הראשונה. הסיבה. [סיפור שקרה]

הראשונה. הסיבה. [סיפור שקרה]

אלון-סאב​(נשלט) • 22 בינו׳ 2005

פגשתי אותה בצ'ט של נענע לפני יותר משש שנים ומאז השתנו חיי ללא היכר.

אחרי מספר חודשים של בליינד דייטים שונים ברשת, בשבוע רגיל בלי שום סיבה יוצאת דופן אמרתי לעצמי 'אנסה, מה כבר יש לי להפסיד?' ופתחתי חדר בשם " מחפש מלכה פה " בצ'אט של נענע. הייתי מגיע כל ערב, פותח את החדר ולרוב אפילו כמה במקביל בכמה צ'אטים, ויושב לבדי לפעמים שעות עד שמישהי הייתה נכנסת והייתי מנסה להתחיל בשיחה. שבוע שלם ככה ולא פגשתי ווירטואלית אף אחת מיוחדת ... ואז היא הגיע.

אני חושב שמהרגע הראשון היה לי ברור לחלוטין שמדובר באישה יוצאת דופן. לא זוכר את המילים או את השיחות במדויק אבל זוכר את הרגשות. התחושות. זה היה מדהים. ידעתי שיושבת מולי בת אדם חכמה. נבונה. עם ניסיון חיים. עם חוש הומור עוקצני במיוחד ועם אולי מה שהכי הדליק אותי, כמו כל גבר ממוצע אני מאמין, הבנתי שיושבת מולי אישה עם ראש כחול, מיני, גס ואפילו "סוטה" ... ראש מטריף. היה לנו "קליק" מהרגע הראשון.

היינו מדברים על הכול אך בעיקר על הסטיות הפרטיות האישיות והכי אינטימיות שלנו. לה לא הייתה שום בעיה לאונן מול המחשב בשתי ידיים ואני כסאב טוב (לפני שבכלל ידעתי מה זה "סאב") הייתי יושב וכותב לה תסריטים מדמיוני על הרגע בו היינו נפגשים. כל ערב תסריט שונה. קום חדש. מגוון בלתי נדלה:


*** אני משכיר חדר בבית מלון ומסיע אותנו אליו. סוגר את דלת החדר ויורד על ברכיי לפנייך. את פוקדת עליי להתפשט ולעמוד לפנייך ברגליים פסוקות ידיים מאחורי הגב. את חופנת את ביציי בעדינות כמודדת את משקלן בעוד את נועצת את עינייך בעיניי. אני מזדקר ברגע למבטך למגעך. לוחצת מעט. בוחשת את הביצים בין אצבעותייך העדינות ואז תופסת את השובב הקטן, מושכת ומועכת נהנית לראות אותי מתפתל מכאב ועונג למגעך. לשליטתך המוחלטת בי.

את מצווה עליי על ארבע על המיטה. להצמיד פנים למזרן להבליט ישבן. כן... יפה עבד, את אומרת ומלטפת את ישבני. מפתיעה ומפליקה ללחי זו ולשנייה. מביאה את אצבעך לפי למצוץ ולהרטיב היטב. מזהירה אותי שכדאי ואמצוץ טוב אם לא ארצה שיכאב... בחטף מוציאה את האצבע ודוחפת אותה עמוק אל תוכי. בין פלחי הלבנים והגדולים. מפליקה עליהן עוד סטירה בידך השנייה. מזיינת אותי בתחת עם אצבעך הקטנה, תופסת ומושכת בשובב וסוטרת קלות על ביציי המתנדנדות. מגוונת. וכשאצבעך נעמדת בתוכי, מגששת, אני מרגיש לפתע נשיקה? קלה על אחד מלחיי התחתונות ומייד פלאאק!! סטירה מצלצלת בטוסיק.

כך את משחקת בי בתוכי דקות ארוכות ואני נהנה כואב מתענג מושפל נכנע לידיך המיומנות, הסקרניות החוקרות. ידייך מנצלות תומתי ואצבעותייך בועלות ומזיינות ישבני.

באחת אצבעותייך יוצאות מתוכי ואת פוקדת עליי לשכב על הגב ולעצום עיניים, את דוחפת אותי ומסדרת את גופי בהתאם לרצונך. עיניי עצומות שומע רק קול נשמתך. חצי דקה ...
דקה.
ולפתע אוווף! לחץ חזק על ראשי, על פניי, על אפי. את מתיישבת ללא תחתון בלי שום גינוני טקס משפשפת את מקדשך על פניי. את דגדגנך באפי. לקק! את פוקדת ואני מציית בחדווה. משלבת אצבעותייך מאחורי ראשי את אוחזת בו בכל כוחך מצמידה ודוהרת. מקפצת. מרטיבה את כל פניי במיצייך. ואני? מנסה אך לנשום לטעום ללקק למצוץ מכל הבא לפה. מתפלת מעונג.

