אשה המשמשת כמלכה על מנת להביא לסיפוקו המיני של גיי מיודד

נגיד שאשה אחת מכירה איש אחד. האיש הזה הוא ידיד שלה, קרוב משפחה, עמית לעבודה, או שכן. ולאיש הזה היה כסא מעץ שנשבר, ועכשיו אין לו עוד היכן לשבת. האשה דואגת מאוד לאיש ורוצה שיהיה לו מקום לישיבה. הרי אי-אפשר שהוא יעמוד כל היום. אז היא לוקחת עבד ומצווה עליו להיות כיסא בשביל אותו האיש. עכשיו, העבד מרוצה - כי נמצאה לו מלכה. האיש מרוצה - כי יש לו על מה לשבת. והאשה מרוצה - כי נתיתמו דאגותיה. בקיצור - כולם מרוצים, ולא רק שכולם מרוצים, גם נמצאה דרך לצמצם בה את הפער שבין מספר המלכות שבעולם למספר העבדים.

אבל אליה וקוץ בה! חוץ מהעבד, האיש והאשה, יש גם נגר אחד. ואותו נגר מלאכתו לתקן כיסאות שנשברו. והוא רגיל שכל פעם שכסא נשבר בעולם באים ומבקשים את עזרתו. ומכאן גם פרנסתו. אלא שעכשיו - כסאות נשברים בעולם ואיש אינו מבקש עוד את עזרתו. כל פעם שכסא נשבר, אשה אחת נעשת מלכה, ועבד אחד נעשה כסא. הנה - אבדה פרנסתו.

ולאותו הנגר אשה וילדים, שהוא צריך להאכיל. ומדי ערב, כשהוא חוזר הביתה הוא מתבייש מהם על שאין בידו לקיימם. והוא נאלץ לראותם מחזרים אחר נדבות. פעם, בימים של דוחק ומיתון, היתה האשה מתגייסת גם היא לפרנסת הבית, ועובדת כמלכה בתשלום. אבל עכשיו אין מי שישלם עבור אומנותה. הרי כיסאות נשברים מדי יום, ונשים דאגניות יש בשפע. כך, בעיית המחסור במלכות נפתרה, אבל משפחות רבות נשארו בלא כלכלה.

בקיצור, הרעיון שלך הרבה יותר בעייתי מכפי שהוא נדמה במבט ראשון.