למה בעצם, אדון לא צריך לפנות לשיפחה

Queencie​(שולטת) • 5 ביולי 2006

ואני חייבת להוסיף שאביס הוא אחד ממנשקי כפות הידיים המדהימים ....

ובאשר לך צ'יטה, קשרים זוגיים אינם רכבת שעוצרת בתחנות קבועות מראש. זה משול יותר לגל או משב רוח - שחולפים על פניך - ואם לא תושיט ידייך לאספם אליך - יאבדו לעד.

שולט או שולטת, נשלט או נשלטת, אם זיהית אדם שמצא חן בעיניך ונראה לך מתאים או מסקרן לקשר, לא חשוב איזה קשר - זוגי, חברי, רומנטי או בדס"מי - אם תישאר פסיבי, תפספס.

ואם אתה מתעקש להצמד להגדרות - שולט לא אמור לקחת את העינינים לידיו? לא ממש מסתדר לי שיש לך בעיה עם ליזום את הקשר כשמטרתך היא להוביל במסגרת הקשר....

תקרא את האימרה שבחתימתי - תואמת להפליא את השקפתי.

Aiko​(נשלטת){Jake} • 5 ביולי 2006

צ'יטה, נא לא לקחת את דבריי קשה מדי, אבל חלק ניכר מכתביך מעוררים את הרושם שאתה חי בעולם קטן ודמיוני משלך, ממנו אתה מגיח מפעם לפעם כדי לחלוק אתנו חוויות. בעולם ההוא שוררים כללים ברורים להפליא לגבי המותר והאסור, הראוי והבלתי ראוי, וכל מערכות היחסים כולן מתנהלות על פי מספר מוגבל של תסריטים ידועים מראש. כולם שם פועלים פחות או יותר באותה הצורה, על פי פחות או יותר אותם המניעים, מה שמאפשר לנסח בנוחות יחסית את מאמרי ההדרכה הקטנים והנפלאים שאתה מביא לנו מפעם לפעם. עכשיו, אם יש נשים בעולם ההוא שלך, ואפילו נשים כנועות – אשריך. אם לא, נראה שתיאלץ להסתגל לכללי המשחק של העולם האמיתי, גם אם הם מעט פחות נוחים ליישום. ובעולם הזה – מה חבל – לא תמיד קל כל כך למתוח קו ישר כסרגל ולהכריז שכל מה שנמצא מימינו הוא הולם, וכל מה שנמצא משמאלו מהווה פחיתות כבוד. בעולם האמיתי לא תמיד אפשר להצביע על הרגע המדויק בו מערכת היחסים קיבלה מפנה בדס"מי, וגם לא על האחראי הבלעדי למפנה הזה. לא תמיד מתקיים המעמד הדרמטי שבו האישה בה אתה חושק צונחת על ברכיה ומפצירה בך שתיקח אותה תחת חסותך, וגם לא המעמד בו אתה מלטף אותה על ראשה ומבקש "היי לי לשפחה." לפעמים הדברים האלה פשוט קורים, לא בקול תרועה רמה אלא במן אגביות נינוחה, חסרת הדר. לפעמים היא לא תבקש להתמסר לך, לא בגלל שהיא לא מעוניינת, אלא בגלל שהיא לא קראה את התסריט שמלמד אותה איך בדיוק היא אמורה להתנהג. אתה יכול להגות נוסחאות כאוות נפשך, אבל אין בכך ערובה שאנשים יפעלו דווקא לפיהן.
ועוד דבר קטן אחד – בעיני, פחיתות הכבוד האמיתית היא בהשתעבדות למשחקי הכבוד האלה, לחישוב הקטנוני של מה שאמור ולא אמור לקרות במערכת שהנה דינאמית, ביסודה, למרות שאתה מתעקש להתעלם מכך. אם הכבוד שלך נפגע בקלות שכזו, הרי הוא שברירי מכפי שראוי לו להיות.

בקיצור,

Mary Jane • 5 ביולי 2006

אתה חי בסרט.

נוריתE • 5 ביולי 2006

אני לא קוראת עכשיו
אחר כך
אבל
למה לא?

מוריד מכבודכם?
חבל.

