מערכת בדסמית כתהליך תרפוייטי

מערכת בדסמית כתהליך תרפוייטי

MD​(שולט) • 27 במאי 2004

לא מעט מהדיונים המשמעותיים בזמן האחרון, שגם גררו שרשורים מרתקים, עסקו במרכיבים אישיותיים ונפשיים של הנפשות הפועלות בעולם שלנו; דובר בין היתר על הגדרות ומסגרות, על סיבות אפשריות לבחירה בעמדה זו או אחרת, ביטחון עצמי, שליטה מלמטה, שאלות של זהות, אגו ופוזיציה ועוד ועוד. חלק מהדיונים גוררים עדיין תגובות ומעלים תהיות אצלי ואני בטוח שגם אצל רבים מכם.
עם השנים ובאופן מובהק וחזק בחודשים האחרונים עולה אצלי ההכרה שבמערכת בדסמית חזקה ואמיתית [ולצורך העניין גם סשן משמעותי] יש אלמנטים תרפוייטיים; זה אולי נשמע "פלצני" או מתנשא - ואני לא פסיכולוג או מתיימר "להבין", אני מדבר על תחושות, התנסויות וחומרים כתובים שקראתי במהלך השנים], אבל אני באמת חושב שרבים מאתנו הגיעו לעולם הזה לא בגלל הפיזיות [או יותר נכון לא רק בגלל הפיזיות], כי אם בעקבות צורך נפשי חזק וטוטאלי.
זה לא ממש משנה לצורך העניין באיזו פוזיציה את/ה - שולט או נשלט, יש משהו באנרגיה שנצברת במהלך הקשר/סשן שמתדלק צורך מאוד בסיסי ואולי אפילו קיומי אצל כל אחד. אני אעיז ואומר אף שנקודת הספייס - אם החיבור אכן אמיתי - היא בהחלט הדדית ושני הצדדים חווים אותה בעוצמה [ זו לפחות תחושתי עפ"י הנסיון וההתנסויות המצטברות]. אבל לא מדובר רק בספייסיות רגעית, אלא במשהו עמוק הרבה יותר, משהו שאפשר לכנות אותו בעיני אפילו מרפא. אנרגיה חזקה שפועלת על הנקודות הרגישות ביותר של שני הצדדים השותפים; אנרגיה שמזינה ומחייה.
בכל אחד מאתנו יש נקודות כואבות; תהיה הדום [או הדומית] הכריזמטי והטוטאלי ביותר, לעולם ברגע שנכנסת לעניין גם אתה חשוף וחושף כל הזמן את הפגיעות, הכאב והאלמנטים הפרומים והבלתי פתורים בנפש שלך. אני באמת מאמין שחיבור אמיתי וחזק מביא עם הזמן להגלדה הפצעים או לפחות לשיכוך הכאב; הכאב הפנימי והחיצוני כאחד....
זה היה אמנם ארוך ואולי אפילו מעט מייגע [...מתנצל] , אבל נדמה לי שכלנו מתמודדים עם השאלות האלו כל הזמן, הלא כן? .... ואולי בעצם לא?! אולי זה רק אני........?!

מאמין

הוא​(שולט) • 27 במאי 2004

שיש בזה משהו אלא ברמות כאלו ואחרות אצל כל אחד ואחת בכל תפקיד בהתאם לקשר
סוג של זיכוך או קטרזיס , בעיקר זיס

כמו גם

הוא​(שולט) • 27 במאי 2004

אצל אחרים בכלל לא,

נזמית לופתת • 27 במאי 2004

אלו בדיוק ההרהורים שמלווים אותי בזמן האחרון.
לטעמי יש בזה מן הריפוי, בהחלט כן. או לפחות הניסיון להירפא.

Grey / Green • 27 במאי 2004

אל תיעלב, טוב ?
אבל אוי, כמה נורא. "קח אותי," אומרת ההיא, "בגלל מגרעותי. אני חלשה ולא מסוגלת להתמודד עם העולם לבדי. רפא אותי, והפוך את מערכת היחסים שלנו לסשן פסיכאטרי 24/7. אל תראה אותי, חלילה, בנקודות בהם אני חזקה, מוכשרת, עצמאית, אינטיליגנטית; מצא אותי מושכת כשאני לא מצליחה להחזיק יחדיו את קרעי חיי. ובבדידות התהומית שתחווה איתי, משום שלעולם לא תוכל לראות בי שוות-ערך, ולכן לעולם לא תפרח ביננו חברות -- התנחם בעובדה שהסטיה שלך באה על סיפוקה בכל שעה משעות היממה."

...ואולי זה רק אני?

Grey / Green • 27 במאי 2004

קריאה נוספת בהודעה הפותחת את העץ הזה מגלה שהגבתי למשהו שהיה קיים, כנראה, רק בראש שלי. אופס! לפיכך אני בדיעה שמישהו צריך להקדים ולכתוב הודעה שאליה תגובתי הנזעמת כן תתאים.

