Demi
|
לפני 20 שנים •
18 ביולי 2004
מתי אפשר להתחיל להגדיר, מתי כדאי לא להגדיר....
אפשר להגדיר בדסמ מאוד מאוד בכוללניות תחת 3 תחומים עיקריים:
1. שליטה. 2. כאב. 3. השפלות. כמובן שיש עוד תחומים ושיש הרבה בניהם, אבל בגדול מאוד, ולצורך הדיון בואו ונתמקד באלו. נגיד שיש סאב אידיאלי: אוהב להשלט כמעט בכל תחומי חייו, חולה על השפלות ומתענג מכאב... נגיד. ונגיד שיש לו עוד פטיש קטן קטן קטן... הוא אוהב להכאיב. אז מה יש לנו כאן? סאב? האם הוא סאב? שלושת התחומים מתמלאים לפחות לצורך הדיון במלואם, אז כן - הוא סאב, אפשר להגדיר אותו. אדון? הוא כולה אוהב להכאיב, זה כל מה שהוא מחפש - הוא סדיסט, ומזוכיסט, האם הוא אדון? טוב, אז מה זה אדון? אחד שאוהב: 1. להכאיב. 2. לשלוט. 3. להשפיל. כמובן שיש עוד תחומים ושיש הרבה בניהם, אבל בגדול מאוד, ולצורך הדיון בואו ונתמקד באלו. רגע, ואם נגיד שהוא לא אוהב להשפיל אבל אוהב להכאיב ולשלוט... או אם הוא לא אוהב לשלוט אלא רק להכאיב ולהשפיל... או אולי הוא רק אוהב לשלוט.... האם חוסר של אחד מהמרכיבים הללו (וכמובן - לצורך הדיון) פוגעים באדוניותו? הופכים אותו לשלם פחות? בסביבות המאה ה-18 תפיסת האלוהות היתה כשלם שאין בו חוסר. חוסר פגם בשלמות, ומכיוון שאלוהים נתפס כשלם הרי שלא היה יכול להיות בו חוסר. האם אנחנו מנסים לתפוס את המושג - "אדון" כשלם שאין בו חוסר? אולי ברמת הפנטזיה - כן. אבל כשיורדים למציאות.... אויש, המציאות טופחת על פנינו. כי - תראו לי אדם שאין בו פגם. טוב, אז יש את אלו שמתחכמים ואומרים - כאדם יש בו פגמים אבל כאדון, במושג האדון לא יכול להיות פגם מעצם היותו מושג - שלם, ולכן, אדון חייב להיות כאדון שלם ביכולתו ובהנאתו מלשלוט, מלהכאיב, ומלהשפיל. לדעתי זאת פיקציה, יש אולי כאלו שבשלושת המרכיבים שמניתי אפשר למצוא אצלם שלמות, מעטים מאוד. בדסמ זה תחום שיש לו התחלה אבל אין לו סוף, ומעצם היותו של אדון אדם הוא סופי, ולכן אין אדון שאין בו פגם - יש רק אדון שכרגע איננו רואים את הפגם שבאדוניותו. ולכן, אין מנוס אלא לזנוח את תפיסת האלוהות מהמאה ה-18, לפחות מבחינת ההשלכה על מושג האדוניות. ולכן, המסקנה המתבקשת היא שגם אם יש לאותו אדון רק פטיש אחד שקשור לבדסמ... הרי שהוא, בין אם נרצה ובין אם לא- אדון. אדון מסוג מסויים - כולנו אנשים מסוג מסויים, אחד טיפוס של יום והאחר טיפוס של לילה, האחר רואה דם ומתעלף והשני שותה אותו בהנאה, האחד טיפוס משפחתי והשני ערירי מרצון.... כולנו טיפוסים מסוג מסויים, ולכן - אדון, כל אדון חייב להיות - אדון מסוג מסויים. אני חוזר אל הדוגמה - הסאב (הגדרנו אותו כסאב בזמנו כי הוא עמד במוסג