מונוגמיה בעידן החדש

מונוגמיה בעידן החדש

אדון החלומות • 26 בינו׳ 2005

בעידן של המאה העשרים ואחת, לאחר שתי מהפיכות ששינו את האנושות -
מהפיכת האינטרנט והמהפיכה הסלולרית - בעולם המערבי שכולנו לומדים
מינקות להיות הישגיים יותר, ולשאוף ליותר, אנו חומרנים ולא מסתפקים
בקיים, האם לדעתכם יחסים מונוגמיים - הם משהו ריאלי?

האם האדם וטיבעו לא השתנו עד כדי כך, שהסתפקות באישה אחת, או גבר אחד
היא לא משהו אפשרי?

נכון שבעולם הבדסמ עבד צריך להיות מסור לחלוטין לגבירתו,
ושפחה מסורה לחלוטין לאדונה, אבל האם זה לא כנגד החינוך המתירני,
החומרני המערבי?

אותם מהפיכות שהזכרתי, שתרמו לדעתי רבות להתפתחות עולם השליטה,
האם לא גורמות באופן מסויים לבגידה להיות כזו קלה וקלילה,
כך שהתמסרות והשתעבדות של שפחה לאדון - או עבד למלכה,
היא משהו יותר "קשה" ונוגד את יצר ההתפתחות הטיבעית שלנו כאנשים
במאה העשרים ואחת?

האם מונוגמיה ונילית אצל אנשים שלא מחפשים הגבלות וחוקים באופן טיבעי,
כמו הכנועים בעולמינו, היא דבר אפשרי? או שהשיעמום והשחיקה יביאו
לבסוף לבגידה או חיפוש גיוון (בדסמי למשל) מחוץ לחיי הנישואין?

האם נישואים פתוחים הם אפשריים או סתם פנטזיה לא ריאלית?

אני יודע ששאלתי כאן כמה שאלות, וזה דיי מעורבב,
אבל הנושא בכללותו דיי מובן - ואשמח לפתח דיון כללי בנושא.

את דעתי אשמור לסוף כמובן

T O M​(שולט) • 26 בינו׳ 2005

עירבבת בין כמה תחומים אז אני אתייחס לנושא בהקשר הונילי:

אתה שואל האם כיום בגלל מתירנות (או יותר נכון לגיטימיות) מצד החברה והרבה יותר הזדמנויות ופיתויים מאשר בעבר, הסיכויים לזוגיות מונוגמית פחותים?

יש קשיים בזוגיות. תמיד יהיו.
אבל עם כל שלב קושי שעובר והזוגיות נשמרת, הקשר רק הולך ומתחזק.
צריך להתמיד ולהשקיע במערכת היחסים באופן קבוע.
זה יחזק מאוד את הקשר הזוגי ופחות תתפתה לדברים אחרים.
מה שמשקיעים בו, לא זונחים כל כך בקלות.

לעומת זאת אם הקשר רופף, קל מאוד להתפתות ל"הצעות" אחרות.

אפשר להשוות את זה לעץ אשר שורשיו נעוצים עמוק באדמה.
תבוא אפילו רוח חזקה ולא תצליח להזיז אותו. הוא נאחז בקרקע בכל מחיר.
אם שורשיו לא היו כאלה עמוקים, אפילו רוח קלה הייתה סוחפת אותו ואז היה ניתק מהאדמה.

העץ זה אתה.
האדמה זו בת הזוג.
השורשים זה הזוגיות.
והרוח היא הפיתויים.

התיחסתי לעניין הזוגיות והמונוגמיה שבדבריך ולא לבגידה, כיוון שההגדרה של בגידה היא שונה אצל אנשים. במיוחד פה. יש גם שטח אפור.

טום

אדון החלומות • 26 בינו׳ 2005

לא חידשת פה הרבה מעבר לידוע.

ברור שבכל מערכת יחסים ככל שהקשר יותר טוב (שורשים עמוקים)
הסיכוי שהגזע יפול יהיה קטן, זה הרי שקוף.

שאלתי היתה אם לאור המתירנות בתקופה שלנו, הקלות הבילתי נסבלת של הפלירט,
זה בכלל ריאלי להישאר נאמן.

(ברור לי שזה אפשרי ברמת העיקרון, אולם האם זה עומד במבחן המציאות,
אם מכל 100 זוגות רק 10 בפועל נשארים נאמנים זה לזה, אז זה מבחינתי לא ריאלי)

לכן השאלה, האם המונוגמיה היא דגם אפשרי במאה ההישגית שלנו?
בימי האינטרנט והסלולר?

