יוקר הכניעה

Re: יוקר הכניעה

איימי_​(נשלטת) • 20 באוק׳ 2006

תודה, ענבר יקרה. ממש כיף לקבל ממך מחמאות... חשוב כשזה בא ממך. חושבת שלך עצמך יש הרבה תובנות וחוכמת חיים }{

Re: פגיעה

llulu​(נשלטת) • 20 באוק׳ 2006

My dear Amy

Unfortunately, I have forgiven almost from the beginning
i have the exact contrary problem
no...i dont smoke anymore
sheers

Re: פגיעה

איימי_​(נשלטת) • 20 באוק׳ 2006

I guess we could discuss it more in private. I must say that from what I hear from you I disagree- it doesn't sound to me like you have forgiven. There's still a way to go there.
Regarding the smoking- way to go!

}{

איימי_​(נשלטת) • 20 באוק׳ 2006

צודקת. אני מכנה זאת וונילית, אבל זה לא בדיוק זה. אולי נשלטת שבוחרת שלא ליישם את רצונה להשלט. הגדרות הן דבר נפלא בעיני, אז נא לא לקחת לי אותן

המשפט האחרון שלך נכון מאוד. זה נראה שלפעמים אנחנו גודלים פשוט כי אין ברירה. זה תהליך הכרחי. לא חשוב כמה אנחנו נלחמים ומפשלים בדרך- אנחנו גדלים, כי זו דרכו של הטבע, אין עמידה במקום. או שאנחנו צומחים, או שאנחנו נובלים.

Re: אני איתך

איימי_​(נשלטת) • 20 באוק׳ 2006

אכן כך.

איימי יקרה

ohad - m​(אחר) • 20 באוק׳ 2006

כשנכנסתי לראשונה לאתר זה לפני כ-4 חודשים, פירסמת הרבה פוסטים שבהם היה אפשר לחוש את הכאב, הפגיעה, התסכול.
אין לי מושג מה בדיוק היה וגם לא שאלתי כי זה לא ענייני, אך מאז "קצת" נעלמו התגובות הקשות, היה מעט שקט ועכשיו חזרת.
מרגישים מקריאת דברייך שעברת איזשהו תהליך, שהשלמת עם משהו , שהתבגרת והתגברת
(גם אם זה לא לגמריי)
וכיף לקרוא אותך עכשיו, באה ממקום אחר לגמריי.
אנחנו לא מכירים , אך לשמוע על אדם פגוע, גם אם אינך מכיר אותו, זה אף פעם לא נעים.
אני שמח שאת מרגישה יותר טוב

אוהד

Re: יוקר הכניעה

מביט לרגע • 20 באוק׳ 2006

אמנם לא הראשון שמזהה את החשיבות של המשפט הנ"ל אבל....

בסופו של דבר המשפט הזה מכיל את הכל . אליו התנקזה ההודעה שלך וממנו נובעים הכוחות שלך.
כיף לקרוא , ובעיקר טוב לדעת.

prometheus​(שולט) • 20 באוק׳ 2006

בניגוד לכל האנשים פה אני לא רואה רק שינויים וגדילה בפוסט הנ"ל.
אני לא מדבר כאן על היחס שלך לדומים הפוגעים, שחוסר כבודם במקומו מונח, אלא על התהליך שאת עוברת.

לבחירה שלא להתמסר וההפיכה ל"וונילית יותר" אין קשר ישיר ליוקר עצמי. דווקא הויתור הזה על צורך שלך, במקום להתאמץ כדי לספק אותו בתנאים "טובים" הוא סוג של זילות עצמית.

כתבת שאת מבינה את היוקר של הכניעה באופן יותר ריגשי. מה זה אומר?
למיטב הבנתי זה אומר שאת מתייחסת פחות לצורך הזה שבך, את מעממת אותו. מבחינה מעשית זה אומר שכשאת תיהי בקשר עם מישהו את תרצי פחות הלכניס בדסמ לקשר ויותר להמשיך עם הצד הונילי, בין אם הוא דום או ונילי זה לא משנה. את מוותרת על חלק מעצמך ובשם מה?

