סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שאלה על חופש הביטוי

הדורבנים​(נשלט)
לפני 13 שנים • 31 במאי 2011

שאלה על חופש הביטוי

הדורבנים​(נשלט) • 31 במאי 2011
כמה הוא נורא חשוב לכם בכלוב? כמה נורא בוער לכם שכל אחד יוכל להגיד מה שהוא רוצה, וזה ערך עליון וככה?

למה אני שואל? כי לי הוא ממש לא מזיז.

יותר מזה, אני חושב שהוא רע. חופש הביטוי. רע לפורום.
כשכולם כותבים מה שהם רוצים, יש אלימות, יש קללות, יש אגואים בשמיים שמתפרצים על שטויות. יש הכפשות ועלילות דם.
לכאורה זה מעשיר, זה דמוקרטי, זה נשמה מנשמתינו. למעשה זה קקה בלבן מזוקק.

אני יודע על המון אנשים ממש טובים, שמדירים את כתיבתם מפה, בגלל שכולם יכולים לכתוב מה שהם רוצים. אני יודע על אנשים מעניינים, שהייתי מת שיכתבו פה, שלא שורדים פה, רק בגלל החופש הביטוי.
עלאק חופש ביטוי, נכון?
    התגובה האהובה בשרשור
Brave Dwarf
לפני 13 שנים • 31 במאי 2011
Brave Dwarf • 31 במאי 2011
פוג, אבל חופש ביטוי זה לא:

"קללות, אגואים בשמיים שמתפרצים על שטויות, הכפשות ועלילות דם."

כל אלו שציינת משתייכים לתרבות דיון, כמדומני. וגם קצת לעובדה שלפורום הזה ספציפית מחובר הצ'אט - מזנון רכילויות, ומועדונים ומסיבות - מופעי צביעות ותחרותיות וכו'. שתי תופעות המהוות מצע להתקבצות של קליקות ושל כנופיות.

כל אלו הם מה שפוגע בחופש הביטוי ולא מה שמרכיב אותו.

ואולי אני טועה?
המלט
לפני 13 שנים • 31 במאי 2011
המלט • 31 במאי 2011
נראה לי ששניכם, פוג וגמד, מדחיקים מרכיב יסודי מאד של חופש הביטוי. אולי זו הדחקה מדעת, ואולי שלא
מדעת, אך מכל מקום הדחקה. אי אפשר להגיד בנשימה אחת "חופש הביטוי הוא ראוי ואני מכבד את חופש
הביטוי", שזה משהו ששניכם אמרתם, ובאותה נשימה להגיד שעדיף שיהיו כאלה שיסתמו. זו סתירה בין
מושגים. מה שכן, זכותכם המלאה -- ולמעשה חלק ממנה מעוגן בחופש הביטוי שלכם -- להגיד שהיה לכם
הרבה יותר נעים ונחמד אם כאלה ואחרים היו פשוט נמנעים מלכתוב כי זה מבאס לכם את האמפולות של
ההופשטטרים הימניים. המצב הוא פשוט: או שיש חופש ביטוי, ואז לפעמים כותבים דברים מעצבנים ולפעמים
קוראים אותם, או שאין חופש ביטוי, ואז אין שום דבר אמיתי.
Brave Dwarf
לפני 13 שנים • 31 במאי 2011
Brave Dwarf • 31 במאי 2011
המלט כתב/ה:
נראה לי ששניכם, פוג וגמד, מדחיקים מרכיב יסודי מאד של חופש הביטוי. אולי זו הדחקה מדעת, ואולי שלא
מדעת, אך מכל מקום הדחקה. אי אפשר להגיד בנשימה אחת "חופש הביטוי הוא ראוי ואני מכבד את חופש
הביטוי", שזה משהו ששניכם אמרתם, ובאותה נשימה להגיד שעדיף שיהיו כאלה שיסתמו. זו סתירה בין
מושגים. מה שכן, זכותכם המלאה -- ולמעשה חלק ממנה מעוגן בחופש הביטוי שלכם -- להגיד שהיה לכם
הרבה יותר נעים ונחמד אם כאלה ואחרים היו פשוט נמנעים מלכתוב כי זה מבאס לכם את האמפולות של
ההופשטטרים הימניים. המצב הוא פשוט: או שיש חופש ביטוי, ואז לפעמים כותבים דברים מעצבנים ולפעמים
קוראים אותם, או שאין חופש ביטוי, ואז אין שום דבר אמיתי.


