ס ר ו ס

ס ר ו ס

rimmer • 6 באוק׳ 2009

לפני מספר לילות התנהלה שיחה באחד הצ'אטים .
נושא השיחה היה - סרוס.
טוב, זה לא היה ממש לגמרי בדיוק שיחה.
זה היה יותר, איך נומר , סייבר פלי קטן, שבמרכזו - סרוס.

השיחה ההיא השאירה אותי מאד נסער. מאד מאד נסער, מעורער מעורר ומהורהר.
בעקבות השיחה ההיא כתבתי גם פוסט קטן בבלוג שלי. ( אפשר להגיב גם שם )
לינק...

http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=200786&blog_id=29341

ועדיין נשארתי עם שאלות.
עם דברים פתוחים.
עם תהיות.

ולפני הכל, זו פנטזיה, זה דיבור בתאוריה, לכן אין פה ולא יהיה פה כללי בטיחות, אס אס סי, וכל השאר.

(מי שמרגיש צורך בלתי ניתן לדחיה מיד לקפוץ ולהכריז שזה מסוכן ואסור ואסון,
שיפתח שרשור נוסף, ירשום בו 1000 פעם את המשפט ' בפנטזיה הכל מותר, בפנטזיה כלום לא מסוכן' ורק אז אם עדיין
יש בו דחף בלתי ניתן לדחיה להכריז על חוקי בטיחות כללי זהירות וכו' בפוסט שלי, למעשה, גם אז שימנע. תודה מראש).

ואחרי ההקדמה הארוכה הזו.
ובהנחה שהעבד שלכן רוצה, לחלוטין לגמרי רוצה, להיות מסורס, ורק בהנחה הזו,

הייתן מסרסות את העבד שלכן ?
ואם כן, למה ?
הייתן רוצות עבד מסורס ?
מה לדעתכן הסרוס היה עושה ליחסים שלכן עם העבד ?
איך זה היה משפיע על היחסים ?
מה הייתן מרגישות אליו אחרי שסרסתן אותו ?
האים הייתן מרגישות שהוא שלכן יותר אחרי הסרוס ?
האם הייתן מרגישות שהוא קרוב יותר ? שלכן יותר ? אהוב יותר ? אחרי שסרסתן אותו ?
מה ואיך לדעתכן העבד היה מרגיש אלכן אחרי שסרסתן אותו ?
ושוב , מה זה עושה לקשר עם העבד, הסרוס שלכן אותו ?

מה אתן הייתן מקבלות מאקט הסרוס של העבד שלכן?
האם זה הנתינה האולטימטיבית שלו לכן ?
האם זה האקט של שינוי האישיות האולטמטיבי ?
או אולי רק האקט הסאדיסטי האולטימטיבי ?
כמה עבורכן אקט של סרוס יבוא ממקום אך ורק סאדיסטי ?


הייתן עושות את זה לבד ?בהשגחה רפואית כמובן ובכל כללי הבטיחות, אבל זה שלכן ולכן אתן עושות את זה ?
יש לכן פנטזיה של סרוס ?

אני יודע שזה המון המון תהיות.
ועדיין נותרו עוד כמה...


אני שואל בשיא הרצינות.
זה מעסיק אותי בשיא הרצינות ובשיא העומק.
אפשר לפתור את הפוסט הזה ב : אתה מטורף, איכס, מסוכן, גועל נפש, וכו' וכו',
ואפשר לחשוב עליו רגע, ולראות שהפוסט הזה אמנם אקסטרימי, אבל הוא רק צעד קדימה של חומרים ונושאים
שאנחנו מדברים עלהם פה יום יום.

ואולי, כמו שמשהי הגיבה (בחוכמה) לפוסט בנושא בבלוג שלי,

'אבל יש תחושה שאתה מנסה להלך כאן על החבל הלא כל כך דק שבין פנטזיה למציאות...'

אולי.
אני בעצמי לא יודע.
אני רק יודע שהנושא מאד מאד מסעיר אותי, ואני רוצה לדעת אותו וללמוד אותו הרבה יותר.

תודה מראש עבור התייחסות רצינית אמיתית ועמוקה.