שפתותייך התחתונות נפתחות, נכנסות לפי, נמצצות, יוצאות נמעכות על פניי מועכות גם אותי תחת משקלך. אני כוויברטור אנושי בידייך ואת עושה בי כחפצך. רוכבת אל עבר האורגזמה כבוקרת מיומנת על סוס פרא עדין עור וכל שנותר בידי הוא לאחוז בירכייך ולהשתדל לא לצאת מילימטר בודד מתוך היכלך הענוג והחם, מתמוגג הנאה תחתייך. מקומי הטבעי.


**לרוב היא הייתה מגיבה לי תוך כדי כתיבתי, כותבת ביד אחת ומאוננת בשנייה, אומרת: חכה, חכה שאשים את ידיי על התחת הזה שלך... אחחח! / אני אסמן את התחת הזה שלך ואתה תהיה שלי רק שלי! או פשוט גונחת וירטואלית: "אהההההההה ..." לפעמים היה בחשק שלה לכתוב לי סייבר שלם, טיזיניג ברמה שלא ידעתי עד שהכרתי אותה, ומי עוד בעולם הזה ידע על כל סטיותיי ואהבותיי מלבדה?

כך זה נמשך כמעט מידיי ערב. עברנו לשוחח באיי.סי.קיו השארנו הודעות אחד לשני ושלחתי לה תמונות כבקשתה. כל פוזה שרק רצתה כל זווית לא היה יותר מידיי בשבילה. מאוחר יותר בהכרותינו היא סיפרה לי שהיא נהגה לאונן על התמונות ששלחתי לה. דאמ-איט הרגשתי נחשק! בפעם הראשונה בחיי. איכשהו תמיד היה לנו על מה לשוחח. תמיד היו לנו שיחות כחולות ובוערות מעמידות ומרטיבות. שיחות יומין ושיחות פילוסופיות. פוליטיות.

כל כך רציתי לראות אותה. לפגוש בה. כל כך. אבל לא רציתי לעשות דבר שיפגע בקשר הטרי. כל כך נהניתי מהקצת שהיה, למה להרוס? כשהרגשתי שהיה זה בסדר לשאול, שאלתי מי היא. שאלתי למה לא להיפגש, היא ענתה: "שמי ליאת אני בת 24, דוגמנית לשעבר מתגוררת במרכז הארץ. מכיוון שהאדם האחרון שהייתי בקשר זוגי אנס אותי איבדתי את הביטחון במין הגברי. לא רוצה ולא יכולה לפגוש עכשיו אף גבר". הרגשתי צער וכאב על שאישה כזו מדהימה חוותה כזה כאב. הבנתי ונמנעתי מלהזכיר את הנושא. חשבתי אם היא תרצה כשהיא תרצה היא כבר תודיע לי.

כמה שבועות אחרי שהכרנו שאלתי אם זה יהיה יותר מידיי לבקש, אולי, תחתון שלה. ריח בשבילי הוא מעורר חשק מיני חזק ביותר וכמה שזה נשמע קינקי לא הזיז לי. אם היה סיכוי כלשהו להריח אותה ... לפחות זה! היא נענתה. תיאמנו שהיא תשאיר לי את תחתוניה סגורים בשקית מאחורי שיח באיזה מקום ואני מאוחר יותר הגעתי ואספתי אותם. מילה שלי - להריח אותה הייתה חוויה ממכרת ממדרגה ראשונה. כמה ימים לאחר מכן היא אמרה שהיא אוננה וגמרה לתוכם כמה פעמים כשצפתה בתמונות שלי. מדהים. יום אחד היא השאירה לי גם גרביונים שלה ספוגים בבושם שאהבה ולפעמים בלילות הייתי מצמיד אותם לאפי לפני השינה מקווה שאולי אזכה לחלום רטוב עליה. היה גם בקבוקון "גרבר" שהיא השאירה מלא ב'נקטר המלכותי' שלה אבל זה לא המקום.

