מקופלת(נשלטת){Blue eyed } |
לפני 12 שנים •
10 ביולי 2012
הנאים המחסומים בעינייך?
לפני 12 שנים •
10 ביולי 2012
מקופלת(נשלטת){Blue eyed } • 10 ביולי 2012
כשאתה שם לשפחה שלך גאג, אתה יכול להפיק מכך הנאות שונות:
"אני שם לה כי אני יכול לשים", "אני אוהב להגביל אותה", "אני אוהב מה שזה גורם לה להרגיש", "יופי, קצת שקט בבית הזה" ועוד. אבל הגאג, הוא לא בהכרח מחמיא. אם השיער פזור אז הוא יושב על התלתלים וחוסם אותם והוא מתוח על הלחי שיפה יותר למראה בלעדיו. ואני לא מדברת על הריור המבורך שהוא מפיק, אני מדברת על מראה. כל מיני מחסומים ומגבילים ומחזיקים גורמים לגוף שלנו להיראות לעיתים טוב פחות איתם מאשר בלעדיהם. אני אוהבת להתערבב, אני אוהבת להתלכלך, אני אוהבת רטוב ואני אוהבת מגע וריחות גוף ואני מאוד לא מתחברת לסטריליות ככל שהיא קשורה למיניות. אבל אני גם לא מבינה - האם הגירוי מכל המחסומים האלה (ודברים אחרים גם) גדול יותר? האם זה דווקא יפה יותר בעיניכם? האם זה שולי? האם נעים לכם שאנחנו מסוגלות להיות לידכם בזויות שאינן מכוונות ומחמיאות בהכרח? למעשה, אני לא ממש יודעת מה אני רוצה לשאול. מבקשת את התייחסותכם. ואענה מראש, חברים יקרים: כן, אני מקפידה להיות רק עם מי שאני סומכת עליו. וגם לידו אני מעדיפה להיות כשהתלתלים שלי מלאי חן ומתפזרים בנונשלנטיות לכל הכיוונים. |
|
נזמית לופתת |
לפני 12 שנים •
10 ביולי 2012
לפני 12 שנים •
10 ביולי 2012
נזמית לופתת • 10 ביולי 2012
יש, פוסט חדש שלך! איך אני אוהבת שאת שואלת ומהרהרת בפומבי.
אני יכולה לענות מה זה מעורר בי כשאדם מרשה לעצמו להציג את עצמו במבוכתו ובבושתו, לא בהכרח בכיעורו, מולי. כשהוא מרשה לעצמו להניח למגננות, ל:"אם יצחקו עליי?" ול:"אני נראה טוב עכשיו?" ומאפשר לי לצחוק אם זה מצחיק או מעורר גיחוך, לגעור בו אם זה מלוכלך (אפילו אם אני גרמתי לו ללכלך מלכתחילה) וליהנות מהמבוכה, מסערת הרגשות ואולי אפילו מההיסטריה על כל האותנטיות שבכל אלו. באותה מידה אני נהנית גם מההיפך. לאפשר לאחרים ליהנות ממני על כל רבדיי, ולא רק חמש דקות אחרי המקלחת האיפור והלבוש המוקפד. זה לא רק ההתלכלכות והזוהמה, אלא התהליך של הסרת העכבות. יש בו לפחות חמש טון של חן. את לא נהנית מכך שמישהו חושק בך גם לאחר שהוא ראה אותך במצב שאינו מחמיא לך או מלא חן? ויותר מזה, את לא חושבת שהמעבר ממצב כזה, לחזור להיות מלאת חן - 1. רק מכפיל את החן שלך (היותך מסוגלת לעבור בין המצבים) 2. אחרי שרואים את ה"ג'יפה" אפשר רק לעלות. או לרדת יותר נמוך ואז שוב לעלות |
|
Uranus |
לפני 12 שנים •
10 ביולי 2012
לפני 12 שנים •
10 ביולי 2012
Uranus • 10 ביולי 2012
אני חושב שמה שמדליק אותי הוא שלא משנה כמה נשחית אתכן, עדיין תשארו יפות ואציליות בעינינו,
והיופי החיצוני רק מחמיא ליופי הפנימי שפורץ החוצה ממכן כשאתן במצבים בהם כל השיפוטיות העצמית שלכן נעלמת ודעתכן מוסחת (עד כמה שזה ניתן...). זו צורה גם להראות לכן שלא משנה כמה שכבות ומסיכות תעטו על עצמכן - עקבים, תסרוקות, מייק-אפ ואאוטפיטים בלתי אפשריים - בסופו של דבר הכל נמס (או נוזל), מסתבך ונהיה קלאמזי כזה. הקלאמזיות והפשטות והרטיבות הטבעית והנוזלית, בכל מיני תנוחות כביכול לא מחמיאות, הן בדיוק היופי שפורץ מכן כשאתן לא עסוקות בלהיות יפות. |
|
מקופלת(נשלטת){Blue eyed } |
לפני 12 שנים •
10 ביולי 2012
לפני 12 שנים •
