בואו, אני אספר לכם מה מפחיד אותי

venus in our blood​(שולטת) • 6 ביוני 2006

שמע, בוא נניח את הדברים על השולחן,
המכנה המשותף לסו-קולד קהילה היא אהבת הבדס'מ.
על רקע זה נוצרות חברויות.
או שלא.
על רקע זה נוצרים יחסי זוגיות .
או שלא.
על רקע זה זה נוצרות ידידויות
או שלא.
אבל זה המכנה המשותף.
לברוח? זה מה שאתה מציע ?
לברוח זה הכי קל, אין ספק.
לברוח ממי שאנחנו, מהנטיות שלנו, בגלל אנשים תוקפניים, אלימים, זה אומר, מבחינתי, לתת לכאוס לנצח.
לתת לגיטימציה למיעוט המסוכן שבינינו.
לא מקובל עליי.

גם אם זו לא קהילה, גם אם כל מה שמשותף לכולם כאן הוא אהבת הבדס'מ , אין שום סיבה שבעולם שמישהו יברח וידיר רגליו בגלל אנשים מסוכנים.
הגיוני יותר שהמונח ''אאוטינג '' ייצא כבר מהלקסיקון.
ובמקומו, כפי שטען , ובצדק, חואן, נאמץ את הגישה של הונילים והאמת תצא לאור.
שנשים לא יפחדו. ולא ישמשו שק חבטות מנטאלי\ מיני או אחר לטיפוסים מפוקפקים.
שאנשים מסוכנים לחברה לא יהיו פה. אלא יוקעו מכאן.

כזה פשוט.

zev12 • 6 ביוני 2006

קראתי את התגובות לדבריה של כחולית ואני מסכים מאוד עם ביל ונוגה [היקרה והמקסימה] שלדעתי משלימות אחת את השני ,אם אדם אלים מבחינתי הוא לא דום ולא שמום הוא פשוט אפס
שצריך לטפל בו כנ"ל לגבי מס' מלכות שהתברר לי אישית שהינן נוכלות ובכלל אינן בקטע ונכון הוא
ששוליים כאלו לא יפסיקו את הנאתנו מהעניין ולשמחתי אני מוצא ב"קהילת הבדס"מ" אנשים בסה"כ מקסימים ואכותיים.

זאלופון​(שולט) • 6 ביוני 2006

פשוט?
איך את מציעה לעשות זאת, בהתחשב בכך שאין לקהילה משטרה משלה או בתי דין משלה וש(כמעט)כולם כאן מכירים את כולם כך שמשוא פנים הוא ברירת מחדל?

גם אני בעד שאנשים מסוכנים לא יהיו פה. שיהיו מאחורי סורגים. אבל גם בתי כלא אין לנו. עם כל הרצון הטוב, אין לקהילה הזו שום אמצעים להחליף את מערכת החוק המקובלת, וגם לא הגיוני שיוקמו כאלה. במקום זה עדיף, כפי שאנשים הציעו, לנסות לתקן את מה שלקוי (אם אמנם הוא לקוי) במערכת החוק הקיימת. אם מישהי תבחר להתלונן או לא, זו החלטה שלה, אבל בלי תלונות כמובן שגם לא יהיו עונשים והוקעות.

מיתוסית​(שולטת) • 6 ביוני 2006

מה לעשות?
דבר ראשון להקשיב.

לא, בעיניי ה"דומים" שמתהגים ככה ואפילו מלכות שיתנהגו "ככה", הם לא חלק מהקהילה שלי, אבל מי אני בכלל? הם חלק מה"קהילה" ולנו כקהילה שאין לנו מישהו אחר מבחוץ לסמוך עליו, צריכים לעזור אחד לשני! צריךך להיות לנו אכפת, כי מחר אנחנו יכולים להיות שם או היקרים לנו...

ואאוטינג, כבר יצא מפרופורציות לגמרי!!!
אאוטינג נועד להגן על אילו שצריכים הגנה, על התמימים שרוצים לפגוע בהם, ואל להגן על אילו שפגעו באחרים! לא לתת להם הזדמנות להמשיך ולפגוע!!!

יש לנו כקהילה כלים להתמודד, אם זה להוקיע אנשים שפגעו, לחזק את האנשים שנפגעו ולהזהיר אנשים אחרים שלא יפגעו!
יש לנו קהילה קטנה שכולם יודעים על כולם בה, יש לנו קהילה קטנה שכולם עם כולם ולכן ברגע שנגיד מי עשה מה (כמובן לא בצורה עיוורת), הבנאדם הזה יהיה מחוק.
נעשה עליו חרם. אדם שעושים עליו חרם בקהילה שלנו ושלא יוכל לממש את נטיותיו בצורה חולנית או לגיטימית- ייענש, זה הרע במיעוטו.