Morticia • 6 באוק׳ 2009

מאחר ופתחת את הנושא לדיון ציבורי
ועל אף שאני לוקחת כאן סיכון מחושב ולא מאוד מאיים של טרור וירטואלי אלים
אני אנסה להשיב לך ברשותך
וכמובן שבכוונתי להביע אך ורק את דעתי האישית בנושא תוך ניסיון להיות כנה ככל הניתן

ראשית, אפילו שהזהרת ונתת הוראות למי שמרגיש צורך, בכל זאת אומר לך שאקט חיתוך ביצים לאחר במסגרת שאינה רפואית בחדר ניתוחים הוא אכן לא מאוד שפוי

מה שאכן לחלוטין לא מצדיק איסור על קיום כזו פנטזיה

מצד שני, ישנן פעולות "סירוס" כימיות ברפואה המודרנית שלא כוללות חיתוך ביצים אבל כן כוללות דיכוי היצר המיני

לי כאישה אין שום צורך לדכא את היצר המיני של הגבר שלי ואני אוהבת אותו עם ביצים
גם לא מתחברת לכל נושא עיכוב הגמירה
וממש לא רוצה גבר המשתייך אליי מתוך פחד אלא מתוך הערצה

אתה מזכיר לי סיפור על העבד שהתעלל שנים באשתו - רדה בה, עלב בה, בגד בה ללא הרף, שילם על מלכות סאדו ממיטב כספו, אמלל אותה ואת הילדים
עד שהתוודה בפניה על היותו עבד ומתוך ניסיון להסביר לה שככזה - יש לו צרכים
כמו למשל בדיוק אותן הוראות שלא לגמור, לאזוק את אשכיו בחגורת צניעות וכיו"ב
אשתו שעוצמת אהבתה היא זו שהחזיקה אותו שלה כל החיים יותר מכל דבר אחר
בחרה לגלות הרבה סבלנות וקשב כלפי אותם צרכים ואף גילתה פתיחות לנסות חלק מהדברים
מיותר לומר שמיום בו הוא זכה לקבל את כל אותם צרכים, היא זכתה לקבל את כבוד המלכה שהגיע לה עוד בלידתה

היא בסיפורה מזכירה לי יותר את המשל על העץ הזקן וקנה הסוף בעת סערה

מה שאני מנסה לומר הוא שצרכי עבד הם צרכי מלכתו
ואם צרכיה הם ללטף לו את הראש, לחפון לו את האשכים ולקרוא לו אהובי בזמן שהוא מלקק לה את העקבים
אז באם הוא אכן עבד - מילוי צרכיה בדיוק כפי שהיא מכתיבה אותם הוא כל תפקידו
בלי פקודות לגמור או לא לגמור ובלי איומים על חיתוך ביצים

מנקודת מבטי, זה פעמים רבות מסמל פער בלתי מודע בין רצון של גבר להשתייך כל כולו לאישה לבין חוסר היכולת שלו לשלוט בהיותו בוגדני
זה כמובן יכול גם לסמל הרבה דברים אחרים

אותי מרגש גבר המתמסר אלי בגלל שזו אני - בגלל שאני בעיניו חכמה ויפה ואצילה ולא משנה מה
(גם אם עוד רגע יקומו הטרוריסטים ויזעקו הכצעקתה)
וכמו שציינתי, ואני מאוד מסכימה עם מרבית הדברים שכתבה לך מיקה בבלוג שלך, מעדיפה את הגבר שלי בפוטנציה בריאה מולי ושלי ממקומות יותר עמוקים

זה הצורך שלי ובעוד בהצעתך אני רואה צעד גדול אפשרי למזוכיזם הגברי
במימוש הצורך שלי אראה צעד גדול יותר לעבר פאמדום נקי
(ושוב, למען אגירת אנרגיות חיוניות אל מול טרוריסטים אפשריים, אציין שפאמדום אינה מילה נרדפת למאזוכיזם גברי מבחינתי - גם אם הנ"ל מקבל בה ביטוי, במינונים כאלה ואחרים)

אתה רוצה מילה טובה על סירוס?
אתן לך בשמחה - טוב שהרפואה המודרנית פיתחה תרופה לאבות שחשים צורך לאנוס את בנותם כאילו היה זה הישרדותי כמו הצורך לאכול

אתה רוצה מילה טובה על חיתוך ו/או כליאת ביצים כאמצעי לשמר את הגבר שלך ומניעת היותו בוגדני?
כאן אני קצת יותר מתקשה - אולי זו לגמרי בעיה שלי

אבל כשעולה התהייה מדוע כ"כ הרבה נשים נואשות ודחויות חברתית בוחרות במוסד הפאמדום - במיוחד כפי שמוכתב על ידי המודל המאזוכיסטי הגברי - מאוד יתכן ותוכל למצוא בזה חלק מתשובה אפשרית.

