זאלופון(שולט) |
לפני 18 שנים •
4 בפבר׳ 2006
לפני 18 שנים •
4 בפבר׳ 2006
זאלופון(שולט) • 4 בפבר׳ 2006
השאלה היא למה בעצם זה מפריע לך?
האם זה משום שאת חוששת שזה מגביל אותך מבחינת בני זוג פוטנציאליים? יש כאן קהילה לא קטנה שהולכת וגדלה כל הזמן. מוצאים. האם זה משום שאת מקשרת את הסאדיזם הזה לתכונות שליליות ושואלת מה זה אומר עלייך בעצם? השאלה במקרה הזה היא האם מטרת הסאדיזם היא בסופו של דבר לפגוע בבן הזוג או לענג גם אותו. אם המטרה היא לפגוע בו, זה סיפור אחר, אבל אם המטרה היא לענג אותו בדרך לא נורמטיבית, למה שתהיינה לכך משמעויות שליליות? המטרה היא שחשובה. האם זה משום שאת חושבת שהסאדיזם הזה נובע ממקומות אפלים? האמת, יכול להיות. יכול גם להיות שלא. ככל הידוע לי, אף אחד לא יודע מאיפה מגיעות נטיות סאדומאזוכיסטיות. מאד קל להניח באופן "הגיוני" שהן נובעות ממקום רע, בשל טבען האלים, אבל אין לכך ולו בדל ראיה. אנשים הניחו הרבה הנחות "הגיוניות" לכאורה לגבי שלל תופעות אנושיות, אשר התבררו כחסרות ביסוס במציאות. כל עוד אין שום מידע קונקרטי, אני לא רואה סיבה להצמד להנחות שליליות ובלתי מבוססות. סיבה אחרת? שתפי |
|
Tame |
לפני 18 שנים •
4 בפבר׳ 2006
לפני 18 שנים •
4 בפבר׳ 2006
Tame • 4 בפבר׳ 2006
זאלופון,
בקשר לפיסקה השניה שלך. לפעמים אותי מגרה יותר לדעת שהשולטת נהינית מהכאב הנאה סדיסטית עצומה וכי הוא נועד כדי לענג אותה ולא אותי. אני לא יודע אם זה נופל תחת ההגדרה של "לפגוע" אבל אני אישית לא מתחבר ל"כאב במטרה לענג" |
|
זאלופון(שולט) |
לפני 18 שנים •
4 בפבר׳ 2006
לפני 18 שנים •
4 בפבר׳ 2006
זאלופון(שולט) • 4 בפבר׳ 2006
Tame כתב/ה: זאלופון,
בקשר לפיסקה השניה שלך. לפעמים אותי מגרה יותר לדעת שהשולטת נהינית מהכאב הנאה סדיסטית עצומה וכי הוא נועד כדי לענג אותה ולא אותי. אני לא יודע אם זה נופל תחת ההגדרה של "לפגוע" אבל אני אישית לא מתחבר ל"כאב במטרה לענג" לא לכך התכוונתי אני חושב, בלי להכליל, שכנשלט זה די turn off לדעת שהשולט עושה את מה שהוא עושה רק בשבילך ואתה רוצה לדעת שהוא עצמו נהנה מכך. הכוונה שלי ב"לפגוע" היתה למצב שבו האדם כלפיו מופעל הסאדיזם אינו נהנה ממנו באופן כלשהו אלא סובל (ואינו נהנה מהסבל הזה...). |
|
מUחדת |
לפני 18 שנים •
4 בפבר׳ 2006
לפני 18 שנים •
4 בפבר׳ 2006
מUחדת • 4 בפבר׳ 2006
לפעמים, הסטיות שלנו, עלולות להיות מאוד בעייתיות:
ל ו פ כתב/ה: לא יודעת איך להתמודד עם הצורך העז הזה, שקיים בי מעולם: לענות, להכאיב ולהשפיל את האהובים עלי (בעיקר בני הזוג שלי).