לא, המלט, אני חושב שלא הבנת. דווקא פוג אמר שהוא לא מכבד את חופש הביטוי. למעשה הוא אמר שחופש הביטוי אינו "מזיז" לו וכולו "קקה בלבן מזוקק".
אני שאלתי אם אני צודק כאשר אני לא כולל "קללות, אגואים בשמיים שמתפרצים על שטויות, הכפשות ועלילות דם", כחלק מחופש הביטוי ומתגובתך אני מבין שאני טועה ושכל אלו (להם קראתי תרבות דיון) הם אכן חלק מחופש הביטוי.

עכשיו במספר שעות שנותרו לי עד תחילת המשמרת, אני אנסה להחליט אם גם כאשר חופש ביטוי כולל "קללות, אגואים בשמיים שמתפרצים על שטויות, הכפשות ועלילות דם", אני מכבד אותו.
הדורבנים​(נשלט)
לפני 13 שנים • 1 ביוני 2011
הדורבנים​(נשלט) • 1 ביוני 2011
המלט, אני לא חושב שיש כאן סתירה.

כמו שגמד אמר. אני אומר בפירוש: אני לא רוצה חופש ביטוי בכלוב. נקודה. לא אוהב אותו.
אתן לך דוגמא. קשה לי לקרוא לה דמיונית...icon_smile.gif כיון קראתי את הדוגמא הזאת איזה מאה פעמים במהלך שנותיי בכלוב. אבל היא לא קשורה באדם ספציפי, אלא באווירה עכורה.

נניח שא' מקלל את ב' ומכפיש את שמו
כתוצאה מכן ב' תוקף חזרה את א', כמובן.
ואז, א' שולף את נשק יום הדין ואומר משהו כמו: "אתה לא תסתום לי את הפה! יש לי זכות להביע את דעתי, ואתה צדקן/פמיניסט/שובניסט/מדכא/טיפש.

אז הפוסט הזה שלי הוא בעצם תשובה על טענתו האחרונה של א':
לא. אין לא' זכות להביע את דעתו. שמודרטור ג' ימחק לו את ההודעה הראשונה.

תקרא לי ימני/שמאלני/ פאשיסט / קומוניסט /קומפוסטר. בשם הרצון והערך העליון שיהיה פה כיף ומאגניב, אני מכריז על א' כלא מגניב, ולכן גם לא רצוי.

לא בא לי חופש ביטוי מלא בכלוב. הרי אין בכנסת, אין בעיתונות אין באינטרנט. וטוב שאין. שלא יהיה גם כאן.
להבה חשופה
לפני 13 שנים • 1 ביוני 2011

חופש הביטוי?!!

להבה חשופה • 1 ביוני 2011
ברמה העקרונית, אני בהחלט בעד חופש הביטוי. בכלוב, חופש הביטוי, לעיתים משמש כר פורה לשימוש בזוי.

כאשר,בשם חופש הביטוי, אנשים בצאט מביעים דעתם על פלוני אלמוני, ולא במובן החיובי. שלא לומר שישפעמים שהדבר גובל באאוטיג. אותו /ת פלוני/.ת במידה ונוכחים בצאט יכולים ל"אגנר". וכך אינם עדים לשיחה אודותם.

האפשרות, לפנות לכלובי קיימת. מאידך, כלובי אינו גננת גם אם הכלוב נקרא "הגנון של כלובי"

במקרים שכאלו אני נגד חופש הביטוי. {ולא אין סתירה}.

בפורום, יש פעמים אנשים אשר פותחים שרשור בנושא מאוד מעניין. יש אלו שיגיבו לעצם הנושא, תגובות מרתקות , מענייניות שלעיתים ניתן ללמוד מהם רבות. ויש את אלו שימצאו הזדמנות להביע דעתם על פותח/ת השרשור ולא לעצם הנושא.

