עד איפה מותר לו

עד איפה מותר לו

fuxia • 29 במרץ 2005

אז אוקיי
הוא דום ואני הסאבית שלו.
עד כמה מותר לו לעשות בי מה שהוא רוצה?
עד כמה הוא יכול לדרוש ממני ?
אני אסכים, כי אני הסאבית שלו ואני רוצה לרצות אותו
וגם נראה לי הגיוני שאעשה כל מה שהדום שלי מבקש
אבל איך אני יכולה לדעת אם הדרישות שלו הן בעצם ניצול?
מתי הן דרישות לא מקובלות?
מי קובע את זה בכלל? ההרגשה שלי? חוקיות מסויימת של אסור ומותר?
האם כשהוא מבקש ממני להשיג עוד סאבית לסשן הוא משתמש בי או מממש איתי פנטזיות?
האם כשהוא זה שקובע מתי ניפגש, איך ניפגש, מבטל, דוחה, מדבר מתי שהוא רוצה
האם זו התנהגות סבירה כיוון והוא הדום שלי
או שהוא מנצל את ההתמסרות שלי?
עד איפה מותר לו?

Tainted​(לא בעסק) • 29 במרץ 2005

אני חושבת שבבטן מרגישים מתי מנצלים אותך ומתי לא..
ואני חושבת שבבטן יודעים ומרגישים מתי משהו לא בסדר ומתי זה רק צרוף מקרים.
לגבי ביטולים זה צריך להבדק לעומק כי לפעמים באמת זה רק נסיבות שגורמות לביטולים ולא מרצון להרע...

fuxia • 29 במרץ 2005

בבטן מרגישים בלבול.
אם הסאבית היא סאבית מתחילה והיא סבורה שלא משנה מה- היא צריכה לבצע כל מה שהדום שלה מבקש?
האם יש דרך לדעת אם הוא אמיתי או שצריך לחכות לכוויה?

Tainted​(לא בעסק) • 29 במרץ 2005

קודם כל תמיד אפםשר להתייעץ,
עם אנשים שמכירים, או שיודעים משהו,
לאסוף מידע...
גם בקשר בדסמי אמון זה משהו שנרכש,
ולפני שנותנים את הגוף והנשמה, יש לבדוק למי נותנים את עצמך.

סאבית מתחילה פי כמה וכמה צריכה להזהר..
תקשורת זה חשוב, לדבר אחרי סשנים לתת נקודות של מה היה נעים ומה לא,
הוא אדון
לא אלוהים
הוא לא יודעת הכל
הוא עושה טעויות

והוא לא מכיר את הסאבית החדשה מספיק, והיא לא מכירה את הנושא מספיק,
אז תקשורת זה הדבר הכי חשוב
לומר מה מפריע
לומר מה מרגיש לא נכון.

אם הוא לא מוכן לשמוע ולהבין.
הוא לא דום בעיניי,
וגם לא גבר.

Re: עד איפה מותר לו

T O M​(שולט) • 29 במרץ 2005

דעתי בנושא:


"מתי הן דרישות לא מקובלות?"


דרישות לא מקובלות הן דרישות בניגוד להסכם שהיה ביניכם בתחילת הקשר
(לפני שנכנסו לקשר בוודאי החליפו מידע לגבי מה אוהבים / לא אוהבים, גבולות / פנטזיות וכו')

דרישות לא מקובלות הן דרישות שפוגעות בסאבית. לא אי-נוחות אלא הרגשה של פגיעה ממשית.


"וגם נראה לי הגיוני שאעשה כל מה שהדום שלי מבקש"

לי לא נראה הגיוני.
הסאבית מבקשת להתמסר לא מתוך חובה כי אם מרצון.
לכן היא צריכה להפעיל הגיון לפעמים בדרישות "מופרזות" או דרישות לא מקובלות
(ראי נושא למעלה).
במקרה כזה רצוי שהסאבית תדבר עם הדום על מה שמציק לה ולפי תגובתו והתנהגותו היא יכולה לגבש דיעה.



"האם כשהוא מבקש ממני להשיג עוד סאבית לסשן הוא משתמש בי או מממש איתי פנטזיות?"

אם גם לסאבית יש פנטזיה כזאת - סבבה.
אם אין לה - שתחשוב טוב האם היא באמת רוצה לעשות זאת.
במקרה הנ"ל לדעתי היא צריכה לעשות זאת קודם כל כי היא רוצה/סקרנית/מעוניינת ואחר כך כי הדום שלה רוצה.
אין פה ניצול אך בהחלט אפשר להפעיל לחץ על הסאבית מתוקף היותו הדום שלה.


"האם כשהוא זה שקובע מתי ניפגש, איך ניפגש, מבטל, דוחה, מדבר מתי שהוא רוצה
האם זו התנהגות סבירה כיוון והוא הדום שלי"


ההתנהגות סבירה אך אם תוך כדי כך הוא גם מבטל, מזלזל, לא מתיחס, פוגע, מעליב, רומס שלא בתוך "המשחק" אלא כבן אדם עושה לך זאת אז ההתנהגות הזאת פסולה.