במהלך השנה האחרונה, מאז הגעתי לאתר הזה, התבהר לי מעבר לכל ספק שהנני סדיסטית. באמא שלי. זה חזק ממני. עכשיו מה עושים עם זה? איך חיים עם סטייה מזויינת שכזאת? מרגישה נורא. לי זו ניראת בעיה. הצורך בלהכאיב- זה באמת ניחא, אבל בשם הסטייה שלך לפגוע ביקרים לך, רק על מנת להשביע את רעבונך? לי זו ניראת בעיה. לא ה"סטיה" עצמה, אלא ההשלכות של הסטיה הזו על חייהם של הקרובים לך ביותר- כי את לא משאירה להם ברירה {ואני לא מדברת על בני זוג}. |
|
עינבר |
לפני 18 שנים •
4 בפבר׳ 2006
מיוחדת , צר לי , אך נחפזת למסקנות
לפני 18 שנים •
4 בפבר׳ 2006
עינבר • 4 בפבר׳ 2006
לופ כתבה שהיא לא יודעת איך להתמודד עם הצורך העז הזה, שתמיד היה לה: לענות, להכאיב ולהשפיל את האהובים עליה (בעיקר בני הזוג שלה).
היא לא כתבה שהצורך הזה מנהל את כל פעולתיה. לפעמים יש לי צורך לרצוח מישהו, נניח, אבל אני לא עושה כלום. הצורך לעצמו איננו פסול. הבשורה שיש לקהילה שלנו עבור לופ, היא שיש מקומות שהצורך שלה לענות להשפיל ולהכאיב נפגש עם צורך של גבר לכאב עינויים והשפלות ואז יש אפשרות לאושר הדדי. על כן אתמוך בה. כמובן, אם מפעילים את הצורך על זה על הדם שאין לו צורך מקביל, זה בעייתי וחמור. אבל אם הדבר הזה לא היה ברור ללופ היא לא הייתה נזעקת מהגילוי של היותה סאדיסטית. יכול להיות שהיא גם מגלה שהיא בעברה ואפילו בהווה, פועלת על פי צרכים אלו ופוגעת באנשים שהיא אוהבת. אני מאמינה ש BDSM יכול להיות סובלמציה נפלאה לדחף אלים וסאדיסטי ואז אולי , גם יהיה לה קל יותר מהיום לשלוט בצרכיה יותר מול אנשים אחריה בסביבתה. עינבר - נטולת מינוחים פילוספיים מתוחכמים (היום) |
|
ל ו פ |
לפני 18 שנים •
4 בפבר׳ 2006
כנראה שהנאה היתה שם תמיד
לפני 18 שנים •
4 בפבר׳ 2006
ל ו פ • 4 בפבר׳ 2006
לצערי פגעתי לא מעט, ואני עדיין פוגעת, למרות מאמצי שלא (מעולם לא תפסתי עצמי כאדם שמעוניין לפגוע), ביקירי, בעיקר בן זוגי הנוכחי ואלה שהיו. מעולם לא קישרתי זאת לסאדיזם מאחר ומעולם לא יכולתי לזהות הנאה כלשהי כתוצאה מאותן פגיעות 'חסרות שליטה', עד לאחרונה, כשגיליתי את השוט ואת תחושת הסיפוק שאני מקבלת כשאדם מתמסר לרצוני ומאפשר לי לייסרו. כאן גיליתי את ההנאה המופלאה שאני מפיקה מהתעללות באדם אהוב וכעת ביכולתי לזהות את הצורך לפגוע שכירסם בי מאז ומתמיד, יחד עם הבושה, רגשי האשמה, הפחד ונסיונות הטשטוש הבלתי פוסקים.
