בגידה

בגידה

שולץ s • 28 באוג׳ 2010

זה פוסט שכתבתי לפני שלושה-ארבע חודשים.
מרגיש חזק מספיק כדי לשחרר אותו.
דווקא עכשיו. שטוב, שהמטוטלת הרגשית איבדה מכוח האינרציה שלה שלה ותחושת הביטחון מתחילה לתת את אותותיה.
הדברים בו תמיד יהיו רלבנטיים, גם כעת, אם כי הרבה פחות מטרידים.


אתם ממלאים צורך.
יש לכם את כל הצידוקים בעולם.
אתם "צריכים". לא בעצם "חייבים" את זה.
הסקס עם בן או בת הזוג נראה משעמם. ארכאי.
תמיד הרי זה היה טבוע בכם.
לא בא להטיף לכם.
אפילו מבין אתכם.
מבין את הצורך.
יחד עם זאת רוצה להראות לכם מה זה עושה בצד השני.


מה עושה לך בגידה?
עזבו רגע את ה"עזוב אתה נמצא כרגע במקום אחר" או "בלעדי זה לא הייתם היכן שאתם נמצאים".
הכל נכון.
הייתי מוכן לשלם את המחיר הכואב הזה, כדי להיות במקום שאני נמצא בו כעת. המחיר קטן יחסית למזלי.
הייתי מוכן לשלם מחיר גדול יותר.
הבגידה הביאה אותנו למה שאנחנו כעת, אבל עדיין התחושה מסרבת לגווע.

אז מה עושה לך בגידה?
מרדדת אותך.
פוגעת לך באגו.
גורמת לך לחוש חסר ערך.
להרגיש על תנאי.
אבל אפילו יותר מזה.

שאני מרגיש כך, אני אומר לעצמי :"אתה סתם בכיין" היית מוכן לעבור את זה הרבה יותר כואב כדי להגיע עד הלום" (כל קשר הינו מקרי ליהלום) אבל זה לא מנחם.
לא עלינו, ואני יודע שהדוגמה קיצונית, ולהבדיל אלפי הבדלות, הדבר דומה לזה שאהוב שלכם, מת בטרם עת, ובהלוויה אתם פוגשים באהבת חייכם. המושלם בשבילכם.
עדיין, תמיד תצטערו על כך שמת ולא משנה, שאתם בשל מותו, צמחתם בחייכם. מעליו.
אז לומר שמשהו מת בי יהיה מלודרמטי. מוגזם. שקרי.
אבל אולי כן.
אני אוהב אותה בשביל עשרה אנשים. אוהב אותה אהבה בוגרת. אהבה ששרדה דברים לא קלים. אוהב אותה. מתאים לה. מותאם לה. חבר שלה. שולט שלה. שלומד (אתם יודעים שיש כזה דבר "שולט לומד"). מלמד עצמי. לומד מאחרים.
אבל עדיין ההשפעה הכי הרסנית של הבגידה, היא עניין "האילוף". שלך.
זה לא הזיון שהיה. זה לא הרגש שהיה. זה משהו שמזכיר אולי, יותר, את התגובות הפבלוביות. זה מה שזה עושה לך.
אלו השקרים. בכל שלב. השקרים בתחילה. והשקרים הלבנים שפועלים כמו עליך כמו "מעצר הגנתי".
נסו לדמיין חבר הכי טוב שלכם. לאו דווקא, אהוב. חבר נפש שאתם מספרים לו הכל. אחד כזה שאתם מפקידים בו את סודותיכם הכי כמוסים, אחד שמכיר את כל השלדים בארון. אחד שאתם מפקידים בו ממש את חייכם.
כעת, נסו לדמיין שאותו חבר נפש מוליך אתכם שולל.
עכשיו הוסיפו לקלחת את הנתון שאותו חבר נפש הוא גם אדם שאתם אוהבים מאוד ברמות מטורפות...
מה יצא?
לא קל.
אם אתם אוהבים את בן זוגכם חישבו, שוב, מה זה יעשה לו.
מצד שני אתם לא תוותרו על הבדס"מ. כי הוא צורך.
תמיד יש את הצורך.
זו הבעסה וזה מקור הדאגה.

