איך להבדיל ולהצליח להבחין בין דום-דמה לדום אמיתי

איך להבדיל ולהצליח להבחין בין דום-דמה לדום אמיתי

שלגיה א ח ת • 3 ביוני 2005

[size=18]שאלה שאני שואלת את עצמי פעמים רבות.
נתקלתי פעמים רבות בגברים שולטים, כוחניים שמייחסים לעצמם תכונות דומיות מולדות ומשתמשים בחוקי הבדסמ קרדום לחפור בה. כל יצריהם האפלים וחוסר הביטחון שלהם בחיי היומיום באים לידי ביטוי במערכת היחסים עם הנשלטת שלהם.

בעיניי, חוקי המשחק כל כך לא ניתנים ליישום כאילו מתוך טקסט-בוק. בעיניי קשר כזה צריך לזרום בכלל בלי מילים, רק במבט מצמית. בידיים חזקות, במגע, בקודים מוסכמים שנובעים משפת גוף ויצריות משותפת ומתפרצת.

גם דומים שדורשים שיקראו להם "אדון" או "מאסטר", מגוחכים בעיניי. זה מאולץ. זה לא אמיתי. האמיתיות של הקשר הזה נעוצה רק בקשר עצמו. בגוף המתמסר לגוף שעושה בו כבתוך שלו. לכניעה המושלמת לגבר שיעשה בי ככל העולה על רוחו, בלי משחקי כוח מילוליים ומשחקי השפלה שברור שרק הוא נהנה מהם, כדי לספק את יצריו המרושעים כאדם, ולא כגבר שנהנה לראות עונג אמיתי מהו.

אני אשמח לתגובות.

dr jekyll and MASTER hyde{♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦} • 3 ביוני 2005

תראי...
מה זה "דום דמה"?
בשבילי דום דמה זה מישהו ונילי שתופס טרמפ תחת הכינוי דום.
נכנס לעולם הבדסמ בשביל להגניב זיון.
(כנ"ל לגבי סאבית דמה אגב)

כבר העלתי את הנושא לדיון פעם.
רוב החברים דיי הסכימו פה אחד שדום לא צריך להיות רע, אכזר, דומיננטי מיסודו.
("הדום הקלאסי/מיתולוגי")
החבר'ה אמרו שיש סאביות שהן דומיננטיות בחיי היום יום... אך הפלא ופלא - הן סאביות כנועות וציתניות בכל הקשור ליחסן עם בן הזוג.
כנ"ל גם ההפך.

יש כאלה שזה פשוט מי שהם. ויש כאלה שזה פשוט משלים אותם.
הם נותנים לבן/בת הזוג את המתנה הנפלאה הזו. את עצמם. רק בן הזוג יודע באמת איך הם מבפנים. רק לידו הם מתנהגים בצורה ההפוכה משביום-יום (בין אם זה שולט או נשלטת).

אוקיי, אני מסכימה אבל...

שלגיה א ח ת • 3 ביוני 2005

לא כל מה שכתבת מדויק.
דום דמה הוא באמת אחד שנכנס לעולם הזה כדי להגניב זיון אבל אני מדברת גם על מי שהולך רחוק מדי ומתחיל להיראות מגוחך גם בעיני הסאבית.
דום לא צריך להיות רע, אכזר ודומיננטי מיסודו, אבל רובם, רובם הגדולללללללללל, משתמש גם בדו-שיח הרגיל בגבולות אכזריים, בהשפלות מילוליות שמבחינתי, זה רק גורם לי להרים את שולי החצאית נטולת התחתונים ולברוח כל עוד נפשי בי. אין בי שום צורך לספק שחקנית להצגה של גבר שמחזיק מעצמו מאסטר והוא נתפש בעיניי כמו הגבר הכי חלש בעולם שרק עולם הבדסמ שהוא מאמץ לו לרגע, יכול לגרום לו להרגיש "אחלה גבר".

