העבדים הטבעיים - הרהור חשוב

העבדים הטבעיים - הרהור חשוב

Morrigan • 30 בדצמ׳ 2009

ראו את הקטע הבא.

One final thing to really confuse things. I have a category which I call the 'Authentic Submissive', I also call these persons 'full out or true Submissives'. This is the submissive who is auto responsive. When in top space they can and may appear to be at any level of the submissive listed above. Upon entering sub-space they lose the ability to do anything but obey. This is an automatic response. They are unable to control the response. It has been my lifelong opinion that these submissives are the 'natural slaves', they have a capacity and range far exceeding the non-auto-responsive submissive. By the way, when I find one of these quite rare authentic submissives, I am instinctively very protective of them. They are the most vulnerable members of this community.


לאחרונה הזדמן לי לקרוא חווייות טראומטיות של יותר מאישה או גבר אחד שחוו, כנראה, את המצב הזה.

האם אנחנו כקהילה מודעים לאפשרות שמישהו לא יוכל לסרב? אפילו שעמוק בפנים היה רוצה?
אפילו שאחר כך יגעל מעצמו, יכאב ויסבול, אפילו שלא אמר את מילת הביטחון?
האם מישהו מאיתנו כשולטים בדק פעם אם הנשלט החדש שלו לא מסוגל או לא אמר אי פעם את מילת הביטחון?

זה נראה לי חשוב להחריד. אם לא, מה שקורה פה הוא פשוט אונס והתעללות שלא מדעת.
אני לא הייתי רוצה להיות שם. נקודה למחשבה...

ובכן...

HARMONY • 31 בדצמ׳ 2009

אני מוכנה להעיד על עצמי שאני כזאת...
יש מצבים מסויימים שבהם אני בסאב-ספייס (טוב או רע),
ובהם יכולת התגובה שלי יורדת עד נעלמת.
אז, ברגעים שכאלה, אני נתונה לחלוטין לחסדו של הפרטנר,
מילת ביטחון לא תאמר, ולא תבוא התנגדות לידי ביטוי,
למרות שייתכן שאני נמצאת במקום רע !!
חוויתי בחיי לא מעט מצבים כאלה, רובם נגמרו טוב, ספורים נגמרו רע והשאירו צלקת.

ושלא תטעו, אני אשה עוצמתית בחיי, דומיננטית בחיי היום יום,
יודעת לעמוד על שלי וגם לבעוט כשצריך.
לא מקבלת סמכות ומאד לא קונפורמיסטית,
רק שבמצבים "מסויימים" - אני יכולה להפוך ל"זומבי".

ולא, אני לא רוצה לוותר על הריגוש והאקסטרים,
המחיר הוא הסיכון, הרווח הוא החיות והריגוש.

אני לא יודעת למה זה, ואחרי שנים של חיפוש אחר תשובות - ויתרתי.
זה מה שזה וזהו, ואם אי פעם אבין את זה, אשמח לשתף אתכם.

ברור לכם אם כך, למה אני מגיבה בניק הזה ולא בניק שבו אני מוכרת כאן -
יש גברים שיחגגו לשים יד על מישהי, שהם מראש יודעים שהיא כזאת...

ודבר אחרון, אשמח לדעת Morrigan, מהיכן לקוח הקטע שהבאת.

Brave Dwarf • 31 בדצמ׳ 2009

כן.
ואני מאוד שמח שהרמוניה הגיבה. אחרת לא הייתי כותב דבר, אלא אם את, Morrigan, היית מותקפת עקב הפרסום.

התגובות להן זכיתי מחברות הכלוב היו:
אתה פטרוני. אתה מתנשא. היא אישה עצמאית וזכותה לבחור;
אל תשחק אותה נביא, הנבואה ניתנה לטיפשים;
תחייה את היום ותהנה ממנו, מה אכפת לך מה יהיה (איתה) מחר;
וכד'


מכיוון שהקהילה הוירטואלית של הכלוב, בה רוב הזמן האנשים עסוקים בלהוכיח שאינם קהילה, אינה היחידה שקיימת בארץ, אני לא הייתי ממהר כל כך לזעוק "אם לא, מה שקורה פה הוא פשוט אונס והתעללות שלא מדעת". לדעתי, רוב ה Tops שכאן מותאמים/ות לרוב ה- Bottoms ולהפך. ופרט למיעוט הנופל בין הכיסאות, הכל דופק כמו שצריך.

