Tobias(אחר)
|
לפני 19 שנים •
3 בדצמ׳ 2004
לאמא שלי יש סרטן
לאמא שלי חזר הגידול
ועכשיו הוא ממאיר נותנים להקרנות שלה שלושים אחוז הצלחה אם זה לא יצליח.... רק אתמול גילו לי שזה חזר והיא בכלל לא יודעת היא חושבת שההקרנות זה לבצקות. מתחיל להמאס לי להיות כאן כל יום הולם בי מחדש בטרגדיה אחרת כל נשימה ראשונה של בוקר לוקחת ממני עוד סיבה להשאר כאן מתחיל לחשוב שאולי גם אני צריך ללכת בדרך כל בשר, אל השקט והשלווה שאולי יהיו שם... |
|
|
Black Roses
|
לפני 19 שנים •
3 בדצמ׳ 2004
אין לי ממש מה להגיד לך כאן מה שיש לי להגיד יהיה בטלפון או פנים מול פנים
רק שתדע שאני כאן בכל מצב.... |
|
|
crazy_toast(שולט){אליס}
|
לפני 19 שנים •
3 בדצמ׳ 2004
Fam fatal כתב/ה: אין לי ממש מה להגיד לך כאן מה שיש לי להגיד יהיה בטלפון או פנים מול פנים
רק שתדע שאני כאן בכל מצב.... גם אני, tebayes. תהיה חזק, ידידי. כולם פה איתך לכל מה שתצטרך- רק תגיד. |
|
|
ים_yam(לא בעסק)
|
לפני 19 שנים •
3 בדצמ׳ 2004
tebayes יקר,
מכירה את המחלה וההתמודדות איתה מקרובי משפחה וחברים, לא קל להתמודד אבל אפשרי ויש במי להעזר. ממליצה בחום על עמותת חסן - חולי סרטן נלחמים, שנותנת תמיכה לחולים ולמשפחות, עוזרת להתמודד עם ההחלמה וגם לקבל את הסוף אם צריך. עמותה שכולה אנשים טובים וחמים שעוזרים בכל שלב, ורבים מאלו שבאו להתמך, נשארים בסופו של דבר לתמוך באחרים. הם עוזרים למצוא שיטות של רפואה משלימה ואינטגרטיבית לתמיכה נוספת בטיפולים הקונבנציונאלים למי שמבקש, הם נותנים עיצות בהתמודדות עם תופעות הלוואי של הטיפול פיזית ונפשית, ובכלל - תמיד שם בשביל מי שצריך. לעמותה סניפים ברחבי הארץ עוד פרטים ניתן למצוא באתר שלהם שצרפתי כאן את כתובתו. מאחלת לך ולמשפחתך הרבה כוחות ואהבה! http://www.hosen.co.il//home.asp |
|
|
|
Tobias(אחר)
|
לפני 19 שנים •
3 בדצמ׳ 2004
תודה חברה
אני גם רוצה להרגיע את כולכם
מה שכתבתי כתבתי בהתפרצות של כאב וחרדה אני לא מתכוון לפגוע בעצמי בשום דרך. פשוט אני מרגיש שבמקום לומר שזה "הקש ששבר את גב הגמל" זה מרגיש כמו "5 טון ששברו את גב הגמל" תודה על התמיכה של מי שהגיב הייתי צריך את זה כרגע כי לא ממש יכולתי לדבר עם אף אחד כאן בבית או מסביב. |
|
|
Demi
|
לפני 19 שנים •
3 בדצמ׳ 2004
תהיו חזקים
ושקול לספר לאמא שלך את האמת |
|
|
אליזבת(נשלטת)
|
לפני 19 שנים •
3 בדצמ׳ 2004
אוי יקירי אף פעם אני לא יודעת מה להגיד במצבים האלה.
אני מכירה את המחלה הארורה הזו כל כך מקרוב ומכל כך הרבה צורות אני בהחלט חושבת שצריך לספר לה. מאחלת לה החלמה מהירה ואני פה בשבילך בכול שעה. נשיקות וחיבוקים חמים! |
|
|
|
Dark Artist(שולט)
|
לפני 19 שנים •
3 בדצמ׳ 2004
זה קשה לשמוע על דבר כזה
במיוחד כשזהקורה למישהו קרוב שאתה מכיר כל כך הרבה שנים
התגובה שלך מוצדקת אי אפשר לתאר מצב כזה זה כמעט בלתי נסבל אבל כפי שאתה רואה יש פה הרבה אנשים טובים באתר הזה שיכולים להקל עליך במעט והאמפתיה שהם מקרינים עליך היא מבורכת למרות שאני לא ממש מכיר אותך אני מחזיק אצבעות לאמך כמו שהייתי מחזיק אצעות כל אדם אחר החולה במחלה הזאת סבא שלי נפטר מהמחלה הזאת |
|
|
| קייל(לא בעסק) |
לפני 19 שנים •
3 בדצמ׳ 2004
שיהיה בהצלחה ואל תרימו ידיים
גם אנחנו התמודדנו עם הצרה הזו, שנקראת סרטן
לאמא שלי גילו גידול עם גרורות חודשים רבים של אימה ופחד עד שידענו מה המשמעות ומה מידת הנזק אבל היא עברה טיפולים בהקרנה, שאמנם גרמו נזק נרחב אבל כנראה שגם עזרו אני מקווה בשבילכם שזה יעבור, וכמו כן גם הנזקים הסביבתיים של ההקרנות ושבעוד כמה שנים תוכלו לחגוג ביחד עוד יומולדת של אמא הכי חשוב - להיות חזקים, להיות אופטימי-ריאליים. לא להאמין בחזיונות שווא ולא להיכנע לרגעים הקשים, ובמחלה המכוערת הזו יש הרבה מהאחרונים. היו מאוחדים בקרב בני המשפחה, זה עוזר. ותשקלו לספר לאמא על המצב. בהצלחה נ.ב. קראתי שוב את הודעתך השנייה לגבי העובדה שלא מצאת עם מי לדבר. אני חייב להגיד לך שגם אני הרגשתי כך בימים הראשונים, אבל ידעתי שאני חייב להוציא את זה ומצאתי חברים ואנשים טובים כאן ובמקומות אחרים שעזרו לי ועדיין עוזרים להתמודד. אתה לא יכול לבד, אף אחד לא יכול לבד להתמודד עם רגעי הפחד והמשבר. המענה הוא חברים חברים חברים. כמה שיותר יודעים יותר טוב. גם אם זה קשה להם, זה בדיוק המצב שבו אתה יודע מי חבר שלך ומי "חבר" שלך. |
|
|
|
Tobias(אחר)
|
לפני 19 שנים •
3 בדצמ׳ 2004
,תודה לכולם על התגובות
אני מרגיש הרבה יותר מחוזק
|
|
|