nomorenomore
|
לפני 13 שנים •
18 במאי 2011
נטאשה, נבוקו ונועה.
זהו סיפור בדיוני הכולל שליטה, אונס, וקצת גזענות סטריאוטיפית, ודברים מסכנים חיים.
כל מי שזה מפריע לו, מוזמן לא לדפדף למטה, תודה. ****************************************************************************************************************************************** ****************************************************************************************************************************************** ****************************************************************************************************************************************** ****************************************************************************************************************************************** ****************************************************************************************************************************************** ****************************************************************************************************************************************** ****************************************************************************************************************************************** ****************************************************************************************************************************************** נטאשה זכרה את הימים הטובים, שהיא וקובי, התחילו רק לצאת, לפני 3 שנים, כאשר הייתה בת 22, עולה חדשה מבלארוס, אשר סיימה לימודי אחיות. הזמן ההוא קסם לה, ההתחלה שלה עם קובי, אבל משהו נדפק. קובי אהב לקרוא לעצמו "נבוקו", על שם שמו של נבוכנדנאצר באופרה של ורדי, וככה גם חבריו קראו לו. נטאשה תיעבה אותו. היא חשבה במוחה איך היא תרצח אותו , כל יום מחדש. הבית נהיה גהנום עבודה. היא פחדה לחזור, אך ידעה שנבוקו, עם כל כוחו, כספו והשפעתו, ימצא אותה. למזלה, הייתה לה את נועה. ****************************************************************************************************************************************** ****************************************************************************************************************************************** נבוקו הלך בבית עצבני, מעשן מלבורו אדום אחד אחרי השני, זקן מוזנח וחולצה עם כתמים, נוף שלא מתאים לדירת היוקרה שלהם בשכונת נאות אפקה בצפון ת"א, ומסנן לעצמו קללות בשקט. כסף לא חסר לו, אבל האמון נבגד. אחד מחבריו טירפד בכוונה עיסקת נדל"ן בשווי כמה מיליונים, ונבוקו וחבריו, עבריינים ממולחים בנשמה, הפסידו והרבה. הוא רק חיכה לנטאשה שתחזור. רק שתיפול לידייו. "בת שרמווטה רוסיה, בת זונה" "כמה כסף את עולה לי" "זונה בת זונה, כמו כל רוסיה, שרמוטה, ולא יותר מזה". וככה הוא הלך בבית כמו אריה כלוא, עד אשר הסתובב המפתח. "נבוקו?" שאל קול רוסי חלש של בחורה מבוהלת, ונטאשה נכנסה לסלון, עייפה, אחרי משמרת של 13 שעות במיון. לנבוקו זה לא הזיז. תפס אותה בשיער, וגרר לחדר שינה. היא רגילה לזה. היא למדה לסבול. האונס מתחיל, נבוקו קורע ממנה את הבגדים, מוציא את איברו השמן ודוחף לה לפה. בכח, ללא רחמים. נטאשה מנסה לברוח, אבל כמה משיכות הגונות בשיער שלה והיא מוצצת בשקט, יודעת שכמה שיותר מהר הוא יגמור, ככה זה ייגמר. "רק לא אנאלי" התפללה. נבוקו, כקורא מחשבות, חדר