סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ארגז צעצועים

Honey Bee​(נשלטת)
לפני 14 שנים • 4 במאי 2010

ארגז צעצועים

Honey Bee​(נשלטת) • 4 במאי 2010
מנסה להכנס לראש שלי.
צרור מפתחות ענק, כמו של שומר סף מהאגדות.
זה לא, זה לא, זה לא. אולי הקטן המוזהב? או. יותר מזל משכל, תאמיני לי.
למה כל כך חשוך פה? איפה המתג?
אלוהים ישמור, איזה בלגן. קופסאות סיגריות ריקות בכל חור. מאפרות מלאות פילטרים. סירחון.
גרביים צבעוניים זרועים כמו שתילי גרניום. ציפורן. טוליפ. מה שזה לא יהיה. תראי איך את חיה.
קולות מהדהדים נשמעים מקרוב, מרחוק, מכל מקום, זה סוגר עליי, זה חונק.
אפרופו חונק. מה קורה איתי?

אל תגידי לי שום דבר, נו באמת. אני היחידה שעליה את לא יכולה לעבוד.
משהו קורה, זה בטוח.
נו טוב בסדר אני אספר לך. לא יודעת.
אולי נתחיל מההתחלה?
התחלה. התחלה זו מילה מתאימה בול.
הכל חדש, ארוז בקופסאות. לא סתם קופסאות, אלה של איקאה, השטוחות. קחי את החלקים, תרכיבי בעצמך. שברי את הראש לבד, כלבה.
כלבה? מה קרה למאמי? מותק? שוגר? גורג'ס? אהובה? ממתי המילה הזו עושה לך טוב?
מאז שאני יודעת מה זה ספייס.
מה זה ספייס?
קשה להסביר. וחכי, זה לא הכל. יש לקסיקון שלם שם.
איפה?
שם.

זה לא דיאלוג מטפורי.
זה מה שקורה בראש שלי
.

כמה שנים משהו מתבשל מבפנים.בלי ניסוי, בלי טעייה. על אש קטנה. בישול איטי. פה סטירה עושה לי צמרמורת טובה, שם אני נדרכת כשהוא מקלל אותי במיטה. חשבון בכלוב. כינוי, פרופיל, הכל. מתעלמת מכל הפניות. כמעט. יותר מדי פחד, יותר מדי פחד. איך היא אמרה... What if I like it?
אז מה השתנה פתאום?
לא יודעת. בבת אחת התמלאתי צימאון. רצון עז להתחיל.
מההתחלה. הכל חדש.
תעמדי על ארבע. לא ככה, כלבה, ברגליים סגורות. תפשקי. מצויינת. תורידי את הראש. סטירה. זה נעים לך? לא יודעת. עוד אחת. ועכשיו? לא יודעת.
כלבה, זו שאלה של כן ולא. תעני. "כן".
ממשיכים. הכל חדש. ארגז צעצועים שהוא בעצם ארגז כלים שהוא בעצם ארגז עזרים למשחק הזה שקוראים לו בדסמ. משחק או עולם שלם? נעים מאוד. שוט, קולר, פלאג, רצועה, ויברטור, שוט מסוג אחר. אני אדון. או מסטר. את זונה או שפחה או כלבה. מה שתבחרי. כלבה? יופי, מתאים לך בול.

מה זה ספייס? מה זה סשן? מה זה ונילי? מה זה פטיש? מה זה שליטה?
זה הכל. (זה שום דבר?)
את מוצאת את עצמך בדירה במקום שכל מרכזניק ממוצע יקרא לו "השטחים". דירה שאין בה כמעט כלום אבל יש בה כל מה שצריך כדי שתסבלי. סליחה, כדי שתהני. זה נורא מבלבל פשוט.
את עירומה מול שני אנשים שזרים לך כמעט לחלוטין. עומדת על שולחן עץ מלבני. ידיים מאחורי הגב.
נושמת הכי עמוק שאפשר, כאילו אלו שאריות האוויר האחרונות שנותרו בעולם. ראש למטה. את לא רוצה לדעת מה קורה סביבך עכשיו.
שני אנשים שזרים לך כמעט לחלוטין, אחת יושבת, אחד עומד, נועצים בך מבטים, גורמים לך להרגיש כל כך מטומטמת בעירום מלא כשבעצם הם אלה שהורו לך להתפשט.
האנשים הזרים האלה באו להגשים לך את הפנטזיות. ולאט לאט הם מצליחים.
היא שואלת אם את רטובה. את עונה את התשובה הקבועה. מה זה לא יודעת, תגידי כן או לא.
תבדוק אם היא רטובה.
אצבע עוברת בקושי על התחתונים שלי, כאילו עושה לי טובה. זו יד של בנאדם שאני לא מכירה וברגע זה הוא קרוב אליי יותר מכל אחד אחר בעולם.
ואז משהו מתחיל לקרות. קול של אשה לוחש לי באוזן, ויד של גבר נוגעת בי, וזה חם וקר ומביך ונפלא ביחד, האצבעות שלי מטפסות אחת על גבי השניה, אלוהים ישמור, זו אני שם למטה???
בבקשה אל תוציא את האצבע. (אמרתי את זה בלב או בקול רם?)

