eriko |
לפני 8 שנים •
21 ביוני 2016
אווה
לפני 8 שנים •
21 ביוני 2016
eriko • 21 ביוני 2016
את אווה הכרתי באחד מאתרי ההכרויות החינמים. אשה בת 56, גרושה. תפקיד ניהולי בכיר באחד ממשרדי הממשלה בצפון.
דיבורים, חירמונים. והגיע זמן להפגש. לא התנגדה לפגישה אצלה בדירה, למרות שזו פגישה ראשונה. אשה נאה. בירברה על לימודי קבלה שהתחילה. מלאת התלהבות. גם כשהתחלתי ללטף אותה, להכניס יד תחת החולצה, המשיכה לברבר. גם כשהורדתי ממנה את החולצה והשדיים הנהדרים שלה נחשפו, לא חדלה מבירבור. רק כשכופפתי אותה והיא החדירה אותו לפה, הפסיקה לברבר ומצצה. אחרי כמה דקות הובלתי אותה למיטה, והיה נחמד. זאת ההקדמה, איך הכרנו. אחרי פגישה נוספת, היא הבינה שאני לא הגבר שהיא מחפשת. אני ממוקד מידי בזין שלי ולא בפיתוח קשר איתה. הקשר התרופף, וברור שהיא קצת מתחמקת. חלפו כמה חדשים, והיא שולחת הודעה. דיירת בדירה שהיא משכירה, מסרבת לשלם ולא מפנה את הדירה. היא פנתה לעו"ד והוא רוצה 20,000 ש"ח כדי לטפל בענין. היא חסרת אונים. זה הרבה כסף וזה לא צודק. לא רק שהיא מפסידה היא גם צריכה לשלם כל כך הרבה. אני מרגיש תנועה קלה למטה. אל דאגה, אני אטפל לך בענין. זה אמנם עבודה רבה, אבל אנחנו חברים ותיקים וברור שאדאג לה. עוד יומיים אני בסביבה שלה ואקפוץ כמובן. אחרי יומיים אני מגיע. חיבוקים. איזה יופי שבאת. נו ברור, חברה טובה כמוך. אני מתיישב בסלון. היא מציעה קפה. אני מאשר. אחרי כמה רגעים, מגיע הקפה וצלחת עוגיות. אני מסתכל עליה. "את יפהפיה". היא מחייכת. אני מסמן והיא מתיישבת לידי. אני מלטף לה את הירך. מעלה קצת את החצאית. היא מחייכת. אני לוגם מהקפה. "התגעגעתי לתחת שלך". היא מחייכת. מה קורה אצלך. הרבה זמן לא ראיתי אותך. מתחילה לספר על העבודה, הקבלה כבר פחות. אני מסתכל עליה ומחייך. היד שלי עולה במעלה החצאית. מלטף את החריץ מבעד לתחתון. היא נרעדת קלות. אחרי רגע משתתקת. "רוצה עכשו?". למה לא? היא מורידה לי את המכנסיים. אני מוריד את הטריקו. ראשה עוטף את הזין. אני מרים את ראשה. "רוצה אותך ערומה". היא ממהרת להתפשט וחוזרת לזין. היא מתאמצת, אבל אני רוצה לחדור אליה. "בא לחדר". לא, נעשה את זה כאן. אוקיי. אני חייב להתפרק. היא כפופה על משענת הספה, שדיה הגדולים תלויים ומתנדנדים בקצב הזיון. אני מנסה להחדיר אצבע לישבנה, אבל היא מבקשת שלא. אני מבטיח להיות עדין והיא לא מתווכחת. היא מלטפת את הביצים וכעבור זמן קצר אני משתחרר בתוכה. אני חוזר להתיישב. היית טובה כמו שזכרתי. גם אתה היית טוב. להביא לך מגבת, היא שואלת, חרדה שרטיבות הזין תלכלך את הספה. אני מעדיף את הפה שלך. היא רק מחייכת, אבל אני מסמן לה, והיא יורדת. הענין ברור. החרדה מהצורך לשלם לעוה"ד, מונע ממנה לסרב לי