מUחדת • 6 ביולי 2006

אני חוששת שאיזו דומית מסוכנת שכחה להוציא את צ'יטה מהסאב-ספייס {רק אחרי שהפציר בה לקבל את התמסרותו הטוטאלית-לא-7-24, בהודעה הראשונה ששלח לה לפרטי. מתחלף, מתחלף- אבל עם סולם ערכים בדס"מי יוצא מגדר הרגיל}

scarlettempress{L} • 6 ביולי 2006

כשהתחלתי לקרוא את השרשור הזה, הייתי בטוחה לחלוטין שצ'יטה כותב בציניות... המשכתי לתגובות וקיויתי שהוא יבהיר את הבדיחה. זה כמובן לא קרה. קראתי את דבריו פעם שניה ועדיין קשה להאמין שזה נכתב ברצינות.
אבל כנראה שכן.

צ'יטה,

venus in our blood​(שולטת) • 6 ביולי 2006

טוב, נתחיל בזה שכל הערות המזלזלות נוסח 'אתה חי בסרט' וכד' היו קצת מיותרות, לטעמי, איש איש והבדס'מ שלו , אבל במיקרה הזה אני נוטה מאוד לא להסכים איתך, צ'יטה.
ואתייחס נקודתית לדברים שהעלית כאן :


''1. יש בזה פחיתות כבוד גדולה, באדון המבקש משיפחה להתמסר אליו. השיפחה היא זו שצריכה לבוא עם הנכונות והרצון''-
למה, בעצם ? האדון בוחר בשפחתו ממש כשם שהיא בוחרת בו. אני מסכימה איתך שהיא צריכה לבוא אליו עם הנכונות והרצון, אבל הוא זה שאמור להוביל , לרוב.
הוא לא מבקש ממנה להתמסר אליו, הוא לא מציע לה ''חברות '' , זה לא בדיוק גנון, אני חושבת שזה תהליך שקורה עם הזמן. ואני מאמינה שעצם פנייתו של האדון היא סוג של התחלה, סוג של חיזור ראשוני.


''2. יש בזה אקט של התמסרות בפנייה לתת שירות, להתמסר. יש בזה ים של כבוד, לשיפחה, ולאדונה. יש בזה ים של כבוד, שמצאה אותו ראוי להיות אדונה.''-
ללא ספק.
אבל הדברים הם הדדיים. זה לא רק שהיא מצאה אותו להיות ראוי להיות אדונה, אלא גם שהוא בחר בה ומצא אותה להיות ראויה להיות לו לשיפחה.
האם רק מעצם הפנייה אפשר להבין זאת ? לא ניראה לי.
גם אדון שמחזר אחרי שיפחה, לא בהכרח ימצאו זה את זה ראויים זה לזה, או תהיה דינמיקה בין שניהם.
זו לא רק עצם הפנייה, כי לא בכך מסתכמת או אפילו מתחילה ההתמסרות .
הפנייה היא אקט של התענינות, סקרנות, חיזור אולי, ומאוחר יותר באה ההתמסרות.
האם בתהליך שהם יוצרים את הביחד שלהם באמת יש צורך ''לבקש ''' ? אני מניחה שאלו הניואנסים הקטנים והשונים הנרקמים בין כל זוג. אין לזה סיסמא אחידה.


''3. ישנה זילות גדולה, בכל אופן ההתחלה באתרי הכרויות. כולל כאן. להתחבר לאותה חבורת ציידים מזילי ריר, לא ראוי בעיני.''

אולי, ואולי עצם הרעיון הוא לההכיר.
חלק מהאנשים עושים זאת פחות טוב 0 זה לא אומר שאתה חייב בהכרח להשתייך אליהם ) וחלקם עושים זאת בצורה מוצלחת יותר.
אתר היכרויות הוא לפחות לא אתר פיק-אפ!
ואני בטוחה שנשים , שולטות, נשלטות, סוויצ'יות, קינקיות ושאר ירקות, יודעות היטב להבדיל, להבחין ולזהות בין פנייה ''קולקטיבית '' ( ע''ע פניית- הקופי- פייסט ) לבין פנייה אישית ומכובדת .