וכן, לקדם כבר את הנושא של הסברה לרשויות החוק של מה שקורה אצלנו!
אי אפשר לשתוק, תפסיקו כבר לקבור את הראש שלכם בחול כמו בת יענה.

זו הבעיה, לא שאין מה לעשות, אלא שלאף אחד לא אכפת!!!

huan • 6 ביוני 2006

זאלו אף אחד לא מדבר על להקים משטרה,בתי משפט ובתי כלא.
מדברים על המינימום שאפשר וצריך לעשות ושלא עושים אותו וזה לחשוף את המנוולים.
האם זה מספיק? בטח שלא.
אבל זו לא סיבה להגיד "טוב זה גם ככה בקושי יועיל אז למה לעשות את זה"
הקטע הוא שגם הבקושי הזה יכול למנוע מקרה אחד של פגיעה ולדעתי זו בהחלט סיבה טובה לעשות את המינימום הזה.
ואפילו אם אנחנו לא קהילה וסתם אוסף של אנשים שדואגים לאינטרסים הקטנים והקטנוניים שלהם אני עדיין מאמין שאנחנו בני אדם ולא פראים...וככאלה האם לא נדאג לנפגעים והחלשים ולא ננסה להעניש את הרעים?
אין לזה קשר לקהילתיות מבחינתי זה אלף בית של להיות בן אדם.
וכן יכול להיות שאני אידאליסט אך עם זה היה תלוי בפרגמטים כולנו היינו חיים במערות (במקרה הטוב) וצדים פטרודקטילים

venus in our blood​(שולטת) • 6 ביוני 2006

אין לי הרבה מה להוסיף מעבר לדברים הנכונים שנאמרו מפיהם של כחולית וחואן, אלא רק לחדד.
אני פחות מאמינה במסע הסברה, ויותר בפרקטיקה.
אני מאמינה באנשים . גם אם יש מעט מאוד שאיכפת להם מאחרים , גם אם מדובר בחברויות שנוצרו כאן , וגם אם לא, אני מאמינה שאפשר וצריך , וזו ח ו ב ה לחהוקיע את האנשים המסוכנים שפוגעים באחרים.
ולא ''הדומים המסוכנים '' שזה משפט שהפך לסוג של מנטרה, אלא אנשים מסוכנים, וזה אומר, גם נשים, כפי שנזכר כאן.
אנשים שפגעו. אנשים שפוגעים.
פשוט להוקיע אותם.

מספיק כבר עם סיסמאות של אאוטינג. אפשר לעשות זאת גם בדרכים אחרות, ולא על גבי פורומים.

וכן, להגיש עזרה לנפגעות, שזה, לדעתי, החלק הכי קשה והכי מהותי בכל העניין.
כי הן פוחדות,
כי עדיין יש חומת שתיקה מעצבנת פה,
כי אי אפשר לבוא בטענות אל אישה שנפגעה ''למה את לא מתלוננת ''.
זו התחסדות לשמה.
היא לא מתלוננת כי היא פוחדת.
כי היא צריכה עזרה.
ושקט נפשי.
ותמיכה, מחד.
ושלוות נפש שכל כך חסרה לה , מאידך.

וכל עוד אנשים מסוכנים ימשיכו לפגוע, שירשורים כאלו, ללא מוצא, ימשיכו להופיע, ונשים, וגם גברים, מסתבר, ימשיכו להיפגע.

הגיע הזמן כבר לשבור את חומות השתיקה ולפרוץ את המעגל הזה.

ולהתחיל בהוקעת אותם אנשים, לפני הכל.

זאלופון​(שולט) • 6 ביוני 2006

כחולית וחואן, יש לי שתי מילים עבורכם - מאסטר אור.

מעבר לכך, בשרשורים שהזכרתי הופיעה גם תגובתו של כלובי, שמתנגד לחשיפת שמות שכזו על פני האתר שלו, בצדק מבחינתו כי ככל שהבנתי ממה שנכתב שם זה חושף אותו לתביעות משפטיות. כך שחשיפה פומבית, לפחות כאן, אינה על הפרק, וחשיפה בפרטיות מתרחשת בלאו הכי. אז מה בפועל עוד אפשר לעשות בנושא זה שלא נעשה?

לגבי חיזוק מי שנפגע ואזהרת מי שלא, אני בהחלט מסכים, אבל גם את זה עושים. ברור שלא כולם עושים, וברור שאם מישהי נפגעה ממישהו שיש לו חברים, אין לצפות שהחברים האלה יהיו אלה שיחזקו אותה. אבל מי שנפגעת ומעוניינת בתמיכה לא תתקשה למצוא אותה כאן, ומי שרוצה מידע על בטיחות וזהירות יכולה להשיג אותו. לא חסר כאן כזה, אלא שאי אפשר להכריח את הסוס לשתות. רק להוביל אותו אל המים. ולכן, לדעתי, אין תחליף לאחריות אישית.