בפורום, יש לעיתים, אנשים אשר בשם חופש הביטוי, יפתחו שרשור שכל מטרתו , להכפיש פלוני אלמוני, ובשם חופש הביטוי, לומר דבריי בלע שלא לומר דברים מזוויעים.

גם במקרים אלו אני נגד חופש הביטוי.

צודק פוג. מזה זמן רב, הרבה אנשים הדירו עצמם מהפורום בשל כך.

היו זמנים, בכלוב ובפורום בפרט שהמושג חופש הביטוי ותרבות הדיון לא היו מושגים בעלמא.


להבה חשופה.
Anjelina{Eliphal}
לפני 13 שנים • 1 ביוני 2011
Anjelina{Eliphal} • 1 ביוני 2011
המלט כתב/ה:
נראה לי ששניכם, פוג וגמד, מדחיקים מרכיב יסודי מאד של חופש הביטוי. אולי זו הדחקה מדעת, ואולי שלא
מדעת, אך מכל מקום הדחקה. אי אפשר להגיד בנשימה אחת "חופש הביטוי הוא ראוי ואני מכבד את חופש
הביטוי", שזה משהו ששניכם אמרתם, ובאותה נשימה להגיד שעדיף שיהיו כאלה שיסתמו. זו סתירה בין
מושגים. מה שכן, זכותכם המלאה -- ולמעשה חלק ממנה מעוגן בחופש הביטוי שלכם -- להגיד שהיה לכם
הרבה יותר נעים ונחמד אם כאלה ואחרים היו פשוט נמנעים מלכתוב כי זה מבאס לכם את האמפולות של
ההופשטטרים הימניים. המצב הוא פשוט: או שיש חופש ביטוי, ואז לפעמים כותבים דברים מעצבנים ולפעמים
קוראים אותם, או שאין חופש ביטוי, ואז אין שום דבר אמיתי.


Everyone in this cage site is verifies themselves as an adult. Considering this I would assume that we all have been educated and can use cage as a forum to help others and ourselves in the process. Unfortunately this is very rarely occurs in this site.

Every one writes in the blog the feelings or a fantasy or personal. But when this personal gets into the forum it becomes an uncensored war to tear apart one another SERIOUSLY come on!!!
Brave Dwarf
לפני 13 שנים • 1 ביוני 2011
Brave Dwarf • 1 ביוני 2011
החלטתי לא לסמוך על תגובתו הקצרה של המלט ולבדוק בעצמי את משמעותה של הזכות הבסיסית המהווה חלק מ"כבוד האדם וחירותו כמגן" העומדת לכל האדם:

חופש הביטוי
חופש הביטוי כולל את זכותו של אדם להביע עצמו בכל אופן המתאים לו. האם משמעות הדבר היא שאדם יכול להגיד כל דבר בכל עת ובכל צורה?

בואו נדמיין לרגע תלמיד שקם באמצע שיעור, צועק ומתפרץ לדברי המורה ומפריע למהלך התקין של השיעור. בתגובה המורה מענישה את התלמיד על התפרצותו. האם תגובת המורה מוצדקת, או שהיא פוגעת בחופש הביטוי של התלמיד?

התלמיד זכאי לחופש ביטוי. העונש שקיבל מיועד לגרום לכך שלא יתפרץ לדברי המורה פעם נוספת. בכך פוגעת המורה בחופש הביטוי של התלמיד. אולם בכך לא סיימנו לבדוק את האירוע. השאלה החשובה שעלינו לשאול היא, האם הפגיעה בחופש הביטוי של התלמיד הייתה מוצדקת או לא.

לשם מתן תשובה לשאלה זו עלינו לבדוק מה עמד מאחורי תגובתה של המורה. מהי הסיבה לכך שפגעה בחופש הביטוי של התלמיד? נראה שהסיבה החשובה ביותר היא הגנה על זכותם של התלמידים האחרים בכיתה לחינוך. שהרי, אם כל תלמיד יקום ויתפרץ לפי רצונו, אי אפשר יהיה לקיים שיעור בכיתה, ושאר הכיתה לא תוכל ללמוד את חומר הלימוד.