תמיד פניתי אליה כ"מלכתי" והכרתי אותה רק בכינוי "ליאת". מאוחר יותר היא שינתה לכינוי Q_Or - אור מלשון אורגזמה. לא ממש עניין אותי השם האמיתי או שום פרט אמיתי, כל זמן שהאדם מאחורי בצד השני אמיתי. ממש התחננתי רק לשמוע את קולה. אמרתי - אם רק כדי לדעת שאת באמת אישה, באמת קיימת ולא איזה יציר דמיוני, או גבר שהתחפש חס ושלום. היא התקשרה אליי. מילותיי נעתקו מפי. קול נשי, סמכותי... מתוק. מתוק מדבש. זכיתי לומר "מלכתי" בטלפון בפעם הראשונה.

כך זה היה חודש שלם. פלא שהתאהבתי בה? בעיניי זו לא הייתה התאהבות של רגע, אלא משהו עוצמתי מלא רגשות שהציפו אותי. הייתי חושב עליה כמעט כל הזמן. מקווה לראות את הכינוי שלה 'נדלק' באיי.סי.קיו ולשוחח איתה אפילו רק לעוד כמה רגעים. לא חשוב על מה. ואז פשוט הייתי חייב לספר לה את זה.

"אני אוהב אותך מלכתי" כתבתי. היא שתקה לרגע, שאלה אם אני מתכוון לכך, ועניתי "בכל ליבי" והיא כתבה בתגובה שאני האדם היקר לה מכל.

כמה ימים לאחר מכן היא אמרה שיש לה משהו לספר לי אבל היא בוכה. היא לא יודעת איך לספר לי אבל היא חייבת. היא אמרה לי שהיא מפחדת שאני אעזוב אותה ואשכח ממנה ואדחה אותה כשאשמע את מה שיש לה לספר לי. מייד קפצתי וכתבתי הכי מהר שיכולתי: לא. בשום פנים ואופן לא אעזוב אותך. אני נשבע בכל היקר לי אני נשבע! אני לא הולך לשום מקום. אני שלך מלכתי. אני באמת אוהב אותך איך אוכל לעזוב אותך?

ואז היא אמרה...
.
.
.
"האמת היא שאני בת 28, נשואה עם 3 ילדים ו... חרדית, גרה בבני ברק."

מייד עניתי שלא אכפת לי. בכלל. שאני מאוהב באדם שהיא. כל השאר פשוט לא מעניין. מייד גם הבנתי לאן ולמה היא נעלמה כל שבת. מעולם לא שאלתי פשוט הייתי בשבילה. כשבוע לאחר מכן אמרה שגם היא מאוד אוהבת אותי ורוצה להיפגש.

נסעתי אל מקום שסגרנו מראש והמתנתי לה. 7 בערב. חורף. חושך בחוץ. הסתכלתי על מעט העוברים ושבים, במיוחד על העוברות וחשבתי אולי זו היא אולי השנייה. איכשהו כשראיתי אותה בפעם הראשונה מתקרבת מרחוק ידעתי שזו היא. המבט שלה חיפש את מבטי אפילו בחושך וראיתי את האופן הבוטח שהיא הלכה, אישה-אישה אבל הליכה נמרצת כזו. חזקה. מקרינה דומיננטיות. היא נכנסה למושב לידי ואמרה "סע". הגנבתי מבטים הייתי כל כך סקרן... והיא הייתה תופסת את עיניי בעיניה, אז החזרתי את עיניי אל הדרך מבויש כמעה על הגנבה. היא הייתה כל כך יפה. מושכת וסקסית. בקושי האמנתי שהגעתי לרגע הזה.

היא שאלה אותי בדרך כשנסענו למקום חשוך "נו , מה אתה חושב?" עניתי ביושר "את יפה מלכתי. ויש לך עיניים מדהימות. חומות מלאות וחודרות. את מדהימה מלכתי" סיימתי בגמגום מה, משתדל להתרכז בכביש. לא ממש דיברנו עד שהגענו למקום המוסתר.