וגם, אתה יודע שאתה "מדהים", " נדיר", "הכי מתאים לי", אבל אתה כבר מאולף. אתה יודע שהאויב הזה : הצורך יכול להרים את ראשו לא כעת, אלא בעוד שנה שנתיים.
ובעתיד ילבש "MASTER צורך" פנים (או מסיכה) אחרת. מצב כלכלי רעוע למשל. שפל אחר ביחסים.
ואתה יודע ושמעת שזהו. יותר לא תהיינה בגידות נוספות. שצריך להיות ממש מפגרת לעשות את זה שוב. כעת שהכל טוב.
ואתה שומע את חברייך (חוץ ממך, כי אתה, כאמור, "מאולף") אומרים שדי להתעסק בעבר. תיגע בהווה. למה אתה מטריד עצמך.
ואין לך כוח כבר להסביר להם.
אין לך כוח להסביר להם שזה לא בגלל זיון או חצי סשן. זה לא זה. זה גם. אבל לא העיקר.
זו הבגידה בנפש.
זו הבגידה במרקם הנדיר שהיה ביניכם.
זה הבגידה שהפכה את הדבר הנדיר הזה לכל כך זול.
זו הבגידה שנעשתה בלא אף רגשות אשם ואפילו לא מעט.

אם היא עשתה זאת הקשר כבר לא "קדוש" כבעבר.
כדי להגיע לנקודה הזו היום, הייתי מוכן להיות גם זה שמביא ומתאם לה עם אחרים. סדרן סשנים אם תרצו. רל"ש זיונים.
אבל לאדם ששם את מבטחו באחר ושיש לו קשר נדיר כזה, קשה לקבל זאת.
תאמרו שאני אובססיבי, תאמרו שאני מגזים, תאמרו שאני עסוק במאית הכוס הריקה, בכיין, ילדותי, תאמרו שלא היתה לה ברירה. תאמרו שהיתה כבויה מינית, שרצתה להרגיש חיה. תאמרו חוצפן אפילו. תאמרו, כמוני, זה המחיר.
תאמרו מה שתרצו.
אתם צודקים בכל!
אבל, זה לא אומר שזה לא כואב.
זה אומר שנסדק משהו ואני לא מצליח לאחות אותו. ועם חוסר האיחוי מגיע כעס. עצור.
עולה למעלה, דרך הסדק, פעם אחרי פעם מקבל מכה על הראש ויורד ועולה וחוזר חלילה.
אבל, עדיין, גם עם הסדק, הקשר הזה נדיר ואני שלם עימו כמו שלא הייתי אף פעם.
עדיין אוהב מעריך, מעריץ ומרגיש שנפלה בחיקי הזדמנות שלא נקרית לכל אדם.
להיות איתה.
ומרגיש שהקשר הזה חזק מכל חוק או גדר שאי פעם הגדרתי לעצמי.
ואני שזור בתוכה שזה מפחיד. ממכר.
גבולות הגזרה נמתחו והקשר הנדיר הזה הפך לעוד יותר בוגר.
עוד יותר חזק.
אז מה זה כאב עמום, קטן ותמידי בשבילי כדי להגיע לשם?
בדרך אל האושר.

Inside your head • 29 באוג׳ 2010

why Alfoni?

הפרסום באלפוני

שולץ s • 29 באוג׳ 2010

פנו אליי כמה וביקשו שאפרסם את הפוסט. אחת אמרה שאפסרם כאן. (לא מכיר כך כך את הפורום).

ייתכן שאת צודקת. אולי זה לא ממש מתאים כאן
מצד שני, בגידה היא חלק גדול ממה שקורה בבדס"מ (ובכלל), לא משנה כיצד נתסכל על זה.
ולכן אולי יידעו אנשים מהי המשמעות שלה. לאו דווקא בשבילם, אלא לצד הנבגד.
לא שזה ישנה משהו, אבל את יודעת אולי לפני שבוגדים יחשבו פעמיים.
אולי זה עוד שיקול לא לפגוע בבן אדם שבוגדים בו ולהתגרש ממנו טרם המעשה, או להציב בפניו את הצורך הזה.

