Artemis^
|
לפני 13 שנים •
30 באוג׳ 2011
המאבק. (כן , כן עוד סיפור) פרק א
**חוקי המשחק:
1. החדר תמיד חשוך. 2. במהלך הקרב אסור לדבר, מותר נהמות/אנקות /גניחות. מותר לדבר בין הקרבות כדי לתת הוראות. 3. האיבר הראשון שבו מותר לגעת הן הידיים. אחר כך זרועות, ראש עד הצוואר, חזה ובטן, גב, רגליים וישבן ולבסוף בין הרגליים. ההגבלה היא באיזה חלק מותר לגעת. מותר לגעת רק ... נגיד ברגליים ואם בטעות נוגעים באיבר אחר אז הצד שנגע הוכנע. 4. התשלום עבור הפסד בקרבות הקטנים הוא במין אוראלי. הצד שהוכנע צריך לרדת לצד שניצח. המנצח נהנה מניצחון, אבל נמצא בסכנה בזכותו שהרי נקודת השבירה קרובה יותר בגללו. הצד המנצח יכול לנסות להפסיק את הפעולה בכל רגע שירצה אבל לצד המנוצח יש את הזכות לנסות להמשיך. על הצד המנצח להתנתק בכוח. שבריר שניה ללא מגע מספיק. המין האוראלי כולל רק פה אבל לצד המנוצח מותר לאחוז בצד המנצח כך שלדעתו לא יוכל לזוז. 5. עד לשלב האחרון - אסור להשתמש בפה, כמובן. בשלב האחרון רק פה. ושם גם הקרב המכריע. הכניעה הסופית מגיעה כשאחד הצדדים נכנע לתאוותו ומבקש... 6. מרגע הכניעה ועד סוף הסשן המוכנע שייך למכניע ולמשובות לבו. המאבק - פרק א הוא הגיע לאסוף אותה מהרכבת עמד שם ביציאה וסקר את הנשים שיוצאות , ניסה לנחש מי מהן זו היא. הביט בנשים המתקרבות אליו. היא יצאה, ראתה אותו עומד שם, ניגשה ונעמדה לצדו. "זזים? " וכבר שם ביציאה אמדו אחד את השני , והעיניים כבר שם לא מוותרות. הוא הוביל אותם לרכב שלו. 'יתרון', היא חשבה. 'הוא מוביל, אני אחריו. כל רגע נתון הוא מאזן כוחות. ברכב ניסו לדבר על דא ועל הא, לאמוד אחת את השני, להקשיב לקולות. אבל הבטן מתהפכת והמילים יוצאות מאולצות נאמרות ונתלות באוויר. הם שולחים מבטים אחד אל השניה. הוא מחייך חצי חיוך מנצח. היא מרגישה איך חיוך מרוצה עולה על פניה. שתיקה נעימה מחוללת סביבם. הוא שולח אצבע ונוגע ברגלה. היא מביטה בו ונשענת בנינוחות בכסאה. אחרי רגע היא מסיטה את אצבעו "יש הרבה הסחות בדרך, תנהג" היא אומרת. והוא מרים את ידו אל ההגה. כשהגיעו יצא מהרכב וחיכה לה, הוא שלח את ידו בתנועה מזמינה, מזמין את היד שלה אליו היא נענית להזמנה ומשחילה את ידה אל תוך ידו. עורה רושם את מגע עורו, את אופן הלחיצה, את ידו. כשהגיעו לדלת עזב את ידה ופתח את הדלת. עיני שניהם שלוחות אל המקום אליו הגיעו, סורקות אותו. מיטה תופסת את חלקו הארי של החדר. ליד המיטה שולחן ושני כסאות. בצד נמצא מטבחון קטן. ודלת שכנראה מובילה אל המקלחת והשירותים. תמונה מצועצעת ענקית על הקיר. טלויזיה תלויה על זרוע ומתחתיה מכשיר DVD עליו מונחים כמה דיסקים מפוקפקים. הוא מכבה את האור. סוגר כל חלון ותריס אפשרי. עומדים אחת מול השני ובלי אומר מתחילים להתפשט