חוזה אדון- שפחה

Aiko​(נשלטת){Jake} • 25 באפר׳ 2006

ישנה לפחות סיבה טובה אחת, שתקפה תמיד - במדינת ישראל אף בית משפט לא יאכוף חוזה שתוכנו מנוגד לחוק. אינך יכול להחתים אדם על חוזה שעבוד ואחר כך לתבוע אותו על הפרתו, יותר משאתה יכול להחתים אדם על חוזה בו הוא מתחייב להניח לך לכרות איבר מאיבריו ולנסות לאכוף אותו בבית משפט לאחר שהצד השני נסוג מהתחייבויותיו.

מאסטר לוקי​(שולט) • 25 באפר׳ 2006

צר לי המלט.
יש סעיף מפורש בחוק החוזים הישראלי על בטלות חוזה שמנוגד לתקנת הציבור.
עו"ד שעוזר בחתימת חוזה אינו נמצא שם לקישוט.
הוא מיעץ לצדדים מה מבין הסעיפים תקף לפי חוק החוזים.
עבדות או "שפחתיות" הם דברים שכל בית משפט לא יאכוף ונחשבים בניגוד לתקנת הציבור.
עדים, הצעה וקיבול וכל שאר הדברים שכתבת לא יעזרו במקרה כזה.
לפי תקדים מהותי של בית המשפט העליון יכולים להשתמש ב"חוזה" כזה כנגד המאסטר שחתם על החוזה.
עלולים לקחת מ"החוזה" הזה את הדברים שנגדו.

אז אם הבנתי נכון

עינבר • 25 באפר׳ 2006

התחייביות להיות שפחה, אינה התחייבות שתוכר בחוק,
אך התחייבויות אחרות, כן יכולת להיות בעלות תוקף משפטי.

Re: אז אם הבנתי נכון

מאסטר לוקי​(שולט) • 25 באפר׳ 2006

יכולים לחשוב עליהם כעל גבר והידועה בציבור שלו.
אם "השפחה" מספיק חכמה היא יכולה לרוקן את המאסטר הלא חכם מחלק מהנכסים שלו.

איימי_​(נשלטת) • 26 באפר׳ 2006

מה דעתכם?

בניתי בעצמי ראשי פרקים לחוזה כזה. מה דעתכם? מה חסר, מה מיותר?


הרעיון של החוזה (שאני מעוניינת בו, לפחות),הוא לדעת לאלו דברים בדיוק את מחוייבת, לאלו דברים הוא מחוייב, ומהי מטרתכם המשותפת, אם יש כזו. למשל, יש דומים "סוטים" אי- אלו ואחרים, ששואבים את הנאתם מכך שסייעו לך בעניין שהיה קשה לך בחייך האישיים, שיפרו אותם. במערכת כזו, אחד מהיעדים המשותפים יהיה השגתך מטרתך האישית.
החוזה הזה עשוי להוות מין שילוב של "חוזה טיפולי" עם "חוזה זוגי". הוא מסייע להבנות ולהבהיר דברים.

חוזה כזה עשוי להכיל בתוכו מספר מרכיבים:

1. הבהרת מעמדות- מעמד כל אחד מהצדדים בקשר מול השני, והציפיות ממנו בהתאם למעמדו

2. הבהרת יעדים משותפים- למשל- השגת מטרות אישיות ספציפיות שלך, השגת רמת אינטימיות מסויימת במערכת, השגת עומקים של שליטה וכניעה...

3. תוכנית עבודה: הדרכים שהוחלט לנסות כדי להשיג את המטרות המשותפות.

4. השלכות הפרת החוזה: מה יהיו ההשלכות של הפרת החוזה.

כאן לא מדובר על השלכות "משפטיות". מובן מאליו שאם החוזה יופר לגמרי, ובעצם בכל מצב ובכל זמן, כל אחד מהצדדים יכול לסיים את המערכת על דעת עצמו. הכוונה כאן היא דרכים מוסכמים לטפל בהפרות של החוזה מבלי לסיים את מערכת היחסים.

בסעיף זה יכולים לבוא עונשים ספציפיים לשפחה על הפרת סעיפים ספציפיים.
בסעיף זה ניתן להגדיר את דרכי התקשורת המקובלים. למשל- אם השפחה מעוניינת להעלות נושא לדיון, או למחות על התנהלות מסויימת של הדום, כיצד תוכל לעשות זאת בדרך שלא תפגע ביציבות המערכת...

