עקשנית(נשלטת) |
לפני 18 שנים •
29 באוג׳ 2006
לפני 18 שנים •
29 באוג׳ 2006
עקשנית(נשלטת) • 29 באוג׳ 2006
אני לא סיפרתי למשפחה אבל לשאר העולם הקרוב כן.
אפילו לקחתי את כל בנות המשרד נשואות כלא נשואות לדנג'ן, סבב בעלים יצא בקרוב לא באתי והצגתי את עצמי , שלום אני סאבית שמתה על מכות. זה היה תהליך שלם. בהתחלה הכירו אותי כאדם, ראוי שאני ככה או ככה אדם נורמלי ואז לאט לאט עוד סיפור ועוד משו ועוד משו הצטבר לסיפור השלם אנחנו מדברות על זה חופשי, יש לי חברות דתיות מעולמי לשעבר שיודעות אבל רובן נגעל מהמחשבה אבל זה שהעדפה המינית שלי או כל דבר אחר היא כזו לא שינה להם כלום ממני כאדם שהן מכירות. זיהו. לא כל אחד צריך לדעת ואם מספרים גם יש דרך איך לעשות את זה. |
|
Here And There(נשלטת) |
לפני 18 שנים •
29 באוג׳ 2006
לפני 18 שנים •
29 באוג׳ 2006
Here And There(נשלטת) • 29 באוג׳ 2006
huan כתב/ה: אני לא יודע מה איתכם אבל אני בהחלט נמצא מחוץ לכלוב...כל האנשים הקרובים עלי יודעים ואפילו אחד מהיחידה ההורית שלי...ואין לי כל בעיה לספר על זה עם השאלה עולה האנשים שסיפרתי להם ולא קיבלו יפה נעלמו מהחיים שלי ואני לא מצטער על כך אחרי הכל למה שארצה מישהו קרוב שלא מקבל אותי ואני צריך לחשוש לספר לו על הדברים שעוברים עלי בחיים?
אני חושב שיש צורך לצאת מהארון אבל אין מוכנות. כי הראשונים שיעשו את זה ישלמו על כך את המחיר שהחברה היום גובא על היותך שונה,חריג וסוטה.אין צורך לצאת בהצהרות דרמטיות אך המצב האבסורדי שקיים היום בו אנשים פוחדים לספר על המסיבה האחרונה שהיו בה כי זאת היתה מסיבת סאדו,או על הבן זוג או המאהב כי הוא היה דום או סאב ועל הבעיות שאולי יש להם בזוגיות פשוט צריך להשתנות. הרבה אנשים אומרים "למה שנחלוק את חיי המין שלי עם הסביבה?הוונילים עושים זאת"? כל העניין שלרבים הבדסמ אינו רק חיי מין,והם מצהירים על כך בפרופילים וכן וונילים מדברים על חיי המין שלהם עם חברים וביכלל,הם מדברים על בני הזוג שלהם ואין להם בעיה לספר למישהו שהם מכירים בקושי באיזו מסיבה מדהימה הם היו ביום שישי בערב. אני לא חושב שאני מקריב את עצמי על מזבח הפרורליזם,אני חושב שאני משנה את הסביבה הקרובה שלי והופך אותה לפתוחה יותר לפי מידת יכולתי ובהחלט נחלתי הצלחה אצל אנשים שלפני זה ראו בסאדומאזוכיסטים פריקים של הטבע והיום רואים בהם בני אדם. חואן, אני חושבת שזה מעולה שאתה מרגיש חופשי לספר לחברים שלך על העדפה שלך, ואני בהחלט מסכימה שעצם זה שאנחנו יכולים לספר לסביבה הקרובה מהווה צעד אחד קדימה לחופש הביטוי. אבל, נכון להיום היכולות הזו לשתף במשהו כזה אינטימי ולא מקובל מוגבל לאנשים המאוד קרובים אלינו. אז נכון, זו בהחלט התקדמות, אבל המרחק בין זה לבין קבלה מלאה מצד החברה היא עדיין רחוקה. לגבי העניין של לשתף אחרים, זו התוצאה של השילוב של עצם העובדה שהחברה לא מקבלת אותנו, וחוסר מוכנות שלנו לצאת מהארון. אבל אני גם מבינה את החוסר רצון הזה, כי כפי שאמרת, המחיר כבד, ובשביל