צבא נשים

יוספוס

dian • 8 באוג׳ 2005

אבל הן לא יכלו להתאפק יותר ,
והן זלגו וזלגו
עד שכאב הראש
כי כבר לא יכל לחשוב יותר
על דרך הבריחה
כי אולי אין לאן
והחוכמה נמוגה מצא לה פינה והסתתרה
ומה שנשאר זה רק המלח של הדמעות האלו
ואחרי לילה ארוך של בדידות
הפציע השחר במלוא יופי
אבל מה הטעם להתענג עליו
עם יש עוד מלח על הפנים

יהיה יום טוף יותר
אולי
; )

ליוספוס...

מישלי • 8 באוג׳ 2005

אני לא מבינה אותך .... (מודה במגבלותיי)

אתה מבין אותך ?

ועוד דבר, כתבת - "זה מה שיש לכם לכתוב בשרשור הזה ??? !!!"

אז, אם אתה רוצה שנכתוב את מה שאתה רוצה, אין בעיה !
שלח לי לפרטי את נוסח התגובה, אולי אהיה ילדה טובה וממושמעת ואפרסם אותה.

כך יראה העולם, בדיוק כמו שאתה רוצה !!!

מכה על חטא

כנפיים​(נשלטת) • 8 באוג׳ 2005

זן אני שהצדיקה
זו אני שכתבה על זה שאולי אנחנו כן לפעמים
זו אני שלא הבינה אז
את מה שכל כך ברור היום....

נכון
כשהאדון שלי קרא את מה שכתבתי
הוא אהב את הכתוב
הוא אהב את המקום שבו אני נמצאת
את התובנות שהוא קרא שם...

איך אני יודעת?
אהה זה פשוט...
... הוא אמר לי את זה
ולא, אני לא שוקלת 45 ק"ג
לא, אני לא אשקול 45 ק"ג קרוב לוודאי עד די הרבה זמן אחרי שאהיה גוויה
ולא אני לא מלכת יופי
ולא נערת החן
אם להודות על האמת
אני כבר לא נערה בכלל

אבל הוא מחבק אותי
והוא אומר לי
והוא איתי
כשאני צריכה
גם כשהוא צריך
אם אני צריכה..
והוא שומע את מה שיש לי להגיד
גם כשאני מניפולטיבית
והוא מגיב
בזמן שלו ובדרך שלו
אבל תמיד
תמיד תמיד תמיד
מגיב

תמיד מתייחס...

מה שאתה מתאר כאן יוספוס,
מה שנגלה כאן הוא התעללות
לא מהסוג הנכון
התעללות רגשית ונפשית
וזו, קשה יותר מזו הפיזית
כי אין לה סימנים שאפשר לראות
ויש לה מליון פנים
ומסכות
ולפעמים נורא קשה לזהות ....

זה קשה להתנתק
והלבד נראה מפחיד...
אבל גם היום זה נשמע נורא לבד,
לבד שחור,
מאיים,
מאויים
לבד של מי שלא מוצא את עצמו
לא במערכת הזו
ולא בכלל....

פתרונות?
אני סומכת על יוספוס שאם יש הוא ימצא אותם..
מעבר לזה?
לחזק,
לחזק את מי שצריך
שהיא יפה
שהיא חכמה
שהיא שווה

שלבד לפעמים זה יותר טוב
שיש עוד אנשים שם בחוץ
שזה לא קל
זה אפילו קשה נורא
אבל שווה את המאמץ....

ראיתי פתרון מעשי ממש
בבלוג של יוספוס (פרסומת סמויה)
שווה התייחסות וקריאה....

זה נכון
הרבה יותר מגרה להתייחס לפנטזיות
לזיונים
למשחקי שליטה וכניעה
או מציאות שכזו
הרבה יותר מחיך לקרוא הומור ציני חד וטוב

אבל מה לעשות....
הכח שאנחנו נותנות לאדון שלנו
הוא כל כך עצום
שהוא יכול לבנות
אבל גם להרוס....
ואי אפשר לשבת בשקט
כשמישהו הורס מישהי
אי אפשר לשתוק...

אסור

Re: מכה על חטא

זרה מוכרת • 9 באוג׳ 2005

אוהבת אותך על התגובה שלך
ועוד הרבה יותר
על מי שאת.

ולך יוספוס,
הגבתי בבלוג הנפלא שלך
(פרסומת כלל לא סמויה)

אם אוכל לעזור
ולו בהושטת יד
אנא אמור לי.


זרונת

מצחצחת את שריון הקשקשים שלי....

אשת לפידות{a} • 9 באוג׳ 2005

ובכן ידידי ארך האיבר (אליבא דיוספוס),
אתלה באילנות גבוהים ממני, ואומר כי- כיוון שאיננו יודעים תמיד את שני צדדי המטבע, אינני יכולה לעזור אם
לא מבקשים ממני, וגם לא אשפוט מאן דהוא לכף חובה לפני ששמעתי את שני צידי העניין (שים לב לשרשור
בפורום הבנות על הבנים שפרסם ''בגוף ראשון''- מאי-הבנה קטנטנה התפתח בלון ענקי שלמעשה לא היה בו
ולא כלום, כיוון שלא נשאלה דעתן המלומדת של המעורבות בסיפור, וכולנו ראינו רק את נקודת השקפתו של דניאל,
לפני שפורסם שרשור ההבהרה).

חצי מההצלחה של כל ישועה מתחילה בבקשת עזרה.
לפעמים אנשים כותבים בשביל לשפוך רגשות שקיימים אצלם באותו הרגע, וגם אם זה נראה כמו מצוקה- לא תמיד
כך הוא הדבר.

