצדדים וניתן להחליף. הבדסמ לא יכול להגדיר את עצמו כי אין למשתתפיו מטרה משותפת. וגם לא דרך משותפת. בסך הכל הבדסמ הומצא כמושג על ידי קבוצה של אנשים שרצו לתת צידוק מוסרי לתחביביהם המיניים בלי להרגיש מגונים על ידי החברה, ומנגד על ידי קבוצה של אקדמאים שחיפשו להגדיר משפחה של התנהגויות מיניות עם דמיון מסוים ביניהן.

אני לא מרגיש שאני חלק מהבדסמ, המיניות שלי מייצגת באופן מאוד פרטי אותי ואת הגחמות שלי. אני לא בטוח שעקרון ההסכמה והשפיות באמת מגן עלי מהקלעות למצבים אליהם אני לא ממש מסכים ושמסכנים את שפיותי. מדובר בעסק עם סיכונים והתגרות בגורל וגם אם קובעים חוקים ומוסר, וגבולות (כל מה שמחוץ לגבול, כמו אונס, אסור) זה לא הופך את זה לבטוח יותר.

צניחה חופשית למשל, אז יש חוקים ותקנות, יש מצנח רזרווי, יש מדריך, יש נהלים קבועים ובדיקות - הכל נועד להפוך את העניין לכמה שיותר בטוח ותחת בקרה, כי האדם הוא רציונלי וחפץ חיים. אבל האם לקפוץ ממטוס תקין לחלוטין בכדי להיות תלוי באוויר ואז תלוי בפיסת בד זה דבר רציונלי? דבר בטוח? לא.

תרשי לי לצטט אותך : הירידה על הברכיים, נישוק כפות הרגליים - אין בהם דבר כשלעצמם בלי הכוונה שמאחוריהם, בלי ההנאה או הכאב שבפנים

משפט מושלם מבחינתי. הכאב הפנימי הזה הוא מבחינתי החומר הכימי היחידי שקושר אותי לבדסמ. התמהיל של הבדסמ לא יכול להשתנות אצלי, הוא בדיוק אותו הדבר מגיל חמש-שש. הפנטזיות שלי הן זהות לחלוטין ומעט מאוד השתנה אצלי מהבחינה הזאת.
יש מהות פנימית לסיפורים על עבדים ומלכות, כריעות ברך ונישוקי נעליים אבל אין מהות ממשית לעניין עצמו, זוהי פנטזיה מינית גרידא. דבר ריק מתוכן עומק או מהות.

שליטה מנטלית לא דורשת שום הסכמה מראש, אחותי - שתחיה - שולטת בחבר שלה ביד רמה. אמנם הוא אינו מנשק את כפות רגליה אבל חוץ מזה הוא עושה הכל. אם הוא מתנגד הוא חוטף על הראש וחוץ מזה נדמה שהוא נהנה להיות תחת שליטה. זהו לא בדסמ משום שבדסמ מוגדר כעניין מיני, מקום שבו השליטה עושה לאנשים רטוב. אבל השליטה והאגרסיביות קיימים בין אנשים בהרבה צורות צבעים וגדלים, ובהרבה זירות התרחשות. אף אחד לא מדבר על הסכמה לגיטימיות או מוסר, אלו הם החיים, טאף-לאק. המין הוא מקום שאנשים אוהבים להיות צדקנים, טהורים, או מלוכלכים במיוחד ולכן הבדסמ זוכה לפופולאריות רבה ולעגלה עליה קופצים אנשים רבים שמבקשים להיות גם חלק מהעניין.

רצסיבי​(נשלט) • 18 בינו׳ 2009

מיסטר אנדר היקר , אני מבין ומסכים עם כך שלא מעט אנשים קושרים קשר בלתי ניתן להתרה (מבחינתם) בין בדס"מ ומין, אבל זהו לא קשר שבהכרח קיים אצל כל אחד.
אצלי, למשל, לא חייב להיות שם מין (לא רק סקס, גם לא חייב להיות אקט מיני או מיניות מרומזת אפילו) כדי שאני אהנה מהשליטה. אני אהנה גם מהשפלה נטו, שאין בה טיפת מיניות. לעומת זאת, ממתן שירות בלבד, שלא נלווה לו שום סממן אחר, אני לא אהנה.
כל אחד ונטיותיו וכל אחד והנאותיו.
לכן, האמירה שלך, לפיה בדס"מ נמדד או נבחן לפי הערך המיני שלו, או שקיומו נבדק אם הוא "עושה רטוב" לאנשים, היא נכונה ביחס לחלק מהאנשים, אבל היא לא כלל שלפיו אפשר להגדיר בדס"מ.
בדומה, לבדס"מ כן יש זהות ועומק משלו, מלבד עניין המינויות, והוא אינו רק צידוק מוסרי גרידא.
קשה להגדיר מה זה בדס"מ, אבל ברור לי שזה מייצג צורך של אנשים. אצל אחדים זה צורך מיני, אצל אחרים צורך אחר, אבל יותר מהכל זה צורך אמיתי (מטרה) ולא צידוק (אמצעי) למשהו אחר.