או לאכזב אותי. היא צריכה אותי. טוב, איפה המחשב? בואי נלך לשם. אני מתיישב לכסא מול המחשב. אני מסמן לה לא ללבוש את החולצה. שבי לידי וספרי לי. היא מספרת ואני מנסח. חולפים 40 דקות. אני רעב. יש לך משהו לאכול. כן בטח, בדיוק היום הכנתי עוף נהדר. אז יאללה, נעשה הפסקת אוכל. ניגשים למטבח. אני מתיישב ומתבונן בה, מוציאה מהמקרר, שמה על הכיריים. היא מסתובבת אלי ואני מסמן לה להתקרב. מלטף את ישבנה היפה. מחדיר אצבע לכוס. מניח את ידה על הזין. היא מלטפת והוא מתעורר. אצבע מזיינת את הכוס ואצבע שניה חודרת קלות לישבנה. היא נמתחת אבל אני לא מוותר על התחת. תביאי קרם מתאים שלא יכאב לך. אולי תוותר, אני יודעת שזה לא נעים לי וכואב לי. אל דאגה, לא יכאב לך. בטח שיכאב, אבל היא שלי עכשו. אני טובל אצבע בקרם, ואומר לה למלא את ישבנה בשכבה של קרם. תכניסי אצבע לעצמך. היא מנסה. אני מזיז את ידה ומכניס את אצבעי. אל תפסיקי ללטף את הזין. שקט במטבח. אצבעותי בתוכה. הזין מתקשה. אחרי כמה דקות נמאס לי ואני מוציא את אצבעותי. "האוכל מוכן?". חושבת שכן. מתיישבים לאכול. מדברים על התביעה שלה. היא מקטרת על הדיירת הרמאית. אני מבטיח לה שהכל יהיה בסדר. האוכל היה טוב. זמן לקפה. אני מתיישב בספה, רואה את מבטה המודאג, שערומי לא ילכלך את הספה. כשהיא מתכופפת להגיש את הקפה, אני אוחז בשני שדיה ומוריד אותה לריצפה. מסמן לה, והיא בולעת את הזין. אני לוגם את הקפה בנחת. היא עובדת קשה. אבל אני לא צריך להתחשב בה. היא צריכה אותי. הכסף מטריף אותה. כמעט שהתחלתי לרחם עליה, אבל אז תנועה קלה, והגירוי מקבל תאוצה. עוד כמה מציצות ואני מתרוקן לפיה. היא רוצה לקום אבל אני רוצה שתשאר. שתבלע. חוזרים למחשב. ממשיכים לכתוב. אבל אז מסתבר שחסרים פרטים. אנחנו צריכים כמה פרטים. אני אומר לה רק חלק מהפרטים שאני צריך לפגישה הבאה. בפגישה הבאה אזכר בפרטים החסרים הנוספים. התקדמנו יפה מאד. תהיה לך תביעה בטון. איך את מרגישה? אני בסדר, רגועה שאתה מטפל בענין. בטח, הכסף. טוב, נמשיך בפעם הבאה. אני צריך להתקלח. בואי איתי למקלחת. היא מביאה מגבת גדולה ואני נכנס למקלחת. היא לידי. בפעם הבאה אני רוצה את התחת שלך. אתה יודע שאני לא אוהבת את זה. לכן אני רוצה את זה. טוב, נראה בפעם הבאה |
|
אשת לוט(אחרת) |
לפני 8 שנים •
21 ביוני 2016
הלוואי שזו פנטזיה
לפני 8 שנים •
21 ביוני 2016
אשת לוט(אחרת) • 21 ביוני 2016
וככזאת - כתוב מחרמן.
הלוואי שזו פנטזיה כי אני מרגישה נכלמת ומושפלת עבורה. לא תחושה טובה, להיות זונה בעל כורחך בגלל מחסור מזומנים. |
|
בטי בום(שולטת) |
לפני 8 שנים •
21 ביוני 2016
לפני 8 שנים •
21 ביוני 2016
בטי בום(שולטת) • 21 ביוני 2016
יש פה שתי אופציות או שאתה כותב בן זונה או שאתה כזה.
