lori{ע_מ}
|
לפני 14 שנים •
13 בדצמ׳ 2009
תזכורת
עכשיו כשחזרת מהמילואים אנחנו יכולים לבנות שוב סוג של שגרה.
אני עם עבודה חדשה ואתה ממשיך עם העבודה שלך ובין לבין אנחנו מנסים להשאיר זמן למשפחה, לחברים, לעצמנו ואולי גם לעצב מחדש את הבית. לשמחתי שנינו מתואמים בעניין הזה. חזרתי יום חמישי הביתה. אספת אותי מהרכבת ובשניה שנכנסנו הביתה דרשת שארד על ארבע. התגובה שלי היתה סירוב מוחלט. רציתי להרגע מהיום הארוך שעבר עליי, לשבת עם כוס קפה ועוגיית אוראו מול מה שנשאר מהתוכנית של אהרוני ורק אז להתחיל לחשוב אם בכלל בא לי. הוצאתי עליך עצבים. עזבת את התכנון המקורי שלך. את שאר הערב העברנו בצפייה משותפת בתוכניות טלויזיה ואירוח של חברים. למחרת, ניסיתי לפצות על יום קודם. ניגשתי אליך חרמנית, חנפנית ומתרפסת ואתה פטרת אותי ב"דחפי את הפלאג לתחת שלך, תכף יוצאים". בתחילת הדרך ביקשתי ממך לעצור לרגע בצד, הפלאג בתחת שלי חרפן אותי. הגברת את המוזיקה ברכב והמשכת בנסיעה. כשהגענו סופסוף לחברים וכל מה שרציתי היה לברוח קצת לשירותים, לסדר את עצמי, גיליתי שהם החליטו לתקוע את הדלת. במשך שעה ניסיתם כולכם לפרוץ את הדלת.. זה לא היה היום שלי. חזרנו הביתה, שפוכים מעייפות כל אחד ארגן את עצמו לקראת שינה. כך לפחות חשבתי. כשסיימת את הסיגריה במרפסת קראת לי שאבוא. "רדי על ארבע" אמרת לי. ואני שהייתי מופתעת מהמהלך הצבעתי על הפיג'מה שלי "אבל אני עם פיג'מה..". "אז תתפשטי" אמרת לי. ירדתי על ארבע. ברור. דחפת את הראש שלי לדלי מים שעמד בחוץ ואגר לתוכו מי גשמים ותוך זיינת אותי. נלחמתי על כל נשימה שהתרת לי שם. זיינת את התחת המורחב שלי תוך כדי שאני מייללת. בגלל הקור. בגלל העצבים. בגלל חוסר הצדק. עכשיו, כשאני חושבת על זה, נראה לי שהייתי צריכה את התזכורת הזו. |
|
|
Bloody
|
לפני 14 שנים •
13 בדצמ׳ 2009
לא מצליח לחשוב על ניסוח מוצלח יותר אז אגיד כמו שיוצא לי:
זה די מגניב. |
|
|
the_drow(שולט)
|
לפני 14 שנים •
13 בדצמ׳ 2009
בלאדי די צודק.
זה נשמע כאילו זה לקוח מאיזו פנטזיה או סרט. מגניב 
|
|
|
המפקדת(לא בעסק)
|
לפני 14 שנים •
13 בדצמ׳ 2009
ו.....
|
|
|
אושה{אוש}
|
לפני 14 שנים •
13 בדצמ׳ 2009
כשחיים ביחד המציאות חזקה יותר מהכל ומסיחה את הדעת מהבחירות האירוטיות שלנו.
כזו תזכורת היא חיונית, במיוחד אני חושבת בתור נשלטות כי מאד קל לשכוח את המעמד שלנו בעת השיגרה הימיומית וטוב שיש מי שמזכיר לנו. |
|
|
ginger
|
לפני 14 שנים •
13 בדצמ׳ 2009
כמו תמיד, מרוכז ישר לבטן.
|
|
|
להבה חשופה
|
לפני 14 שנים •
13 בדצמ׳ 2009
"שאפו"!@!
לורינק'ה יקרה!
כל כך התגעגעתי לסיפורייך. אהבתי מאוד. תודה. להבה חשופה.!@! |
|
|
יסמין(נשלטת)
|
לפני 14 שנים •
14 בדצמ׳ 2009
אהבתי
מרגש ומדליק |
|
|
פפריקה
|
לפני 14 שנים •
14 בדצמ׳ 2009
יש באתר הזה אנשים ברברים, אלימים, חוליגנים ודוחים.
אני עוברת לגלוש בדוסידייט. |
|
|
נוריתE
|
לפני 14 שנים •
14 בדצמ׳ 2009
אני לא ידועת חומד,
היית צריכה את התזכורת הזאת? כולנו צריכות לפעמים להזכר ש"הוא "לא חבר שלנו" אבל למרות שאת כותבת,מעולה ונוגעת מאוד מאוד ללב אני תוהה למה דווקא ככה? |
|
|