מסתבר שכל חיי השתמשתי בנפשם של אהובי לסיפוק הצרכים (הסדיסטיים) שלי, בין אם קיים לכך שם וגם כשלא. עבורי זאת תגלית מזעזעת. |
|
ניקי666 niki |
לפני 18 שנים •
4 בפבר׳ 2006
לפני 18 שנים •
4 בפבר׳ 2006
ניקי666 niki • 4 בפבר׳ 2006
אין הרבה מה להוסיף ,אבל :
יש אחד שאוהב להשפיל ויש אחד שאוהב להיות מושפל , יש אחד שאוהב להעניק כאב ויש אחד שאוהב לקבל זאת וכו וכו וכו מה שאומר שהצרכים שלנו בסוף נפגשים ,לגבי שאלתך איך להתמודד עם הסטייה אני יכול לומר שבראש ובראשונה יש להשלים עימה ולקבל שהיא חלק ממך [וזה מה שרוב האנשים יאמרו ] ולאחר שישמת זאת ,תנסי להנות מהסיטואציות שגורמות לך הנאה בצורה שתגרום את הנזק הכי מועט בחיים הנורמטיביים . לגבי התגובה של מיוחדת ,אני לא מבין מהיכן מגיעה החוצפה להיות חבר קהילה, להיות מחובר לאתר שמייצג סטייה מינית ,לקטלג את עצמך בסטטוס בדסמי ולהגיב למישהי שמעלה את הסטייה שלה קבל עם ופורום בתגובה :נראה שיש כאן בעייה .... |
|
מיתוסית(שולטת) |
לפני 18 שנים •
4 בפבר׳ 2006
Re: כנראה שהנאה היתה שם תמיד
לפני 18 שנים •
4 בפבר׳ 2006
מיתוסית(שולטת) • 4 בפבר׳ 2006
ל ו פ כתב/ה: לצערי פגעתי לא מעט, ואני עדיין פוגעת, למרות מאמצי שלא (מעולם לא תפסתי עצמי כאדם שמעוניין לפגוע), ביקירי, בעיקר בן זוגי הנוכחי ואלה שהיו. מעולם לא קישרתי זאת לסאדיזם מאחר ומעולם לא יכולתי לזהות הנאה כלשהי כתוצאה מאותן פגיעות 'חסרות שליטה', עד לאחרונה, כשגיליתי את השוט ואת תחושת הסיפוק שאני מקבלת כשאדם מתמסר לרצוני ומאפשר לי לייסרו. כאן גיליתי את ההנאה המופלאה שאני מפיקה מהתעללות באדם אהוב וכעת ביכולתי לזהות את הצורך לפגוע שכירסם בי מאז ומתמיד, יחד עם הבושה, רגשי האשמה, הפחד ונסיונות הטשטוש הבלתי פוסקים.
מסתבר שכל חיי השתמשתי בנפשם של אהובי לסיפוק הצרכים (הסדיסטיים) שלי, בין אם קיים לכך שם וגם כשלא. עבורי זאת תגלית מזעזעת. פה כבר משהטו לא נראה לי בסדר. יש להבדיל בין סדיזם מיני שנובע מכך שאת מתגרה מינית מלהכאיב ולהשפיל אדם שמעוניין בכך ובידיעתו, לבין סדיזם נפשי שבו את נהנית להתעלל באנשים בחיים האמיתיים, וזה כבר לא ממש בריא בעיניי. פה יש מקום בשפע לסדיסטים ומזוכיסטים מיניים, אבל אין מקום בכלל אלנשיםש מעוניים לפגוע באנשים אחרים רק כי הם נהנים לפגוע/להתעלל בהם. אני מקווה שאת מבינה את ההבדלים... |
|
מUחדת |
לפני 18 שנים •
4 בפבר׳ 2006
אני אענה עניינית.