בטי בום​(שולטת) • 29 באוג׳ 2010

אתה בטוח שהבגידה קשורה רק לצורך?
יש אנשים שיבגדו תמיד, הצורך הוא רק תירוץ.

Rey H​(שולט) • 29 באוג׳ 2010

אני יכול להסכים עם כך שבגידה זה זלזול, חוסר מחשבה, זריקת זין, הרס עצמי, חוסר ערכים וכבוד
ושלל הדברים,
אבל לומר שזה צורך? כלל לא..
אבל בוא נאמר לצורך העניין, שמה שאחד רואה כצורך, לא בהכרח האחר יראה
אבל האם זה אומר שרק מכיוון שהאדם "חש" שזה צורך, עליו לבצע זאת? הצורך חזק ממנו?
שזו ההחלטה הנכונה?
אם ככה אז בוא גם נתרץ זאת עבור רוצחים שיאמרו שזה "צורך"
יש לי צורך להיות מיליונר, אני לא הולך ושודד בנק.
וגם רוצח בבית משפט נופל די במהירות עם התירוץ של "צורך"
אז חזרנו לנקודה ההתחלתית של.. טמטום, תת רמה וכו' וכו'
זו הדרך היחידה מבחינתי לתאר זאת.
מכשולים בחיים תמיד באים והולכים, חלקם עצומים יותר
חלקם פחות, כפי שאמרת, מסכת ה"שפל הכלכלי" ושאר הדוגמאות
בגידות ושאר המעשים זה לא מה שיפתור את המכשול הקיים, אלא רק יהפוך את המצב
לנוראי מכפי שהיה.
נסיבתיות ותוצאה.
מסתבר ששוכחים לחשוב על התוצאה.

בטי בום​(שולטת) • 29 באוג׳ 2010

לא טענתי לרגע שהצורך נותן לגיטימציה, נהפוך הוא.
אני חושבת שבגידה זה הדבר הכי נורא שפשר לעשות למישהו שנמצא איתך, זה מסוג הדברים שמצלקים אותך להרבה זמן.

Rey H​(שולט) • 29 באוג׳ 2010

ולא ניסיתי לומר שנתת לגיטימציה למשהו,
הגבתי לנושא עצמו ולא בפרט להודעתך.
אז אין שום מחלוקת בדעות שלנו

מתמידן • 29 באוג׳ 2010

כתבת בצורה ממש ממש יפה. מהלב . קראתי לאט כל מילה ומילה
תיארת בצורה מושלמת את ההרגשה ואת חוסר האונים.
אני לא מאמין שיש מישהו שיקרא לך "להפסיק להתעסק בזה" או "בכיין" , ואם יש מישהו כזה - הרי שהוא לא עבר את מה שאתה עברת.
חכמים ממני כבר אמרו ש: "מה שרואים מכאן , לא רואים משם" . אל תצפה מאחרים להבין באמת. הם אולי יכולים לסלוד מהמעשה או לתאר את ההרגשה (האיומה) של הבגידה , אבל לעולם לא יוכלו להרגיש כך כל עוד לא יחוו זאת על בשרם.

מאחל לך הצלחה בכל
מתמידן.

שולץ s • 29 באוג׳ 2010

לצורך פשטות הדברים התמקדתי בנימוק אחד לבגידה והוא הצורך, אבל מסכים איתך שזה קשור לאופי האדם ונסיבות חייו.
ואני לא חושב שיש אנשים שיבגדו תמיד.
ברור כי מי שבגד יש לו סבירות רבה יותר להמשיך במעשה הבגידה, אבל אין זה הכרחי שזה יהא כך.

מצד שני ייתכן שהצורך הוא תירוץ.
אנחנו אלופים בתיאוריות אד הוק המשרתות אותנו שצריך.

שולץ s • 29 באוג׳ 2010

מסכים איתך, הצורך הוא "צורך".
זוהי זילות של המושג צורך.
תמיד יש צורך. זה נאמר באירוניה. עצובה.