מיקרופון זה לא בלוג

יש משהו קצת מטעה ברדיו הכלוב. הוא מרגיש אינטימי. כמעט כמו בלוג. כאילו מישהו מדבר אליך לבד, בחדר שקט. אבל בפועל, זה מרחב ציבורי. עם אחריות ציבורית.

יצא לי לשמוע לא מעט אמירות ופרקטיקות ברדיו הכלוב שמעלות סימני שאלה. לאו דווקא מרוע, אלא לפעמים מחוסר מודעות.
ובדיוק שם זה נהיה מעניין, ואולי גם מסוכן.

כי בניגוד לבלוג, זה לא מרחב אישי.
ובניגוד לפורום, אין תגובת נגד מיידית.
אין מי שיעצור, ישאל, יאתגר.

המיקרופון נותן כוח, ולכוח הזה יש נטייה להישמע כמו אמת, גם כשהוא לא כזה.

כשמדובר בנושאים רגישים, יחסי כוח, דינמיקות מורכבות, או פרקטיקות שעלולות להישמע כהמלצה, האחריות רק גדלה.
אולי דווקא בגלל האינטימיות המדומה, צריך יותר זהירות, יותר הקשר. יותר הבחנה בין שיתוף, פרשנות, והמלצה.

מה חושבים?

לא יצא לי להקשיב לשידורים למעט השידור אתמול של לוטוס ופיין ושם היה שידור מעולה, מעשיר גם למי שהרבה מאוד שנים בתחום וגם כזה שמעורר חשק ורצון לשתף (כמו שניתן היה לראות בצ׳אט בזמן השידור).
אני לא אכנס לשידורים של אנשים שאני לא מכירה, זה פחות מעניין אותי, מניחה שזה קשור לותק, פחות מעניין אותי לשמוע הדרכות ואיך זה צריך להיות ולכן מלכתחילה אם אקשיב זה יהיה לאנשים שאני מכירה ומחבבת.
אני מאוד מסכימה עם מה שכתבת, במיוחד כשאני מניחה שכל מי שרוצה יכול לעלות לשדר (כן? יש מגבלה או סינון כלשהו?). מניחה שפה צריך לקחת בחשבון שכמו שלשני הצדדים יש אחריות בזמן סשן לתקשר, לדבר, וכמו שכותבים פה לא מעט, לא להגיע לאתר עם עיניי עגל פעורות, אלא להפעיל שיקול דעת, אז גם למאזינים יש את האחריות והזו וודאי שלשדרנים.
אני מקווה שמי שיעלה לשדר אלה קודם כל אנשים עם ידע ועם אחריות אישית שלא באים לדבר על עצמם ולעשות לעצמם פרסומת ושיווק אלא כאלה שיודעים לתת לשידור ערך מוסף, ולא חסרים כאן כאלה.

במה דברים אמורים, ורה?

אני הראשונה שאומרת תמיד שהאחריות מוטלת על מי שבחר להכנס לפרקטיקה בדסמית. ועדיין, העובדה שהמיקרופון פתוח לכל מי שחפץ בכך באופן חד צדדי דורשת מידה מוגברת של אחריות

דרך אגב אני מניחה שזו גם אחת הסיבות שכלובי מטריח את עצמו כמעט לכל שידור. אין לי מושג איך הוא עומד בזה. זה כמובן לא מסיר אחריות מהדוברים

אני חושב שהטעות של כלובי זה לתת לכל מי שמבקש תוכנית, יש אנשים שאני אישית לא חושב שהם צריכים להיות בקהילה הזאת ולתת להם במה פומבית זה לטעמי לוקה בטעם רע, כמובן שהכרוב זאת דיקטטורה אבל הייתי ממליץ לכלובי להשאיר את התוכניות ברדיו לאנשים קצת יותר בוגרים ומנוסים
או לחלופין אין חובה לדבר על דברים בדסמים, אפשר גם לתרום לקהילה המידע הכללי שלך

הרדיו בהרצה ואני חושבת שזה מנוהל טוב כרגע. ממילא בסוף אם זה ימשיך אני מניחה שחלק מהקשקושים שיש עכשיו לא יעלו יותר. אבל צריך דיסקליימר ברור אני מסכימה

אני אישית פחות מעורה בתוכן אבל נראה שהגימיק עובד ומקבל תפוצה יחסית רחבה, פשוט כמו שאמרתי, להגביל את יוצרי התוכן לאנשים שיותר מעורים בקהילת הבדסמ/הכלוב ולא לכל מי שרוצה

אתה צודק, יש תכניות עם 40-50 מאזינים, לכן הבעתי את הדאגה לאחריות שצריכה להיות לשדרנים
אם זה לא היה מתרומם כלל ממילא לא היה מה לדאוג
אני לא בטוחה לגבי ההגבלה שאתה מציע. מה הן אמות המידה? ריבוי וגיוון הקולות והתכנים זה דוקא נהדר

אני חושב שמינימום הגבלת גיל, אין בעיה לדבר על בדסמ צעיר אבל שמישהו אחראי ינהל את האירוע, מעבר לזה כלובי מכיר את הנפשות היותר אקטיביות והיותר שפויות בקהילה אני מאמין שהוא יכול לשמש כפילטר בעצמו, מעבר לכך לשים לב לאיזה תוכן עובד לא כתלות המגיש (תוכניות של נשים תמיד יהיו יותר פופולריות)
מעבר לכך כמובן לא להגביל את זה לבדסמ, אבל לא לתת לאנשים טוק-שו, תרגמו להם להביא ערך ולא לספר רק על עצמם