מה? להבדיל מההומסקסואלים זה לא שהקשרים שלנו נוגעים באנשים מעבר למי שכבר עוסק בזה. (כלומר, זה לא שנלך עם הנשלט/שולט לאירועים של העבודה ונצטרך לערוך היכרויות בינם לבי ןאנשים שעובדים איתנו.) לגבי אירועים? יש לנו אירועים של הקהילה. ולגבי שיתוף, אז כן, זה מחיר, אבל אני לא חושבת שהוא כזה כבד, כי תמיד ניתן לשתף אנשים קרובים. מה שאני מנסה לאמר זה, שאם אני שמה את השיקול של האם לצאת מהארון או לא (מעבר לסביבה הקרובה) על כף המאזניים אני לא חושבת שהמחיר הכבד שנספוג יהיה שווה את המאמץ בסופו של דבר. אז כן, לשתף קרובים שאתה מרגיש שיקבלו אותך ובתנאי שזה תורם לך, לא לשתף סתם לצורך ה"מלחמה" הזו על האישור של החברה. |
|
mind games(מתחלפת) |
לפני 18 שנים •
29 באוג׳ 2006
לפני 18 שנים •
29 באוג׳ 2006
mind games(מתחלפת) • 29 באוג׳ 2006
[color=violet].
לגבי פלורליזם , היא כבר קיימת, היא קיימת פה, היא קיימת באוניבריסטאות, בבתי ספר, ובעוד הרבה מקומות. לא בכל מקום זה צריך להיות מוצהר. אומנם היה נחמד אם זה היה אפשרי, אבל קשה לי להאמין שזה יקרה בזמן הקרוב בתחום הזה. את רוצה לשים את עצמך על המזבח למען הפלורליזם? נראה לי שלא. טוב נו, מצד שני, תמיד יותר קל לעודד את השני לזה. [color=white]לגבי עניין הבטיחות, לאור המצב של המתלוננות הוניליות ולאור מה שרשמתי מקודם, קשה לי להאמין שמלצאת לחוצות העיר ולהצהיר על העדפות המיניות שלנו זה מה שישנה את היחס של הרשויות כלפי מתלוננים בתחום. [/color/][/quote] זה שיש הגדרה של לפלורליזם זה יופי. לא כל דבר מוגדר מיושם ויש לנו פה דוגמא נהדרת לכך. בתור מישהי שמכירה את השפעת היציאה מהארון של נפגעות תקיפה מינית והשפעת ההסברה בנושא על תפקוד המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט בנושא אני דווקא כן מאמינה שזה יכול לשנות גם בבדס"מ. |
|
נאיבית |
לפני 18 שנים •
29 באוג׳ 2006
לפני 18 שנים •
29 באוג׳ 2006
נאיבית • 29 באוג׳ 2006
mind games כתב/ה: fairy כתב/ה: אג'ני, אני חושבת שהרעיון יפה אבל אני מסכימה עם אוהד.
אני חושבת שלקהילה ההומו-לסבית יותר חשוב לצאת מהארון כיוון שהם מנהלים מער' זוגית לכל דבר, ובאופן טבעי היא נוגעת בתחומים אחרים מעבר לעדיפות המינית, בעיקר בתחום החברתי, וע"מ שיהיה להם את האפשרות לנהל חיים רגילים, צריך שיהיה מודעות בקרב החברה. העדפה שלנו נוגעת רק בתחום מאוד מסויים, ואין צורך שאנשים אחרים ידעו על זה. פיירי, לא אצל כולנו ההעדפה היא מינית בלבד. בעצם, אני חושבת שאצל רובנו הנטיה הבדס"מית מקורה בביטוי של חלק מסוים בנפש שלנו, חלק שלא רק עוסק במין. אני חושבת שדווקא כיום, בחברה שמעודדת דומיננטיות ועצמאות רגשית, מתעצם אצל אנשים מסוימים הרצון לא להיות דומיננטיים לפעמים, לא להיות כל הזמן בשליטה כל כל-מה-שקורה-לך ולפעמים להיות הכי תלותיים שאפשר. מה עם לגיטימציה לזה? מה עם לגיטימציה לפלורליזם, לחשיבה אחרת שלא חייבים מיד לתגייה כ"סוטה" אלא אולי דווקא כ"חורגת