Victoria Frances(שולטת) |
לפני 14 שנים •
10 בינו׳ 2010
בדסמ בחיי נישואין
לפני 14 שנים •
10 בינו׳ 2010
Victoria Frances(שולטת) • 10 בינו׳ 2010
שלום.
אתמול תהיתי בקשר ליחסי מין עם שליטה, בחיי נישואין. איך מקיימים בעצם יחסי שליטה כשיש ילדים בבית? הרי לא תמיד תהיה את האפשרות ללכת לבית מלון או צימר.. והצלפות זה דבר בלתי נמנע מלעשות רעש..הייתי שמחה לשמוע את דעתם של אלה שמנהלים חיי זוגיות כזאת עם ילדים. וגם כאלה שעדין לא |
|
Beta Male |
לפני 14 שנים •
10 בינו׳ 2010
לפני 14 שנים •
10 בינו׳ 2010
Beta Male • 10 בינו׳ 2010
|
|
AIR(נשלט) |
לפני 14 שנים •
10 בינו׳ 2010
לפני 14 שנים •
10 בינו׳ 2010
AIR(נשלט) • 10 בינו׳ 2010
little pet כתב/ה:
wow dude ויקטוריה , שאלה מצויינת . גם אני חושב על העתיד , יש פה איזה זוג נשוי שיכול לספר איך הדברים מתנהלים כשיש ילדים בבית ? |
|
שרמומית |
לפני 14 שנים •
10 בינו׳ 2010
Re: בדסמ בחיי נישואין
לפני 14 שנים •
10 בינו׳ 2010
שרמומית • 10 בינו׳ 2010
נראה לי שעושים את זה שהילדים לא בבית...
|
|
אושה{אוש} |
לפני 14 שנים •
10 בינו׳ 2010
לפני 14 שנים •
10 בינו׳ 2010
אושה{אוש} • 10 בינו׳ 2010
אתם מוזמנים לבלוג שלי...
ולמי שלא בא לו רק אגיד שמזל שיש סבאסבתא |
|
חתולה והייטק |
לפני 14 שנים •
10 בינו׳ 2010
אז ככה, כזוג שמטופל בשני גמדים בגילאים בעייתים
לפני 14 שנים •
10 בינו׳ 2010
חתולה והייטק • 10 בינו׳ 2010
נתקלנו בבעיה פה ושם.
עם כל הכבוד, לעשות את זה מחוץ לבית בלבד או רק כשהם לא נמצאים זו לחלוטין לא אופציה. וזה הופך יותר מסובך כששנינו עובדים וחדר השינה לא תמיד מספיק גדול "לעבוד" אז ככה: בדירה הקודמת היינו עושים זאת בסלון (משיקולי נוחות ושיקולי עישון שלה) וסומכים על המסדרון הארוך יחסית וזוויות הראייה. סוגרים אצלהם את הדלת ומתפללים. מכוונים לשעות מאוחרות יחסית (בהן השינה עמוקה) אבל לא מאוחרות מדי פן יתעוררו בין חלומות... והכי חשוב - לומדים לגנוח ולנאוק בשקט (עם פרצופים משמעותיים) פעם אחת בגבול הנתפסנו ע"י הגדולה. הגברת קפצה מהר והצילה את המצב ורק עוד 15 שנים בפסיכולוג השני נדע אם באמת ראתה משהו (כנראה שלא). בדירה הזו - סוגרים את הדלת לחדר ומשתמשים גם בגישה למרפסת שיש לנו מהחדר. מוותרים יותר על שוטים והצלפות כאלה לטובת ידיים, ציפורניים, סרגל מתכת (עובד מעולה) ויותר CBT. אופציה שניה היא מרפסת השירות שמאובטחת בשתי דלתות. לפעמים כשמישהו מתחיל לעבוד מאוחר אז יש לנו בוקר פנוי בבית ואז הילולה בסלון בנוגע למסיבות זה גם לא קל - הולכים בעיקר לדיווה כי הילדים ככה יכולים לישון מחוץ לבית. וגם אז הגמד מגיע הביתה ב-7 וחצי. אם ישנים בבית אז עוזבים מוקדם בסביבות 3 וחטפים איזה שעתיים שלוש תנומה עד שהם קמים. אני קם והגברת מחליפה אח"כ ב-9-10. אין לנו ספק שזה לא יהיה יותר קל. ילדים זה ממש שמחה =אבל בעיקר עד 8 בערב ) מקווה שענה על השאלה. להרחבות, שאלות תרומות קריאות עידוד - בפרטי הייטק |
|
lori{ע_מ} |
לפני 14 שנים •
10 בינו׳ 2010
חתולה והייטק
לפני 14 שנים •
10 בינו׳ 2010
lori{ע_מ} • 10 בינו׳ 2010
תשובה יפה
וגם רציתי להוסיף שסשנים זה לא רק שוטים ורעש. עם הזמן לומדים שאפשר לעשות יופי של סשנים שמבוססים על דברים אחרים. למשל: אם זו שעת צהריים תמיד יש גאג, כדי להתחשב בשכנים (אין לנו ילדים ואנחנו לא נשואים) ושוב, ממה שאני יודעת על אחרים שכן יש להם ילדים. דואגים שהצד השולט יוכל לקבל את פני הילדים במידה והם מתעוררים. אם זה לפיפי או לשתות אז דואגים לליווי לשירותים או מביאים להם לחדר מהמטבח שתיה ובזה העניין נגמר. את הסשנים היותר אלימים משאירים למצבים בהם הילדים לא בית. וגם הרעיון של סרגל מתכת נחמד בעיניי, וקיינים כמעט ולא מרעישים ותמיד אפשר לשים מוזיקה נחמדה ברקע (או טלויזיה). ואני בדעה של להשאיר דברים כאלה לחדר השינה כשיש ילדים. וילדים צריכים לדעת שהדלת של חדר השינה של ההורים תמיד סגורה (לא נעולה). הם לא צריכים לדעת מתי ההורים שוכבים ומתי סתם נחים. |
|
Victoria Frances(שולטת) |
לפני 14 שנים •
10 בינו׳ 2010
Re: אז ככה, כזוג שמטופל בשני גמדים בגילאים בעייתים
לפני 14 שנים •
10 בינו׳ 2010
Victoria Frances(שולטת) • 10 בינו׳ 2010
חתולה והייטק כתב/ה: נתקלנו בבעיה פה ושם.