עברנו למושב האחורי והזזתי את כיסאות הנוסעים קדימה כדי שיהיה יותר מקום. היא הורתה לי להפשיל מכנסיי ולשבת לידה. התחשק לה לשחק ו"לבחון את הסחורה" כהגדרתה. לא ממש ידעתי מה לעשות אז פשוט ישבתי ונתתי לה לשחק בי. עמד לי בכף ידה. היא לחצה. וסובבה. ובחנה. כשהספיק לה המשחק אמרה "תוריד את המכנסיים ושכב על הבטן על הברכיים שלי".
"כן מלכתי" עניתי ומייד הפשלתי מכנסיי ונכנסתי לתנוחה.
"אחחחחח... הנה הוא. מה שראיתי רק בתמונות, עכשיו אצלי בידיים" אמרה וחפנה מלוא ידיה מהטוסיק שלי. לא עברה דקה וכבר הרגשתי את אחת מאצבעותיה מלטפת לי את החור שמאחור. לא זוכר אם הייתה משומנת במשהו זוכר שלא ממש עניין אותי כי הייתי ברקיע השביעי, נכנסתי לסאב ספייס מדהים ולא יצאתי ממנו עד הרגע שהיא ירדה מהרכב. היא שיחקה בתחת הבתול שלי כאוות נפשה ואני בכלל עם הראש ברצפה לא רואה כלום מלבד הנעל שלה והרבה חושך אבל מרגיש, מרגיש כל כך הרבה.

כשמיצתה לפחות לאותה פעם את המשחק עם ישבני, היא פקדה עליי להפשיל את שמלתה ולענג אותה כמו שצריך. אני זוכר שכשהצמדתי את פניי אל בין רגליה, נשמתי מלוא ראותי וכל כך נדלקתי. לומר ריח משכר זה כאין וכאפס לשיכרון החושים שהייתי בו כשנשמתי אותה. כשטעמתי ממנה היא כבר הייתה רטובה, ניכר היה שהמשחק עם הישבן שלי באמת הדליק אותה והידיעה הזו רק הדליקה אותי עוד יותר. היה מעט צפוף ברכב ולא ניתן היה להגיע לכל מקום עם הלשון והשפתיים כמו שצריך, אבל זה היה הדבר האחרון בעולם שעניין אותנו. ליקקתי ומצצתי ודחפתי את פניי בעדינות אך בתקיפות לתוכה עד שהיא גמרה לתוך פי. היא לא השפריצה אבל הכול היה יותר רטוב לפתע. עוד טעים שצריך לבלוע.

היא דחפה את פניי לאחור בכדי לנוח כמה רגעים. הדגדגן שלה היה רגיש מאוד אחרי אורגזמה. המתנתי כשאני מביט בפניה, בעיניה. מתמכר למראיה. נוצר את המראה בתוכי חזק. אוחז לבל יפוג.

המלכה פקדה עליי לשכב מלוא אורכי על הכיסא האחורה ועלתה מעליי. לראשונה חוויתי משהו שדומה ל-"פייס סיטינג" עליו דיברנו ארוכות. היא בעיקר ריחפה מעליי, דואגת לבל תמעך אותי. רציתי לומר ולהסביר שכל הרעיון הוא להרגיש אותה, באמת להרגיש אותה עליי. להרגיש כאילו שניטלת ממני האפשרות לסרב ושאני פשוט "חייב" להיכנע לתכתיביה וללקק אותה. שהיא "מכריחה" אותי לענג אותה ע"י מחיצה ושפשוף אגנה בפניי. עליי להוסיף שאני מרחוק מלהיות שברירי.

טעמתי ממנה עוד וכל כך אהבתי את התנוחה, אני בשכיבה והיא מעליי. ליקקתי היטב וכאן היה מעט יותר חופש לחקור ולשלוח את הלשון, אל בין השפתיים, אל הדגדגן, אל החור הנוטף ואפילו אל החור האחור עד שגמרה בפי שנית.

זכיתי לראותה אז לשעתיים אולי שלוש והחזרתי אותה אל ביתה. מחמת הדיסקרטיות, לא ידעתי בכלל היכן גרה, רק הורדתי אותה באזור ונסעתי לדרכי. המשכנו כמובן לשוחח ברשת. היה ברור גם לי וגם לה ששנינו מאוד נהנינו מאותו ערב, למרות שהיה קצר וצפוף. אחרי שראיתי אותה אמרתי לה בווירטואלי "את רואה מלכתי, ידעתי, ידעתי שאת יפיפייה. מקסימה ללא גבולות. ידעתי במי התאהבתי!" והתכוונתי לכל מילה.

עברו איזה שבועיים בלי שזכיתי לראותה שוב, וזה היה כל כך קשה. להיות מאוהב זה להיות מכור ואני הייתי זקוק למנה של מלכתי בדחיפות. המפגש השני וכל הבאים אחריו (בערך עוד ארבעה) היו דומים מבחינת הרעיון והפעילויות, בעיקר מכיוון שרכב זה המקום האחרון שכדי לשחק בו משחקי שליטה. מה גם הפחד שלה מגילוי היה עוצמתי ומוצדק לחלוטין אבל זה לא ממש תרם לזרימה.

