בכוח המוח(שולטת) |
לפני 14 שנים •
21 ביוני 2010
בואו נדבר על אלימות בכלוב
לפני 14 שנים •
21 ביוני 2010
בכוח המוח(שולטת) • 21 ביוני 2010
חדשות לבקרים צצות ועולות כאן שאלות הנוגעות לחופש הביטוי.
מתי בעצם מגיע הזמן לתחום את הקו ולומר בגלוי שבמקרה הזה ראוי שחופש הביטוי יסוג? יש מעט כוחות שמולם חופש הביטוי נסוג לדעתי, ואחד מהם הוא: חופש ביטוי המהווה אך קונסטלציה לאלימות. אלימות מכל סוג, או שהאלימות היא הדבר העיקרי שאותו חופש ביטוי מזין. חופש הביטוי הוא האפשרות לבטא את עצמך בתנועה, אבל החופש הזה נסוג אם התנועה שלך מהווה תקיפה פיזית למשל. חופש הביטוי הוא ליצור, אבל אם היצירה הינה בעלת תכנים פוגעניים, ישנה הסתברות שהחופש המדובר יסוג. חופש הביטוי הוא האפשרות לבטא את דעותיך, אך מן הרגע שאתה משתמש בחופש הזה על מנת לייצר אלימות, החופש הזה נסוג. מדובר במידתיות, בשקילה של החירות האישית מול הזכויות הקולקטיביות. בשלב הזה מדובר בשאלות תיאורטיות בלבד, אבל מובן שתכלית הפוסט הוא מעשי - אנחנו חיים כאן, כולנו, חלק מחיי המציאות. מדובר אמנם בוירטואל, אבל גם כאן אין צורך להכנע לאלימות. בוודאי כשמדובר באלימות לשם אלימות. ושאלה נוספת, חשובה לא פחות - כיצד אנחנו מרסנים אלימות כזו באופן הפוגע באופן המינימלי בחופש הביטוי. חסימה למשל, יכולה להיות קיצונית - היא מקריבה את כל חופש הביטוי בתמורה לניטור האלימות. ישנן דרכים אחרות, שהקבוצה יכולה להשתמש בהן? ובכן - מהי אלימות? אלימות היא שימוש בכוח, בין אם פיזי, פסיכולוגי או אחר תוך כדי פגיעה או כוונה לפגוע בבע"ח, בני אדם, צומח או חפץ דומם כלשהו. (מתוך ויקיפדיה) ועוד משם - לפי זיגמונד פרויד, בני האדם מונעים על ידי שני יצרים, יצר החיים (ארוס) ויצר המוות (תנטוס), על גלגוליהם השונים. בעוד יצר החיים מכוון לאהבה ולצמיחה, יצר המוות דוחף להרס עצמי. אנו מפנים יצר זה החוצה, ונוהגים בתוקפנות כלפי הזולת. תפקיד החברה לעזור לנו לעדן יצר זה, כלומר להסיט אותו לכיוונים חיוביים ולפעמים אף מועילים, כגון: השתתפות בחוג אגרוף, שימוש במשחקי מחשב אלימים, צפייה בתכניות טלוויזיה אלימות ועבודה כקצב. בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20, דולארד ועמיתיו הגו את תאוריית תסכול-תוקפנות. הם הגדירו תסכול כמחסום בלתי צפוי בדרך להשגת מטרה נחשקת. כאשר מטרה זו אינה מושגת, האדם מגיב בצורה תוקפנית כלפי מה שהוא תופס כמקור התסכול. כל תסכול גורם לתוקפנות, ומקורה של כל התנהגות תוקפנית הוא תסכול. ביקורות רבות הוטחו כלפי התאוריה, בטענה שיש מצבים מסוימים בהם היא אינה פועלת - למשל, כאשר האדם המתוסכל חושש מפני עונש שעלול לקבל אם יגיב בצורה תוקפנית. השפעת גורמים הוריים - ישנה טענה, כי תסכול מוביל לאלימות. משמע, הורים שגורמים לילד תסכול, מעליבים אותו או נותנים לו משימות קשות מדי לביצוע, יגרמו לילד להתנהג באלימות רבה. לפי גישת הלמידה החברתית, הורים שמתנהגים בעצמם באלימות כלפי הילד וכלפי אחרים משמשים כמודלים לחיקוי. ולכן, הילד יאמץ את התנהגותם בהנחה כי זו ההתנהגות הנורמטיבית, וכי כך יש לפעול. ** ועוד דבר שאני רוצה לשאול - אם אלימות היא משהו הניזון מלגיטימציה, איך אנחנו מונעים בעצם את הלגיטימציה הזו? אני באמת מבקשת להביע דעה לגופם של דברים, לפוסט הזה יכול שיהיו השפעות מעשיות על איכות החיים כאן. וכן, גם כאן, לתפיסתי, כולנו זכאים לאיכות חיים מקסימלית בגבולות חופש הביטוי. צאו לדרך.. |
|
פסיכיאטר מתורבת |
לפני 14 שנים •
21 ביוני 2010
וואלה ?