עם כל הכבוד, לעשות את זה מחוץ לבית בלבד או רק כשהם לא נמצאים זו לחלוטין לא אופציה. וזה הופך יותר מסובך כששנינו עובדים וחדר השינה לא תמיד מספיק גדול "לעבוד" אז ככה: בדירה הקודמת היינו עושים זאת בסלון (משיקולי נוחות ושיקולי עישון שלה) וסומכים על המסדרון הארוך יחסית וזוויות הראייה. סוגרים אצלהם את הדלת ומתפללים. מכוונים לשעות מאוחרות יחסית (בהן השינה עמוקה) אבל לא מאוחרות מדי פן יתעוררו בין חלומות... והכי חשוב - לומדים לגנוח ולנאוק בשקט (עם פרצופים משמעותיים) פעם אחת בגבול הנתפסנו ע"י הגדולה. הגברת קפצה מהר והצילה את המצב ורק עוד 15 שנים בפסיכולוג השני נדע אם באמת ראתה משהו (כנראה שלא). בדירה הזו - סוגרים את הדלת לחדר ומשתמשים גם בגישה למרפסת שיש לנו מהחדר. מוותרים יותר על שוטים והצלפות כאלה לטובת ידיים, ציפורניים, סרגל מתכת (עובד מעולה) ויותר CBT. אופציה שניה היא מרפסת השירות שמאובטחת בשתי דלתות. לפעמים כשמישהו מתחיל לעבוד מאוחר אז יש לנו בוקר פנוי בבית ואז הילולה בסלון בנוגע למסיבות זה גם לא קל - הולכים בעיקר לדיווה כי הילדים ככה יכולים לישון מחוץ לבית. וגם אז הגמד מגיע הביתה ב-7 וחצי. אם ישנים בבית אז עוזבים מוקדם בסביבות 3 וחטפים איזה שעתיים שלוש תנומה עד שהם קמים. אני קם והגברת מחליפה אח"כ ב-9-10. אין לנו ספק שזה לא יהיה יותר קל. ילדים זה ממש שמחה =אבל בעיקר עד 8 בערב ) מקווה שענה על השאלה. להרחבות, שאלות תרומות קריאות עידוד - בפרטי הייטק ואוו. חח ח בהחלט לא קל. לגבי מה שכתבת כשהילדים לא בבית בידיוק חשבתי אותו הדבר.... מאוד מעניין מה שכתבת, ושמחתי שעשית זאת. |
|
Victoria Frances(שולטת) |
לפני 14 שנים •
10 בינו׳ 2010
Re: חתולה והייטק
לפני 14 שנים •
10 בינו׳ 2010
Victoria Frances(שולטת) • 10 בינו׳ 2010
גרייס כתב/ה: תשובה יפה
וגם רציתי להוסיף שסשנים זה לא רק שוטים ורעש. עם הזמן לומדים שאפשר לעשות יופי של סשנים שמבוססים על דברים אחרים. למשל: אם זו שעת צהריים תמיד יש גאג, כדי להתחשב בשכנים (אין לנו ילדים ואנחנו לא נשואים) ושוב, ממה שאני יודעת על אחרים שכן יש להם ילדים. דואגים שהצד השולט יוכל לקבל את פני הילדים במידה והם מתעוררים. אם זה לפיפי או לשתות אז דואגים לליווי לשירותים או מביאים להם לחדר מהמטבח שתיה ובזה העניין נגמר. את הסשנים היותר אלימים משאירים למצבים בהם הילדים לא בית. וגם הרעיון של סרגל מתכת נחמד בעיניי, וקיינים כמעט ולא מרעישים ותמיד אפשר לשים מוזיקה נחמדה ברקע (או טלויזיה). ואני בדעה של להשאיר דברים כאלה לחדר השינה כשיש ילדים. וילדים צריכים לדעת שהדלת של חדר השינה של ההורים תמיד סגורה (לא נעולה). הם לא צריכים לדעת מתי ההורים שוכבים ומתי סתם נחים. היי. כמובן שסשנים זה לא רק שוטים ורעש, פשוט זה הרעיון הראשון שעלה לי בתור דוגמא. ואני מסכימה לחלוטין עם הדעה שהדלת של ההורים תמיד סגורה בין אם הם שוכבים או לא. |
|
חתולה והייטק |
