רויטל |
לפני 21 שנים •
27 ביולי 2003
לפני 21 שנים •
27 ביולי 2003
רויטל • 27 ביולי 2003
נו כן.. אני שתיתי שוקו עם קצפת.. היא רצתה רק את הקצפת.. לא נתנתי לה.. מה ככה מהר?? שתתחנן קצת לא?
|
|
שוקולית(שולטת) |
לפני 21 שנים •
27 ביולי 2003
לפני 21 שנים •
27 ביולי 2003
שוקולית(שולטת) • 27 ביולי 2003
amy כתב/ה: איזה חמודים כולכם. תודה לכם!
שוקו- למה הפנים העצובות? כי יודעת אני על מה,השיר מדבר. לא היו לי מילים לכן הסמיילי העצוב,הציל אותי. לגביי הקצפת. פוחדת........את עוד תתחנני אליי. |
|
רויטל |
לפני 21 שנים •
27 ביולי 2003
לפני 21 שנים •
27 ביולי 2003
רויטל • 27 ביולי 2003
חחחחחחחחחחחחחחחח
תלוי מותק מה הטעם הקצפת שלך |
|
שוקולית(שולטת) |
לפני 21 שנים •
27 ביולי 2003
לפני 21 שנים •
27 ביולי 2003
שוקולית(שולטת) • 27 ביולי 2003
פוחדת כתב/ה: חחחחחחחחחחחחחחחח
תלוי מותק מה הטעם הקצפת שלך טעם סגול,אבל........עיזבי |
|
רויטל |
לפני 21 שנים •
27 ביולי 2003
רגעעעעעעעעע
לפני 21 שנים •
27 ביולי 2003
רויטל • 27 ביולי 2003
מה עזבי? לא עוזבת כלום אני.. חחחחח
עם הטעם סגול אז מה צבע הקצפת שלך? |
|
amy_(נשלטת) |
לפני 21 שנים •
27 ביולי 2003
לפני 21 שנים •
27 ביולי 2003
amy_(נשלטת) • 27 ביולי 2003
אוי, אתן חמודות ביחד- פוחדת ושוקו
|
|
שוקולית(שולטת) |
לפני 21 שנים •
27 ביולי 2003
לפני 21 שנים •
27 ביולי 2003
שוקולית(שולטת) • 27 ביולי 2003
זהו שיר מקסים,עצוב ואני מזדהה איתו כי אני מכירה
מקרוב..... ולדעתי לא צריך לקלקל אותו,בשיחות אישיות. |
|
amy_(נשלטת) |
לפני 21 שנים •
27 ביולי 2003
לפני 21 שנים •
27 ביולי 2003
amy_(נשלטת) • 27 ביולי 2003
תודה שוקו . הנה אני מפסיקה לקלקל לעצמי!
|
|
זאלופון(שולט) |
לפני 21 שנים •
27 ביולי 2003
קשה תפיסה אנוכי
לפני 21 שנים •
27 ביולי 2003
זאלופון(שולט) • 27 ביולי 2003
בקריאה ראשונה הכאב נתפס על ידי ככאב נפשי של האדון, אשר את נושאת עמך בהזדהות, שאז השיר אכן יפה ועצוב כדברי שוקולית.
אבל בקריאה שניה נראה לי לפתע ברור לחלוטין שהמדובר בסך הכל בכאב פיסי שלך כתוצאה ממפגש עם אדונך, וברצונך שהכאב הפיסי הזה לא ידעך כיוון שהוא מזכיר לך את האדון והחוויות עמו. אז מי צודק? אני, עצמי או אף אחד מהם? |
|
amy_(נשלטת) |
לפני 21 שנים •
27 ביולי 2003
Re: קשה תפיסה אנוכי
לפני 21 שנים •
27 ביולי 2003
amy_(נשלטת) • 27 ביולי 2003
זאלופון כתב/ה: בקריאה ראשונה הכאב נתפס על ידי ככאב נפשי של האדון, אשר את נושאת עמך בהזדהות, שאז השיר אכן יפה ועצוב כדברי שוקולית.
אבל בקריאה שניה נראה לי לפתע ברור לחלוטין שהמדובר בסך הכל בכאב פיסי שלך כתוצאה ממפגש עם אדונך, וברצונך שהכאב הפיסי הזה לא ידעך כיוון שהוא מזכיר לך את האדון והחוויות עמו. אז מי צודק? אני, עצמי או אף אחד מהם? התחלתי לכתוב תשובה שמבהירה את כוונתי, ומחקתי. זאולפון- מרגע שפרסמתי את השיר הוא בידכם. לפרש אותו כפי הבנתכם. וזה היופי. |
|