לילות של "מנטאלי"

Re: לילות של "מנטאלי"

inc0gnito​(נשלטת) • 23 ביוני 2006

*

טרייסי צ'אפמן מתנגנת לי עכשיו ומבקשת ממני "לסלוח לה".
אני נשען אחורה, משקיף לים וחושב לעצמי שאם הבת זונה רוצה שאני אסלח לה, אז שתחזיר לי בבקשה את הנעורים, אל אותם ימי גיל 15 בהם הייתי מקשיב לה ונהנה מהמוזיקה, מבלי לדעת את הכאב שבמילים.


*

ואני חושבת, שאם עד גיל 15 לא ידעת כאב, כאב אמיתי, אז יש לך 15 שנה להודות עליהם.
חצי כוס מלאה.

Re: לילות של "מנטאלי"

fuxia • 30 ביוני 2006

יפה.
התגובה הראשונה ששווה התייחסות.

וואלה. לפעמים אני נכנסת לדיכאון מכל מיני דברים שקורים לא קורים לי.
וממש לא משנה אם יש טוב יותר או גרוע יותר.
אבל זה תמיד ככה.
שיהיה.
לא צריך לרחם על כל מי שאומר שלא כ"כ טוב לו.
או על כל מי שמדבר גם על הצד הלא כ"כ יפה של החיים.