הכניעה וההתמסרות שלי בקשר כזה היא טוטאלית מתוך כוונה עמוקה וליפול קורבן לגחמות סדיסטיות שחלקן גם מזויפות, זה משהו שממש לא בא לי לקחת בו חלק.

בדרך כלל, כבר משיחות ראשונות אני קולטת את הלך הרוח, אבל אני משערת שאם החושים שלי לא היו חדים כל כך, הייתי יכולה ליפול בקלות. עדיין, יש צ'אנס לנפילות. אני לא חפה מטעויות. וגם החושים שלי יכולים לפעמים להירדם בשמירה....

ומה לגבי נשים אחרות?

הייתי רוצה לשמוע גם את דעותיהן של נשים בנושא הזה.

Re: אוקיי, אני מסכימה אבל...

dr jekyll and MASTER hyde{♦♦♦♦♦♦♦♦♦♦} • 3 ביוני 2005

טוב, תראי,
מצד אחד זה באמת מוגזם.
מצד שני, את רוצה לחנך את הדום כיצד להתנהג?
אני אישית ממש לא כזה.
מה שכן, יש לי את הרגעים שלי
אני יכול להיות נחמד, ופתאום, בלי אזהרה, הטוסיק הקטן של בת-זוגתי עלול להפגש עם כף ידי במהירות 250קמ"ש.
אולי גם מילה יכולה להפלט פה ושם. כלבונת מתוקה שלי. משהו.
את לא יכולה להגביל את הדום להיות דום רק בסשנים.
אם לא מתאים לך - חפשי מישהו שהוא דום לעת סשן

אתה מפספס את הנקודה בדיון הזה

שלגיה א ח ת • 3 ביוני 2005

הנושא הוא דיון, ולא אני. ולא הגחמות שלי והרצונות שלי.

כלבונת מתוקה או כלבונת חמודה שלי, אלה ממש לא מילים אכזריות. נהפוך הוא... <גררררר>

גם הצלפה בכף היד בעוצמה של 250 קמ"ש, זו לא אכזריות לשמה.

מדובר בדברים שונים לגמרי.

יכול להיות שלא הצלחת לרדת לסוף דעתי בפוסטים הנ"ל.

ובוודאי שאין לי שום כוונה לחנך שום דום. זה מעניין אותי כשלג דאשתקד... רצוי שהוא יגיע מחונך מספיק להיות דום אמיתי ולא דום-דמה.

T O M​(שולט) • 3 ביוני 2005

הדום-דמה שאת תיארת הוא אדם שבא לחזר אחרי האישה וצורת החיזור שלו היא לעשות עלייך כמה שיותר רושם בכמה שפחות זמן. רושם מאולץ.
הוא יספר לך על עצמו כמה הוא מוכשר ורב יכולות. איזה דומיננטי וקשוח הוא בחיים הרגילים
(כל אחד יכול להגיד על עצמו דברים. זה לא אומר באמת שהם נכונים).
במקום לתת לך להתרשם לבד ממנו הוא ישליך את עצמו עלייך ויספר על "המוצלחות" שלו.

דום "מוצלח" לא צריך לספר על עצמו. אחרים יעשו זאת עבורו כשיעלה שמו.
אותו דבר לגבי סאב שמחפש מלכה.
הוא צריך להיות הוא כרגיל.

שיטת החיזור הזאת נמצאת גם בקשרים לא בדסמיים.
שיטת חיזור ישנה ומוכרת, קצת טיפשית בעיניי.
אבל אם היא עדיין בשימוש, כנראה שיש כאלה שאוהבות ונענות לחיזור שכזה.
אחרת זה כבר מזמן היה נעלם.

דום "דמי" או דום "אמת "...

קליבר​(שולט) • 3 ביוני 2005

א. אכן , כמו בצבא דום דמי צבוע בכחול , ולכן קל מאד להבדיל בינו ובין הדום האמיתי ,
דום דמי להלהן , "דום תרגול" .
ב. אני אישית פיתחתי מכשיר , שמאתר את מידת הדומיות אצל גבר .. פרטים בחנויות.
ג. אם סאבית לא מרגישה מייד בהבדל , מגיע לה ...