לכן אפשר להסכים שהדרך והצורה שבהן בחר אותו תלמיד לביטוי אינן ראויות לזכות בחסינות, והפגיעה בחופש הביטוי הנובעת מכך שהמורה מונעת עוד הפרעות באמצעות הענשת התלמיד (בתנאי שהעונש סביר) היא מוצדקת. כאמור, האיסור על ביטוי מסוג זה יהיה, אמנם, כשלעצמו, פגיעה בחופש הביטוי של אותו אדם, אך זוהי פגיעה מוצדקת.

אנו רואים, אם כן, שכמו כל זכויות האדם, גם הזכות לחופש ביטוי איננה מוחלטת ויש לה גבולות הקובעים את היקפה. חופש הביטוי לא מגן על כל סוג ואופן של ביטוי, אלא רק על ביטוי שאינו מכיל פגיעה שאינה מוצדקת בזכויות אחרות, או בערכים חברתיים אחרים. גם במדינה ששומרת על חופש הביטוי, יכולים לקבוע שביטוי מסוים פוגע באופן חמור באחרים, ולכן אין זכות לבטא אותו. למשל, כאשר מעליבים מישהו, מאיימים על מישהו או מקללים אותו.

בגלל החשיבות הרבה של חופש הביטוי, מגבילים אותו רק במקרים מסוימים:
• רק אם הביטוי פוגע באחרים באופן קשה, רציני וחמור
• ורק אם יש חשש שהפגיעה תהיה קשה מאוד


חופש הביטוי, מסתבר, הוא לא רק להשמיע אלא גם לשמוע. כך למשל, כאשר משרד הפנים אסר על כניסתו של זמר אפריקאי לארץ, טענה האגודה לזכויות האזרח, כי איסור הכניסה פגע גם בזכותם לחופש הביטוי של אזרחי מדינת ישראל, שהיו מעוניינים בהופעתו של הזמר. מה שלימד אותי שאין סתירה בין כבוד שאני רוחש לחופש הביטוי לבין דעתי לפיה טענות:

אתה אנס; אתה אלכוהוליסט (אדם בעל תלות פיזית בשתייה, עם תסמיני גמילה במקרה של הימנעות); אתה הלום קרב (אדם בעל הפרעת דחק (עקה) פוסט-טראומטית, היינו: הפרעה פסיכיאטרית מתחום הפרעות החרדה); אתה מתעלל בילדיך (אדם העובר עבירה פלילית ומוסרית); את זונה/מלכה בתשלום (אישה העוסקת במקצוע אותו נהוג לראות כעיסוק מביש); יש לקחת ממך את הילדים (הכרזה המטילה דופי בתפקודה של אשה כאם); את לוקחת את ילדותיך הקטנות לבקר פדופיל (רמז על סרסרות במקרה הרע וטענה לחוסר אחריות מודעת במקרה טוב); אם מישהו יפנה אליך לקבל עזרה, את תשפילי אותו ותפגעי בו (הטלת דופי ביכולתו של אדם למלא את תפקידו ואף רמז להיותו של האדם מזיק לחלשים ממנו) וגו'.

לא אמורות להיות מעוגנות בזכות זו. כל הביטויים שציינתי לא רק שעוברים את גבולות חופש הביטוי אלא אף פוגעים בחופש הביטוי שלי ככותב, אליו הם הופנו כדי לסתום את פיו וגם כקורא המאבד את זכותו לקרוא את אלו שנסתמו בעזרתם.
(המתקשים להכיל טקסט העולה על שורותיים מוזמנים להפסיק כאן)

אך לא הסתפקתי בכך והחלטתי לבדוק אילו זכויות יסוד נוספות נגזרות מ"כבוד האדם" (למרות שזכות חופש הביטוי לא נכללה במפורש בחוקי היסוד) וגיליתי את:

הזכות לשם טוב
השם הטוב שלנו הוא התדמית שלנו בעיני אחרים, כלומר – האופן שאנשים רואים אותנו, ומה שהם חושבים עלינו. בהכרזת האו"ם בדבר זכויות האדם נקבע בסעיף 12: "לא יהיה אדם נתון... לפגיעה בכבודו או בשמו הטוב".

הזכות לשם טוב היא אחת מזכויות האדם הקשורות בזכות לכבוד. המשמעות של הזכות לכבוד של כל אדם היא גם כיבוד ערכו העצמי הבסיסי של האדם וגם כיבוד שמו הטוב.