לא מיהרתי לזעוק. זעקתי רק אחרי שקראתי חוויות לא נעימות

Morrigan • 31 בדצמ׳ 2009

אני לא כותבת פה רק על סמך הרהורי ליבי אלא אחרי שהפסקה הזו ובלוגים שקראתי התחברו לי לכדי מציאות לא נעימה עבור חלק מהאנשים פה.

גם אני שמחה לתגובתה של הרמוני, שמעוררת דיון בנושא. אני בטוחה שגם עבדים 'טבעיים' יכולים לנסות לשמור על עצמם בכך שיכירו ככל האפשר את האדם שמולם ועד כמה הוא שולט מגן וזהיר.
אבל גם השולטים מצידם צריכים להיות מודעים לאפשרות הזו.
לגבי שולטים מנצלים שמחפשים מישהו כזה.. לא אכנס לגועל הזה כי אין מה. רק לזהות אותם בקהילה ולהזהיר.

ולהגיד שהאנשים פה 'מתאימים' זה לזה, והכל יושב במקומו בשלום, זו גישה תבוסתנית בעיני.
אני דווקא נתקלתי בתחושת קהילה חזקה אצל האנשים שחשובים לי בכלוב. לא יודעת לגבי שאר 40,000 החברים הרשומים, אבל אני גם לא מנסה להכיר את כולם.

והרמוני, הקטע לקוח מ:
http://www.steel-door.com/Submissive_vs_Slave.html

Brave Dwarf • 31 בדצמ׳ 2009

1. שימי לב להבדלים בין slave ל- submissive (במאמר);

2. לפרושם של המושגים הכוללנים Top ו- bottom (במאמר) בהם השתמשתי גם אני בתגובתי הראשנה;

3. הכלוב אמנם שחור ולבן החיים לא, ולכן לא כל הסיפורים שוברי הלב נמנים עם התופעה המצויינת בנדירותה (מבלי לפגוע בכנות תגובתה של הרמוניה);

4. גם בקהילה וירטואלית (וקהילת הכלוב היא כזו) קיים קו משותף של התנהגות מעצם שאיפתם הטבעית של בני אדם להתקבץ בקבוצות בעלות אופי, נוהג והבנה דומים;

5. למרות שאני יודע שלמילים כגון "אם לא, מה שקורה פה הוא פשוט אונס והתעללות שלא מדעת" יש הד חזק, אני אישית מעדיף את הדרמות בהקאמרי ובהבימה. בחיי יומיום פרופורציות מרשימות אותי הרבה יותר.

ככה

תמונה כפרית • 31 בדצמ׳ 2009

האינטרנט מעפן, ומחק לי תגובה יפה וארוכה ו

אני עושה אבחנה בין שני סוגי נשלטים.

מרבית החוויות הטראומטיות שניתן לקרא בכלוב

אינן שייכות לסוג הנשלטים עליו מדבר המאמר. אלא לאנשים שהם יחסית חלשים

שבגדול מפחדים, חוששים לומר לא, שמופעלת עליהם מניפולציה כזו או אחרת.

זן של אנשים שכל שרלטני הצעצוע והדומיקולים בגרוש אוהבים לנצל.

אני מכירה אותם היטב, גם אני פעם הייתי שם, חלק מהזן הזה.

לעומת זאת, המאמר מדבר על נשלטים שרק בנקודת זמן ספציפית אינם בשליטה.

על סוג אנשים אלו (על כולם בעצם, אבל עליהם במיוחד) מוטלת האחריות לבחור נכון

את השותף, להיות מודע ולידע את מי שמולם, להדעת לזהות את תגובות הגוף

כי כשקשה ולא טוב, הגוף מאותת, גם אם האדם עצמו פיזית אינו מסוגל לעשות זאת.

על הנשלט ליידע את מי שמולו לתת את מירב האינפורמציה, לגבי גבולות ומגבלות

לגבי הקשיים והסימנים.

על השולט לפעול בהתאם ולדעת שיש מצב שמי שאיתו לא יכול לאותת מצוקה, ולנסות

לבדוק באופן אקטיבי מה המצב.