בכח לישבנה, כשהרוק שלה זה חומר הסיכה היחיד. ירד דם. זעקה נשמעה. נבוקו המשיך דקות ארוכות, והמיטה מלאה דמעות. הוא גמר בתוכה. הזין שלו היה אדום, מהדם שיצא מפי טבעתה של נטאשה. "נועה" זה כל מה שהיא חשבה עליו. "נועה"... רק בזכות נועה היא שורדת, בזכות אותה בלונדינית שמתנדבת בחדר מיון שהיא עובדת בו. היא יודעת שזה לא ייגמר טוב, שחיים כבר נהרסים, ונועה צעירה, אבל זו הדרך היחידה שלה לשרוד. "נועה"... ****************************************************************************************************************************************** ****************************************************************************************************************************************** בבוקר נטאשה קמה, היא לא החליפה איתו מילה. זה היה ריטואל קבוע. נבוקו מתעצבן, אונס אותה, יומיים הם לא מדברים, ואז הם חוזרים לדבר. היא זכרה אותו בתור חייל משוחרר, שחום ומזוקן, שונה מכל מה שהכירה. הוא הקסים אותה בדיבורו הגס והבוטה, בעיניו השועליות ובכספו שצבר, חוקי לא חוקי. הם התחתנו שנה אחרי. היא מצאה עבודה ללא בעיה בחדר מיון בתור אחות, שכן היא למדה את השפה במהירות, והייתה מצטיינת בתחומה. הוא המשיך לעסות בעסקיו, בן 26 כעת, בעסקאות מפולפלות. בארוחת בוקר, נבוקו רצה מציצה. הוא הוריד אותה בגסות מתחת לשולחן ובזמן שאכל, 40 דקות שלמות, היא לא הוציאה את איברו מפיה. 4 פעמים גמר. היא בלעה הכל. כאשר הוא קם, היא התיישבה, אבל לא היה לה זמן. כוס מיץ להעביר את טעם הזרע, ולעבודה. לנועה. לנועה הקטנה. הדרך היחידה שנטאשה תישאר שפוייה זה לראות את נועה. בבית חולים נטאשה מטפלת בחולים, היא יודעת שבשעה 12:00 נועה תיכנס, אותו מבט מבוייש וכנוע, אותם שרוולים ארוכים. נטאשה רואה אותה בכניסה, ומסמלת לה. נועה הולכת אחריה. אין לחץ, יש כמה דקות. הן עולות לקומה ה 4, היכן שיש שיפוץ. נטשה תופסת את נועה, מרימה את שרוולה. מצמידה את צווארה לקיר, סוטרת לה. נועה המומה, דמעות בעיניה. נטאשה מוציאה את הסקלפל החד פעמי. נועה מייבבת שוב, נטאשה מתעלמת. היא חייבת לפגוע בה, כפי שהיא נפגעת בעמצה כל בוקר. היא חותכת לה את הוריד ביד ימין, ומחזיקה אותה חזק. היא הרבה יותר חזקה. נועה מתפתלת, הדם נוזל. נועה מרגישה עילפון. היא מתעלפת. לאחר כרבע שעה, היא קמה. ידה חבושה ושורפת מהאלכוהול המחטא. היא מורידה את השרוול, וחוזרת לעבודה, כאילו כלום לא קרה. היא רגילה לזה. היא רגילה לזה שנטאשה הורגת אותה באכזריות, ועדיין משאירה אותה חיה, איכשהו. היא למדה להבין את זה, במשך חודשיים, כל יום להאנס על ידי הכוסית הרוסיה. נועה, למרות אהבתה המינית לבנות, שקטנה ומופנמת, והדברים שנטשה עשתה עימה...דיי!! היא לא רוצה את זה, אבל אין לה באופי את היכולת לעצור. היא רק מתפללת שהחדר מיון לא יהיה ריק אחרי 6. אז באמת כואב לה. 17:58, האחראי מגיע "נועה, לכי הבייתה, שקט פה", "תודה ד"ר אמיר". נועה יוצאת, הולכת מהר לכיוון ביתה. היא לא ידעה, שהיא לא תגיע לשם, לעולם. הכל עומד להשתנות, החיים מעולם לא יחזרו למסלולם. |
|
|
Episode(לא בעסק)
|
לפני 13 שנים •
18 במאי 2011
מניאק.
למה להשאיר אותי ככה במתח?
מה,זאת רשעות מסוג חדש? כתבת את זה טוב.מאוד אפילו. אגב,המשפט שהכי אהבתי - היא רגילה לזה שנטאשה הורגת אותה באכזריות, ועדיין משאירה אותה חיה, חזק ביותר. יש לך 24 שעות למסור את ההמשך. |
|
|
| 'Vampira' |
לפני 13 שנים •
18 במאי 2011
הדרך הביתה
נועה הלכה במהירות לכיוון ביתה.
