ראובן
|
לפני 13 שנים •
17 במרץ 2011
האור הגנוז - ''סוף זונה במחשבה תחילה''
מכובדיי,
נעדרתי מכאן כשבועיים. אמרו לי שבינתיים סגרו את השרשור המופתי ''סוף זונה במחשבה תחילה''. הדבר רע בעיני, משום שלמרות הרמה הבינונית, עדיין נידונו בו נושאים מאוד רלוונטיים לנו, כגון הנכחת הפקרה רגשית עתיקה, באמצעות הפקרות מינית מאוחרת. בנוסף, יש לי 'חובת הלבבות' כלפי ''סבא זמן'' ו-''מיוחדת'', עוד מהשרשור המקורי. אשמח להבין מה קרה ומדוע שוב נגנז דיון. גם תיאוריות קונספירציה תתקבלנה בברכה - שהרי אם נאסר עלינו לבכות, לפחות נוכל לצחוק. R |
|
|
Beta Male
|
לפני 13 שנים •
17 במרץ 2011
מצוין,עוד שרשור ריבים
כבר יומיים לא היה,התגעגעתי |
|
|
| שפיץ רציני |
לפני 13 שנים •
17 במרץ 2011
כוונת המשורר
אני חושב שכוונת המשורר היתה
שבעסקים כולם זונות ולכן חשוב לחשוב על ההתחלה כבר בסוף. או לחלופין שזונות הן נשים מאוד עסוקות ולכן צריך להתחיל את הלקוח הבא עוד לפני שמסיימים עם הקודם. בכל מקרה המסקנה היא שחשוב להזדיין בסבלנות עד הסוף לפני שחושבים למה התחלנו להתעסק בזה מלכתחילה. נ.ב. את הריבים שלכם תשמרו לפרטי הם לא באמת מעניינים אף אחד. |
|
|
המלט
|
לפני 13 שנים •
18 במרץ 2011
כוונת המשורר (2)
אני חושב שכוונת המשורר היתה שכל הזונות הולכות לכלוב, והכלוב איננו מלא .
|
|
|
נערת הקריעה
|
לפני 13 שנים •
18 במרץ 2011
Re: האור הגנוז - ''סוף זונה במחשבה תחילה'' ראובן כתב/ה: מכובדיי,
נעדרתי מכאן כשבועיים. אמרו לי שבינתיים סגרו את השרשור המופתי ''סוף זונה במחשבה תחילה''. הדבר רע בעיני, משום שלמרות הרמה הבינונית, עדיין נידונו בו נושאים מאוד רלוונטיים לנו, כגון הנכחת הפקרה רגשית עתיקה, באמצעות הפקרות מינית מאוחרת. בנוסף, יש לי 'חובת הלבבות' כלפי ''סבא זמן'' ו-''מיוחדת'', עוד מהשרשור המקורי. אשמח להבין מה קרה ומדוע שוב נגנז דיון. גם תיאוריות קונספירציה תתקבלנה בברכה - שהרי אם נאסר עלינו לבכות, לפחות נוכל לצחוק. R אתה אמיתי? בליל מילים גבוהות טרם הפכו יחדיו למשפט חכם או הגיוני. אני המצאתי ברגע אחד עכשיו. אלא אם יש לחן שלא צירפת ואז אני פורשת מעולם העסקים ונשארת רק בעולם הסוטים... |
|
|
תמונה כפרית
|
לפני 13 שנים •
19 במרץ 2011
Re: האור הגנוז - ''סוף זונה במחשבה תחילה'' ראובן כתב/ה: מכובדיי,
נעדרתי מכאן כשבועיים. אמרו לי שבינתיים סגרו את השרשור המופתי ''סוף זונה במחשבה תחילה''. הדבר רע בעיני, משום שלמרות הרמה הבינונית, עדיין נידונו בו נושאים מאוד רלוונטיים לנו, כגון הנכחת הפקרה רגשית עתיקה, באמצעות הפקרות מינית מאוחרת. בנוסף, יש לי 'חובת הלבבות' כלפי ''סבא זמן'' ו-''מיוחדת'', עוד מהשרשור המקורי. אשמח להבין מה קרה ומדוע שוב נגנז דיון. גם תיאוריות קונספירציה תתקבלנה בברכה - שהרי אם נאסר עלינו לבכות, לפחות נוכל לצחוק. R ועל כך לא ניתן אלא להוסיף את המשפט האלמותי "איסטרה בלגינה - קיש קיש קריא" ובקיצור, אף אחד לא ממש מעוניין לשמוע את המינשר שלך ושל ליבנת אז נא לא לנסות להחזירו לקדמת הדיון בדלת האחורית. |
|
|
בת אדם
|
לפני 13 שנים •
19 במרץ 2011
על הדרך
אני מבקשת מכלובי תנסה לעשות אפשרות של לייק לתגובות וכאלה כמו בפייסבוק יהיה מגניב.
|
|
|
סבא זמן
|
לפני 13 שנים •
20 במרץ 2011
ראובן
היה וטוב שאיננו, למרות העניין היחסי שהופיע שם לרגע, הרי שחטפנו שרשור קלוקל למטרת דיון בתיאוריות הכלליות שלך.