ושוב, אם יוצע כאן רעיון פרקטי, שמדבר על משהו קונקרטי שאפשר לעשות ולא רק על דברים כלליים ומעורפלים (גם אני רוצה "להוקיע" את המנוולים, אבל איך בדיוק?), אולי דעתי תשתנה.

huan • 6 ביוני 2006

כמו שאנהבל אמרה....לפני כמה זמן היה פה ניסיון להיתארגן להיפגשולדבר בין השאר על איך לטפל בנושא הזה .....כל העניין זכה להיתעניינות די מועטה משוכני הכלוב.
זה מוכיח שמה לעשות בנתיים רוב האנשים הם רק דיבורים וכשמציאים להם באמת לעשות משהו ולא לכתוב בפעם ה1000 שאין מה לעשות ועם מישהו היה מציע משהו פרקטי הם היו קופצים על זה בלי לחשוב פעמיים.
בכל מקרה אני מאוד מקווה שהמצב הזה ישתנה.

זאלופון​(שולט) • 6 ביוני 2006

נדמה לי שלהתכנס ולדבר על הנושא זה בדיוק מה שאנחנו עושים פה עכשיו. נכון, אנחנו לא מדברים פנים מול פנים אלא בכתיבה, אבל פרט לכך אין שום הבדל משמעותי. להיפך - כך מתאפשר להמוני אנשים להביע דעתם, ולא רק לקבוצה מצומצמת שמתאימה לגבולות הפיזיים של מרחב כלשהו.
כל הצעה פרקטית שתועלה במפגש שכזה יכולה לעלות גם פה, בפורומים (אלא אם יש סיבה כלשהי לכך שלא. אני לא הצלחתי לחשוב על כזו). כך שאני לא רואה הבדל גדול בין הדברים ולא רואה סיבה שרעיונות טובים ומעשיים, אם יש כאלה, לא יופיעו כאן. לא חושב שאפשר להאשים את מי שאומר שאין מה לעשות בחוסר אכפתיות. אם לא היה אכפת לי, לא הייתי טורח לכתוב בכלל. לצערי לא הצלחתי לחשוב על רעיונות טובים יותר מאלה שהעליתי כאן. אם מישהו כן הצליח, אני באמת אשמח לשמוע.

גלתיאה • 6 ביוני 2006

ואז מה ביל, להתנתק ולהשאיר את הבמה לאנשים שאצלהם בדסמ הוא התעללות?
חיבה משותפת לסקס, וכאב אומר שזו התעללות, או שיש הבדל בין הדברים.
עדיין אתה חושב שבמקום שאוהבים סקס וכאב ומכות, התעללות היא לגיטימית?

מזלה של הקהילה שכן יש אנשים שאכפת להם ( יש אנשים שאכפת להם כחולית, גם להם כואב המצב, והם מנסים לעשות את המקסימום במציאות שאת מתארת אותה )

אם אדם שהוא מתעלל הסאביות, מוכרז כמסוכן ומתעלל, ולא מסוגל לקחת אחריות
על סאבית שאיתו ומסכן אותה, ויש לו חברים כאן בקהילה, הוא לא יוחרם. זו אשליה.
וכל אחד צריך להחליט אם הוא רוצה כאלו אנשים בקרבתו או לא. בסביבה הקרובה שלו.

אי אפשר להכריח אף אחד לעשות משהו בניגוד לרצונו, למרות שברור לך ולעוד אנשים
שהאיש מסוכן, הוא או אחר. תמיד יהיו אנשים שמסרבים לראות, או טרם בשלים לראות.
על פניו התרגום המיידי של זה היא צביעות, אבל הצביעות הזו מסתירה הרבה דברים
אחרים מתחת. אולי זה מעמיד את כושר האבחנה שלהם בסימן שאלה שהם לא מוכנים להודות בו,
אולי האני המאמין הבדסמי שלהם משיק לאותו הבדסמ המתעלל של אותו האדם בכמה מקומות( טבעי גם שזה יקרה, כי אותו אדם נמצא בקבוצה מסויימת בדסמית כי שם הוא מרגיש נוח
עם הבדסמ המתעלל שלו, זה אומר הרבה מאוד על המקום שהוא בחר להיות חברתית- בדסמית,
ואמירה עליו היא אמירה עליהם בעצם) ולהודות שאותו אדם הוא סדרתי בהתעללות שלו
היא אמירה שעלולה לטלטל את כל עולם המושגים הבדסמי שלהם, ואז הם נזעקים להגן עליו
כי הגנה עליו זו הגנה עליהם באופן עקיף.

אבל האם כחולית, למרות הכל, למרות המצב המתסכל הזה, למרות שאת רואה מה שלאחרים עוד
קשה לראות ולהבין, האם למרות כל זה, את מוכנה להשמיע את קולך, ולנסות להשפיע במקומות שאת הולכת אליהם, בשיחות שאת מנהלת עם אנשים, כי זה חשוב, במיוחד במקום הזה, בנקודה הזו.