10 ביולי 2012
מקופלת(נשלטת){Blue eyed } • 10 ביולי 2012
חדה כתב/ה: את לא נהנית מכך שמישהו חושק בך גם לאחר שהוא ראה אותך במצב שאינו מחמיא לך או מלא חן? ויותר מזה, את לא חושבת שהמעבר ממצב כזה, לחזור להיות מלאת חן -
1. רק מכפיל את החן שלך (היותך מסוגלת לעבור בין המצבים) 2. אחרי שרואים את ה"ג'יפה" אפשר רק לעלות. או לרדת יותר נמוך ואז שוב לעלות חדושקה, אני שמחה שיש לי מקום להרהר בקול רם. אני מאוד נהנית כשאני ככה, כשיכולה להיות נטולת מחשבות ועכבות והתכווננות, לתת לו לקחת אותי איך שהוא רוצה. זה מאוד אינטימי להיות במצב הזה וככה אני אוהבת, וככה אני רוצה טוטאלי בכל ההוויה, גם בגוף. ובמצבים האלו מאוד טוב לי. אבל אם יש מולי מראה, אני לא אוהבת לראות בה את עצמי ככה בעוד אני כן אוהבת להביט בעצמי בלי כל אלו. תשתמש במחסומים, אבל כאלו שאראה בהם טוב. בהקשר אחר כתבתי: "זה לא שאני לא רוצה, אני רק רוצה את זה בתנאים שלי". כל כך לא מתחבר להשקפה שלי על שליטה ולא מתחבר עם המקום בו אני רואה את עצמי כשפחה אבל לא פשוט לי בכלל כשלוקחים ממני את היופי שלי. אם אדע שהוא חושב, אבל באמת: "ככה את יפה יותר" או "דווקא ממש עושה לי את זה לראות את השיער שלך מוגבל גם הוא", אז יהיה לי קל יותר. אבל אם הוא חושב: "כן, זה באמת לא מחמיא לך. אבל אני אוהב לראות אותך ככה, גם נאבקת בעצמך עם אידאל היופי המזורגג שלך" אז זה אמנם יגרה אותי מאוד, אבל ארגיש מאוד לא בנוח. כי אכן זה יפה לי פחות. בעיניו. Uranus כתב/ה: והיופי החיצוני רק מחמיא ליופי הפנימי שפורץ החוצה ממכן
כשאתן במצבים בהם כל השיפוטיות העצמית שלכן נעלמת ודעתכן מוסחת (עד כמה שזה ניתן...). הקלאמזיות והפשטות והרטיבות הטבעית והנוזלית, בכל מיני תנוחות כביכול לא מחמיאות, הן בדיוק היופי שפורץ מכן כשאתן לא עסוקות בלהיות יפות. אני דואגת ומטפלת ומטפחת את עצמי כי כזו אני, גם לאורך חודשים שאני לבד ואין מי שיראה שאין לי שיערות ברגליים, עדיין יש לי טקס שבועי של גילוח-ציחצוח-טיפוח ועדיין מקפידה פעם בחודש ללכת לעשות מניקור-פדיקור ואני מורחת לק לפי צורך ואני מתאפרת בכל יום גם בימים בהם אני בבית לומדת לבד, אני והמאמרים. כי ככה אני לעצמי. גם כשאף אחד לא רואה. מה שכתבת, הגירוי שאתה מדבר עליו הוא מנטלי, ואיתו אני שלמה מאוד ונוח לי בו. אבל למה להשתמש במשהו אם מסתכלים ואומרים: ככה זה יפה פחות? נכון, יש חן אחר שיוצא מאיתנו כשאנחנו לא עסוקות בלהיות יפות. בראש זה עובר נפלא, במציאות קצת פחות. כשהחברה הכי טובה שלי כתבה על חוקן שהאדון שלה עשה לה, הוא בעצמו, והכל לידו הייתי גאה בה כל כך, דיברתי איתה על זה המון. אני משוכנעת שלא הייתי יכולה להיות במקום ההוא בעצמי בחוסר היופי והאסטטיקה לצערי. למרות שאני משתוקקת להרגיש את מה שהיא הרגישה באותם רגעים. |
|
רפאל |
לפני 12 שנים •
10 ביולי 2012
לפני 12 שנים •
10 ביולי 2012
רפאל • 10 ביולי 2012
זה שיש כזה דבר שקוראים גאג גיליתי כשרק התוודעתי לבדס"מ. אני לא זוכר אם נתקלתי בזה לראשונה בספרות זולה של טרנטינו, או בכמה תמונות שמצאתי באינטרנט. בכל מקרה, חשבתי שזה מעוות לחלוטין ושזה הדבר הכי לא אסתטי שנברא עלי האדמות. לא רק שלא נמשכתי לזה, אפילו נדחתי מזה. אבל תוך כמה שנים התחולל בי היפוך (שקשה לי מאוד להסביר אותו) ומאז אני מוצא שגאג הוא דבר סקסי ואסתטי מאוד (מעבר לזה שהוא גם מרסן ומחריש תלונות וצעקות).