הפסקה לצורך ספירת מלאי:
1 שולחן מלבני
1 גבר עומד לצידו
3 קופסאות מגנה
4 פריטי לבוש שחורים זרוקים על הרצפה
0 מכשירי חשמל בדירה (ויברטור נחשב?)
8 אצבעות (אחת אחת, כל אחת בתורה) יוצאות ונכנסות לכוס הדוק למדי
1 אשה רוכנת על השולחן
100000000 משפטי מחץ נשלחים מפיה. אלוהים ישמור, מה שמילים עושות לי.
1 ילדה אבודה, עירומה, על ארבע, על השולחן.
ילדה אבודה או ילדה שבזה הרגע מצאה את עצמה?

זה כמו בסרטים. כמו בפנטזיות. (כמו בסיוטים?) אלו הדברים שלא העזת לעלות לפני השטח. אלה הצלקות של כל השנים. זו ההגשמה שלך. זו הנסיקה שלך. (וגם ההתסקות?) אלה החלומות שהופכים למציאות. זה מה שיבנה אותך. (ויהרוס אותך?) זה מה שיגרום לך לאהוב את עצמך. זה הדבר שישנה לך את החיים. (זה עוד נסיון שאת רוצה לחוות?)

אצבעות נכנסות ויוצאות כמו מבקרים בקניון.
נעים לך? שותקת.
טוב לך? שותקת.
רוצה עוד? שותקת. כן, עדיין.
ממתי כל כך קשה לך להגיד כן?
ממתי את כותבת עם כל כך הרבה סימני שאלה?
אה, נכון. מאז שאת יודעת מה זה ספייס.

רגעים של עונג צרוף. יוצאים ממך קולות משונים. אז ככה אני גונחת כשבאמת טוב לי? מרחוק אני שומעת באוזן קול של אשה מדבר על הפנטזיות שלי. מאיפה היא יודעת? לא סיפרתי את זה לאף אחד בחיים. זה מרגיש כאילו כולם רואים אותי. אני עוצמת עיניים עוד יותר חזק, כאילו שזה יעזור לי.
זה קורה, זה אמיתי, זה חי. זה לא סרט. את חווה את הרגע הזה.
נגמר. מישהו זר מחבק אותך. מישהי זרה מסתכלת על שניכם.
שלושתכם מתיישבים על הספה. כל אחד עם הסיגריה שלו. כל שני עם השלישי שלו.
זה באמת קרה?

כמה שזה קרה.
בבוקר את קמה ליום חדש וממצמצת לרגע. עומדת מול מראה שכתוב עליה באודם: "love yourself every day". מסתכלת לבבואה שלך בעיניים. אותן עיניים שכל העולם ואשתו מחמיא לך עליהן מאז שאת קיימת. את והבבואה מתחילות בדיאלוג מתנצח.
ראיתי אותך אתמול. ראיתי מה עשית.
לא עשיתי כלום.
אל תשקרי לי. ראיתי אותך. ראיתי אותך על השטיח. ראיתי איך הצליפו בך עם שוט.לא מעניין אותי שזה היה חלש. ראיתי אותך עירומה. כולם ראו. הלכת על ארבע. קשרו אלייך קולר. ורצועה של כלב. אמיתית. ואת יודעת מה הכי גרוע? שנהנית מזה. שזה היה לך כיף. שהתחננת לעוד.
לא התחננתי לעוד.
התחננת בעיניים שלך. כולם ראו.

אני מנפצת את המראה. תשתקי כבר.