לפני 14 שנים •
21 ביוני 2010
פסיכיאטר מתורבת • 21 ביוני 2010
וסליחה שאני חי .
נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שני יונ' 21, 2010 9:14 am, סך-הכל נערך פעם אחת |
|
the rain song |
לפני 14 שנים •
21 ביוני 2010
לפני 14 שנים •
21 ביוני 2010
the rain song • 21 ביוני 2010
חופש הביטוי הוא הכרחי בעיני.
אלימות מילולית לא מומלצת בכלל אבל קטונתי מלחנך מישהו לא פחות חשוב - חופש ההתעלמות ובאינטרנט זה קל אני באופן אישי, אם אין לי משהו טוב ומועיל להגיד מעדיפה לשתוק לרדת על אנשים רק כי מה שהם כתבו בבלוג או בפורום לא מוצא חן בעיני או שאני חושבת שהוא דבילי לא מצדיק רוע מצידי. אם מישהו מנסה להעליב אותי אני מתעלמת בהפגנתיות ובאלגנטיות בסך הכל בל נשכח - אותו אחד שיורד עלי יכול מצידי להיות גם ילד בן 5 - אין סיבה להתייחסות. אני לא לוקחת ברצינות יתר את מה שנכתב כאן משתדלת לפחות תגובות מרושעות ו"מתחכמות" לא מכבדות יותר מידי את הכותב עצמו וכל זאת לדעתי האישית הפרטית בלבד |
|
בכוח המוח(שולטת) |
לפני 14 שנים •
21 ביוני 2010
Re: על הבוקר את מזיינת ת'מוח ?
לפני 14 שנים •
21 ביוני 2010
בכוח המוח(שולטת) • 21 ביוני 2010
פסיכיאטר מתורבת כתב/ה: נקבות בגילך עכשיו סורגות סוודרים לחורף הקרב .
סיימתי עם הסוודרים כבר בשש בבוקר. שאני אתקן לך את הגרביים? או: ארצה. המלכה שלך מדברת, והפעם היא רצינית. |
|
AIR(נשלט) |
לפני 14 שנים •
21 ביוני 2010
לפני 14 שנים •
21 ביוני 2010
AIR(נשלט) • 21 ביוני 2010
אני חושב שבמקום להטיף מוסר שכל אחד יסתכל עמוק בתוכו וישפוט את עצמו .
תהיו אתם בסדר עם עצמכם וכלפיי הסביבה ואל תצפו שהסביבה תהיה בסדר איתכם כי זה כבר יקרה לבד . תקופת הנביאים ופרוייד הסתיימה ,היום כל אחד נשפט על פי מעשיו |
|
פסיכיאטר מתורבת |
לפני 14 שנים •
21 ביוני 2010
Re: על הבוקר את מזיינת ת'מוח ?
לפני 14 שנים •
21 ביוני 2010
פסיכיאטר מתורבת • 21 ביוני 2010
'בכוח המוח' כתב/ה: פסיכיאטר מתורבת כתב/ה: נקבות בגילך עכשיו סורגות סוודרים לחורף הקרב .