אני מתקשה מאוד להתחבר להסבר הפסיכולוגי של הפוך על הפוך. "דווקא בגלל שאת לא מצליחה להיות יפה מולי אני נמשך אליך". אני כן יכול להימשך למבוכה ולבושה שנלווים לגאג. |
|
lori{ע_מ} |
לפני 12 שנים •
10 ביולי 2012
לפני 12 שנים •
10 ביולי 2012
lori{ע_מ} • 10 ביולי 2012
שאלתי לא פעם את אדוני על המצבים האלה.
בהתחלה ניסיתי לגשש, לראות אם אני דוחה בעיניו במקומות האלה. מאוד קשה לי להראות דוחה בעיניו. ושאלתי אותו. אם זה עושה לו את זה, האקט עצמו? אם זה לא דוחה אותו? אם אני לא נראית מגעילה בעיניו במקומות כאלה. ולהפתעתי הוא ענה שכן, זה דוחה.. מאוד נעלבתי. זה גרם לי להרגיש אי נוחות מולו, אפילו שבאותו רגע היינו בשיחה בגובה העיניים. ושאלתי אותו למה הוא עושה את זה? ושמעתי סירנות בראש והתפללתי שלא יגיד משהו בסגנון "זה עושה לך" כי זה היה מוריד לי לגמרי והופך את כל מהשיש בינינו למשהו אחר ממה שחשבתי שזה. והוא ענה לי: "כדי להביא אותך למצב שבו אני מסוגל להכאיב לך מבלי שתתנגדי, אני עושה כזה דבר קודם ואז את הכי שפוטה שיש" עוד הוא הוסיף שהמבוכה שלי וההיסטריה שלי במצבים כאלה עושה לו את זה. ממה שאני מבינה אדוני משתמש בזה לא פעם ככלי להביא אותי למצב מסויים מולו. אני לא חושבת שאדוני מנסה "לכער" אותי כי אז אני הכי טבעית או נטולת הגנות מולו או וואט אבר אחר.. ולראיה, גם כשאני עושה לפני סשן קוקו ספונג'ה, הוא מורה לי לעשות קוקו רגיל שמחמיא לי הרבה יותר (לדעתו). אבל יש לא מעט דברים אחרים שאני יודעת שהוא עושה בי/לי ולדעתי אני לא נראית בהם במיטבי והוא חושב אחרת ונהנה לראות אותי במקומות האלה. |
|
Tobias(אחר) |
לפני 12 שנים •
13 ביולי 2012
לפני 12 שנים •
13 ביולי 2012
Tobias(אחר) • 13 ביולי 2012
אני דווקא חותר להגיע למקומות האלו,
אולי דווקא מהמקום האישי הבעייתי שלי, המקום שבו מפסיקים לראות ופשוט מרגישים. חוויה בחושים אחרים. ולא היא לא בזויה, היא נהדרת בלכלוך ובמיצים שלה, לא הייתי מכניס דבר בזוי אלי למיטה. |
|
T O M(שולט) |
לפני 12 שנים •
13 ביולי 2012
לפני 12 שנים •
13 ביולי 2012
T O M(שולט) • 13 ביולי 2012
מעניין
מפתיע (או שלא) שהייתה יותר התייחסות ליופי ולדרך שבה זה נראה מבחינה אסתטית הגאג ("האם אני עדיין נראית טוב בעיניו? עדיין מושכת גם כשאני לא במיטבי מבחינת מראה") לגאג יש עוד כמה אלמנטים כפי שצויין קודם לכן ולי אסויציאטיבית הוא מתחבר קודם כל עם "ביטול זכויות" כמו למשל זכות הדיבור שהיא בסיסית לאדם. תעשי תנועות כמו כלבה אם ברצונך לציין