פגיעה בשם הטוב של אדם היא פגיעה קשה ביותר, שהמטרה שלה היא להשפיל אותו ולפגוע בו בכוונה. הכוונה היא להאשמות או לעלבונות שמפרסמים בציבור, ולא לדברים שנאמרים באופן פרטי. למשל: תלמידים פרסמו בעיתון בית-הספר דברים פוגעים ומעליבים על המורה שלהם. כאן יש פגיעה בשמו הטוב של המורה. אין זה רק עלבון. הפרסום של הדברים גרם למורה השפלה קשה, והם פגעו גם במעמדו וגם בעבודתו.

במקרים מסוימים מוצדק לפגוע בזכות לשם הטוב של אדם. מכיוון שזכות זאת קשורה בפרסום פומבי של מידע, היא עלולה להתנגש בזכויות, כגון: הזכות לחופש הביטוי, זכות הציבור לדעת וכן הזכות לחופש המידע. למשל: כאשר חושדים באיש ציבור שעשה מעשה אסור, חשוב מאוד להביא את המידע הזה לידיעת הציבור. במקרה כזה יש להתחשב בכמה זכויות: הזכות שלנו לחופש הביטוי, זכות הציבור לדעת דברים חשובים, הזכות לפרטיות וכן הזכות לשם טוב של אותו איש ציבור. ייתכן מאוד שבמקרה כזה פרסום מידע הוא מוצדק למרות שהוא פוגע בשם הטוב של איש הציבור.

אז איזו זכות בעצם עומדת לנו כאשר אנחנו נחשפים לביטויים כגון אלו שציינתי מעלה - זכות חופש הביטוי או הזכות לשמנו הטוב ומהם האיזונים בין שתי הזכויות? האם אנחנו נדרשים להקריב על מזבח חופש הביטוי את שמנו הטוב או שמא על מזבח שמנו הטוב, נקריב את חופש הביטוי ואת הדמוקרטיה שהוא מקפל בתוכו?

לשם כך, מיד בתום המשמרת, ניגשתי לפסקי דין הדנים בנושא ובדקתי כיצד החוק רואה את הסוגיה שהעליתי.

מסתבר שבכל המדינות המתוקנות חל איסור מפורש על הוצאת דיבתו של אדם רעה, מה שאומר שפרט למקרים בהם מדובר באיש ציבור (המוותר על חלק ממתחם הפרטיות והשם הטוב שלו), זכותו של אדם לשמו הטוב עומדת לפני הזכות לחופש הביטוי. בנרטיב השיפוטי, הנפגע נתפס כדמות חלשה ומשותקת הניצבת מול הצד החזק – המכפיש וקוראיו, ולכן החוק נחלץ לעזרתו גם כאשר הדבר פוגע בחופש הביטוי. לשם כך בית המשפט נדרש לשאלה האם דבריו של ה"מכפיש" אכן פוגעים בשמו הטוב של הנפגע. אני מניח שאין צורך להתעמק בהוכחות. הדוגמאות שהבאתי (אלכוהוליסט, זונה, אם המסרסרת את בנותיה וכו') הן פגיעה חד משמעית בשמו הטוב של האדם. בית המשפט גם בודק את היושר שבפרסום ולשם כך אני אביא שתי דוגמאות מחיי הכלוב:

א. אדם X העתיק אל גוף הפורום הודעה פרטית שנשלחה לו ע"י אדם Y. הוא לא שיקר אלא סילף "מעט" כאשר השאיר את הרישא ואת הסיפא של ההודעה המקורית תוך שהוא משנה את תוכנה. וזאת כדי באופן שקרי "לחשוף" את אופיו של אדם Y.

ב. אדם X העתיק אל גוף הפורום הפומבי חמישה פוסטים מבלוגו של אדם Y כדי להוכיח את טענתו כי מדובר באדם הלום קרב.

איני מוצא את ההתעמקות במקרה א' כנחוצה. אין צורך להוכיח כי במקרה זה המעשה לא נעשה בתום לב וכי חופש הביטוי אינו עומד להגנתו של אדם X. מקרה ב', לעומת זאת, מעניין בהרבה ולשם כך בית המשפט מעלה ארבע נקודות: תום לב; אמת לשעתה; אמינותו של אדם X; מבחן הקורא הסביר.