מצד שני, אצלי מהר מאוד לומדים (או שלא לומדים בכלל כי אחרי הכל קשה מאוד ללמד אולד דוג ניו טריקס) שלפנטזיות והבעת צרכים יש הרבה מאוד מקום
זה לא אומר שמתפקידי לשרתן או לציית להן
זה גם לא אומר שתהיה פטור מחדירה אל העומקים והמניעים

ברמת החדירה לתודעה האנושית, הפנטזיה שלך מעניינת אותי
ברמת צרכיי כאישה המבקשת שתשרתי?
הרבה פחות...

ואגב, במאמר מוסגר, הרשה לי לומר שאני קצת סולדת מראייתך את הכוסית כמי שתפקידה לקבל בתחת
בכלל, קצת סולדת מצורך בשליטה נשית ממקומות של תחושת עליונות גברית על היצור הנחות הזה במהותו המכונה אישה

אני אוהבת שהגבר שלי מקבל בתחת כמו גבר
ולא, זה לא אומר שאני לא פתוחה ובכיף זורמת עם הלבשתו כאישה או שעשוע במשחקי מגדר
אבל כל הטראנסג'נדרים שפגשתי בחיי באו ממקום של הערצת נשים
חורה לי מי שבא למקום של היפוך תפקידים מתוך תפישה בזיונית וכמעט פרימטיבית בהליכתה כמו כבשה אחר שנים ארוכות של כיבוש והגמוניה גברית

ותכלס? אישה בחיים לא תהנה לקבל בתחת כמו שגבר יכול
אז שיקבל את זה כמו גבר

אבל מאחלת לך מכל הלב שתמצא את אשר חפץ לבך

מי בכלל חושב על נושאים כאלו?

CastrationPlay​(נשלט) • 7 באוק׳ 2009

סוטה!

אחותופל • 7 באוק׳ 2009

לי זה מרגיש שסירוס הוא הסוף.
זו השפלה חד פעמית, האחרונה והנוראית מכל שלאחריה מאבדות עניין בעבד. כי מה עוד אפשר לעשות לו אחרי זה? אולי להרוג אותו וזהו...

זה להטיל בו מום רציני ולהוציא משימוש את הזין - שבפמדום מושתתות עליו הרבה מאוד פעילויות: כבר אי אפשר לשחק יותר - לא CBT, לא כלובונים, לא טיזינג מיני וכן הלאה.

בעיני זו פנטזיה סופנית - אני לא חושבת על זה בכלל (גם כי אין בי שום רצון או תשוקה להטלת מומים. ברית מילה אני לא אעשה, אז סירוס???) וגם כי - מה אעשה אח"כ בעבד? חלק ניכר מהאטרקטיביות שלו יעלם. לא יהיה לו זין!

ואני רוצה לשאול אותך, מה קורה אחרי הסירוס בפנטזיות שלך? יש איזה פנטזיית המשך?

המלט • 7 באוק׳ 2009

פנטזיית הסירוס עתיקת יומין, ובמקומותינו זכתה למיסוד רשמי במחזה "הוצאה להורג" של חנוך לוין. מרגש לקרוא את תחנוניו של 'כתמים צהובים' ללקק מגף, ובמקום זאת 'חיוכי סתיו' מטנפת אותו היטב ביציאותיה, לפני (או אחרי) שמסרסים אותו.

rimmer • 7 באוק׳ 2009

זאת שאלה טובה, מה אחרי זה.
הסרוס הוא לא סוף הסיפור,
הוא התחלת סיפור חדש, וסיפור עוד הרבה יותר קיצוני קשה וטוטאלי מהסיפור הקודם,
מסיפור הקדם סרוס.

זה שווה פוסט בפני עצמו, איך זה נראה אחרי זה.
אולי אני אכתוב אותו. לא יודע עדיין,
צריך עניין וטריגר לזה.

