העונש הוא הפרס?

רפאל • 8 במאי 2006

מנסיוני, כל הפרדוכסים מן הסוג הזה נוצרים כאשר מתפלפלים, ולעולם לא במעשה. כאשר מבהירים לסאבית את מצב העניינים. כאשר היא יודעת שהדבר הוא עונש. כאשר היא יודעת את סיבת העונש. כאשר היא כפופכה בהתאם. וכאשר מצליפים בה - זה אפקטיבי. אפשר שכל חייה היא פינטזה על הדבר. ואפשר שכל יתרת חייה היא תחזור ותפנטז על הדבר. ועדיין - זה אפקטיבי. ככה זה בפועל.

באשר להרחקה, זה מרגיש לי, באופן אישי, לא טוב ולא בריא. אפילו מזוייף. וכדי שאגיד לסאבית שהיא אכזבה אותי... היא צריכה לעשות מעשה קשה מאוד. מאוד.

Re: תראי,תשמעי,תראי...

FairyInChains​(מתחלפת){SimbaInCha} • 8 במאי 2006

אווווו כשאת אומרת את זה ככה זה באמת לא נשמע כעונש אלא מאד....
me likey

Morticia • 9 במאי 2006

מניסיוני, יש הרבה יותר מדרך אחת לקיים יחסי בדס"מ וכל אחד רואה לנכון לעשות את זה בדרך שלו. בסשן DS למשל יכולות שלא להיות הצלפות או הענקת כאב פיזי כלל ונראה לי שכל שולט/ת יחליטו בעצמם מה הדרך הנכונה להעניש את הסאב/ית הספציפית שלהם.

הרחקה מזוייפת? אני מוחה! אם הסאב שלי מרגיז אותי עד כדי שלא בא לי להסתכל על הפרצוף שלו, שלא נדבר לתת לו ליהנות ממני, אז אין בזה שום דבר מזוייף ולא נראה לי שמישהו יכול להכנס מבחוץ ולומר כזה דבר.
וכן, סביר להניח שהסאב עשה משהו ממש רע כדי שארגיש מאוכזבת ממנו.
דיברנו על עונשים ביחסי שליטה או על דרגות כאב בסשנים של SM?

Re: מצחיק...

FairyInChains​(מתחלפת){SimbaInCha} • 9 במאי 2006

תודה רבה על הלינק, קראתי והחכמתי זה אכן דומה למדי לשאלה שלי
אחרי קריאת כל התגובות כאן ושם אני חושבת שהצלחתי להבין (תודה על התשובות של כולכם ותודה מיוחדת לך, מורטישה, על התשובות הארוכות ומלאות העניין.
אני התפלאתי שדברים שנתפסים כעונש, אלימות פיסית, נהפכים למשהו שאני, כנשלטת, שואפת אליו. ואיך אפשר לאיים בעונש אם הוא בעצם זה מה שאני רוצה...?
עכשיו אני מבינה שהעונש האמיתי הוא שונה לגמרי- התעלמות וכו' ואילו כל ה"איומים" בעונשים הם בעצם מעין פורפליי ומשחק תפקידים מענג...מי לייקי

ניקול בעקבגבוה​(שולטת) • 9 במאי 2006

למען הסר ספק-
מגע המלכה בעבד הינו פ ר ס !
אם עונש ניתן על התנהגות לא נאותה, משמע כי אתם בוחרים לתת לו את השרביט ומעניקים לו את זכות השליטה. הוא יבחר מתי להכעיס אתכם, התגובה מצידכם תגרור עבורו הנאה מרובה.
ואני תוהה, האומנם זהו עונש?! האם מגיע לו בשל כך פרס?!
יש שיטות רבות ומגוונות להעניש עבד, אחת מהן - התעלמות. ( למרות חומרתה, היא מוכיחה את עצמה היטב).

ניקול בעקבגבוה.

Re: העונש הוא הפרס?

Whip​(שולט) • 9 במאי 2006

fairy_in_chains,
סיכום קצרצר: מקור הבלבול הוא בשאלה.
לא: "שולט מעניש ע"י דברים שגורמים לכאב כמו הצלפות, ספנקינג וכו'."
אלא: "שולט מהנה ע"י דברים שגורמים לכאב כמו הצלפות, ספנקינג וכו'."
מהנה אותה, מהנה את עצמו.

כשהוא רוצה להעניש השימוש בכאב הוא אפשרי, אבל במינון גבוה במיוחד, או בשיטות אחרות שהוזכרו, לפי דעת השולט\ת והידע על איך זה ישפיע על הנשלט.

