שורשי המוסר האנושי

sssssss • 23 בספט׳ 2006

כחולית, תמיד לומדים דברים חדשים

בחרתי להתייחס מזוית אחרת הפעם לדברייך בעניין הרצח. ייתכן שחלק מהדברים שאכתוב עכשיו סותרים את מה שכתבתי למעלה. אבל זה כל היופי שבדבר...



בתור אחד שלמד היסטוריה ומושפע מאוד מתחום מדעי הרוח אני אבחן את עניין הרצח הפעם על פי יצירת האדם עצמו:
התנ"ך שהוא אחד הספרים העתיקים שהנחילה לנו התרבות האנושית (לא העתיק ביותר אבל אחד מהעתיקים!) נפתח במעשה הבריאה וסיפור גן עדן. מייד לאחר מכן אנחנו עוברים למעשי האנושות. והנה איזה פלא הסיפור הראשון הוא סיפור קין והבל שמתאר רצח על רקע של קינאה.
לא בכדי המספר המקראי מביא לפנינו סיפור רצח מייד בתחילת הספר. הרצח הוא אחד היצרים האפלים הקמאיים (הראשוניים) הטבועים בנפשו של האדם. במקרה קין והבל הרצח בוצע ממניעי קינאה. קין מקנא להבל ושולח יד בנפשו של האחרון.
לא בכדי מוצאת התורה לנכון להכליל את "לא תרצח" בתוך עשרת הדיברות. זהו הכלל: כל שחוקק חוק נגדו משמעו שגם היה לו תקדים. קרי: היו מעשי רצח שהצריכו חקיקת חוק כזה. מה שנראה לנו כטבעי לפעמים לא תמיד היה ברור. לא מעט אנשים יושבים בבתי הכלא על מעשי רצח. את בהחלט צודקת שרצח לא מבוצע רק ממניעי הגנה עצמית. כוח, כסף, כבוד ועוד שימשו וישמשו את מניעי האדם הרוצח.
פתיחת התנ"ך בתיאור רצח בהחלט מלמדת על היצר הקמאי הזה השוכן בתוכנו. רובנו למדנו לדכא אותו ואף לסלוד ממנו. מעטים בינינו לא הצליחו להשתלט עליו.

על פי דברים אלה הרצח הוא יצר קמאי אימננטי (טבוע ונובע מבפנים). הוא דבר "מולד". אבל "הנרכש" שלמדנו מסביבתינו מונע מבעד רובנו לפחות לרצוח. מכאן שגם עניין זה הוא "תלוי תרבות" ולא משהו שברור מבטן ומלידה.

מיתוסית​(שולטת) • 23 בספט׳ 2006

נתת דוגמה מצוינת.
באופן אבסורדי, שבעת חוקי נוח (בהן עשרת הדיברות) שהם למעשה חוקי המוסר האנושי שמשותפים כמעט לכל העמים והתרבויות,
למרות שקין רצח את הבל בגלל קינאה (אינה סיבה מוצדקת, יגיד כל אחד) וכיום היה יושב במאסר עולם ואולי במדינות אחרות היה מקבל עונש מוות
אבל....
העבירה הראשונה לא הוקעה בכלל על ידי אלוהים והוא אף לא נענש.
לא רק שלא נענש על ידי אלוהים (הצדק העליון כביכול), הוא אפילו שם על מצחו אות קין, כלומר הוא הגן עליו שאיש לא יפגע בו לרעה...


והרי אנחנו כבני אדם מאמינים, תלוי באמונתנו כמובן, שאם אדם עובר על חוקי המוסר, הרי שהוא יענש על ידי אלוהים או על ידי האדם (השילטון או החברה עצמה במידה ואין מישהו שיושב בראש אותה חברה).
למעשה בני אדם כופים את חוקי המוסר שלהם על כלל החברה וברגע שאדם כלשהו עובר על הגבולות הללו או שהשקפותיו שונות משל החברה, הרי הוא לא נורמטיבי ויוענש ויוקע מהחברה.

למשל, איני מבינה- לצורך העניין, למה זה לא מוסרי להתחיל עם החבר של החברה שלי?
לגנוב ממישהו שיש לו הרבה כסף משהו שאני רוצה?
להרוג בעצמי מישהו שפגע בי או באנשים שאני אוהבת?
לבגוד במדינה שלי, בחברה שלי או בחבר שלי?
לא לתרום לעניים?
לא לאכול בני אדם, כשאני רעבה?
לא להכות את הילדים שלי כראות עיניי?

וכו' וכו...
ואין תשובות לדעתי לשאלות הללו.

sssssss • 23 בספט׳ 2006

זה לא יהיה נכון לומר שאלהים לא מעניש את קין. להיפך, הוא גוזר עליו נדודי נצח. בואי נזכור שני דברים: מדובר ב"סיפור אטימולוגי". זאת אומרת סיפור שבא להסביר תופעה מסויימת באנושות. במקרה הזה את נדודי שבט הקיני. ככה שלא בהכרח שמדובר בכלל במציאות אלא במעין הסבר לנדודי השבט הנ"ל. האל טובע אמנם על מצחו של קין אות על מנת שלא יפגעו בו אבל הוא גוזר עליו נדודי נצח. הסיפור המקראי קצת עושה סלט כאן, כיוון שמלכתחילה בני האדם היו נוודים, ואחר כך נוודים למחצה ורק לבסוף שוכני קבע. אבל שרשרת סיפורי בראשית (בייחוד 11 הפרקים הראשונים בספר) הם יותר מיתולוגיה ממציאות. הסיפורים השזורים שם הם סיפורים עם מטרה ולא מציאות כהווייתה.
דבר שני, מדובר כביכול בעריסת האנושות: אין בית סוהר על מנת להשליך לשם את קין ואין בית דין שיכול לשפוט אותו. האל בעצמו הוא המעניש את קין. אפשר להקשות כאן על חז"ל שרואים ב"מידה כנגד מידה" את אחת המידות שבתורה. לפי זה האל היה צריך להרוג את קין ולא להגלות אותו. אבל זה כבר עניין אחר לגמרי...


באשר לחוקי החברה, לקודים הנהוגים בה, לאמות המוסר עליהם היא מושתתת כבר דיברנו על "תלוי תרבות" ו"תלוי אנשים". הכללים ישתנו מחברה לחברה ומה שמקובל באחד פסול אצל האחר.