והאמת , שכל מילה לא נאמרה בצחוק , אלא במלוא הרצינות .

זרה מוכרת • 3 ביוני 2005

חייבת לציין שלפעמים לזמן יש נטיה לעשות טוב בראיית העולם שלנו.

לפני מס' שנים כשנכנסתי לתחום, קיטלגתי אנשים בדיוק כמוך שלגיה.

יש את אלו שהגישה החזותית, וההתנהגות החיצונית מתאימה להם, ויש כאלה שמתקוממים כנגדה ודוגלים בגישה הפוכה וכו'...

אז יכולה רק להגיד לך שממרחק הזמן שלי פה ('סאמו זרונת איזו קשישונת את) הגעתי למסקנה אחת ברורה.
"דום אמיתי" הוא פונקציה של כימיה ואינטראקציה שבינו לבינה, בדיוק כמו להגדיר את המושג "דום טוב" ו"דום רע".

למה ? כי כמו שיש סוגים שונים של דומים ... כך גם המקבילה הנשלטת שלהם, ואין טיבה של נשלטת אחת כטיבה של האחרת.
מה שטוב לך, לא בהכרח יהיה טוב עבורי ולהיפך.


ואת יודעת מה?
כמעט כל אחד מהם ימצא לו סאבית/שפחה/נשלטת בשלב כלשהו, לפרק זמן כלשהו.



וקליבר,
לעתים אתה מתלוצץ, ולעתים אתה רציני
אבל אמירה כמו זו :

היא חסרת רגישות בצורה שגובלת ב...... (ואני אחסוך ממך את דעתי)

אני רוצה לראות אותך אומר זאת לבחורה צעירה שלא מכירה את התחום ונופלת לידיו של שרלטן.



זרונת

הבוס שלך​(שולט) • 3 ביוני 2005

אני לא חושב שיש נוסחא למציאת מיהו דום "אמיתי" ומיהו לא.
אבל שני דברים הפריעו לי במיוחד כשקראתי את האיפיון שלעיל. ראשית, משתמע ממנו זלזול במילה, בדיבור, כאילו יחסי אדון-שפחה, או כל יחסים, יכולים להתפתח בלי תקשורת מילולית. לדעתי זאת טעות גסה. ושנית, בפסקה האחרונה הדום "האמיתי" מצד אחד מתואר כמי שעושה "ככל העולה על רוחו" בשפחה, אך מצד שני אבוי אם הוא עושה משהו ש"ברור שרק הוא נהנה ממנו". אז רק שתדעי, שלא רק שיש כמובן סתירה בין שני הדברים הללו, אלא אני אף מוכן להצהיר כי קורה שאני דברים ש"רק אני נהנה מהם". ואם בשל כך אני נדון להיות "דום לא אמיתי", הריני מוכן לשלם את המחיר

תאיר​(נשלטת) • 3 ביוני 2005

יש הרבה דומים שקטים, חשאיים כאלה. הם אומרים שהם לא רוצים שכל הקהילה תדע מה הם עושים, ולפעמים זה באמת נכון.
אבל לפעמים דווקא השקט, ולא עודף דיבורים כמו שנוטים לחשוב, הוא כיסוי על חוסר בטחון. לפעמים שקט נובע מזה שבן אדם חושש מביקורת או מהתנגדות למה שהוא יגיד ולא משלווה ועוצמה.
אני אמורה אולי לגלות אמפטיה לדומים שהיו בנערותם הילד הדחוי והלא מקובל בכיתה, אבל הם גורמים לי לחוש חוסר בטחון נוראי. אני חוששת שדום כזה ינסה לשיג דרכי פיצוי לכבוד שהוא לא קיבל מאחרים ומעצמו.

אני יותר נמשכת לדום שלא חושש לתפוס מקום בעולם.