הסאביות בכבוד), ההוא שיש לו פטיש של סאדיזם, האם הוא גם אדון? בינתיים, כל המסקנות שהגענו אליהם מוכיחות שהוא אדון, שהוא - גם אדון מסוג מסויים. השאלה הקשה היא - איפה עובר הקו, הגבול, בין: אדם רגיל שיש לו כמה פטישים לבין - אדון. סאב שיש לו פטיש שאפשר לשייך לאדוניות לעומרת - אדון. סוויצ לעומת כזה שאינו מתחלף אבל יש לו פטיש מסויים מהצד השולט. מה אני מציע? אני מציע - לא להגדיר, לתת לבני הזוג להגדיר כי זה בסופו של דבר מה שיקבע. בא אדם עם שוט ביד, לבוש עור, מבט של קילר, דאווין נוזל לו מהאזניים והוא נכנס ככה למפגש בדסמי - אדון? ומה אם הוא אדון נטול סאבית וכל מה שהוא עושה זה ביד מול סרטים זולים? ביום בו מישהי תחליט שהיא רואה בו אדון, באותו יום הוא בתכלס יהפך להיות אחד כזה, ועד אז הוא רק אחד שמתיימר להיות. ומה עם סוויצ'? לדעתי - כנ"ל, ביום בו מישהו יממש את הסוויצ' שבו והפרטנר יראה בו אחד כזה... אז הוא יהפך בתכלס להיות מה שהוא. ועד אז.... קשה מאוד להגדיר, שואלים - מה אתה, מה עושה לך את זה, אדון או סאב? ומה תענה - אני עוד לא יודע? אני שוקל? אני מהסס? אני רוצה ועוד לא ניסיתי? אכן קשה. ההחלטה שלנו, אותה החלטה אפריורית שעשינו, אותה החלטה מובילה אותנו, והרבה מאוד פעמים למקום שלא טוב לנו בו. אותה החלטה מקבלת חיזוק ע"י הקהילה, ע"י הדוגמות, המקובעות, ההגדרות, והיא מקבעת אותנו. נכון, קשה להשתחרר מפרדיגמות אבל מי שיש לו את כוחות הנפש לעשות זאת יוכל אולי באמת להיות אדם מאושר. אני לא אומר שכולם כאלו, אני לא אומר שכולם צריכים, וגם לא אומר שכולם מקובעים, אני רק אומר שחלק, אולי חלק גדול ואולי חלק קטן. ברמת העיקרון רק אותו אדם יכול לדעת, ולפעמים יש בלוק מנטאלי שמונע ממנו להסתכל אל תוככי עצמו, אבל ככה זה בחיים, ולא רק בבדסמ. אז מה אתם, סוויצ'ים? סאבים עם נטיות? מלכות שלמות כמושג האלהות הנדוש? או אולי סתם בני אדם עם כמה פטישים שבכלל אי אפשר להכליל את כולם תחת איזה שהוא מושג..... |
|
|
הפולניה(אחרת)
|
לפני 20 שנים •
19 ביולי 2004
אתה אולי לא מבין, אבל מסביר את מה שאתה לא מבין ממש יפה
חוסר השלמות של אחד צריך לדעתי להשתלב בחוסר השלמות של משנהו, ולא חשוב מי נשלט ומי שולט. תחשוב על זה כעל מנעול ומפתח. השריטות של האחד מרפאות את השריטות של השני. ואז אין בכלל שאלה של מי בסדר ומי לא, זה מורגש נכון ודי בכך.
|
|
|
|
Demi
|
לפני 20 שנים •
19 ביולי 2004
אני מבין ואת מבינה, רק שאנחנו מדברים על דברים שונים.
|
|
|
| ThePassionMaster |
לפני 20 שנים •
19 ביולי 2004
- למה אם אני אבקר במועדון ואשאל על ידי מישהי אם אני אדון או עבד אני אענה אדון ?