אנא ישב לי שאלה המציקה לי אישית בתיאוריות בהם אתה רוכל. אני מבין ששורש הבעיה תמיד בילדותינו העשוקה והרעה, אני מבין שעל פי מודלי ההורות של גברת מילר אין הורה מושלם ולכן כולנו דפוקים. בוא נצא מנקודת הסכמה, אין אדם שאינו נשרט בילדותו. איפה נכנסת כאן יכולת ההחלטה של אדם מבוגר? מתי החלטה רעה מונעת על ידי אדם מבוגר ולא הילד שנחבא בתוכו? איפה הגבול לתיאוריה עובר? עד מתי ילדותינו הנשכחת יותר או פחות קובעת לאני הבוגר שלנו החלטות? החיבור לנושא הקודם ברור אני מקווה, אך ממש אינו חיוני לי. |
|
|
|
ראובן
|
לפני 13 שנים •
23 במרץ 2011
המרכיב הרגשי בתהליך קבלת החלטות
סבא זמן,
לטעמי אין החלטות ''טובות'' או ''רעות''. ישנו תהליך קבלת החלטות, שעיקרו גיבוש עמדה בנושא מסוים. המוח פועל באמצעות ''מפות מוח'', כלומר מערכי מידע, רגש וחשיבה מוקדמת. מפות אלו מתחרות זו בזו על כוח העיבוד של המוח (עוד על כך בספרו של נורמן דוידג', ''המוח הגמיש''). אני סבור כי מאוד קשה להתנגד למפות מוח שיש בהן שפע מידע עתיק. גם החלטות מושכלות לעילא, יש בהן חלק מן המוח הקדום. בהקשר לשאלתך - הקשר בין תהליך קבלת החלטות לבין נוף הילדות - לרוב, הידע העתיק ''ינצח'' את החשיבה המושכלת, כלומר, המשקל של נופי הילדות גדול מאוד, אפילו בהחלטות שנראות שכלתניות לחלוטין. קשה להסביר זאת, אבל אנסה על דרך דוגמאות, שתיים מתוך האתר ואחת מחיי היומיום. 1. ראה את תגובתה של ''תמונה כפרית'' בשרשור זה. ראה גם תגובות אחרות שלה. נסה להבין מתי היא אלימה מבחירה ומתי היא אלימה חרף רצונה. המקומות בהם היא אלימה חרף רצונה הם המקומות בהם היא לא יכולה הייתה להתנגד למפות המוח העתיקות. בהתאמה, אני מניח, היא אינה מסוגלת להתנגד לפיתויים כגון קפה נמס, ממתקים או פחמימות, דבר שבוודאי ניכר בגזרתה. סביר שהיא לא מבינה כי הצורך שלה במאכלים אלו נובע מהצורך בדופאמין ושאר זרזים עצביים במוח. הדיכוי הרגשי שהיא סבלה ממנו בילדותה, הוא זה שגרם לדיכוי העצבי (מחסור בדופאמין) וכעת היא משלימה אותו באמצעות ''החלטות רעות'' כגון צריכת ממתקים והחצנת אלימות שהינה פרי תיעוב עצמי. הדבר נכון גם לגבי אחרים ואחרות המפגינים אלימות בלתי מרוסנת כאן. 2. קרא את הדיון ''סינדרום הדום המוכה'' - http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=29490 - העוסק (בהיתול אמנם), באופנים בהם נשלטות מביעות אלימות מילולית, רגשית ופיזית כלפי השולטים שלהן. אני מניח שניתן לקרוא לכך ''החלטה רעה'' (ולו משום שהדבר מסכן את המשכיות הקשר). כעת, נסה להבין את התהליך - הנשלטת מכוננת עם השולט יחסי העברה, כלומר היא משליכה עליו זהויות של אנשים עמם היו לה קונפליקטים קדומים. אמנם השולט עושה איתה דברים שבהסכמה, אולם עצם הדינמיקה מעוררת בנשלטת את האלימות העתיקה והצורך להתנגד לה - ואז היא מוצאת את עצמה תוקפת את השולט, חרף רצונה ואהבתה. 3. דוגמה מחיי היומיום: כאשר מישהו ברכב 4X4 חדיש 'חותך' אותך בכביש, נסה ליזום החלטה רעה: צעק לו, ''יא זין, רישיון לויברטור אין לך''. מיד תראה כיצד הוא מקבל ''החלטה רעה'' בעצמו, וזאת חרף מעמדו החברתי-כלכלי האיתן. חוסר יכולתו לשלוט בעצמו דומה לאופנים שהוזכרו בשני הסעיפים הקודמים ובוודאות נובע מאגרסיות קדומות ובלתי פתורות (כמובן שיהיו כאלה שלא יענו לקריאת תיגר כזו, וזו ההוכחה כי הבסיס הנפשי שלהם איתן דיו, על מנת לשלוט בעצמם). R |
|
|
שמעון התרסי
|
לפני 13 שנים •
23 במרץ 2011
מה יהיה איתך רובן?
תגיד, ניסית לדון פעם עם המטפל/ת שלך על התגובות המוזרות שלך פה? מתוך ההנחה המופרכת שאתה מטפל בעצמך [ואני מתכוון מטפל בעצמך בצורה רצינית, לא בצורה שאתה כנראה מאמין שאתה מספיק מוכשר <בהל הכשרה> כדי לטפל בעצמך חחחח אם אתה מבין למה אני מתכוון] אחרי הכל, ניכר שיש לך תשוקה מאוד חזקה לפסיכולוגיה. אני תוהה אם היא גדולה מהמגלומניה שלך. תוהה וסקפטי. :]- אשמח להתבדות אגב |
|
|