סיימתי עם הסוודרים כבר בשש בבוקר. שאני אתקן לך את הגרביים? או: ארצה. המלכה שלך מדברת, והפעם היא רצינית. סליחה שליבי פועם . |
|
קליבר(שולט) |
לפני 14 שנים •
21 ביוני 2010
Re: וואלה ?
לפני 14 שנים •
21 ביוני 2010
קליבר(שולט) • 21 ביוני 2010
פסיכיאטר מתורבת כתב/ה: וסליחה שאני חי .
זה עוד לא קרה לי מעולם , עד העתקתי את הציטוט " נקבות בגילך סורגות עכשיו סוודרים לנכדים " שהמתורבת כתב , זה נהיה מה שזה ואני הייתי בטוח שאני הוזה , אבל מילא , במקום שחוזרים בתשובה עומדים , גם צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד . ולענין : רציתי להביא על הבוקר דוגמא לאלימות ( מילולית ) והיא חמקה לי ממש מול העיניים . בכל אופן אלימות , לדעתי מתחילה במקום בו המילים נגמרות , כלומר שאין מילים או שאין מה להגיד יותר ( גם כשהמילים לא מסייעות ) |
|
פסיכיאטר מתורבת |
לפני 14 שנים •
21 ביוני 2010
Re: וואלה ?
לפני 14 שנים •
21 ביוני 2010
פסיכיאטר מתורבת • 21 ביוני 2010
קליבר כתב/ה: פסיכיאטר מתורבת כתב/ה: וסליחה שאני חי .
זה עוד לא קרה לי מעולם , עד העתקתי את הציטוט " נקבות בגילך סורגות עכשיו סוודרים לנכדים " שהמתורבת כתב , זה נהיה מה שזה ואני הייתי בטוח שאני הוזה , אבל מילא , במקום שחוזרים בתשובה עומדים , גם צדיקים גמורים לא יכולים לעמוד . ולענין : רציתי להביא על הבוקר דוגמא לאלימות ( מילולית ) והיא חמקה לי ממש מול העיניים . בכל אופן אלימות , לדעתי מתחילה במקום בו המילים נגמרות , כלומר שאין מילים או שאין מה להגיד יותר ( גם כשהמילים לא מסייעות ) ככה זה בחיים . יש להתמודד גם עם הקלות הבלתי נסבלת של אופציית העריכה . |
|
בכוח המוח(שולטת) |
לפני 14 שנים •
21 ביוני 2010
Re: על הבוקר את מזיינת ת'מוח ?
לפני 14 שנים •
21 ביוני 2010
בכוח המוח(שולטת) • 21 ביוני 2010
פסיכיאטר מתורבת כתב/ה: 'בכוח המוח' כתב/ה: פסיכיאטר מתורבת כתב/ה: נקבות בגילך עכשיו סורגות סוודרים לחורף הקרב .
סיימתי עם הסוודרים כבר בשש בבוקר. שאני אתקן לך את הגרביים? או: ארצה. המלכה שלך מדברת, והפעם היא רצינית. סליחה שליבי פועם . לא נורא. כל עוד אתה לא נושם בלי אישור. |
|
פסיכיאטר מתורבת |
לפני 14 שנים •
21 ביוני 2010
Re: על הבוקר את מזיינת ת'מוח ?
לפני 14 שנים •
21 ביוני 2010
פסיכיאטר מתורבת • 21 ביוני 2010
'בכוח המוח' כתב/ה: פסיכיאטר מתורבת כתב/ה: 'בכוח המוח' כתב/ה: פסיכיאטר מתורבת כתב/ה: נקבות בגילך עכשיו סורגות סוודרים לחורף הקרב .
סיימתי עם הסוודרים כבר בשש בבוקר. שאני אתקן לך את הגרביים? או: ארצה. המלכה שלך מדברת, והפעם היא רצינית. סליחה שליבי פועם . לא נורא. כל עוד אתה לא נושם בלי אישור. אני נושם אוויר פסגות צלולים כיין המשתבח עם השנים בניגוד ל...וכו' וכו' . |
|