מהנורמה" (למרות שבעיני הנורמה היא קשת מאוד רחובה וכוללת המון סוגי התנהגות)? מה עם לצאת מהארון כדי שסאביות וסאביפ שנפגעו לא יחששו להתלונן במשטרה? יש פה עוד הרבה שאלות שאפשר לשאול אבל נראה לי שהבנת את הרעיון אני חושבת שצריך להפריד בין הדברים. Mind games כתבה על בעיה של החברה לקבל תלותיות וחוסר שליטה אבל מי בחברה מתעניין איך נשים מקבלות את ההחלטות שלהן? למי אכפת אם האישה שאלה את הגבר מה ללבוש ואם הוא אומר לה להחליף את מקום העבודה? מבחינת המיניות לחברה יש בעיה לקבל כאב או מה שנתפס כהתעללות בהסכמה אבל אני לא רואה גברים שמקיימים יחסים הומוסקסואליים מדווחים איך בדיוק הם מקיימים את יחסי המין שלהם. אם יש חברים וחברות שאני רוצה לספר להם אני בוררת אותם לפי פתיחותם. אנחנו אמורים להיות השגרירים שנספר על הנושא. אין לי בעיה לשתף חברים בבדס"מ שהיה לי והתגובות לא היו מזועזעות אלא מתעניינות. מכיוון שחלק מהחברים הם יותר בדסמים ממני הם מוסיפים עצות. השאלה איך מספרים. אם מצפים מראש לתגובה קשה הציפיה תגשים את עצמה. למשל: איך צריך לספר שמישהו החליט עבור הנשלטת איזה בגד ללבוש? לא תהיה לי בעיה לומר שבן הזוג שלי אוהב אותי בשמלה אדומה ובחרתי מה שהוא רצה אם תנוח עלי המוזה לספר איך בחרתי את הבגדים. מה הבעיה לספר? דיווח קורבנות אונס הוא דבר נפרד. לדעתי כדאי לוודא שכל הדיונים והתיקים חסויים ולא יוצאים לעיתונות. לדעתי הגישה צריכה להיות הפוכה. אין זה מעניינו של אף אחד איך אני מקיימת את יחסי המין שלי ובאיזו תנוחה. אני לא מפרטת גם מה עשיתי ביחסי המין הווניליים שלי. הגישה גם אצל קורבנות אונס ווניליים לא צריכה שכולם ידעו איך נעשה האונס אלא שרק אנשי המקצוע, כמו החוקרת, הפרקליטים והשופטים ידעו. הבנתי שלא היו כמעט תלונות על מעשי אונס בבדסמ אבל אני חושבת שרק כאשר המערכת מטפלת במקרה אפשר לפרט דרישות. מה דורשים בקשר לקורבנות אונס בדסמיים באופן כללי? החוק אמור לטפל בהן באופן שווה. |
|
Agni(מתחלף) |
לפני 18 שנים •
30 באוג׳ 2006
יש מח(י)ר (ל)חופש.
לפני 18 שנים •
30 באוג׳ 2006
Agni(מתחלף) • 30 באוג׳ 2006
huan כתב/ה: אני חושב שיש צורך לצאת מהארון אבל אין מוכנות. כי הראשונים שיעשו את זה ישלמו על כך את המחיר שהחברה היום גובא על היותך שונה,חריג וסוטה. חואן, מה שאתה אומר פה בעצם הוא שאתה לא מסכים להיות הראשון שייצא? וכשאתה מדבר על החברה, למי אתה מתכוון? לטעמי המחיר הגבוה ביותר שמי שיוצא מהארון ישלם הוא מבחינת תעסוקה. מעסיקים שלא רוצים שהעובדים שלהם, שמייצגים בעצם את החברה, ייתנו דרור ולגיטימיות למשהו שהחברה הישראלית עדיין אינה בשלה לו. האם אתם, חברי כלוב יקרים תמשיכו "להתבייש" בזה, להכחיש ולהסתיר מכולם, ובזה אתם משלמים מחיר נפשי כבד, ואת החופש להיות אני עצמי, או שעדיף, למען כולנו לעשות משהו בנידון?! למענינו, למען השלמות שלנו, ולמען הדורות הבדס"מים הבאים עלינו לטובה. |
|
בל{SK} |
לפני 18 שנים •
30 באוג׳ 2006
Re: יש מח(י)ר (ל)חופש.