האם העתקתם של חמישה פוסטים נבחרים מתוך חמש מאות (נניח) אל גוף הפורום נעשה בתום לב? לא. כי נבחרו חמישה פוסטים ספציפיים המתארים את חלומותיו הקשים של אדם Y עמם הוא מתמודד אחרי המלחמה, תוך הימנעות זדונית מלפרסם ולו אחד משאר 495 פוסטים המתארים את החלומות השלווים, את חיי המשפחה התקינים, את ילדיו, את מקום עבודתו ואת חייו של אותו אדם.

האם הטענה כי חמשת הפוסטים המדוברים מהווים "אמת לשעתה" ברת משקל? לא, כי הם פורסמו בבלוג לפני שלוש שנים, בשנת 2008, בזמן שאדם X העתיק אותם אל גוף הפורום בשנת 2011 בטענה שעודם אקטואליים.

מסתבר שגם לאמינות של אדם X קיים משקל בסוגיה. באופן מפתיע, כאשר מדובר במכפיש סדרתי, לזכותו יעמוד חופש הביטוי כי דבריו של מכפיש סדרתי נטולי אמינות ולכן אין הכפשותיו נלקחות ברצינות על ידי הקורא הסביר. לעומת זאת כאשר מדובר באדם אמין, זכות חופש הביטוי בטלה ובמקומה ניצבת הזכות לשמו הטוב של הנפגע.

הקורא הסביר משחק תפקיד ראשי במאזן שבין שתי הזכויות (הזכות לשם טוב וזכות חופש הביטוי). האם הקורא הסביר מודע לכך שכל חייל קרבי בפרק זה או אחר של חייו חולם על חוויותיו מבלי להכלל בקטגוריה חרדתית של הפרעה דחק פוסט-טראומטית? התשובה היא לא. הקורא הסביר המשתייך למסגרת אזרחית יקבל את הטענה שהאדם Y סובל, לכאורה, מהלם קרב כאשר זו מובאת בצירוף עם תאור חלומותיו, כנכונה ובעלת ביסוס.

גם במקרה ב', זכות חופש הביטוי בטלה.

להפתעתי גיליתי שאפילו טענת "אמת דיברתי" לא רק שאינה הופכת את טענותיו של המכפיש לראויות לזכות בחסינותו של חופש הביטוי, אלא לעיתים אף אינה מועלית בין כתלי בית המשפט. אין לה משמעות, היא בלתי רלוונטית במקרה בו נועדה לפגוע בכבודו ובשמו הטוב של האדם.

ולכן אני חוזר להודעתי המקורית:
"קללות, אגואים בשמיים שמתפרצים על שטויות, הכפשות ועלילות דם" – אינם מעוגנים בזכות חופש הביטוי, פוג, כי הם פוגעים בכבודו ובשמו הטוב של האדם הניצבים בראש זכויותיו.

ועכשיו אני אנצל את זכות חופש השינה הנתונה לי ואת הזכות לחלומות רטובים בין זרועותיה של אהבת חיי. אחרי 36 שעות על הרגליים, זה באמת מגיע לי.