עם כל זאת, אני עדיין נגד בדסמ כמכשיר תרפיוטי. בבדסמ, בעולם המצבים המשוחקים של כאב, השפלה וחוסר אונים, אפילו יותר מאשר במערכת יחסים רגילה, גדולה החשיבות של הערך "בוא בריא". חשוב להביא את כל זה, לא מתוך כאב ופצע פתוח, לא מתוך מצבים נפשיים קשים ולא פתורים, אלא מתוך דו-שיח בוגר, יציב ושפוי עם עצמך. הדוגמא הכי פשוטה לכלל הזה היא ההבנה שלא נותנים למישהי מכות בטוסיק כשכועסים. אתה לא יכול לשלוט בעצמך, להיות שקול, לדאוג לגבולותיה של בת זוגך ולהרגשתה הטובה כשאתה מוציא עליה נרווים. מכות בטוסיק עושים רק מתוך הנאה שבשליטה עצמית. וכך גם כל אלמנט אחר של הסטיה שלנו: אם אני צועק עליך בגלל שאני באמת מרגיש קטן, וההנאה שלי בלהשפיל אותך מאדירה את עצמי בעיני, הרי שאני עושה משהו לא בסדר. ואם את מתמסרת לי, לא משום שיש בזה משהו מלהיב, לאבד את ערכך כאדם סובריני למעט זמן ולהיות מישהי אחרת, אלא משום שאין לך שום תחושה של ערך עצמי ואת באמת אינך אדם עצמאי המסוגל לכלכל את עצמו בעצמו -- הרי שאני בכלל לא בטוח שזאת סטיה מינית.

en1 • 27 במאי 2004

קודם כל, שאלה מרתקת.
לא נראה שכדאי לנפנף אותה בהיסח דעת, אפור/ירוק.

צריך לחשוב קודם לחשוב מהו תהליך תרפוייטי. אני לא יודעת מה זה בשביל אחרים, אבל בשבילי תהליך תרפוייטי הוא כזה שבו אני לומדת להכיר חלקים בי שמפריעים לי לנהל את חיי (גם אם באופן לא מודע) ואיכשהו מצליחה לחיות איתם בשלווה. לדוגמה, אם דובר כאן כבר על בטחון עצמי, אז בשבילי תהליך תרפוייטי יראה לי כיצד תנודות בבטחון העצמי שלי משפיעות על חיי ועל החלטות שאני מחליטה. ואולי גם באיזשהו שלב אני אוכל להכיר בהשפעה הזאת, אולי לשנות חלק ממנה - להפוך את ההשפעה ליותר נשלטת - ובסופו של דבר, לחיות איתה בשלום.

ועכשיו - האם קשר בדס"מ עושה משהו מכל זה? כמובן שעוצמות הרגש הן גבוהות יותר, וכל דבר שבחיי היומיום צריך לחקור כדי לגלות את הסימליות שבו, בבדס"מ הוא מאוד בולט לעין. אני אדגים על עצמי - הצורך שלי בדמות חזקה ומגוננת בא לידי ביטוי בהמון דרכים בחיי, אך הצורך באדון היא הדרך הכי סימלית לכך. וזו רק דוגמה אחת מיני רבות. אני מאמינה שלכל אחד יש כאלו..
וכמו בכל מצב בחיים - השאלה היא מה עושים עם ההבנות האלו? קודם כל, האם מצליחים לראות אותן בכלל? ושנית, כשכבר רואים, אז מה עושים עם זה?
אם הקשר הבדס"מי מאפשר עיבוד של הצרכים והרגשות שהובילו לקשר, לפי דעתי הוא בעל איכויות תרפוייטיות חזקות.
עוד דבר- לפי דעתי, גם קשר ונילי יכול להיות תרפוייטי בדיוק באותה דרך. גם אם הוא מאפשר התבוננות פנימה, הכרה בצרכים שהובילו לקשר וקבלה שלהם, הוא בעל ערך משמעותי.

טוב, יש לי עוד הרבה מחשבות, אבל אני לא אסחף. מעניין לשמוע עוד דעות.

MD​(שולט) • 27 במאי 2004

לא ממש הבנת למה התכוונתי למרות הקריאה השניה; מציע לך קריאה נוספת... ובכל זאת, מה הקשר בין לדאוג לבטחונה הפיזי של הפרטנרית ולמה שכתבתי....... הדברים נכתבו בין היתר בדיוק מהמקומות האלו של לוודא שבטחונה הפיזי והנפשי נשמר; מהמקומות של דו-שיח ואנרגיה הדדית.. שוב, פשוט לא הבנת את הכתוב

Re: מערכת בדסמית כתהליך תרפוייטי

חתול בשק • 27 במאי 2004

לא, זה לא רק אתה DM . לפחות לגבי- הבדס"מ מציע לי ערך מוסף מעבר להנאה טהורה, משהו שלא מצאתי (עדיין) בעולם הוונילי...
ו-Grey\Green, לגבי 'לבוא לכאן בריא', קשה לי להסכים עם זה, (תגדיר בריא ) אני כן מסכימה עם הרעיון שלא כדאי להכנס לקשר מתוך רצון להרס עצמי, או להרס השני (תלוי בתפקיד), אבל אני כן יכולה לחשוב על 'בעיות' עכבות וכדומה שדווקא קשר בדס"מי יכול לעזור ולשחרר...
על הברכיים- מסכימה איתך.

כמובן שהתגובה יועדה לאפור/ירוק ועוד דבר

MD​(שולט) • 27 במאי 2004

הייתי מציע לך ממרום שנותיך לא להיות נמהר כל כך........