המפגש האחד לפני האחרון היה שונה מהאחרים. זה היה אחרי חודשיים שלא ראיתי אותה. לא זוכר מה עשיתי או מה אמרתי אבל באמת הרגזתי אותה. אבל ממש. זה לא היה דבר פוגע או רע, אבל זה כן היה סוג של מרדנות. אז היא אמרה לי שאנחנו נפגשים למחרת אם רק כדי להעניש אותי כראוי. הגעתי למקום שקבענו ואספתי אותה ונסענו למקום הסודי. כל הדרך חייכתי והייתי כל כך כל כך מבסוט לראות אותה שוב. כל כך התגעגעתי אליה דאמ-איט שום עונש לא יכול להעיב על האושר העצום שהרגשתי כשראיתי אותה, כשהייתי שוב תחת שליטתה. במחיצתה. איתה.

כשהגענו, היא מייד פקדה עליי לפשוט מכנסיים ולהיכנס לתנוחה. הייתה רק תנוחה אחת אהובה במיוחד עליה ופשוט בצעתי. היא דחפה אצבע לתוכי, חזק ומהר ושאלה כואב? "כן המלכה, קצת". היא דחפה עוד אחת ושאלה "כואב"? "כן המלכה, כואב". היא אמרה עוד משהו אבל אז צצה לי המחשבה בראש: 'אני פה בשביל להיענש, אני אמור להרגיש צער, להרגיש שעשיתי משהו לא טוב, אבל כל מה שאני מרגיש זה כזה אושר! היא מזיינת לי את התחת וכואב לי, אבל אני מרגיש פאקינג טוב!! זה מצב כל כך אבסורדי!' וצחקתי. ממש ממש צחקתי בכל הכוח. עם כל הלב. היה לי כל כך טוב. ואז היא הוציאה משהו ודחפה אותו בכל הכוח לתחת שלי. זה כאב, כמו האצבעות הלא משומנות שלה, אבל זה לא הפסיק את הצחוק. אמרתי שכואב לי, כאב מעצבן כזה שורף ונלחמתי בצחוק עד שהפסקתי לבסוף, אבל החיוך נשאר.

היא זיינה לי את התחת עם מלפפון ואני לא חושב שהיא השתמשה בחומר סיכה. לא רעיון הכי בטוח ולאחר מכן אכן שילמתי על כך, אבל זה באמת חפיף. בשלב הזה היא הבינה שזה לא עסק ואני חושב שהיא הרגישה שהיא קצת מאבדת שליטה עליי. זה לא שהייתי עושה משהו ללא אישור ולא שלא הייתי מציית לכל מילה שלה, אבל היא רצתה שאני באמת ארגיש חרטה וצער על ההתנהגות הקודמת שלי וזה שאני צוחק לא בדיוק עוזר לכל העניין.

היא פקדה עליי לעמוד על ברכיי לפני. בין רגליה ברכב. היא נעצה את עיניה בעיניי ואז בלי שום התרעה. בלי שום דבר סימן פשוט כלום חטפתי בבום! סטירה מצלצלת בלחי. סטירה שממש התיישבה טוב. שהרגשתי את העוצמה שלה ממש בגולגולת.

ובכיתי.

התפרקתי לחתיכות קטנות לפניה. הזלתי דמעות וכאב לי. כל כך כאב לי בלב. בפנים. לא מהמכה, לא מהכאב אלא מהמשמעות. מכך שאכזבתי אותה כל כך , שכל כך איבדתי שליטה על עצמי עד שהיא הרגישה שהיא חייבת באמת להכאיב לי, באמת ובתמים כדי שאחזור למקומי.

מיררתי בבכי עד כמה אני מצטער. "סליחה המלכה, סליחה לא התכוונתי להכעיס אותך. אני אוהב אותך המלכה, אני התגעגעתי בבקשה אל כעסי."
ואז היא חיבקה אותי. היא הצמידה את פנייה אל בין שדיה, ולחשה לי "דיי. דיי. לא לבכות. זה בסדר, אני סולחת לך. הכול בסדר עכשיו." היא אמרה לי אחר כך שדמעותיי זלגו על שדיה ושהן אפילו גירו אותה.