היום הזה הוא לא יום רגיל.
תזכירי לי מה זה ספייס?
היום הזה נגרר להמשך השבוע.
לקוחות מתלוננים. גם הבוס. גם ההורים. חברות שלך שכחו איך את נראית.
את לא שמה לב לאף אחד. גם לא לעצמך. מתי בפעם האחרונה אכלת? שתית? התאפרת? התגנדרת? היית בשירותים? יצאת מהבית? את בטוחה שטוב לך?
כן, טוב לי.
את כל כך מרוכזת בעצמך שבכלל שכחת אותך. אולי תתיישבי לכתוב, המון זמן לא כתבת?
אין לי מה.
בטח שיש לך. נו בואי, בואי שבי לכתוב קצת.
מותר לך לבכות. אם את בוכה זה אומר שהכל בסדר.
אם את בוכה זה אומר שאת במקום בטוח.
את ילדה טובה. שומדבר שאת עושה הוא לא רע. הנה, בואי קחי טישו.
רק אל תלכי לאיבוד שם בתוך כל הבדסמ הזה שלכם. בטח מתים עלייך שם, כזאת חדשה ולא מבינה..
הנה, את צוחקת. מרגישה יותר טוב? יופי.
עכשיו תסבירי לי כבר, אני ממש סקרנית, מה זה ספייס?
    התגובה האהובה בשרשור
קורינה
לפני 14 שנים • 4 במאי 2010

פוווווווו

קורינה • 4 במאי 2010
נזרקתי בחזרה אחורה, מנהרת הזמן
-5 שנים.
בלי ילדים, בלי בעל , בלי אדון, הכל כל כך טרי.
תתעדי תתעדי תתעדי.
אין כמו השויון בין הפנים של הבטן והמאחורה של הראש בנקודה הזו על ציר החיים בה את מוצאת את עצמך כפי שרק הבפנים של הלב שלך ידע שהיא.
כבר המון זמן עבר מאז שהגבתי בפורומים.
הפוסט שלך שווה התעוררות מחודשת, אם לא יותר מכך.
מנקודת הראות שלי שיחזרת אחד לאחד את תחושותיי מאז.
את נפלאה, הכנות והאמת שלך מדהימים.
אל תפסיקי לחקור.
כמו שאומרת איזה תוכנית ילדים שהבן שלי אוהב:
אם מחפשים מגיעים למקומות מופלאים.


תודה על השיתוף

קורינה
Honey Bee​(נשלטת)
לפני 14 שנים • 4 במאי 2010
Honey Bee​(נשלטת) • 4 במאי 2010
קודם כל:
3>

דבר שני, תודה לך. ולא רק על התגובה.
ודבר אחרון, תרשי לי לדייק:
"אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים" (דוקטור סוס).
אני קרובה קצת לגיל שלו אז אני יודעת icon_wink.gif icon_redface.gif
THE KNOWER HOW
לפני 14 שנים • 5 במאי 2010

באמת יפה

THE KNOWER HOW • 5 במאי 2010
icon_smile.gif
JabberwockY​(שולט)
לפני 14 שנים • 5 במאי 2010
JabberwockY​(שולט) • 5 במאי 2010
משק"א.
כתוב היטב ונקרא בנשימה אחת מענגת.
פסיכו לוג​(שולט)
לפני 14 שנים • 5 במאי 2010
פסיכו לוג​(שולט) • 5 במאי 2010
חחח נפלא! נהניתי לקרוא
הרגיש לי כמו לשבת בתוך המוח שלך ולצפות בסרטים שם. אולי גם למדתי קצת על דרך חשיבה של נשלטת. דרך אחת מיני כמה כמובן.
אני אמנם לא שולט שלך, אבל דורש המשך לכתיבה עתידית שלך (:
Rise
לפני 14 שנים • 5 במאי 2010
Rise • 5 במאי 2010
את כותבת נפלא. מאחלת לך שכל סימני השאלה בפוסט הזה ובעניין הזה בכלל, תמיד יבואו לך ממקום חוקר ונהנה.
חניבעל
לפני 14 שנים • 6 במאי 2010

כותבת בחסד

חניבעל • 6 במאי 2010
בלתי מתפשרת לא מתחסדת לא מסתתרת. נ ה ד ר.כן נ ה ד ר.
כמעט מקנא בשולט הזה שלך שהביא אותך לשם.
תמשיכי לכתוב
Honey Bee​(נשלטת)
לפני 14 שנים • 6 במאי 2010
Honey Bee​(נשלטת) • 6 במאי 2010
הוא נהדר. וזה ממש על קצה המזלג. אולי תחליפו כמה מילים icon_redface.gif
תודה ענקית.