האחריות המוטלת על שני הצדדים שוה וכאן הרבה יותר גבוהה.

שיחות, שקיפות, ופתיחות הם אבני דרך בכל מערכת ובפרט כאן.

האדון שלי תמיד אומר שלכל אחד בזוגיות יש 100% על ה 50% שלו

לשני הצדדים יש אחריות על כך שאף אחד משני הצדדים לא יפגע

על אף שמהכרותי (הוירטואלית) עם הגמד הוא יתעקש לקחת את ה 100% אחריות

לא תמיד הבנתי אך תמיד הערכתי אך גם לנשלט יש אחריות על עצמו.

פרופורציות הוא דבר חשוב.

Morrigan • 31 בדצמ׳ 2009

איזה קו התנהגותי משותף יכול להיות ל41,000 איש? באמת, תחשוב על זה. בתוך הכלוב יש קבוצות קטנות יותר ומאוד שונות זו מזו בהתנהגותן ובמאפיינים שלהם, מן הסתם בגדלים אפשריים יותר ל'עיכול' חברתי.

אם לא הובנתי, אזי כשכתבתי 'פה', התכוונתי למקרים הללו ולא לעולם הבדס"מי ככלל.
ולכן, אני לא חושבת שהוצאתי פה שום דבר מפרופורציות. אני חושבת שהמקרים שקראתי ומה שהרמוני מתארת הוא בדיוק זה - אונס או התעללות שלא מדעת המבצע.

כי הוא באמת לא יודע שהאדם מתחתיו לא היה עושה את מה שהוא עושה אם לא היה באותו מצב היפנוטי של 'זומבי'. אותי, אישית, זה מטריד גם מצד השליטה. לא הייתי רוצה לעולם לגלות שאילצתי מישהו לעשות משהו שפגע בו, ואני גם לא ארגיש 'סבבה' עם עצמי בדיעבד אם אגיד לעצמי 'אוי, אבל לא יכולתי לדעת'. לכן אני פותחת פה את הנושא - האם יש דרך לדעת ולהזהר.

אתה מסיט את הדיון לענייני לקסיקון והתפלפלויות שמורידות מחשיבות הנושא. ואלו העובדות - המצב הזה קיים, הבעיה קיימת, אנשים צריכים לדעת על האפשרות ולהזהר, משני צדדי המתרס.

בעיני זה לא חוסר פרופורציות.
עם זאת, הערות ציניות על הבימה והקאמרי מראות בעיני על חוסר אחר - בנימוס.
ואני, אישית, מעדיפה את הדרמה שלי בצוותא או בפרינג', אבל זה כנראה כי אני קצת פחות מיינסטרימית.

Bloody • 31 בדצמ׳ 2009

אני חושב ששולט בכל מקרה צריך ללמוד מה דעתו של הנשלט על מעשה כזה או אחר לפני שהוא עושה אותו. גם אם מדברים על סשן שהכוונה בו היא חציית משהו שהיה פעם גבול, צריך לדעת שזה משהו שהנשלט לפחות מוכן לנסות, וזה עוד לפני שהוא נכנס למצב של סאב ספייס בו הוא לא יתנגד לשום דבר. לועמי אין הרבה הבדל כאן בין נשלט שנכנס למצב "זומבי" כזה שלא יתנגד לשום דבר, לנשלט שהוא סתם "חלש" ולא נעים לו לומר "לא" או מישהו שממש לא מוכן לזה, אבל קשה לו עם זה שהשולט שלו מנסה לקחת אותו למקום כזה.
היכרות הדדית היא המפתח לבדס"מ ששני הצדדים נהנים ממנו. אחרת, מישהו באמת נדפק.

דלידה • 31 בדצמ׳ 2009

אני מאוד לא אוהבת את הכינוי "עבדים אמיתיים" אבל התחושה בהחלט מוכרת לי.
חשתי אותה על בשרי ואין לי מושג למה לא אמרתי מילת בטחון ובכלל למה לא אמרתי כלום
אבל אי אפשר לדרוש משולט שידע גם לקרוא מחשבות
האחריות היא עדיין על הצד הנשלט
לדעתי כמובן

דלידה • 31 בדצמ׳ 2009

טבעיים סליחה
לא אמיתיים