העיניים שלה לוכדות את העיניים שלו ולא נותנות להן לשוטט. לאט לאט העיניים מתרגלות לחשיכה. ניגש למקלחת ופותח את הברז, מכוון את המים. אומר לה "בואי" . הם נעמדים אחד מול השניה במקלחת לא נוגעים נותנים למים להיות חוצץ לשטוף אותם. היא שולחת יד אל הסבון, ממלאה בו את היד שלה ומתחילה לסבן אותו והוא מיד אחריה. הם למדים את המגע אחד של השני, מגע עם סבון. זה הזמן ללמוד אחד את השני בלי לגלות, זה הזמן לנסות למצוא את נקודות התורפה בלי שהקרב הוכרז עדיין, זה הזמן שבו העיניים לא מרפות והידיים יוצאות למסע גילויים. הם נותנים למים לשטוף את הסבון. הוא מקרב את הפנים שלו אליה ומתחת למים הם מתנשקים. נשיקה עמוקה, פה אל פה, לשון אל לשון, נשיקה שמגלה את כל התשוקה. הם מתחבקים. חיבוק חם, מכיל. במשך דקה ארוכה הם שם, כאילו רגיל, כאילו כלום ואז הם מתנתקים. כל אחד פונה אל המגבת שלו, מרגע זה נגמרו המילים. יוצאים מהמקלחת. הדלת של המקלחת נסגרת מאחוריהם והחדר חשוך, הם מגששים את דרכם למיטה ומתיישבים עליה, אחת מול השני. היא בישיבה מזרחית, הוא ברגליים מפושקות. הוא מרים את כפות ידיה למעלה, היא מרגישה את התנועה ומרימה גם את שלה, לוקחת מהשולחן בקבוק וממלא את הידיים שלה מלוא החופן קרם ומוסרת לו את הבקבוק. כל תנועה מדודה. מגששת. מנסים להתרגל לחושך. שוב הוא מרים את כפות ידיו למעלה והיא שולחת את כפות ידיה ופוגשת בשלו. דוממים, מחכים, לתנועה הראשונה, לאצבע הראשונה שתלטף. האצבע שלה מלטפת את האצבע שלו, עולה ויורדת. היא כורכת את האצבע שלה סביב שלו והם משלבים אצבעות, מעסים את הקרם אחד לתוך ידה של השניה, בתנועות איטיות ועמוקות. היא לוקחת את היד שלו בין הידיים שלה ומתחילה לעסות אותה. אצבע, ועוד אצבע, חודרת אל בין האצבעות שלו, לאט, חוזרת. הוא מתחיל לעסות את האצבעות שלה, עולה במעלה האצבע ויורד אל הרווח בין האצבעות. וכל הזמן הזה למרות החושך המוחלט, העיניים שלה נעוצות במקום בו העיניים שלו נמצאות, מגששות, אולי תצליח לראות. הידיים שלו לוחשות לה עוצמה, הידיים שלו לוחשות לה מגע והיא מצידה עונה לו עם הידיים שלה. כל מגע כזה מגלה להם, כל מגע כזה מראה להם, כל מגע כזה מלהיט. הם למדים אחת את השני. רואים מי מענג ומי מעונג, מי פאסיבי ומי אקטיבי, לפי תורות. ויש דחף לעלות אל הזרועות. יש לאצבעות נטיה לחדור אחת לתוך השניה, להנעץ במעברים ואז להעמיק את המגע אל גב כף היד. תנועות מעגליות, מתרחבות. אם בהתחלה האצבעות סיפור סיפור משגלי, הרי שעכשיו הן רוצות לספר את תאוותן. הידיים שלו חמות. החדר קר והידיים שלהם לוהטות. שני כדורי אנרגיה לוהטים. בלי שהרגיש בכלל התנועות המעגליות מתרחבות, היד נשלחת והוא מעסה את זרועותיה. הסיבוב הראשון הוכרע. הוא הפסיד. היא נשענת אחורה אל