רפאל • 9 במאי 2006

עונש חייב להפרות. אחרת הוא מיותר ובזוי, לדעתי. אז הוא לא יותר מאשר פורקן של כעס, תסכול או מבע של שעמום. מסיבה זו העונש חייב לפעול על התשוקה. העובדה שגם העונש וגם הפרס קשורים בתשוקה אינה עושה מן העונש פרס. וכמו שכבר אמרתי - הלכה למעשה, כאשר מגלים את הישבן והשוט מכה, ההבדל שבין שני אלו ברור מאוד.

אני מניח שגם הרחקה והתעלמות יכולות, בתנאים מסויימים, לשחק על התשוקה. אבל לרוב הן פשוט משחקות על תסכול, פחדים וחרדות. ועונשים שפועלים על רגשות כאלו לעולם אינם מפרים.

התעלמות היא כלי חזק במערכות יחסים שבהן הרגשות של האחד עזים, ולעומתם, הרגשות של האחר - מדודים. היא כלי חזק במערכות שליטה שבהן אחד רוצה יותר, ואילו האחר רוצה פחות. וזה שרוצה פחות שולט בזה שרוצה יותר, לפי שהוא יכול לקרבו ולהרחיקו כרצונו, ולדהור על אהבתו. זו שליטה שבאה מן הכישרון להתנכר. זו ענישה שאינה מפרה ומקרבת, רק מבהירה לנשלט שבכל רגע ורגע הוא עלול לאבד את מה שיש לו. בקיצור - אהבות גדולות לא משגשגות בתנאים האלו. על כל פנים, לא לדעתי ולא מניסיוני.

ואגב, עונש צריך להיות עקבי ובלתי מתפשר. אחרת הוא צביעות. ענישה שרירותית אינה אלא קפריזה והתנהגות מפונקת. איך אפשר להרחיק בעקביות אדם שחפצים בקרבתו? לא מסתדר לי.


אני מדבר מהמקום האישי שלי. וזה לא מסתדר לי. בדיוק כפי שלא מסתדר לי להרחיק מבית-הספר תלמיד שהתרשל בלימודים. זה עקום. זה לא מפרה את הלימוד. זה לא חינוכי. זה רוגז. אבל זה אני, וכך אני רואה את הדברים. (וכמובן שמחאתך נרשמה .)

האיש בשחור​(שולט) • 9 במאי 2006

ומזווית נוספת לכל מה שכבר נכתב כאן...

למרבית הפלא גם הצלפות עשויות להיות עונש הולם אפילו עבור המזוכיסטית האולטימטיבית.

אני נוהג לכוון את עוצמת הצלפות העונג לבערך 80 אחוז מסף הסיבולת של הסאבית בעוד שאת הצלפות העונש ל-110 אחוז מסף הסיבולת.

בשיטה הזאת אין שום סיכוי שהסאבית העבריינית תהנה מהעונש.

Re: מצחיק...

Morticia • 9 במאי 2006

בכיף יקירתי, תודה רבה לך
אגב, מי לייקי "מי לייקי"

רפאל, חייבת להודות שכאחת שנפלטה ממערכת החינוך בגיל צעיר, פגעת בנקודה רגישה...
אני חושבת שזה צריך להיות מאוד קיצוני. בדר"כ אם אני מגיעה למצב שאני לא רוצה לראות מישהו, יהיה לו מאוד קשה לחזור אל חיי אבל לפעמים הפרצוף יכול להיות כ"כ מעצבן שלא בא לי להסתכל עליו.
אני מנסה לחשוב על מה שאתם אומרים מההבט היותר DS שלי וחושבת לעצמי... למשל, הרי ברור שהסאב שיהיה שלי נורא נורא יאהב לרדת לי (נו באמת, איך אפשר שלא?) אז מה? אני אעניש אותו לא לרדת לי כשהוא יהיה מעצבן? זיבי! בריבוע!! את מי אני מענישה פה?

לא, העונש שלו יהיה שאני אתיישב לו על הפרצוף ולא ארד עד יחלוף זעמי, כמה זמן שזה יצטרך לקחת. כאבי לשון ולסת, בשילוב הקשיים בדיבור שימתינו לו ביום שלמחרת (אם יום אחד יספיק לי, אולי הוא נורא נורא עצבן אותי?), יהוו עונש מספיק מבחינתי

אבל שוב, זה סוג של משחק. תכלס אם הסאב שלי יעשה משהו ממש לא לעניין, אני לא אהיה נחמדה ואני אפילו אשקול להתיישב על פרצופו של אחר.
(קקהולד, למי שמכיר - שיטת ענישה די אכזרית, ניסיתי אותה פעם I should know)

DOM 1​(שולט) • 9 במאי 2006

80 אחוז?
110 אחוז?

מישהו יכול להסביר מה נאמר כאן?
המציאו שעון הצלפות או שהנשלטת מגיעה עם מד טורים כמו ברכב?
אוקטן 95? נטול עופרת?