האם זה אומר שעד עכשיו היית שפחה מתוך תחושת חוסר ערך עצמי? ואם לא למה שעליית הערך העצמי שלך תפחית את הרצון שלך להיות שפחה? ואם כן אז כשתרגישי באמת שלמה עם עצמך לא תרצי בדסמ כלל והוא בעצם סוג של כיפור עוונות בשבילך?

זה שאת תוותרי על בדסמ עם מישהו בגלל שאת לא מרגישה בטוחה איתו זה מצויין, אבל האם תוותרי על ההתנסות הזאת גם עם מישהו שאת מרגישה איתו מאד בטוחה רק כי הפכת לונילית יותר? אולי רק תדחי אותה יותר? והאם תוותרי על קשר כזה רק כי את רוצה לדחות אותה עוד, יותר ממה שפעם רצית?
אין שום זילות ברצון להיות שפחה אם את שלמה עם ההחלטה (וגם להיות דום זה זילות עצמית אם זה נעשה מהמניעים הלא נכונים). לוותר על חלק מהאופי שלך זו הדרך הקלה וסוג של זילות עצמית.
וגם להגיד "אני פשוט יחכה פה עד שדום החלומות יבוא ויסחוף אותי" זה סוג של ויתור, אף דום לא מושלם. אם את לא מוכנה להתאמץ, ולא מוכנה לשלם מחיר אז מכרת כאן את עצמך...

-פוסט זה מביא את דעתי האישית בלבד.

ילדה אסור ילדה מותר​(נשלטת) • 21 באוק׳ 2006

אני מסכימה איתך שנראה כאילו היה כאן ויתור ופחות תהליך, אולי מדובר במצב שבו אפילו הכותבת לא ידעה איך לנסח.
מצד אחד היא מתארת תהליך מאוד חיובי שעבר ועובר עליה, להעריך את עצמה ולא להתמסר לכל אחד- שתסכים איתי שזה חיובי.
מצד שני היא משתמשת במילה ונילי, למרות שהיא מצהירה שהיא נשלטת- שכאן באמת יש קצת ויתור וקצת צעידה אחורה.
מנסיוני ברגע שזה מתפרץ קשה מאוד להשתיק את זה, וכמו הר געש, זה רק יחכה להתפרץ שוב. אפשר להעלם מהעולם הזה, אך הרצונות תמיד נשארים, ואני בתור נשלטת שמצאה את עצמה בקשר ונילי שבו הייתי צריכה להוביל ולהיות הדומיננטית, חשתי כל כך מתוסכלת מכך, שאיני מפנה גב לעולם הזה עוד. זה מה שאני אוהבת, עכשיו צריך להחליט ולבחון איך ומה.

אהבתי את דבריך.

מניסוני

עינבר • 21 באוק׳ 2006

אין כאן שום ויתור, אלא דווקא התחברות לאני שלך, לחלקים באישיות שלך.
איימי נשלטת , אבל יש בה גם חלקים יותר דומיננטיים וחלקים וניליים.
כרגע היא עושה את הבחירה הנכונה עבורה ורק היא יודעת מה טוב עבורה.
כנראה שהיא עוד צריכה להמשיך ולבדוק עם עצמה הרבה מאוד דברים.
מאיפה הגיע הצורך שלה לכניעה? ולמה הוא מתחבר? מה היא רוצה וצריכה?

הדבר הגרוע ביותר שהיא יכולה לעשות היום זה לנסות לתת אמון באדון,
איימי לוקחת אחריות על עצמה ולא מחפשת מישהו שייקח עבורה את האחריות.

יש לי גם אמון בתהליך אותו היא עוברת, שאם תגלה בסופו שהיא אכן רוצה להשלט,
והיא תלמד לשמור על גבולותיה ועל רצונותיה, שהיום היא יודעת להצהיר עליהם.
אז היא תמצא דרך לתת את עצמה, גם כנשלטת, מתוך המודעות ליוקר הכניעה שלה.

היום היא בוחרת להיות ונילית, ואני , אישית, מכבדת גם בחירות כאלה.