אנדרפוט
|
לפני 15 שנים •
20 ביוני 2009
עומק מיני
בבוקר מוקדם, לא יותר מדי מוקדם, עשר ככה. מחכה לאוטובוס ועל הספסל מתיישבת אישה יפה. אני עומד מאחוריה ומשקיף, מנסה ללקט פיסות שמש, שיירים שנושרים משטיח של עננים צוננים. היא נראית הודית, מאוד גבוהה והדורה, אלגנטית, יפה. סנדלים כמובן. אני מתלבט עם המבט בין היופי שלה לבין הסנדלים וגם לבין האפשרות שמא בהייה שכזאת אולי עלולה להחשב גסות רוח באנגליה. העיניים נודדות וכך גם המחשבות.
אני קולט שאלו הם לא הסנדלים, היצר המיני שטבוע כל כך עמוק בפתולוגיה האישית שלי פשוט שואף להיות למטה, מתחת לספספל, מתחת לאישה היפה והמינית הזאת. הנטיה הרומנטית, מקום שאינו זר לי, היא לשאוף לשבת לצידה על ספספל העץ, לחבק את צווארה וללחוש לה דברי אהבה ופיתוי באוזן. טיבה של העיסה המזוכיסטית גדול מסך כל הפטישים המרכיבים אותה, השאיפה להוריד את היד מצווארה, להרחיק את הפה הלוחש והלואט מאזנה, לעזוב את מקום מושבי לידה ולהשכב, פנים כבושות בטינופת החוצות, או על הגב עם פני מתחת לסנדליה, היא יותר מאשר עניין של העדפה מינית. יש פה ניגוד אדיר, דחיה של אהבה חמלה וקשר שוויוני ואכפתי בעבור חופן של סטירות לחי, אקטים של דחיה (נעל בפרצוף או יריקה) והידחקות מתפקיד מאהב אל תפקיד המשרת, החפץ. כל כך הרבה התלבטויות על הבוקר, האוטובוס מגיע ושנינו מטפסים לקומה השניה, אני חוכך האם להתיישב בקרבתה ולנסות אולי לדבר איתה, להוליד את המחשבות אל עולם המעשה. אני מוותר. לא ברור לי מה אני בכלל רוצה ממנה או מעצמי, מצד אחד עדיף שתהיה קצת סנובית נצלנית ושלא תאהב אותי (מאוד מרגש לחשוב על דברים שהיא עוד תעולל לי ותלעג) ומצד שני אני מקווה שמאחורי הפנים המצודדות יושבת אישיות מאוזנת רגועה כנה וחפצת חיים ואהבה, שיהיה לה אכפת ממני ושנעשה ילדים. |
|
|
Dunbar{Supreme93}
|
לפני 15 שנים •
20 ביוני 2009
יפה כרגיל,
מה שאני אוהב בתיאורים שלך, זה שבמהירות השהיית הספק שלי נעלמת ואני "נשאב" אל תוך התמונה. היה לי מאוד קל לדמיין את ההודית הזאת, והתגריתי מהסיטואציה שנראתה לי מוכרת, למרות שלא הייתי שם. בלי קשר - יש הודיות, אנגליות, אפילו ישראליות, שבשבילן ההרגשה הזאת שלך של להתבזות בבוץ, קולעת בול אל מה שהן תופסות כאהבה. גם להן היו דפוסים בילדות שנטבעו עמוק בחומרה שלהן, ומאז רק צריך ללחוץ את ה sequence הנכון. אני אומר זאת מניסיון  .
הבעייה היא באמת שההסתברות ליפול על מישהי כזאת היא כמו ההסתברות שהייתה לי כילד לראות סצינה של נישוק כפות רגליים בערוץ הראשון - נדיר, אבל בכל זאת קיים. וכשזה בא, זה נחרט לך בזיכרון יותר מכל אלפי הסצינות של נשיקות וציצים שמשודרות חופשי. נכון, הפרדוקס עדיין ירחף באוויר - איך היא תאהב מישהו שמשפיל עצמו... תתפלא, זה מה שהיא חושבת כשהיא חושבת על אהבה. אני לא אומר שהכל יהיה ורוד... אבל בינינו, אצל שכמונו יותר מדי ורוד רק ייצור חרדה לא? |
|
|
Morticia
|
לפני 15 שנים •
20 ביוני 2009
אתם גם מוצצים אחד לשני כשאנחנו לא מסתכלים?
מי מזיין את מי בתחת? מקווה שאתם לא רבים... |
|
|
|
Dunbar{Supreme93}
|
לפני 15 שנים •
20 ביוני 2009
בדיחות על הומוסקסואלים מורטישה? לא מכובד
|
|
|
|
Morticia
|
לפני 15 שנים •
20 ביוני 2009
צ'ארנוחה כתב/ה: בדיחות על הומוסקסואלים מורטישה? לא מכובד
זה יפה שאתה בא לחנך אותי לכבוד, באמת יפה... אבל הבדיחה היא בעיקר עליכם, פחות על הומוסקסואליים אחרים... |
|
|
ליידי תמרה(שולטת)
|
לפני 15 שנים •
21 ביוני 2009
אהבתי את הכתיבה.
שאפו על פסקת הפתיחה. ובלי ספק, הנשים הכי יפות באנגליה בהחלט אינן ה"אנגליות" המקוריות, האנמיות ולא-אפויות. לא שזה נושא הפוסט, אבל הזכרונות שלי נודדים בשעה זו של בוקר. |
|
|
FrozenLips
|
לפני 15 שנים •
21 ביוני 2009
באמת יפה מאוד ומעורר מחשבה.
|
|
|
המלט
|
לפני 15 שנים •
21 ביוני 2009
עוד יום אביך בלונדון?
|
|
|
|
אנדרפוט
|
לפני 15 שנים •
21 ביוני 2009
הקיץ פה בדילוגים מקוטעים, אובך טרם חווינו.
|
|
|
ראובן
|
לפני 15 שנים •
22 ביוני 2009
אלמנט לויני
אנדרפוט,
קטע נהדר, במיוחד הירידה מגובה העיניים לגובה המדרכה, הנובעת מאילוץ פנימי. ראובן |
|
|