בחוץ ירד גשם זלעפות וערפל סמיך כיסה את הרחוב . נועה הידקה את מעילה האדום לגופה הצנום ונעלי העקב שלי השמיעו נקישות על המדרכה בה צעדה. "משהו לא בסדר"...חשבה נועה בינה לבין עצמה. יש לי הרגשה שעוקבים אחריי. בטרם הספיקה לסיים את המחשבה ראתה מבעד לערפל זוג פנסי מכונית מסנוורים. המכונית השחורה נעצרה בחריקת בלמים. מתוך המכונית ירדו שני גברים בחליפה שחורה. אחד מהם אחז בנועה בחוזקה והשני הניח שק על פניה. |
|
|
|
nomorenomore
|
לפני 13 שנים •
18 במאי 2011
לא נו, מצפה לה משהו אחר
|
|
|
חניבעל
|
לפני 13 שנים •
18 במאי 2011
מעניין שלשתי השפחות, זאת בסיפור הנוכחי וזאת בסיפור הקודם משותפת תחושת ההשלמה בגורלה וייעודה.
|
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 13 שנים •
18 במאי 2011
שליטה, אונס וגזענות הם בהחלט חומרי גלם משובחים לסיפור ומסקרן לראות מה ייצא מהמתכון הזה שאתה רוקח לנו.
|
|
|
|
nomorenomore
|
לפני 13 שנים •
18 במאי 2011
חניבעל כתב/ה: מעניין שלשתי השפחות, זאת בסיפור הנוכחי וזאת בסיפור הקודם משותפת תחושת ההשלמה בגורלה וייעודה.
בסיפור השני אני חושב על טוויסט מעניין , ועל פרטים בעברה של הדמות.
|
|
|
לילימיי(שולטת)
|
לפני 13 שנים •
20 במאי 2011
יפה כתבת את המקום הזה... הדינמייות של הכאב, שעוברת דרכם, מתועלת ב-לופ אינסופי. אהבתי. מחכה להמשך. |
|
|
| gilsherr |
לפני 13 שנים •
20 במאי 2011
ואותי מסקרן נבוקו יותר מכולם. תרחיב קצת על הדמות...ממה מתפרנס? האם הוא ערס מצויי? האם הוא שילוב של ערס ואינטילקטואל? הכיצד הוא גומר ארבע פעמים בארוחת בוקר אחת?
תתמקד בו כי מעבר לכך זה עוד סיפור בנאלי וחסר טעם פרט לטעם לפגם כמובן. ועוד הערה והפעם לכולם: תפסיקו(וכן לילימיי אני מתכוון גם אלייך) לירוק את מה שעולה למוח המגורה שלכם לפורומים כי זה חסר טעם , בשביל זה יש בלוג אישי ומי שרוצה להקיא נכנס, פורומים נועדו לדברים אחרים. |
|
|
|
nomorenomore
|
לפני 13 שנים •
20 במאי 2011
gilsherr כתב/ה: ואותי מסקרן נבוקו יותר מכולם. תרחיב קצת על הדמות...ממה מתפרנס? האם הוא ערס מצויי? האם הוא שילוב של ערס ואינטילקטואל? הכיצד הוא גומר ארבע פעמים בארוחת בוקר אחת?
תתמקד בו כי מעבר לכך זה עוד סיפור בנאלי וחסר טעם פרט לטעם לפגם כמובן. ועוד הערה והפעם לכולם: תפסיקו(וכן לילימיי אני מתכוון גם אלייך) לירוק את מה שעולה למוח המגורה שלכם לפורומים כי זה חסר טעם , בשביל זה יש בלוג אישי ומי שרוצה להקיא נכנס, פורומים נועדו לדברים אחרים. אני מניח שהוא לא אינטלקטואל אם זו צורת הדיבור שלו. אפשר לבין שהוא דיי מצוי. מהבנה בסיסית אפשר להבין את כיוון פרנסתו גם. אם היית קורא טוב, ארוחת בוקר ערכה 40 דקות. אפשר לגמור יותר מ 4 פעמים בזמן הזה(מנסיון). יש עוד שאלות מר גילשר? בקשר להמשך, כשיהיה לי כח, אפרסם. ואם ארצה להרחיב על נבוקו, ארחיב. אם לא אז לא. |
|
|