''4. יש מיעוט יחסי של סאביות ראויות. רובן מקולרות. ברגע שאלה נפרדות, מאדונן, עטים עליהם כל הזאבים, עוד לפני שהמסכנה הספיקה להתאושש משיברון הלב. בדרך כלל מה שקורה, שאותם ציידים מזילי ריר, כל כך מסורים לחיזור, שהיא נענית לאחד מהם בסוף. אני לא רואה את עצמי שמה, איתם''-
צ'יטה, שוב, זו זכותך המלאה.
דווקא בנקודה הזו אני מכבדת אותך מאוד.
אבל,
יחד עם זאת, אני גם חושבת שיש לא מעט סאביות לא מקולרות או לא כאלו שבדיוק נפרדו , יש לא מעט סאביות ותיקות וגם חדשות , ובמיקרה שלך, המיבחר עוד גדל- יש גם מתחלפות, דומיות וכ'ו..


''י יושב לי וממתין, שיפנו אלי.
יש בזה ים של כבוד, לשיפחה שפונה לאדון, רוצה אותו כאדונה. הכי כבוד שיש בעולם. יש בזה אקט של התמסרות. יש בזה ים של כבוד לאדונה, שבחרה אותו מכולם.
שהרי בלי זה, עם מה אנחנו נשארים בעצם ?

יש כאלה, אדונים, שלא מעוניינים בפומביות. הם פועלים מאחורי הקלעים, הרחק מהאינטריגות, זה ראוי. הם נאלצים לפנות, כחלק מפשרה שעשו.
אני עשיתי פשרה אחרת. אני פומבי, סובל מזה, לא מעט. זו הפריווילגיה שלי מכך, ואני רוצה אותה.''

צ'יטה, הבחירות שלך הן שלך.
אני בטוחה שהמניעים שלך נשקלו מתוך רגישות וזהירות , אבל אתה יודע, אתה מדבר המון על כבוד.
כבוד צריך להרוויח.
האם בעצם פנייתה של שיפחה אל אדון, הוא הרוויח משהו ?
האם היא באמת יודעת עליו משהו ?
אני מאמינה בדינמיקה, בכימייה בין בני אדם, ושוב, זו רק דעתי.
איך שיפחה, שלא ממש מכירה את האדון, מלבד חילופי דברים פה ושם, יכולה להרגיש כלפיו כבוד ? חסרים כאן, לעניות דעתי, הניואנסים הדקים, האמיתיים ( = הלא וירטואליים ) שקיימים ומתקיימים בקשר.
אדון מעורר כבוד בשפחתו לפעמים באמצעות דברים ''קטנים '', כביכול, מבט, סגנון דיבור, כריזמה, נוכחות, המקום שהוא נמצא בחייה וכל אלו לא ממש יכולים להתרחש כשהיא רק פונה אליו. היא יכולה להביע סקרנות ולא הרבה מעבר לכך.
מלבד זאת, בוא ואגלה לך סוד קטן ועתיק : נשים אוהבות להיות מחוזרות. בכל גיל. בכל סטטוס. גם כשהן שולטות, נשלטות, הן אוהבות להיות מחוזרות.

ועוד משהו,
לעניות דעתי, צ'יטה, אתה קצת ''יורה לעצמך ברגל '', בעצם העובדה שאתה פשוט יושב ומחכה.
כי מה אם מישהי ממש תעניין אותך ?
לא תפנה אליה כי כך החלטת ?
החיים הם דינמיים וכך גם אנחנו , וביחסים בין בני אדם, קשה ולא מומלץ להתקבע על נוסחאות .

טוב לך עם הפומביות שלך ? לך על זה !
אתה רואה \ מרגיש \ חושב שמישהי עשוייה לעניין אותך ושעלול להיווצר עניין הדדי ? למה לא לנסות ?