- כי הדברים שמושכים אותי ומדליקים אותי מזוהים עם אותה "דמות" שתפרו לה את ההגדרה - אדון. אני לא אוהב הגדרות, מכיוון שהן מחייבות. או לפחות זה הכח שהציבור נתן להגדרות. הגדרה בשבילי נועדה לגדר, לאבחן בגדול מה ומי. היא לא מחייבת בשום אופן. אני לא צריך לספר לאף אחד שמספר הרבדים בעולם השליטה שואף למספר האנשים בעולם. אבל אם מנסים לצמצם את מספר הרבדים ולאבחן שני מקרים "קיצוניים" נקבל - שולט ונשלט. שאלו בסופו של דבר שני הקצוות של עולם השליטה. בין קצוות אלו נמתח קו. כל אדם שם את עצמו איפה שבא לו על הקו הזה שבין השולט לנשלט. מי שמרגיש שהמקום שלו קרוב יותר לשולט ורחוק יותר מהנשלט יקרא לעצמו שולט ולהיפך. סוויצ'ים מין הסתם (כן כן, מין זה לא סתם, אני יודע) רואים את המקום שלהם באמצע עם נטיה לפה או לשם או אפילו בדיוק במרכז. - מה מספר הנקודות על קו הנמתח בין שתי נקודות ? - אינסוף. (במקרה שלנו האינסוף מוגבל על ידי מספר האנשים בעולם.) |
|
|
מילרקה
|
לפני 20 שנים •
21 ביולי 2004
בקשר לנושא שהעלית
אני חושבת שהעלית כאן משהו מאוד חשוב.
גם אני בעצמי לא הייתי בטוחה מה אני בדיוק בגלל שמצד אחד הזדהתי עם צד מסויים אבל מצאתי בעצמי דברים גם מהצד השני... אז מה עכשו בעצם? הרי אין לדעתי שחור ולבן בשום תחום בחיים, אין אדם רע בצורה מוחלטת ואין אדם טוב בצורה מוחלטת, בכל אחד יש פגמים או פרט קטן ושונה שפשוט עושה את כל ההבדל. בגלל זה לדעתי תוכל למצוא הרבה סוגי אדונים, והרבה סוגי סאבים כל אחד לפי הרמה שמתאימה לו, ולפי האישיות האינדבידואלית שלנו. לפעמים אין להכל הגדרה מדוייקת... |
|
|
|
אמורפי(מתחלף)
|
לפני 20 שנים •
22 ביולי 2004
מילים כדורבנות מילרקה
|
|
|
נזמית לופתת
|
לפני 20 שנים •
22 ביולי 2004
יפה לך LOOK של מעודדת
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 20 שנים •
13 באוג׳ 2004
אממ..
פה ובמועדון אני מגדירה עצמי כמלכה, אבל לפעמים כסוויצ'ית. אני לא אוהבת להגיד את עצמי ולא רוצה כי אני עדיין בתהליך התנסות ויש לי משיכה חזקה לשני הצדדים- כל אחד מרגש אותי בצורה אחרת. לפעמים אני מובכת לבקש נניח מסאב שיצבוט לי את הפטמה כי זאת אני שאמורה להכאיב לו, אבל הוא אמור לעשות לי טוב, לא? אז אני בעצם נמצאת בפרדוקס. יש בי הרבה דברים שלא מתאימים לתדמית המלכה. נניח, אם הסאב מושך אותי ובא לי לרדת לו? האם זה יהפוך אותי לפחות מלכה? האם זה לא מגביל אותי? ואם בא לי לשכב איתו? אז זה לא בסדר? אני אוהבת משחקי כוחות, אבל הרבה סאבים יוצאים מנקודת הנחה שהם צריכים ישר להיות כנועים או ש"אחנך" אותם ואחרי שימרדו בי ואחנך אותם הם יהיו ישרים כסרגל עבורי, אבל זה לא מה שאני בדיוק רוצה. אני רוצה גבר לשלוט בו אבל שיהווה אתגר עבורי לא סמרטוט, כי אז מה הטעם? |
|
|
lain
|
לפני 19 שנים •
30 באפר׳ 2005
מצטערת על ההעלאה באוב, אבל נושא ההגדרות לא מוצא בשרשור זה לדעתי.