מקווה שאתה לא אדם שמנצל קושי כלכלי. אגב אותי הפנטזיה לא חירמנה ולמרות הכתיבה המשובחת בעיקר הטרידה. |
|
eriko |
לפני 8 שנים •
21 ביוני 2016
זו לא פנטזיה
לפני 8 שנים •
21 ביוני 2016
eriko • 21 ביוני 2016
וגם אין ניצול מצוקה. אולי בעצם כן. ניצול מצוקת הקמצנות. כסף לא חסר, אבל קמצנות. את זה נהניתי לנצל
|
|
גנדלף(אחר) |
לפני 8 שנים •
21 ביוני 2016
לפני 8 שנים •
21 ביוני 2016
גנדלף(אחר) • 21 ביוני 2016
איכס
|
|
lori{ע_מ} |
לפני 8 שנים •
22 ביוני 2016
לפני 8 שנים •
22 ביוני 2016
lori{ע_מ} • 22 ביוני 2016
היא ילדה גדולה ומתאים לה להיות מנוצלת.
כתוב מעולה. |
|
אשליית האפס המוחלט(מתחלפת) |
לפני 8 שנים •
23 ביוני 2016
לפני 8 שנים •
23 ביוני 2016
אשליית האפס המוחלט(מתחלפת) • 23 ביוני 2016
אין ארוחות חינם...
בצורה זו או אחרת כל מערכות היחסים שלנו הם תן-קח. אלטרואיסטים יש באגדות. |
|
Max P |
לפני 8 שנים •
23 ביוני 2016
לפני 8 שנים •
23 ביוני 2016
Max P • 23 ביוני 2016
מצוין.
וכתוב נהדר. נהדר ממש. לא הבנתי איפה הבעיה, אצל אלו שיש להם בעיה עם הסיפור. כסף לא חסר לה, הכותב טורח לעדכן אותנו במשרה הבכירה שלה, ובדירה להשכרה שלה. עוד הכותב טורח לעדכן אותנו, שהיא לא רוצה לשלם, שהיא נזכרת בו כשיש לה בעיה שמצריכה עו"ד. או במילים אחרות, היא רוצה לנצל אותו. הוא בתורו, במקום לנקוב בסכום בכסף שיעלה לה, נקב בתשלום מיני. היא הסכימה לשלם בסקס, במקום בכסף, כנראה שאת הכסף שלה היא מעריכה יותר מאשר את הגוף שלה, או לחילופין, היא דווקא נהנית לשלם בסקס, ואולי עבורה זה סיטואציית WIN WIN . זאת אומרת, גם מקבלת עבודה חינם, וגם מקבלת סקס טוב. בכל מקרה, יש הסכמה מלאה מצידה לשלם בגוף שלה. מה הבעיה עם זה ? ולחדד שוב, היא קודם הולכת לעו"ד, מקבלת הצעת מחיר על 20K ₪, לא מוצא חן בעיניה, אז היא פונה לכותב, שיעזור לה, ואת הצעת המחיר שלו, היא מקבלת בחפץ לב. מה הבעיה של הטהרנים, יפי הנפש, והמתייפייפים ? שוב. כתוב נהדר. בכישרון רב. שאפו. |
|
אשליית האפס המוחלט(מתחלפת) |
לפני 8 שנים •
23 ביוני 2016
לפני 8 שנים •
23 ביוני 2016
אשליית האפס המוחלט(מתחלפת) • 23 ביוני 2016
|
|
חשופית שתוקה(נשלטת) |
לפני 8 שנים •
23 ביוני 2016
לפני 8 שנים •
23 ביוני 2016
חשופית שתוקה(נשלטת) • 23 ביוני 2016
יש פה כל כך הרבה הסכמה בסיפור הזה.
והוא כתוב טוב. ממש טוב. |
|