היעריץ דום סאביתו?

Re: סרט.

פעם פרח​(נשלטת) • 8 בספט׳ 2006

אני לא מתיימרת להסביר את דבריה של עינבר.
אבל נראה לי שהשוויוניות שהיא דיברה עליה היא השיוויוניות מתוך המקום של צרכים והתאמה.
אנשים מגיעים לקשר זוגי (בדס"מי או ונילי) מתוך התאמה הדדית, ומתוך הבנה שהם ממלאים את הצרכים אחד של השני.

הקשר עצמו לא צריך להיות שיוויוני, שוב פעם, זה עניין של התאמה בין הצרכים של בני הזוג.
יש סאביות שצריכות קשר שיהיה שיוויוני במקביל לבדס"מי, ויש כאלה שצריכות קשר לא שיוויוני.
כנ"ל לגבי הדומים.

אבל נקודת הפתיחה של הקשר היא שני אנשים שמרגישים התאמה בצרכים שלהם.
ופה השיוויוניות.
ובמקרה של קשרים בדס"מים, באופן אירוני למביטים מהצד, השיוויוניות הזאת לעיתים מובילה לקשר לא שיוויוני לחלוטין.

ובכל מקרה, לא חושבת שמצב שבו דום מעריץ, אוהב ומעריך את שפחתו, חייב להיות בסתירה לשליטה.
השליטה יכולה לבוא ממקום של "שנינו ביחד כי יש בינינו התאמה. אני שולט בך כי את צריכה את זה. וזה גם צורך שלי."

Queencie​(שולטת) • 8 בספט׳ 2006

הערצה היא מילה די ערטילאית. הייתי מחלקת את ההערצה להערכת המאמצים והתוצאה שלהם, ומצד שני הערכת האדם ומהותו - הן ביומיום והן במסגרת השליטה. בשני המקרים בכל אופן הדומ/ית עשויים להנות מסאב/ית שראויים להערכה רבה, ולא יקרה כלום אם יפגינו זאת במילים ומחוות.

אז מהי "הערצה"?
"הערצה היא רגש אנושי שבו אדם מגלה הערכה רבה, לרוב לא ביקורתית, כלפי אדם אחר, תופעה או עצם. המעריץ נוטה לייחס לנערץ כמעט אך ורק תכונות חיוביות, ונוטה להתעלם, להדחיק או להכחיש קיום תכונות שליליות בנערץ. פן אופייני אחר של הערצה הוא נטייה לביטול עצמי, ולהעמדת המעריץ מול הנערץ כמי שערכו פחות במידה ניכרת מזה של הנערץ, או לאמוד את רצונותיו כחשובים פחות מאלו של הנערץ."

מתוך ויקיפדיה - http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%A6%D7%94

אז הערכה, כאמור, יש לי לנשלטים שלי, ואני גם מראה אותה בגלוי, באמירות ומחוות.
אבל אם להתייחס לחלקה השני של ההגדרה, מתואר שם מארג של עליונות ופחיתות - לא שאני מסכימה להגדרה הזו, אך אם להתייחס אליה כלשונה, אז מסתבר שלא אפשרי ששולטים יעריצו את נשלטיהם.

בעיניי הערצה לא חייבת להתבטא בהאדרה והעצמה על חשבון העצמי. ההערכה וההערצה אינם באים זה על חשבון זה - אלא במקביל. ובמצב כזה אפשרי ששולטים יעירכו ואף יעריצו את נשלטיהם.

לסיכומו של דבר - האם יכול שולט להעריץ את הנשלט?
התשובה היא כמעט... עד למקום שבו המשמעות היא ביטול עצמי שלו....

שוגי​(מתחלף) • 8 בספט׳ 2006

השאלה הייתהמאוד ספציפית.
אבל נתת תשובה דו משמעית.

דום יכול להעריץ את סאביתו בליבו,
אך הוא בד"כ (אם הוא דום מהזן המשובח כמובן....) לא יגלה לה זאת,
כדי לא להרוס את ההנאה שבמשחק....

דולי .​(שולטת) • 8 בספט׳ 2006

ולמה לא להגיד?
למה לא להראות?
לא מוצאת שום פסול בכך.
אדרבא, בסשנים קשים במיוחד...כאשר רוצה לעודד ולמשוך הלאה .
או כאשר מבחינה עד כמה קשה לו , אבל למרות זאת...ממשיך.
אין לי , ומצהירה זאת קבל עם ועידה , אין לי שום בעייה , לעודד , לחבק , לתמוך.....וגם....להעניק נשיקה .

מביט לרגע • 8 בספט׳ 2006

עם זה אני מאד לא מסכים .
לפני הכל אנחנו בני אדם , ואם אני מעריץ את הסאבית שלי בליבי , לא אשמור זאת שם .
אשמח לשתף אותה בתחושות מעין אלה , ומנסיון, לא זאת בלבד שזה ממש לא הורס את ההנאה, להיפך , כשגם הסאבית היא בעלת עומק רגשי זה משפר את מרקם יחסי השליטה , וממש , אבל ממש לא מפחית מעוצמתי כמוביל.