לפני 18 שנים •
30 באוג׳ 2006
בל{SK} • 30 באוג׳ 2006
אני פשוט לא אוהבת את העובדה שזה הופך אותי לשקרנית. כי אני כל הזמן צריכה להסתיר פרטים. למשל, שאני יושבת עם חברה שאני עובדת איתם על אירוע גדול של 4 חודשים ואז אני הולכת לנו לימיט . יש לי חברה (מאוד שמרנית) שלא מבינה למה אני לא מגלה את שם האתר שבו הכרתי את הבחורים המקסימים.
|
|
אושה{אוש} |
לפני 18 שנים •
30 באוג׳ 2006
יציאה
לפני 18 שנים •
30 באוג׳ 2006
אושה{אוש} • 30 באוג׳ 2006
אני פשוט לא מסוגלת להסתיר.
יש לי פה גדול מידי. אני פטפטנית - בעיקר בהשפעת אלכוהול חלק מהקיק שלי זה לספר, להוציא דברים החוצה. מדליק אותי לדבר על מין, על בדס"מ, על המסיבות - להכניס אנשים לשוק ולגרות אותם. אוש שונה ממני. הוא בן אדם הרבה יותר סגור ופרטי ולא שיתף אף אחד. אבל לצערו זה לא עזר לו... סיפרתי לכמה אנשים - לחברה הכי טובה, לאחותי, לחבר'ה מהעבודה. ובזכות האלכוהול - גם לחברים שלנו... אף אחד לא הזדעזע. כולם תמכו ואמרו בהצלחה - אבל הדגישו שזה לא יבוא על חשבון הזוגיות... אולי מה שבעל ואישה עושים ביחד לבד, בחדר המיטות שלהם לא נחשב לדבר מוקצה גם אם לא שיגרתי. או שאולי אני נמצאת בחברה פתוחה יחסית. אמרו לי שכדאי שאשתוק קצת. בעיקר בעבודה. שאולי זה יפגע בי בהמשך. אז אני ניזהרת יותר. לא מספרת פרטים אישיים לכל העולם. רק לידיד או שניים קרובים. ולשאר - סתם בצחוקים מדברים על זה בארוחות צהריים- "אם אושה לא באה לעבודה תדעו שהיא קשורה למיטה..." חחח אבל כן הייתי רוצה לראות יציאה מהארון. בעיקר באמצעי התקשורת. איך רק בגיל 27 נחשפתי לבדס"מ?- איך אין יותר סרטים, ספרים, תוכניות טלויזיה? - בעיקר מה שחסר זה הצגת הבדס"מ באור חיובי. |
|
mind games(מתחלפת) |
לפני 18 שנים •
30 באוג׳ 2006
לפני 18 שנים •
30 באוג׳ 2006
mind games(מתחלפת) • 30 באוג׳ 2006
נאיבית כתב/ה: דיווח קורבנות אונס הוא דבר נפרד. לדעתי כדאי לוודא שכל הדיונים והתיקים חסויים ולא יוצאים לעיתונות. לדעתי הגישה צריכה להיות הפוכה. אין זה מעניינו של אף אחד איך אני מקיימת את יחסי המין שלי ובאיזו תנוחה. אני לא מפרטת גם מה עשיתי ביחסי המין הווניליים שלי. הגישה גם אצל קורבנות אונס ווניליים לא צריכה שכולם ידעו איך נעשה האונס אלא שרק אנשי המקצוע, כמו החוקרת, הפרקליטים והשופטים ידעו. הבנתי שלא היו כמעט תלונות על מעשי אונס בבדסמ אבל אני חושבת שרק כאשר המערכת מטפלת במקרה אפשר לפרט דרישות. מה דורשים בקשר לקורבנות אונס בדסמיים באופן כללי? החוק אמור לטפל בהן באופן שווה.[/b] [b] לא מדובר על לפרט איך נעשה האונס אלא להסביר מה זה בדס"מ כדי שזה לא יראה לשאר העולם כמו המפלצת שזה נראה היום, רק בגלל שהם לא מבינים מה זה בדס"מ באמת.[B] |
|
נאיבית |
לפני 18 שנים •
30 באוג׳ 2006
לפני 18 שנים •
30 באוג׳ 2006
נאיבית • 30 באוג׳ 2006