ולמה הכוונה ''גם בזה צריכים הגברים לטפל''? במה טיפלת בדיוק?
עובדה היא,
שכן, יש בנות - כאן בכלוב - שפנו אלי וגם אל דומיות אחרות, או לחילופין שהבחנו במצוקתן, וניסינו לעזור להן. הבעיה היא
שלא כולם רוצים להינצל (באנגלית זה נשמע יותר טוב), אבל אני מרימה כאן את דגלי הסגלגל- לכל אותן בחורינות המשוועות
לעזרה- דברו,תגידו. אנחנו פה. ואנחנו יכולים לעזור לכן יותר ממה שאתן מתארות לכן, גם אם זה במשהו קטן- צריך להתחיל
מאיפושהו.

אשת.

נ.ב.
לחבורת הבנים קם כבר מספר לא מועט של אבירים מסוקסים על סוס לבן, בשריון קשקשים וחרב מנצנצת.
לי אין קשקשים (ת'נק יו האד אנד שולדרז) או סוסה אצילה, ואינני מסוקסת כלל ועיקר, אך אעטה על עצמי את
נייר הצלופן הכסוף שלי- בואו בנות, דודה אשת תשמור עליכם ממלוא נומך קומתי.

בלרק

Dom_Quixote • 10 באוג׳ 2005

כבוד,

"כחיצים ביד גיבור, כך בני הנעורים" נאמר בספר תהילים, ואילו אני עושה פראפראזה: "כשקשוקה בתחנה המרכזית הישנה, כך התגובות בכלוב".

יוספוס, הגם שהוא גנב ספרותי מסריח לכל הדיעות ועניין ה"תמצית" כבר נדון בערכאות הראויות, אמר פה משהו חשוב, שיש להטות לו אוזן. אז הדוגמה הספיציפית שהוא הביא דווקא בסדר? מעולה, יש עוד מספיק כמוה שעדיין לא.

והוא התעצבן, ודי בצדק, שגם שרשור שהוא התכוון שיהיה חשוב ומועיל הפך - כמה מפתיע - למלחמת קוּבּוֹת כמו בכיתה ג' (הגם שקליבר וגולד תמיד משעשעים), ואפילו על זה באים אליו בטענות. היכולת של מגיבי הכלוב להחמיץ את הנקודה שנייה אך ורק ליכולת של הכדורגלן הישראלי להחמיץ ממטר מול שער ריק.

אז חברים, מי שרוצה להשתנן על חשבון אחרים (ושוב אציין שאני אישית מביא פופקורן בכל פעם שקליבר וגולד מתכתשים), יש כ"כ הרבה שרשורים אחרים לעשות זאת, זה לא כאילו שחסר מקום.

ואשר למה שיוספוס אמר, אני לא יודע אם באמת יש פתרון קולקטיבי לבעיה. ראינו שיש פה כמה אנשים שהקימו "קו חם", וגם הם חוטפים אש מלא מעט כיוונים, כי לכל דומיקולו יש את חבריו, וכל שרשור הופך בכזו מהירות למערבולת בוץ של האשמות על קליקות ואינטרסים, שבאמת כבר אי אפשר לדעת מי צודק, ואנשים שמסתכלים מבחוץ ממהרים לפטור את כל העניין ב"זה נבלה וזה טרפה".

אז קודם כל, מחמיא לי האיזכור שלי פה, וזה כבר יומיים ברצף אחרי שאביס קשישא עשה דבר דומה בבלוג שלו. אבל באמת שה"תהילה" הזו היא לא לי (כידוע לכם, אני עניו ונחבא אל הכלים, שנאמר "מים שקטים חודרים"). זה נכון שיצא לי לדבר באתר הזה עם לא מעט אנשים, רובם נשים, שסבלו מדברים כאלה ואחרים. אבל זה לא שהקמתי מארב ביער לעלמות במצוקה, זה לא שזה מה שאני עושה דבר ראשון כשאני קם בבוקר (או יותר נכון, אחרי הצהריים), ובלו"ז שלי בכל זאת יש קצת מקום מעבר לסשנים הטיפוליים. ואני גם לא כזה טלית שכולה תכלת, הצבעים הבהירים האלה גורמים לי להיראות חיוור.

קשה לי לראות פתרון סוחף לכל הבעיות האישיות. לא נותר לי אלא להציע לכולנו, פשוט להיות יותר קשובים, ויותר נכונים לעזור (לא להתבלבל עם רשימת "היפים והנכונים" שכללה את עופר שכטר, שזה כמו לכלול את צביקה פיק ברשימת "מודעות עצמית"). לא צריך כל הזמן לחפש וגם לא להקדיש שעה וחצי ביום בנוהל לייעץ לאנשים (מחוייבות שרירותית לא הביאה אף אחד לשום מקום אף פעם). אבל אם רואים, שומעים, לומדים במקרה על איזו בעיה, לפעמים כמה דקות של הקשבה הן עבור אדם אחר עולם ומלואו. שנאמר: יש הקונה את עולמו ברגע אחד, ויש עובדי הייטק, ימח שמם".

כבוד חבר'ה, יוספוס.

תקציר הפוסט (C):

יוספוס-ה-C-הזה-אומר-שאתה-לא-יכול-לגנוב-את-הרעיון-בלי-לשלם-לי-אני-שוב-מסביר

כבוד

Yosefus​(שולט) • 10 באוג׳ 2005

כל מילה בסלע.
הרבה כבוד.
יוספוס
(תמצית: כבר-סוכם-בעבר-ה-C-אומר בירה-עלי-בדאנג'ן-זו-הסניליות-אביר)