או שאולי מערכת של יחסים פתוחים, שבה גם אם מישהו צריך לטעום דברים מבחוץ,
והיא פתוחה וכנה ואמיתית היא משהו יותר אמיתי וריאלי,
רק שהרוב לא רוצים לשנות דפוסים קיימים, או פוחדים מהם ולהישאר במיינסטריים?

ואולי פשוט האנשים למרות המתירנות המינית, והפתיחות,
עדיין מקובעים בדפוסים של קינאה לבן זוג ובעלות עליו?

T O M​(שולט) • 26 בינו׳ 2005

מונוגמיה אפשרית, גם בעידן הזה.
זוגות נפרדים לא רק בגלל אי נאמנות כפי שציינת אלא בהרבה מקרים גם על אי-התאמה. מגלים אחר כך שלא בחרו באדם המתאים להם כמו שחשבו בהתחלה.

האם המונוגמיה עדיין אקטואלית בימינו?
כן, כי רוב האנשים עדיין מעוניינים ושואפים לקשר כזה.

Tame • 26 בינו׳ 2005

אני חושב שאם בני הזוג מאוהבים אחד בשני אין חשש לבגידה, מאחר והאהבה גורמת למאוהב לראות במושא האהבה את כליל השלמות, לפעמים מפסיקים אפילו להימשך לאנשים אחרים, מושכים ככל שיהיו.
לזוג כזה תהיה בעיה לאחר תקופת זמן ממושכת, מאחר ויתכן כי האהבה תתחיל לדעוך (יתכן גם שלא, אבל זה קורה הרבה). אז הבעיה חמורה כי אין רצון להיפרד ופרידה גם תהיה כואבת מאוד, אבל לפעמים יש רצון לקבל סיפוקים מעבר למצב הקיים...

לזוגות שאינן מאוהבים יש יותר סיכוי לבגוד אחד בשני, אולם הפגיעה תהיה הרבה פחות קשה במקרה והדבר יתגלה.

עד כאן כל מה שאמרתי לא חידש דבר אבל את התשובה שלי אני מבסס על הדברים.

בעידן של ימינו אין לגיטימציה לבגוד, זה עדיין מעשה נלוז לדעתי כפי שהיה לכל אורך התקופות. הלגיטימציה היחידה היא למתירנות, לסטוצים ובני זוג מרובים - כל עוד הדבר נעשה בידיעת שני הצדדים ובלי מעורבות רגשית אז הדבר לגיטימי לחלוטין .

נ.ב
לפעמים יש הבדל בין בגידה "פיזית" לבגידה "רגשית" וכולנו יודעים מה יותר פוגע..

אדון החלומות • 26 בינו׳ 2005

גם כאן, לא חידשת כלום, ברור שאין לגיטמציה לבגידה בימינו,
ולא זו היתה שאלתי. שאלתי - עליה לא ענית, היתה - מה דעתך,
האם מונוגמיה היא אפשרית וריאלית, או שסיכוייה הם קלושים?

ולהיפך, האם אפשרי לחיות חיי נשואים פתוחים,
או שזה בילתי אפשרי לדעתך, כי הקינאה תגיע מתישהו?

יכול להיות שאתה מחכה לתשובה מסויימית מאוד?

teacher​(שולט) • 26 בינו׳ 2005

אף אחד לא יכול לתת לך צידוק או אישור לערכים שלך מלבד עצמך.

זה שהטכנולוגיה הופכת את הכל לזמין יותר, זה עניין יחסי.
אם היית חי כמה מאות אחורה, היית מתייחס להמצאת הדפוס
ולמהפכה התעשייתית בדיוק כמו לסלולרים ולאינטרנט.

בסיכומו של דבר, קל מאוד לעשות צעד קטן ולהרוס דבר
שלוקח הרבה זמן ומאמץ לבנות. תמיד יש דברים זמינים כאלה,
וכל מה שצריך זה רק להיות שם וההזדמנות כבר תקפוץ עליך מעצמה.

ואם שמים לרגע את כל הכסיות בצד - שום דבר לא השתנה משמעותית.
לא הזוגיות, לא התקשורת הבלתי אמצעית ולא אחוזי הסטוציונרים בקרב המונוגמים.
יכול להיות שמדברים על זה יותר, גלוי יותר, ובקבוצה שלנו אולי גם (משום מה) מקובל יותר..

מעבר לזה - שום דבר לא חדש. חוץ מהתאריך.
אני יכול לנחש שבטח גם זה לא עונה על שאלתך כפי שאתה רוצה,

אבל אחלה שאלה.