ובלי קשר לנושא, פוקסיה
.

fuxia • 29 במרץ 2005

נכון מאוד
במקרה שהסאבית חדשה לגמרי
אבל במקרה שהיא עברה כברת דרך ארוכה אבל הוא הדום הראשון שלה?
הבעייתיות היא שאין למה להשוות
לא יודעים מה קורה במערכות בדסמיות אחרות
(ואני יודעת שלכל דום יש את היחס שלו וההתנהגות שלו)

למה להשוות?

teacher​(שולט) • 29 במרץ 2005

לא תמיד אפשר להשוות,
בטח כשמדובר במערכות יחסים.
כולנו מיוחדים, ואנחנו אף פעם לא כמו אחרים..

צריך להיות עם עיניים פקוחות, ולאו דוקא פיזית.
להיות עם האצבע על הדופק של עצמך, לראות מה זה עושה לך.
ולהרגיש - זה עושה לך טוב? את מרגישה שלמה? את גדלה עם הזמן (לא פיזית..)?
את מביאה את עצמך לידי ביטוי? יותר או פחות ביחס לתקופות אחרות בהן לא הייתם בקשר כלל?

אל תחכי לעצות מאחרים, הם לעולם לא יראו את התמונה השלמה, ולעולם לא דרך העיניים שלך.
יש סאביות שנהנות כשמתייחסים אליהן כחפץ, יש כאלה שנלחמות, יש מכל הצבעים.

בסוף מה שקובע זו התחושה הפנימית שלך, יותר מכל דבר אחר.
ואם את רוצה להיות שולחן, אז יופי, את תרגישי מצויין עם זה גם אם לא יתנו לך לדבר ולהביע דיעה.
אבל אם את פיון במשחק של מישהו אחר, כשאת עצמך לא מחוברת כלל, מה זה עושה לך?
טוב או רע? רק את יודעת.

בהצלחה
teacher

אם את שואלת..

ראש השבט​(שולט) • 29 במרץ 2005

אם את שואלת ,אז משהו מפריע לך. הדרך לבחינת המקום הנכון לגביך, היא הרגשתך,טוב לך, נפלא.
לא טוב, הגידי.
ואם עדיין לא מרגישה טוב עם כך,לכי..

זאלופון​(שולט) • 29 במרץ 2005

בנוסף לדברים החכמים של תום וטיצ'ר, חשוב לזכור גם שיש אלטרנטיבות. כלומר, לא צריך להסתפק במה שיש, ביחס המזלזל, בדרישות המעיקות וכו', מתוך מחשבה ש"ככה זה ביחסי בדסמ וזה מה שיש". אין "ככה זה". לכל סיר יש מכסה, ולכל סאבית יש את הדום שצורת השליטה שלו, ולא פחות חשוב - הבן אדם שהוא, מתאימים לה.
אם הוא מנצל את "אדנותו", את רגשותיה של הסאבית אליו ואת אי הבהירות שיש לה ביחס למקומה כסאבית כדי לגרום לה באופן אגואיסטי לחלוטין לבצע דברים שיפגעו בה אך יספקו אותו דוגמת צירוף סאבית נוספת כאשר היא אינה מעוניינת בכך - הסאבית צריכה לדעת שזו לא גזירה משמיים ואפשר למצוא דומים אחרים שלא יעשו זאת, ולשקול האם היא מעוניינת באדון שמתייחס כך לשפחתו. אין צורך להתפשר יותר מדי, ולדעתי גם לא רצוי.

תאיר​(נשלטת) • 29 במרץ 2005

עבורי הסיבה שאני בבדסם היא שזה עושה לי טוב. אני לא מאמינה שזה איזה יעוד או תיקון.
אז מה שאני אגיד פה מתאים רק למי שבא מאותה נקודת התחלה.

כי כל עוד אני זוכרת את נקודת ההתחלה הזאת, זאת נקודת היחוס - האם טוב לי.

המאזן של טוב לי או רע לי הוא לא לגבי שניה מסוימת. יכול להיות שאני מקבלת עונש ואני נורא חוששת וכואב לי, אבל עדיין זה שווה לי. זה שווה לי כי בסך הכל טוב לי.
גם במערכת היחסים הכי ונילית יהיו דברים שלא מגרים אותך ולא מהנים בשום צורה אבל תעשי אותם למען בן הזוג שלך - זה יכול להיות לבקר את ההורים שלו או לסבול את הצעקות שלו בכדורגל או כל דבר אחר.
הבדסם מעביר לפעמים דברים מצד אחד של המאזן לצד השני, לפעמים הוא מגדיל את החשיבות שלהם.

גם ביחסים וניליים קשה להגדיר את הגבולות - עד כמה אמא שלו דוחפת את האף, עד כמה הוא מבזבז כסף או עד כמה הוא מסתכל או מדבר על נשים אחרות שתחליטי שנמאס לך?
אולי לך בכלל לא אכפת שיסתכל כמה שהוא רוצה כל עוד הוא חוזר אליך.

לכן לא צריך להשוות למערכות יחסים אחרות ולמקובל בהן - אולי למישהי אחרת זה עושה נורא טוב לקנא ולכן היא מציעה לו את החברה שלה. אולי למישהי אחרת זה פחות מפריע מלך, זה עוד לא אומר שאת צריכה לעשות את זה.
ואם מישהי נורא נגעלת לבלוע זה לא אומר שאת צריכה לסרב לו אם לך זה לא מפריע או שאת דווקא נהנית מזה.