5. פרק הזמן עבורו נקבע החוזה- בסיום תקופה זו ייפתח החוזה לדיון חוזר, ויוחלט במשותף האם להאריכו, לשנותו או לבטלו לגמרי.

מUחדת • 26 באפר׳ 2006

לא ניראה לכם טיפה מוגזם כל ענייני ה"נעשה את זה רשמי?"
לא מוציא לכם את כל הגילוי, העניין והדמיון מעצם זה שכל מילה מעוגנת בחוזה?

אבל מה אני יודעת? אולי חוזים כאלו ישדרגו את הקשר למישהו.

רק שבמקרה שלי, של אחת שסולדת מתיחום אינסופי של בירוקרטיות,
ובטח בסקס {גם אם הוא "מנטאלי"}-
אני ממש שמחה שאני לא סאבית.

איימי_​(נשלטת) • 26 באפר׳ 2006

אני מטורפת על טקסיות. ממש מדליק אותי. אני סוטה, אני יודעת...

מUחדת • 26 באפר׳ 2006

טקסיות אני מבינה איימי.

מה שאני אומרת בעצם זה שקשר בין בני אדם, גם אם הוא תחום בהגדרות וטקסים, חייב להיות דינאמי. דינאמי זה אומר שיש מרחב תמרון רב {כן. גם אם כתוב לך בסוגריים "נשלטת"}.
כשדום צריך ללכת לחוזה שנחתם כדי לבדוק איזה עונש הוא א מ ו ר לתת עכשיו או מה הם היעדים המשותפים- זה חוטא למטרה עצמה.

ולגלות לך סוד, איימי?
לא סוגריים ובטח לא חוזה הופך קשר לרציני.

מודי בראון היה אומר על זה ש"הכל אנשים".

איימי_​(נשלטת) • 26 באפר׳ 2006

טוב- קודם כל, לא כתוב לי בסוגריים נשלטת. לאחר תהפוכות רבות הסווצ'תי ל "איימי". זה אומר שאני בלבד (טוב, ובן- זוגי) מגדירה מה זה בדס"מ בעיני ואיזה סוג של מערכת מתאים לי.
לגבי היעדים המשותפים- זה לא דבר שאמור להשתנות. מדובר על תחושות של השניים בקשר.
לגבי העונשים המוסכמים הכתובים- זו רק הצעה, בדומה ל "עונשים הקבועים בחוק". עבורנו, יש בכך משהו מדליק. מובן שמערכת יחסים היא דינמית, ויש משהו מגוחך ברעיון שהוא "לא יכול" לתת עונשים אחרים. יחד עם זאת, יש משהו מאוד יציב במערכת שבה הנשלטת יודעת שאם תעבור עבירה מסויימת היא תקבל עונש מסויים. אפשר להתפלסף על זה שעות.

אולי חוזה לא בהכרח הופך קשר ל "רציני", אבל הוא גם לא הופך אותו בהכרח ל "לא רציני". הוא פשוט דרך אחת מיני רבות. לא רוצה, לא צריך. אבל למה האנטי שאני חשה מאנשים בקשר לרעיון עצמו?

רבותי...

נוריתE • 26 באפר׳ 2006

אני יודעת שהחוזה אינו יכול לחייב מישפטית ואין לו תוקף מישפטי
זה משהו אישי מחייב בין שני בני זוג ע''ס מילת כבוד.
אבל גם חוזה בין שני אנשים הוא מחייב בין אם יש לו או אין לו תוקף מישפטי לגאלי וזאת היא רוח הדברים.
מילת כבוד.

טעיתי או לא הבהרתי שכתבתי על שני העדים כי פשוט ע''פ החוק העיברי נאמר "על פי שניים יקום דבר", נידמה לי או שזה שלשה?
לא חשוב.
אם חותמים כזה חוזה בנכחות שני עדים זה לדעתי נותן לו מין כזה יותר תוקף מבחינה אישית
זה הכל. אם רוצים, כמובן.

אבל אני חוזרת ואומרת את הדבריםשחשובים לדעתי.
א. לא לחתום אם לא בטוחים בהכל, כי זה אמור להעשות מרצון ולא בכפיה
ב. לא למהר.