אחרי מפגש נוסף, בערך החמישי או השישי שהיה, היא לאט לאט ובעדינות ניתקה את הקשר בווירטואלי. מעולם לא ידעתי ולא שאלתי ואפילו לא עניין אותי לדעת את שם המשפחה שלה, או היכן בדיוק היא גרה, אבל היטבתי לנצור את מעט הזמן שכן שהיתי במחיצתה. לא פלא, בנוסף להיותה מלכתי הראשונה, היא הייתה גם אהבתי הראשונה...


כך למדתי על בשרי, כך היטב הבנתי עד כמה השילוב הזה של קשר זוגי מלא ואוהב של שליטה וכניעה יכול להגיע לעוצמות שאני לי, אישית, לא מכיר עוד דרך להגיע אליהן. בנוסף למדתי עד כמה חשוב לציין בפני כל בחורה/אישה שרק מכירים ושמעוניינים בקשר איתה שרגשות האהבה שהיו בעבר עברו ונשכחו מזמן, ובאמת שאין סיבה לדאגה או לקנאה. עובדה היא שהתאהבתי עוד פעמיים מאז בנשים אחרות, אהבה לא פחות חזקה.

*** אישיותו של אדם מתפתחת בהתאם לאנשים שהוא הכיר במהלך חייו, החל בהורים קרובי משפחה ומורים וכלה בבן הזוג, חברים וידידים. לדעתי, השתנתי רק לטובה כשהכרתי אותה ובהדרכתה את עולם ה BDSM. אם הגורל רצה ואת, Q_Or, קוראת את הסיפור שהיה, אחתום ב- תודה המלכה מכל הלב על הזכות לשמש לך לעבד ולאהוב אותך. ***

אלון-סאב​(נשלט) • 22 בינו׳ 2005

כמה חודשים לאחר מכן כתבתי את השיר הבא. עליה. עלינו.


מעולם לא היית שלי
אבל היית הכל בשבילי

מעולם לא היית שלי
ולעולם גם לא תהיי
לא משנה עוצמת כמיהתי

מעולם לא היית שלי
אלא רק בתוך לבי

ולבי היה כולו שלך
כולו שלך ורק שלך
אבל אותו לא יכולת לקחת

חלמתי אותך שוב ללטף
להרגיש את מגע עורך
כה חמים, כה נעים
מרגיע
לידי, לצדי
איתי

בבקשה חבקי אותי
בבקשה נשקי את דמעות לבי
זולגות מלוחות וצורבות
לבד כל כך
כל כך כואב
בלעדייך

לבד אני בעולם הרשע הזה
לבד בלעדייך
צף בדד בים זרים
עוד רגע ואטבע בכאב

אהובה שלי, מלכה שלי
נשמת לבי

לעולם לא אצטער שהכרתיך
לנצח אנצור את זיכרון מגע ידך
את אהבתך
את היא הנר היחיד שהאיר את אפלת בדידותי
.
.
.
דועך ...
דעך

היי שלום מלכתי
.
.
.
.
בוכה

כמה מרגש!!

הפולניה​(אחרת) • 22 בינו׳ 2005

סיפור מדהים מסופר בצורה עדינה ורגישה.
מאחלת לך שתמצא אהבה שראויה לך אלון ותודה ששתפת אותנו בחוויה המדהימה הזו.

אלון

ויטו אנדוליני • 22 בינו׳ 2005

זה אולי הסיפור הכי יפה ומרגש שקראתי בכל הפורומים שבנושא הזה.
יש לך כשרון כתיבה מעולה ואני בטוח שללא כל קשר אתה תמצא מלכה שתרגיש מולה לפחות כמו עם המלכה מבני ברק

Re: אלון

שוקולית​(שולטת) • 23 בינו׳ 2005

בדיוק!

כי אלון זה אלון ...

קליבר​(שולט) • 23 בינו׳ 2005

אין מה לדבר , כי אלון היה ונשאר הטוב ביותר ...

כל כך יפה

ילדה יפה • 28 בינו׳ 2005

אני גם מקווה שהיא קראה את הסיפור שלך...

אלון-סאב​(נשלט) • 28 בינו׳ 2005

@ ילדה יפה - אני לא חושב שהיא חזרה לרשת מאז. אז מין הסתם, היא מעולם לא קראה.
@ קאליבר - תודה רבה איש.
@ שוקולית + לא מוגדר21 + הפולניה - ת ו ד ה


מי ייתן ושוב ארגיש כך , או בדומה לכך.

מקסים.

בכוח המוח-אשה • 28 בינו׳ 2005

מעניין היה להציץ דרך החרך שפתחת.
תודה.

אלון-סאב​(נשלט) • 28 בינו׳ 2005

בבקשה