ענתית • 9 בספט׳ 2006

ושוב חוזרים לאותה נקודה, די מעצבנת של "דום הפנטזיה" (כל הזכויות לזאלופון),
בפנטזיה הזו הדום הוא קשוח, לא רואה את האישה שמולו ממטר
והיא נשלטת/מתמסרת/כנועה, מחק והוסף ובעצם לאישיותה אין מקום לביטוי...
ואז גם "אסור להביע כלפיה מילות רגש כלשהן, שחס וחלילה לא תתפוס תחת"
להיות במקום כזה שבו את כאישה כפרטנרית למשחק או כבת זוג לא מקבלת את הפידבק הראוי לך זה להיות במקום מדכא, מחליש, ומכאן גם מגיעות כל הצרות.
לעומת זאת כשלוקחים את פנטזית הדום, או "דום הפנטזיה" והופכים אותו לאדם אנושי
בשר ודם, זה אולי "מקלקל" את הפנטזיה קצת אבל נותן מקום לביטוי למילים של הערכה, אהבה, הערצה
או כל מילת רגש שתמצאו על סקאלת מילות הרגש.
אז בחיים האמיתיים כשיש קשר טוב עם אינטראקציה טובה, הכי טבעי יהיה להביע את אותן מילות רגש ולא למנוע אותן מהפרטנר/שותף/בנזוג או כל הגדרת יחסים שתרצו.
וכמו שאמרו כאן לפני, זה לא רק שלא מקלקל זה מעצים את התחושות ואת האינטימיות.

והערה קטנה לסיום: אחת הדרכים לדעת שאת בקשר לא טוב, לא בריא, לא ממלא ולא מעצים היא כשהתשובה לשאלה: האם הוא מעריץ/מעריך/אוהב/מוקיר אותי? היא: לא.
ואז, למרות הקושי הכאב והצער, את צריכה להרים את ישבנך הענוג ולסגור את הבסטה.

Queencie​(שולטת) • 9 בספט׳ 2006

ציטטת אותי חלקית, אבל נראה שלא קראת את כל מה שכתבתי - כיוון שלאור ההגדרה שבויקיפדיה למילה הערצה הסתייגתי - בפועל אמרתי באופן מפורש שהערכתי לסאב/ית מופגנת בגלוי, וללא סייגים. כשמגיע - מגיע!

Re: הבנת הנקרא

מאסטר מיינד​(שולט) • 9 בספט׳ 2006

התשובה שלי היא: כן

מטבע הדברים אין לי שום רגשות כניעה ווהתמסרות, אך אני יודע להעריך רגשות כאלה באשר הם ולהרגיש הערצה כאשר אני עד (ומבווה מושא) לרגשות כניעה והתמסרות חזקים במיוחד.
ולשאלה איך ייתכן להעריץ מישהו שאינו "מעליך" - אין ספק שלשפחה יש רגשות כאלה העולים באופן מוחלט על כל מה שאני יכול להרגיש בכיוון, ובכך היא "מעלי", ותמיד תהיה.

Re: היעריץ דום סאביתו?

מקופלת​(נשלטת){Blue eyed } • 9 בספט׳ 2006

פרח גדולה כתבה את זה מצויין.

שני הפרטנרים בוחרים בקשר
לשניהם הזכות לצאת ממנו
לשניהם זכות הוטו, לפי כללים שהוסכמו על שניהם.
שניהם בחרו להיות לא שיוויניים.

ובנוגע לשוגי,
אני מאוד לא מסכימה איתו.
דום חזק ומחובר לעצמו כאדם, יבין שהפגנת רגשות אלו הם גדולה.

האהבה או הערצה לוקחת

llulu​(נשלטת) • 9 בספט׳ 2006

אותנו לכל מקום אפשרי
נזכרת בקטע של סרט "רשימת שינדלר" שאם לא רוצים רק להתרכז בפאן הנצי בלבד אלא בקיצוניות האבסולוטית של המצבים שם, עזר לי להבין אספקט אחד של יחס לא שוויוני אך אהבה בכול זואת

כש אני נזכרת ביחס בין ראש המחנה ושפחתו במלוא מובן המילה - שמה היה שרה - שינדלר בוחר בלהראות לנו את השירות המושלם שלה אליו כאשר כמובן מקורו בפחד ואימה

שום שוויונית פה - היא חפץ לשירותו לשימושו ולהענתו הקטנוני שלו. בתיאוריה, השנא שלו אליה צריכה להיות הגוברת פה...הרי היא יהודיה
למרות זואת ושינדלר מראה אתזה היטב, הוא נמשך אליה בגלל מסירותה המושלמת אליו. הוא יורד יום אחד לקומה התחתונה ומתקרב אליה. קודם מלטף אותה ורואים בברור כננגד רצונו, היגיוניו, נמשך אליה וברגע שהוא עומד להפוך אותה לאישה נחשקת, נערצת, מתחרט ומרביץ לה מכות שהם ביטוי של שנאה\אהבה\תשוקה ופחד
זהו מקרה קיצוני כמובן אבל הקיצוניות עוזרת לנו להבין דינמיקה לפעמים ....
הסיפור הזה הוא אמיתי ולא פרי דמיוניו של שפילברג
S