שאלות מעניינות

הזייה​(נשלטת){Tיפוס} • 18 בינו׳ 2009

זכור לי ממש מעט אחרי שהבנתי באופן מודע שאני מחפשת להשלט חלקתי את הרצון עם ידיד קינקי בגמלאות. הוא ישר לקח אותי למיטה כבל אותי ועשה לי את כל הרוטינה של עיכוב גמירה, תאונני לי על הרגל והפלקות בין לבין. זה היה כל כך לא זה שזה כמעט דחה אותי.. למרות רצונו הטוב, לא האמנתי למילה אחת שיצאה לו מהפה.
להבדיל מלאנתלפים הבדלות מרגעים אחרים, בהם היתה תחושה ברורה של "הכל נופל למקום". אפילו אם לא הבנתי למה זה הגיוני שדברים מסוימים יעשו לי טוב.

לגבי ההגדרה, ככל שאני נכנסת לעובי הקורה, באמת לפעמים קשה לי לקשר בין תתי-נטיות מסויימות לאחרות למרות שכולן תחת ארגון הגג הבדסמי העולמי. אפילו ביני לבין עצמי לפעמים אני חשה שאין קשר בין רצון מדי פעם לחוות כאב לבין רצון להיות עטופה ומוכלת באדם ששולט בי.

אנדרפוט • 18 בינו׳ 2009

רצסיבי, העובדה שבדסמ בשבילי קשור נובע מתחיל ונגמר בצורך לסיפוק מיני יכולה להוכיח את הטענה הראשונה שלי - שאין דבר כזה בדסמ ובטח שאין חוקים שמגדירים אותו. עובדה, בשבילך בדסמ אינו רק צורך מיני. ובשביל הגברת הזיה הטיפול הבדסמי שהיא קיבלה (לפי מיטב ספר החוקים של המייל-דום, או משהו כזה) היה דוחה מבחינה מינית, בניגוד לרגעים אחרים בחייה שלא היו בדסמ"ים אבל שעשו לה את זה.

בדסמ זה יותר דומה לטעם מוזיקלי מאשר לאמיתה פיזיקלית.

זכות ההגדרה העצמית

אושה{אוש} • 18 בינו׳ 2009

בעיני הכל תלוי בהגדרה האישית
אותה חברה שלך אשר מנהלת יחסי שליטה ואינה ערה בכלל לקיומו של מושג הבדס"מ או שאינה מודה כי "זה" קשור אליה באיזשהו אופן - אינה בדסמית לדעתי, כי היא אינה רואה את עצמה ככזאת.
ואילו זוג שלטעמך משחק משחקי מין קינקים כולל, קשירות, כאב וכו' ואינו חווה "שליטה אמיתית" - לדעתי בדס"מי לחלוטין (בתנאי שהוא עצמו מגדיר זאת כך).

לכל אחד הבדס"מ שלו ולכל אחד הזכות להגדרה עצמית.

רצסיבי​(נשלט) • 18 בינו׳ 2009

אני מסכים שבדס"מ אינו אמיתה פיזיקלית, כמו רוב הדברים שקיימים בעולם (ותרשה לי לבצע חילול-שם קטן ולטעון שגם אמיתה פיזיקלית היא לא אמת אובייקטיבית חד-משמעית שאין בילתה).

מצד שני, העובדה שבדס"מ עבורי הוא א', עבורך הוא ב' ועבורה הוא ג', אינה אומרת שמדובר במשהו שלא ניתן להגדרה (ובטח אינה אומרת שמדובר בסיפור כיסוי למין או לדבר אחר).
גם טעם מוזיקלי, שיכול לנוע על פני כל קצוות הסקאלה, הוא דבר שניתן להגדירו, ואני לא חושש שיבלבלוהו עם טעם קולינארי, למשל. כל טעם והגדרתו, וכל טעם וגווניו השונים.
ובדומה, כל אחד והטעם האישי שלו בבדס"מ, זה נכון וטוב שכך, אבל יש מכנה משותף לכל אוהבי הבדס"מ, שהוא מה שמאפיין אותם ככאלה, בניגוד ליחסי מרות / השפלה / שליטה אחרים.