אני רוצה לספר לך אבל,
על השולטת האחרונה שהייתי איתה.
האמירה שלה מהדקה הראשונה היתה, שאין לה עניין בגבריות שלי, או בזין שלי.
ששנהם חסרי ערך ותועלת עבורה, ומוצאת אותם חסרי אטרקטביות עבורה,
ולכן שאני אפנים מהדקה הראשונה, שהיא לא תזדיין איתי, באף דרך ובשום צורה.
לעומת זאת, דברים אחרים היא מוצאת אטרקטיבים בי, ואפילו מאד .
ובאמת, הזין שלי שימש אותה אך ורק להשפלות, לקשירה, לעינויים, לצחוק ולעג, לכאב, ולבעיטות.
הווו כן, בעיטות.
היה לה קטע כזה, היא מאד אוהבת לבעוט בזין ובביצים.

זה אמיתי.

לגמור איתה גמרתי רק פעם אחת, למרות שבפעמים אחרות התחננתי ובקשתי לגמור.

עכשיו, בקונוטציה הזו.
מתוך הבנה של המערכת הזו.
מה את חושבת על סרוס אני והאגדה ?
איך עכשיו את רואה את זה ?

~

הדורבנים​(נשלט) • 7 באוק׳ 2009

מעניין אותי משהו דומה למשהו ששאלו למעלה:
מה לדעתך מרגש אותך: עצם הסירוס, או הפחד לפני ובמהלך האקט, ההשפלה בו, וכו'?

יש קטע מצוין ב"איש עומד מאחורי אישה יושבת" על משרת של נערה שמבשרת לו שהחליטו שהוא יהיה הסריס שלה.
אז האקט הוא רק בעתיד, ברקע, אבל הדיאלוג מדהים. מישהו יכול להביא הנה?
(ועדיין לא אהבתי את הספר בכללותו!)

Morticia • 7 באוק׳ 2009

אתה יודע שבמקור סריסים היו בצו המלך ובמטרה שאף אחד לא יערער לו חלילה את בעלותו ויוכל לזיין לו את נשות ההרמון?

אחלה פאמדום שבעולם

הדורבנים​(נשלט) • 7 באוק׳ 2009

מורטי מיילדום או פמדום - זה תלוי במה את בוחרת להתמקד. בספר למשל, אני זוכר (ומישהו שיביא את כל הקטע!) שהוא אומר לה נסער
"אבל לא אהיה עוד גבר!"
והיא אומרת לו בהשתתפות מלאה : "או, אל תדאג לי, יהיו לי אחרים."...

מעולה בעיניי . הייתה שם גם שפת גוף מצוינת.

rimmer • 7 באוק׳ 2009

רציתי לדעת מה אחרים ואחרות חושבים ומרגישים בנושא הלא פשוט הזה.
בקשתי לקבל קצת עומק וקצת ספקטרום רחב יותר בנושא הקשה הזה.
לאן אחרים ואחורות לוקחים את זה, מה אחרים ואחרות מציירים שם.

ובנתיים זה חוזר אלי, השאלות, התהיות.
וזה שאלות טובות, זה שאלות טובות לעזעזל.
יש בי רצון לענות .
אני מגלגל את זה בראש הרבה, ומתגבשות להן תשובות.
יש בי רצון לענות.
אבל עוד אין בי דחף וצורך לענות.

אני אראה מה עושים עם זה.
ואיך ואיפה עושים את זה.






כן פוג.
זה ללא ספק חזק.
וזה ללא ספק חלק מהנושא.
תחשוב כמה חזק זה לדעת שאתה לא בתחרות.
לדעת שזה אבוד, שזה לעולם לא יהיה.
תחשוב כמה כואב זה לדעת את זה.
וכמה סופי ומשלים סרוס עושה את זה.
תחשוב איזה צעד קדימה זה.
וכמה משוחרר זה מההשוואה, מי יותר טוב, אם היית יכול במקום מישהו אחר,
אם פעם זה יהיה איתך, אם פעם יראו אותך באור כזה.
ועוד ועוד.

כמה כואב זה ?
איזה כאב מטורף זה ?
ואיזה נתינה טוטאלית ונקיה זה מאפשר ?

זה החומרים הכי חזקים שיש.