http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=15778
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=16724
http://elyon1.court.gov.il/files/00/400/047/A07/00047400.a07.htm
http://www.the7eye.org.il/verdicts/israel_broadcasting_authority/pages/senesh_iba.aspx
http://www.the7eye.org.il/Verdicts/slander/Pages/avneri_shapira.aspx
http://www.the7eye.org.il/Verdicts/slander/Pages/schocken_hertzikovitch.aspx
http://www.the7eye.org.il/Verdicts/commercials/Pages/second_broadcasting_authority_covert_advertising.aspx
http://elyon1.court.gov.il/files/95/250/073/E04/95073250.e04.htm
http://elyon1.court.gov.il/files/04/890/000/r16/04000890.r16.htm
the rain song
לפני 13 שנים • 1 ביוני 2011
the rain song • 1 ביוני 2011
לי נראה שמדובר על חוסר נימוס, חינוך ודרך ארץ.
אני לא כותבת הרבה מכמה סיבות פשוטות: ניכוותי כאן לא פעם ולא תמיד מתחשק לי לספוג עלבונות ובוז. אבל סיבה נוספת והיא העיקרית, פשוטה הרבה יותר - לא תמיד יש לי משהו מועיל להגיד. אם מישהו מפרסם שיר או סיפור והם לא לרוחי אני לא מוצאת לנכון להגיב ולספר לכולם שזה לא מוצא חן בעיני. בשביל מה?
כשמישהו מעליב אותי אני מעדיפה להתעלם ולא לענות ולהתחיל לריב. האמת היא שזה ממש לא לכבודי לריב עם מישהו לעיני כולם. אם נזכר בעבר הלא כל כך רחוק, היה את "ההוא" שפרסם כמה שרשורים מעליבים מאוד. אפשר היה להתעלם, אפשר היה להגיב לשרשור אחר בכדי להעלים את השרשור הפוגע מהעמוד הראשי ואפשר היה לפרסם ציורים וסרטונים עם אמרות שפר על הטרולים. בעיני התעלמות היא הדרך הטובה ביותר. יש כאלה שחושבים שאם הם יעליבו הם יהיו טובים יותר (זו בעיית אגו שכיחה מאוד) בתכל'ס, איך אפשר למנוע את חופש הביטוי באינטרנט? גם אם מישהו ימחק תגובות עדיין יהיו כמה שיספיקו לראות ולהגיב ואז מה? ימחקו הכל? מזכיר את המכתבים עם הטוש השחור שמסתיר שורות שלמות. אני באופן אישי תמיד השתדלתי להתנהל בנימוס, וכשנעלבתי פשוט הלכתי. שום דבר לא היה כאן מספיק חשוב כדי שאעלה על הבריקדות בשבילו ואספוג אש. לא מקומי ולא תפקידי לחנך אף אחד.
חופש הביטוי איננו אנרכיה. יש חוקים פשוטים של התנהלות בחברה ואולי עוד כמה של מנהל הפורום. באינטרנט לא ניתן להתפרץ באמצע המשפט וזה פלוס גדול אבל תמיד אפשר להעליב. אפשר להעליב בצורה רהוטה ואינטלגנטית ואפשר בשפה פשוטה - את הכל ראינו כאן. גם בוואי נט ראינו את זה. יש אנשים מכל הסוגים. שכל אחד יעשה מה שהוא מוצא לנכון. אני - ממקומות שלא טוב לי - מתרחקת. לא חייבים להסכים על הכל וקורה שהרוחות מתלהטות אבל לא חייבים לזלזל באנשים ובדיעות שלהם. גם לסגור חשבונות אישיים נראה לי מיותר, ואפשר, תמיד אפשר לשתוק קצת לפעמים. לא מדובר בחיים ומוות. בדרך כלל אנשים לא משנים את דיעותיהם בעקבות דיון בכלוב.
Brave Dwarf
לפני 13 שנים • 2 ביוני 2011
Brave Dwarf • 2 ביוני 2011
the rain song כתב/ה:
לי נראה שמדובר על חוסר נימוס, חינוך ודרך ארץ.



ממש לא. מדובר בפירוש במניפולציה שכל אחד עושה לחופש הביטוי לנוחיותו ובמטריה מחוררת מתוכן, תחתיה בוחר להחביא את מצפונו. מדובר באתר רקוב שברקבונו מעניק חסות למלחכי פנכה ולרוע מפורש המתנקז למקום בו אמור לפעום הלב.

מדובר ביצרים השפלים ביותר. מדובר באנשים הבוחרים לעצום עיניים לתופעות בפניהן, בעולם שבחוץ, הן נקרעות לרווחה. מדובר בלשונות מיוזעים מעול כלאתן, המשתלחות דרך ניבים מגואלים בדם של וירטואליה ובפשטות בה, כאן, ניתן לפגוע באחר ולהשאר "נקי".

מדובר בבני אדם ובמשחק בו שיחנו פעם כשהיינו בני שנה. Peek-a-boo.

כל מה שאת צריכה לעשות זה להניח את שתי ידיך על עיניך ולדמיין שאף אחד אינו רואה אותך ואז גם השמיים אינם הגבול.