לפני 18 שנים •
4 בפבר׳ 2006
מUחדת • 4 בפבר׳ 2006
niki 666 כתב/ה: אין הרבה מה להוסיף ,אבל :
יש אחד שאוהב להשפיל ויש אחד שאוהב להיות מושפל , יש אחד שאוהב להעניק כאב ויש אחד שאוהב לקבל זאת וכו וכו וכו מה שאומר שהצרכים שלנו בסוף נפגשים ,לגבי שאלתך איך להתמודד עם הסטייה אני יכול לומר שבראש ובראשונה יש להשלים עימה ולקבל שהיא חלק ממך [וזה מה שרוב האנשים יאמרו ] ולאחר שישמת זאת ,תנסי להנות מהסיטואציות שגורמות לך הנאה בצורה שתגרום את הנזק הכי מועט בחיים הנורמטיביים . לגבי התגובה של מיוחדת ,[B]אני לא מבין מהיכן מגיעה החוצפה להיות חבר קהילה, להיות מחובר לאתר שמייצג סטייה מינית ,לקטלג את עצמך בסטטוס בדסמי ולהגיב למישהי שמעלה את הסטייה שלה קבל עם ופורום בתגובה :נראה שיש כאן בעייה ....[/b] ובכן- מהיכן ה"חוצפה"? חוצפה, בעייני, היא המחשבה שרק בגלל שאני מחוברת לאתר שמייצג סטיות כאלו ואחרות {ממש לא מדברת רק על סאדיזם- מאזוכיזם} אני אמורה לקדש כל סטייה. אין לי בעיה עם הצורך של לופ להכאיב ולהנות מזה- זכותה. מדובר בבגירה שזכותה לעשות בחייה כרצונה. יחד עם זאת, אולי כדאי לקרוא שוב- {ואם אני מפרשת את דברייך, לופ, לא נכון- אני מתנצלת מראש} ציטוט: מסתבר שכל חיי השתמשתי בנפשם של אהובי לסיפוק הצרכים (הסדיסטיים) שלי, בין אם קיים לכך שם וגם כשלא. עבורי זאת תגלית מזעזעת.
אם היה כותב את הדברים האלו דום, שכותב בפירוש שהוא חש שיש בעייה- כי הוא נוהג לפגוע בבנות זוגו ובכל הקרובים אליו הייתם עומדים על הרגליים האחוריות שלכם. אני חושבת, שכל סטייה שלנו- אם היא באה על חשבון מישהו היא בעייתית. למען הסר ספק {שלא לומר,חלילה, "חוצפה"} אני לא מבקרת/ שופטת את לופ ולו לרגע. זה מה שכתבתי: ציטוט: לי זו ניראת בעיה.
לא ה"סטיה" עצמה, אלא ההשלכות של הסטיה הזו על חייהם של הקרובים לך ביותר- כי את לא משאירה להם ברירה {ואני לא מדברת על בני זוג}. כחולית כתבה: ציטוט: פה יש מקום בשפע לסדיסטים ומזוכיסטים מיניים, אבל אין מקום בכלל אלנשיםש מעוניים לפגוע באנשים אחרים רק כי הם נהנים לפגוע/להתעלל בהם.
אני מקווה שאת מבינה את ההבדלים... הבעיה היא כזו: כאן {באתר ובכלל} כל סטיה תחומה ב-בטוח, שפוי ובהסכמה. כאן חסרה ה-הסכמה. לא? |
|
ניקי666 niki |
לפני 18 שנים •
4 בפבר׳ 2006
לפני 18 שנים •
4 בפבר׳ 2006
ניקי666 niki • 4 בפבר׳ 2006
אני נושא הדגל של :אין לקדש כל סטייה ,אבל בת בבת אני נושא הדגל של יש לקבל את השונה
כפי שאני רוצה שיקבלו אותי ואת סטיותיי..... אנחנו תמימי דעים כי אנו מקבלים את הצורך של לופ להכאיב ולעשות בחייה כרצונה חילוקי הדעות שלנו נובעים מהמושג פגיעה בנפשם .. ועל כך אני אומר : מי שלא טוב לו ,לא נשאר וההפסד אם יש כזה הוא בסופו של תהליך של הצד הפוגע . פגיעה בנפשו של אדם בסופו של תהליך מחשלת אותו [אם כל העצב בדבריי] אני מודה לך על תגובתך הענינית בניגוד לנורמת הניגוח של חברים מסויימים באתר ! |
|