לפני 14 שנים •
10 בינו׳ 2010
אז לדעתנו כן ולא
לפני 14 שנים •
10 בינו׳ 2010
חתולה והייטק • 10 בינו׳ 2010
Victoria Frances כתב/ה: גרייס כתב/ה: תשובה יפה
וגם רציתי להוסיף שסשנים זה לא רק שוטים ורעש. עם הזמן לומדים שאפשר לעשות יופי של סשנים שמבוססים על דברים אחרים. למשל: אם זו שעת צהריים תמיד יש גאג, כדי להתחשב בשכנים (אין לנו ילדים ואנחנו לא נשואים) ושוב, ממה שאני יודעת על אחרים שכן יש להם ילדים. דואגים שהצד השולט יוכל לקבל את פני הילדים במידה והם מתעוררים. אם זה לפיפי או לשתות אז דואגים לליווי לשירותים או מביאים להם לחדר מהמטבח שתיה ובזה העניין נגמר. את הסשנים היותר אלימים משאירים למצבים בהם הילדים לא בית. וגם הרעיון של סרגל מתכת נחמד בעיניי, וקיינים כמעט ולא מרעישים ותמיד אפשר לשים מוזיקה נחמדה ברקע (או טלויזיה). ואני בדעה של להשאיר דברים כאלה לחדר השינה כשיש ילדים. וילדים צריכים לדעת שהדלת של חדר השינה של ההורים תמיד סגורה (לא נעולה). הם לא צריכים לדעת מתי ההורים שוכבים ומתי סתם נחים. היי. כמובן שסשנים זה לא רק שוטים ורעש, פשוט זה הרעיון הראשון שעלה לי בתור דוגמא. ואני מסכימה לחלוטין עם הדעה שהדלת של ההורים תמיד סגורה בין אם הם שוכבים או לא. ראשית תודה לגרייס שהזכירה דבר חשוב. אחד הצדדים (וטבעי שזה יהיה השולט הפחות "קשור" או סתם זה שלמעלה בסקס) צריך להיות מוכן לזנק וליירט מטרות מתקרבות. זה ממש הציל אותנו פעם אחת, אבל אני הייתי מקולר וקשור ברצועות ידיים-רגליים וכיסוי עיניים, אז אפעס ליירט מישהו היה מעט מעבר לכוחותי לגבי נושא הדלת - אנחנו רחוקים להסכים ולא נוכל להיות רחוקים יותר. לעיתים אנחנו סוגרים את הדלת גם כשלא שוכבים, אבל בגדול מאוד לא מאמינים בכך. דלתם של ההורים צריכה להיות פתוחה וזמינה. אם כל פעם שהיינו גונבים נגיעה או מגע מתחת לשמיכה כשהילדודס ספונים בחדרם מול המחשב והטמבלויזיה היינו סוגרים את הדלת, לא היינו יכולים להיות קשובים לילדינו. אז נכון שהסיכון להתפס מעלה את הריגוש, אבל יש פה מחיר קטן לשלם לעומת נגישות לילדנו בזמן שאכן אנחנו בבית והם ערים. מכיוון ששנת אחה"צ תמיד קורית במשמרות ממילא (אלא אם אברג'יל ג'וניור לא בבית) אפשר במצב כזה לסגור את הדלת. בלילה, כשהם ישנים ואנחנו מסשנים - הדלת כמובן סגורה (שלהם או שלנו). דבר חשוב שלא התייחסתי אליו קודם (והייתי שמח אם גרייס הייתה מתייחסת גם) הוא נושא המצאות זרים. אנחנו מאוד זוגיים - ואקסקלוסיבים כבר כמעט 20 שנה מגיל צעיר. כשהחלטנו להרחיב את "היריעה" החלטנו אסטרטגית שלא מזמינים אנשים הביתה, שביתנו הוא מקדשנו. אין לי ספק שאם לא היו ילדים יתכן וההחלטה הייתה אחרת. (מה יתכן? בטוח!!! - הקריאות מגיעות מהיציע). אין ספק שהילדים מבססים את ההחלטה הזו, של בית נקי, In a good way. נכון, זה מאט ולפעמים מתסכל (וגם יקר) - אבל זה הופך את החוויות הנוספות לשוות וזכירות יותר, גם אם זמינות פחות. הייטק וגם חתולה |
|