הכריות, מפשקת את רגליה ואומרת "תתקרב". "על 4". הוא עובר למצב כריעה למולה. היא מחזיקה את הפנים שלו בשתי הידיים שלה, מלטפת את הלחיים שלו, מעלה את ידיה לראשו, נועצת את אצבעותיה בשערו ובמשיכה מכוונת אותו אל בין רגליה. כשהלשון שלו בין רגליה, הפה שלו מנסה למצוא את הדרך. הוא מלקק ליקוק ארוך, מוצא את כפתור התאווה ומתחיל ללקק אותו. כשהוא לא מוצא את הדרך, ידה מונחת על מצחו, דוחפת אותו, מכוונת אותו. הוא לופת את גבה וישבנה, מכין עצמו אל הקרב. היא מרגישה את ההכנה שלו, מבינה. לא לזמן ארוך היא נותנת לו לענג אותה, הם בראשיתו של קרב והדרך ארוכה. בידיעה שהידיים שלו לופתות את הגב שלה, היא נשענת על הקיר ומרימה את ישבנה, בידיה היא דוחפת אותו מעליה והוא נצמד, מצמיד את פיו אליה ולא מוותר. ושוב היא מתרוממת, הפעם בעזרת הרגל היא דוחפת אותו מעליה תוך כדי שהיא מתפתלת מצד לצד. מספיק לה שבריר שניה. וברגע שהיא מפסיקה אותו לשבריר שניה היא מרגישה איך גופה צועק, אבל בראשה נאנחת בהקלה. הוא נוהם נהמת אכזבה. יש לו יתרון עכשיו. הוא יודע כמה היא רטובה ונוטפת, הוא יודע כמה היא חמה. בסיבוב הזה קיבל מושג איך לגרום לגופה לזרום אליו. |
|
|
| נטורל שיבומי(מתחלף){בדסמית} |
לפני 13 שנים •
30 באוג׳ 2011
פחחחחח
קרב דפוק. סתמו.
|
|
|
אתנה
|
לפני 13 שנים •
30 באוג׳ 2011
וההמשך????
|
|
|
נולי
|
לפני 13 שנים •
30 באוג׳ 2011
Re: פחחחחח שיבומי מתקתק כתב/ה: קרב דפוק. סתמו.
קנאי. |
|
|
|
Artemis^
|
לפני 13 שנים •
30 באוג׳ 2011
Re: פחחחחח שיבומי מתקתק כתב/ה: קרב דפוק. סתמו.
דפוק??? זו רק התחלת הסיפור, מה לא מוצא חן בעיניך שם??? |
|
|
|
אתנה
|
לפני 13 שנים •
30 באוג׳ 2011
Re: פחחחחח Artemis^ כתב/ה: שיבומי מתקתק כתב/ה: קרב דפוק. סתמו.
דפוק??? זו רק התחלת הסיפור, מה לא מוצא חן בעיניך שם??? שיבומי שתוק! (ככה עונים לו ~  ) 
|
|
|
|
Artemis^
|
לפני 13 שנים •
30 באוג׳ 2011
Re: פחחחחח אתנה כתב/ה: Artemis^ כתב/ה: שיבומי מתקתק כתב/ה: קרב דפוק. סתמו.
דפוק??? זו רק התחלת הסיפור, מה לא מוצא חן בעיניך שם??? שיבומי שתוק! (ככה עונים לו ~ ) לא , דווקא מעניין אותי לדעת מה יש לו להגיד. סותם פיות שכזה |
|
|
| נטורל שיבומי(מתחלף){בדסמית} |
לפני 13 שנים •
30 באוג׳ 2011
אתן מעפנות ברמה
כתיבה מעפנה,
מביישת פירמה \ואתנה - בלמי חרצובות פיך פן פיטר |
|
|
|
Artemis^
|
לפני 13 שנים •
30 באוג׳ 2011
Re: אתן מעפנות ברמה שיבומי מתקתק כתב/ה: כתיבה מעפנה,
מביישת פירמה \ואתנה - בלמי חרצובות פיך פן פיטר אתה מוזמן בכל עת להוסיף גם משלך ולהציע הצעות. 
|
|
|
| נטורל שיבומי(מתחלף){בדסמית} |
לפני 13 שנים •
30 באוג׳ 2011
הצעות שמצעות. נראה אם יש בך בדל כישרון לכתוב חלק ב'
ואז אציע
|
|
|