mind games כתב/ה: נאיבית כתב/ה: דיווח קורבנות אונס הוא דבר נפרד. לדעתי כדאי לוודא שכל הדיונים והתיקים חסויים ולא יוצאים לעיתונות. לדעתי הגישה צריכה להיות הפוכה. אין זה מעניינו של אף אחד איך אני מקיימת את יחסי המין שלי ובאיזו תנוחה. אני לא מפרטת גם מה עשיתי ביחסי המין הווניליים שלי. הגישה גם אצל קורבנות אונס ווניליים לא צריכה שכולם ידעו איך נעשה האונס אלא שרק אנשי המקצוע, כמו החוקרת, הפרקליטים והשופטים ידעו. הבנתי שלא היו כמעט תלונות על מעשי אונס בבדסמ אבל אני חושבת שרק כאשר המערכת מטפלת במקרה אפשר לפרט דרישות. מה דורשים בקשר לקורבנות אונס בדסמיים באופן כללי? החוק אמור לטפל בהן באופן שווה.[/b] לא מדובר על לפרט איך נעשה האונס אלא להסביר מה זה בדס"מ כדי שזה לא יראה לשאר העולם כמו המפלצת שזה נראה היום, רק בגלל שהם לא מבינים מה זה בדס"מ באמת דיברתי על בדסמ באופן כללי רק עם אנשים שמוגדרים משכבה סוציואקונומית גבוהה ומהשיחות איתם משחקי מין לא נראים להם "המפלצת שזה נקרא היום" אלא דבר שעקרונית הוא העניין של האנשים עצמם. אני חושבת שהדבר העקרוני שצריך להסביר בבדס"מ הוא "בהסכמה". אני לא רואה צורך להסביר מעבר לזה שום דבר. יש לי ידיד שמצהיר שהוא הומוסקסואל. לא שאלתי אותו איך הוא מקיים את יחסי המין שלו. אנחנו צריכים לדרוש דרישה שכל עוד הכל בהסכמה יחסי המין שמקיימים לא מעניינים אף אחד. אם קרה מקרה של אונס צריך להתייחס אליו לגופו של מקרה. אני חושבת שמכיוון שהאנשים שמקבלים את התלונות על האונס הם אנשים מקצועיים הם צריכים לשקול לפי המקרה. הדרישה צריכה להיות ששוטר גבר לא יקבל תלונה ויפנה אותה לחוקרת מיוחדת ושכל הפרטים לא יפורסמו. גם כאשר פורסם המקרה של הנשיא קצב והיחסים היו ווניליים האישה לא אהבה את הפרסום. בקשר לעורכי הדין ולשופטים אני חושבת שהם יודעים את תפקידם. העיקרון הכללי הוא שהעניינים בהסכמה בין בני זוג הם עסקם וברגע שאין הסכמה יש מקום לתלונות למשטרה. |
|
Here And There(נשלטת) |
לפני 18 שנים •
5 בספט׳ 2006
לפני 18 שנים •
5 בספט׳ 2006
Here And There(נשלטת) • 5 בספט׳ 2006
אני יודעת שזה באיחור אבל מקווה שזה עדיין רלוונטי:
זה שיש הגדרה של לפלורליזם זה יופי. לא כל דבר מוגדר מיושם ויש לנו פה דוגמא נהדרת לכך. בתור מישהי שמכירה את השפעת היציאה מהארון של נפגעות תקיפה מינית והשפעת ההסברה בנושא על תפקוד המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט בנושא אני דווקא כן מאמינה שזה יכול לשנות גם בבדס"מ.[/quote] את לא חושבת אבל שעצם זה שקיים אתר, קיימת קהילה, ושיש לנו אירועים משלנו מהווה פלורליזם? אני חושבת שיש המון רב גווניות בחברה: אם זה בנוגע להעדפה המינית, בסגנון חיים (רוחני לדוגמא), מסלולי חיים וכו. אני לא מאמינה שאי פעם יהיה מצב שבו החברה תקבל הכל ויהיה חופש פעולה מלא, תמיד תיהיה התנגדות מזרם כלשהו, אבל אני כן חושבת שהגענו למצב שהיום יש הרבה יותר קלבה של השונה מצד החברה ובעקבות זה גם הרבה יותר חופש פעולה. |
|