Re: למה בעצם, אדון לא צריך לפנות לשיפחה

Madame T​(שולטת) • 6 ביולי 2006

לסוגיית ה"מי מתחיל עם מי" מנקודת המבט של השולטות דווקא, התייחסתי בשרשור הבא: http://www.thecage.co.il/phpBB/viewtopic.php?t=14506&start=0

אני מסכימה איתך, ציטה, שבסופו של תהליך השפחה היא זו שממליכה את אדונה והעבד ממליך את מלכתו. את ההתמסרות מקבלים, לא לוקחים, כך אני רואה זאת בכל אופן, אבל עדין אני לא רואה "פחיתות כבוד" בכך ששולט יוזם את הפניה הראשונית. לדעתי, היא צריכה להיות מנוסחת בעדינות, לא בצורה תובענית, אלא כהצעה/שאלה מרומזת ואינני רואה בכך כל רע. איך אומרים – "הטון עושה את המוסיקה". מעשית, יוצא באמת שפונים אלי בדרך כלל ולא להיפך, אבל אם יהיה נשלט שהפרופיל שלו ייראה לי, לא אראה בכך משום חוסר כבוד כלפי או כלפיו אם אפנה אליו בדרך בה ציינתי זה עתה. כמובן שכל איש/ה נוהג/ת על-פי דרכו/ה ועל-פי הבנתו/ה.

שוטרת* • 6 ביולי 2006

(התגעגעתי פוקית )

קצת ציניות :) זאת גישה ונילית חכמה

Minnet • 6 ביולי 2006

מסכימה עם שוטרת שהתגובות הלגלגניות החמיצו משהו אבל התשובה שלי מגיעה מכיוון אחר וציני.
הלגלגנות על מישנתו הבדסמית של צ'יטה, עם ההתמסרות הטוטלית של השפחה העוצמתית שמעניקה את כולה במסירות, שמרעידה את נפשו של הדום שמכיר באחריות הכבדה שהוטלה עליו, לדעתי גורמות אי צדק לתחכום של צ'יטה ושל המתוחכמים שנוהגים בשיטה שלו..

צ'יטה במפורש כתב שהוא מכיר את מי שהוא רוצה:
במסנג'ר, בטלפון, יושבים ושותים כוס קפה..
המועמדת שלו לשפחה עוצמתית מתמסרת שתרעיד את נפשו כבר באה אליו לספר לו שיש לה מצב רוח רע.
מה השאלות וההצעות שהוא יפספס את אהבת חייו הבדסמית?
היא שם מולו בבית הקפה וצ'יטה שלנו, הגבר שמחזר, חושב איך להפוך אותה לאהבת חייו הבדסמית..



צ'יטה מתוחכם וצודק לגמרי.
השפחה הבדסמית שלו צריכה להיות לא הכי חכמה בלשון המעטה אם היא באמת רוצה אותו, צ'יטה מפנה אותה להודעות הפומביות שלו ומסביר לה גם אישית, מראה לה בשפת הגוף שלו ובהסברים מפורשים כמה הוא חושק וחושב שהיא נפלאה ובעלת פוטנציאל לסאבית "עוצמתית" ו"מתמסרת" והיא לא מגיבה.

הרבה כתבו פה על בדס"מ והיחס לשפחה או עבד או whatever...
מה הקשר לבדס"מ?
בקשרים הווניליים שלי עשיתי בדיוק אותו דבר.
ישבתי מול הגבר בבית קפה, הבטתי לו בעיניים ואמרתי במתק שפתיים שאני אף פעם לא "מתחילה" עם גבר והוא צריך לחזר אחרי.
עדיין לא נפגשתי בגבר שלא הבין את הרמז מיד.
אם השפחה הפוטנציאלית של צ'יטה, שרוצה אותו, לא מבינה את ה"רמז" העבה בפוסט הזה הא אולי "עוצמתית" ו"מתמסרת" ו"מוכנה לתת את כולה בשלמות" אבל לדעתי לא חכמה במיוחד.

אני סומכת על תחכומו של צ'יטה שבשיחה בבית הקפה הראה לה מספיק סימנים שהוא רוצה אותה.
אם היא לא עונה לו אחרי הסיפור שהוא מחכה לפניה הוא צודק שהמועמדת שלו לא רוצה ואיזו סיבה יש לו לבקש ולשמוע "לא"?

אני עם צ'יטה והאחרים בדעתו בתחכום של הפוסטים ובאסטרטגיה.

מרינט