משהו כי דיבור היא כבר לא צורת תקשורת שמותרת לך. לא רק להגיד תסתמי את הפה שלך אלא גם לשים גאג כסמליות. כשם שקולר הוא סמל למעמד מסוים, כשם שאזיקים נותנים אסוציאציות מהירות של תרחישים בין האדם האזוק ללא אזוק כך גם הגאג. הוא מבהיר הרבה דברים של אסור/מותר בשנייה אחת של הסתכלות. הגאג מנחית אותך לרמה נמוכה יותר של פעילויות שמותר לך. זה די מעניין שבאותו הרגע המחשבות על "המראה שלי" ו "האם אני מושכת" הן מספר 1 ואפילו די גוברות על תחושת ההשפלה שקיימת אבל נדחקת כנראה למקומות שאחרי. האם העיסוק במראה גם פה, גובר על הסיטואציה שזכות בסיסית נלקחה מכן באותו הרגע. זכות הדיבור? לא כאיסור כהוראה (אל תדברי) אלא במראה כדי להמחיש זאת. נ.ב: אני מתחבר גם למה שכתבתי וגם לצד של היופי הויזואלי שהוזכר קודם לכן. |
|
נזמית לופתת |
לפני 12 שנים •
13 ביולי 2012
לפני 12 שנים •
13 ביולי 2012
נזמית לופתת • 13 ביולי 2012
תום, לשתוק זו לא הבעיה, הבעיה היא ההתנגשות עם - "תהיי יפה ותשתקי".
|
|
A v(שולט) |
לפני 12 שנים •
13 ביולי 2012
לפני 12 שנים •
13 ביולי 2012
A v(שולט) • 13 ביולי 2012
Uranus כתב/ה: אני חושב שמה שמדליק אותי הוא שלא משנה כמה נשחית אתכן, עדיין תשארו יפות ואציליות בעינינו,
והיופי החיצוני רק מחמיא ליופי הפנימי שפורץ החוצה ממכן כשאתן במצבים בהם כל השיפוטיות העצמית שלכן נעלמת ודעתכן מוסחת (עד כמה שזה ניתן...). זו צורה גם להראות לכן שלא משנה כמה שכבות ומסיכות תעטו על עצמכן - עקבים, תסרוקות, מייק-אפ ואאוטפיטים בלתי אפשריים - בסופו של דבר הכל נמס (או נוזל), מסתבך ונהיה קלאמזי כזה. הקלאמזיות והפשטות והרטיבות הטבעית והנוזלית, בכל מיני תנוחות כביכול לא מחמיאות, הן בדיוק היופי שפורץ מכן כשאתן לא עסוקות בלהיות יפות. אוראנוס אמר את זה הכי הכי שאפשר. ומקופלת הצורה שתיארת איך שאת אוהבת את זה,היא הכי הכי לטעמי. גאג זה לפעמים ביזבוז..יש רק דרך אחת שמשתמש בו. ובכל מה שכתבת הזכרת לי מישהי שהייתי איתה לקצת,והיא מאוד סטרילית תמיד לבושה בהקפדה רבה. תמיד נראתה אצילית מטופחת ויפה. והכי יפה השינוי שהתחולל בה בזמן מפגשים כאלה,וההתעלמות המוחלטת שלה מכל מה שמוביל אותה בכל רגע,היה מדהים בעיני. ה"התלכלכות" הזו בעיני היא גם צעד ליותר אינטימיות,יותר עומק,יותר מהכול... וכשאת רואה את עצמך במצב שמבחינתך לא מחמיא לך,לא אומר שאנחנו מסכימים איתך.. ואולי זה אף מחמיא יותר.(תקראי את אוראנוס) בקיצור כמה שיותר אמיתי פתוח מלוכלך...יותר מעצים נותן מכיל יותר. |
|