יום נעים
teacher

Tame • 26 בינו׳ 2005

אדון החלומות, לא עניתי ישירות לשאלות מאחר ואין תשובה ישירה ופשוטה.
אני אנסה לתת תשובה שתספק אותך יותר, למרות שאני לא חושב שהיא "תפתור" את הסוגיה.

אומרים שהטכנולוגיה מתפתחת בקצב הרבה יותר מהיר מבני האדם ולדעתי צודקים, במיוחד מהבחינות הפנימיות יותר של נפש האדם. עצם העובדה שנפתח לנו פתח ע"י האינטרנט לא הופכת אותנו למסוגלים להתמודד עם העומס היתר שמציף אותנו. כך שאני לא חושב שזהו הגורם שעושה באמת את השינוי בתפישות. הטכנולוגיה היא כלי ומה שנעשה איתה בין אם טוב או רע תלוי רק בנו.
בעניין של מונוגמיה בדור שלנו, כן יש יותר פיתויים ואין ספק שבעבר פוליגמיה הייתה הרבה יותר בגדר "טאבו" ממה שהיא היום. אבל לדעתי האנשים עצמם לא השתנו במהלך הדורות כך שגם לכך אין הרבה השפעה - אלא מבחינת אולי הקלת הראש באלה שפורצים את גבולות המונוגמיה.

לדעתי הדבר תלוי בבני האדם ובתפישות המשתנות שלהם ככל שהם מתבגרים, כל אחד יבין את הדבר באופן שונה, יהיו כאלה שיעדיפו להישאר בקשר ללא אהבה או יחסים תקינים ולו רק בשביל לא להתמודד עם ה"בושה" שביחסים פתוחים או בפרידה, יהיו כאלה שמראש יסכימו על יחסים פתוחים והדבר לא יהווה בעיה ואף יעודד את היחסים , יהיו כאלה שיבגדו, יהיו כאלה שיגלו ויהיו כאלה שיחשבו שזה שהם בוגדים זה לגיטימי אבל לא יסכימו לקבל בגידה של בן הזוג...
ככה אנשים היו וככה הם כיום, כל מה שמסביב זה רק קוסמטיקה ולא משנה את המצב באופן מהותי.

fire • 26 בינו׳ 2005

אולי דווקא בגלל שיותר קל לבגוד לא עושים זאת. למשל אם בעבר עקרת בית שהיתה לה יחסים רעים אם בעלה אבל לא יכלה לפגוש מישהו אחר, אם במקרה יזדמן לה לפגוש איזה אביר חלומות היא תסחף לגמרי, לעומת זאת כיום אישה רואה אלף גברים כל יום, חלקם מעניינים יותר וחלקם פחות וזהו מצב תמידי לפני ובזמן היחסים והיא יודעת שהפיתוי יהיה שם כאשר היא נכנסת ליחסים מונוגמייים היא תתפתה פחות.
זאת אומרת היא באה ליחסים אילו מתוך מחשבה מודעת של אני ראיתי גברים אחרים אבל החלטתי להיות איתך,כך שדווקא המצב היום בו יוצאים הרבה עם גברים שונים מפחיתה את הפיתוי לבגוד כי "ראינו מיצינו", לעומת המצב בעבר בו אישה לרוב יצאה לראשונה שכבה לראשונה והתחתנה לראשונה עם אותו גבר. אותו דבר עם אינטרנט וסלולרי המגבירים את היכולת לבגוד-ככל שיותר אפשרי לעשות משהו הוא פחות קוסם. בקיצור בעידן המודרני בו אולי פחות מקובל להיות במונוגמיה מי שכבר נכנס אליו יותר מעריך זאת ועושה זאת באופן מודע.

לחישה{הקול} • 26 בינו׳ 2005

הקלות הבלתי נסבלת של יצירת קשרים אינסטאנט, למשל דרך האינטרנט,
מביאה אנשים שבמצב אחר לא היו מעלים בדעתם,
לפרוץ את מסגרת המונוגמיה.
השאלה הגדולה מכולן היא...איפה הגבול?
מהו אותו מקום שעד אליו אנחנו משלימים את החוסרים שלנו,
ומעבר לו - רוצים לטעום עוד ועוד כדי לא לפספס...
האם א ז נהיה באמת מאושרים?
לדעתי - לא.
הפיזור, חוסר השקט התמידי, שמביא לדילוגים תזזיתיים ממקום למקום ואינו יודע שובעה,
אינם גורמים לאושר המיוחל..יודעת, כי הייתי שם.
יודעת על עצמי, שרק כשמצאתי את האיזון הנכון...את האדם הנכון לי,
הגעתי אל השלווה האמיתית והאושר המלא.
ואמרו חכמים ממני: האיכות חשובה מהכמות.