מלכה כחולה מאוד התחברתי למילותיך, ואף הזדהתי הגישה הרווחת והמטופשת לעניות דעתי שהמלכה לא מקיימת יחסים מלאים כובלת אותנו עד מאוד (גם לולא היינו סוויצ'יות) חדירה זה נעים לכולם ואפילו (תופים בבקשה) למלכות בתור שולטת האכסיומה שלי היא: העבד נמצא על מנת לשרת אותי ולגרום לי הנאה ואם בא לי לנשק אותו בכל חלקי גופו -זאת אעשה ואם בא לי להחדיר את איבר מינו לתוכי - זאת אעשה ואם בא לי לבצע בו סקס אוראלי - זאת אעשה הכי מקומם שבעוד שלשולטים "מותר" לרדת לנשלטת ואף לבצע בה רימינג ופייססיטינג ,לשולטות "אסור" לא עייפנו מן הצביעות הזו? לא מוכנה לרקוד לפי חליל של איזו מועצת חכמים קהילתית שקובעת לי מהו אקט דומיננטי ומהו אקט של נשלטות ומה יגידו השכנים מעניין אותי כקליפת השום. |
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 19 שנים •
30 באפר׳ 2005
גם שולטים, יקירתי, תתפלאי מלאים בפוזה.
פתחו על זה שרשורים האם שולט "צריך" לרדת לסאבית שלו ורוב השולטים לא הסכימו בשום פנים ואופן. כבר עבר הרבה זמן מהשרשור הזה ואני כבר החכמתי קצת יותר וגם גיבשתי דיעה. אם אני ארצה, אני אעשה מה שבא לי בסשן, כולל סקס וכולל לרדת לסאב שלי (במידה והוא ראוי לכך) מהסיבות הפשוטות: 1.אני נמשכת אליו ואני רוצה את זה. 2.מאמינה בהדדיות. 3.חוץ ממני ומהסאב אף אחד לא נמצא בחדר המיטות, אז באמת לא אכפת לי מה אומרים. 4. אם אני מענגת סאב ואדאג גם לצרכים המיניים שלו ולא רק לשלי כמו חזירה אגואיסטית חסרת רגשות, הוא ירצה להיות איתי. אני חושבת שסאב, כמה שהוא לא יאהב השפלות ומכות ועונשים ושיתייחסו אליו כחפץ, הוא עדיין אדם וגבר עם רצונות ותשוקות ויצרים, הוא עדיין יזדקק לליטוף, לאפטר קייר ולא רק אחרי הסשן. 5. פה זה עניין של אופי- ישנן מלכות שאוהבות להיות קשוחות ואכזריות, ישנן מלכות שאוהבות להיות רכות ומתפנקות. אני איפושהו באמצע. אני אדם חם מטבעי שאוהב מאוד להעניק מגע ולקבל מגע ובעיניי זה הכרחי על מנת שגם אני אהנה ושגם אני אהיה עצמי. אני לא אוהבת משחקים ולא צריכה להוכיח את עצמי לאף אחד (כבר עשיתי את הטעויות שלי). 6. והכי חשוב: מין הוא אחד הכלי הכי טובים לנתב את הסאב לרצונותיי- זה כלי מדהים לשליטה, לענישה, לתגמול. את יכולה ללשוט באיך שהוא גומר, מתי שהוא גומר אם בכלל יגמור וכו'... ולמי שיש בעיה עם כל זה, תמיד אפשר למצוא את דרך האמצע, למשל שדום יירד לסאבית "לא בתנוחה של סאבים" כמו פייס סיטינג אלא כשהיא שוכבת ושאת תזייני עבד כשאת למעלה ולא הוא וכו וכו. אם את שואלת אותי זה מטומטם. אדם שיודע לשלוט, יבהיר על הזמן לסאבים מי פה השולט וזה כלל לא קשור למי נמצא מעל מי, מי יורד למי ואיך ומי מכיאב למי. כן, יש דומים מאזוכיסטים. יש דומים שאוהבים פייס סיטינג. למה שנמנע את ההנאה שלנו בשביל חוקים מטופשים? האין כל הרעיון פה פריצת גבולות!?!?!??! (וואו, ההגדה של פסח, קטנה על הקטע הזה...) 
|
|
|