שפנפנת חצות
|
לפני 17 שנים •
16 בדצמ׳ 2006
אני חושבת שפייה צודקת שזה מאזוכיזם בשילוב עם סאדיזם.
כשאמא שלך תתחיל לשאול בכל פעם איך עשית את הסקס שלך שתיכן תפעילו ביחד סאדו מאזו האחת על השניה. שתיכן תגרמו סבל האחת לשניה וכך תפעילו סאדו. לשתיכן יהיה סבל וכך יהיה מאזו. קראתי את הפוסט שלך בבלוג ולפי הסיפור שלך אמא שלך הזדעזעה מהגילוי. אני חושבת שכל אחת צריכה להכיר את ההורים שלה. בגיל שלהם קשה לשנות את ההשקפות של ההורים על הדרכים שהעולם צריך להתנהל ומה הילדים שלהם צריכים לעשות. קראתי בבלוג של כחולית שהיא בשנתיים מבוגרת ממני וגרה חלקית בבית של האמא שלה. במקרה שלה קשה להסתיר והיא גם מספרת שהאמא שלה פתוחה וחברה שלה. לפי התגובה של האמא שלך היא הרבה יותר שמרנית ועם דעות אחרות. אני חושבת שכעת את צריכה לצמצם את הנזק של ההלם שנגרם לאמא שלך ולא להתחיל להפוך אותה למומחית בדס"מ עם מאמרים מקצועיים. (כתבת שיעצו לך לתת לה מאמרים אחרים?) אם הנזק כבר נגרם והיא לא יכולה להרגע אני הייתי מנסה להרגיע אותה ולהוציא אותה מהנושא. כבר בהתחלה כשעוד גרתי בבית של ההורים אמרתי שאני לא מוכנה שישאלו אותי על החיים הפרטיים שלי ועל הסקס שלי אפילו כשהם ידעו שהוא לא היה קיים ואני מדברת על עיקרון. הם מכבדים את העקרונות שלי. זה לא בדס"מ כן או לא. כל ענייני הסקס שלי וכל העניינים הפרטיים שלי הם שלי. אני חושבת שזה מה שאת צריכה לומר לאמא שלך ואצלך את יכולה להוסיף שבגיל 30 כשאת גרה לבד ומפרנסת את עצמך את מצפה ממנה לכבד אותך ולא להתערב לך בחיים. אם את חייבת להרגיע אותה והיא נכנסה להלם מהצורה שהצגת לה את הכל אני חושבת שאת יכולה לבקש ממישהו אמין מפה לדבר איתה ולהסביר לה בצורה מבוגרת על הכל. המזל שלך שאמא שלך לא סובלת בלב. יש אנשים בגיל הזה שסובלים ממחלות לב. צריך להיזהר עליהם ולא לפטפט בכל פעם שרוצים בלי לחשוב מראש. 
|
|
|
מיתוסית(שולטת)
|
לפני 17 שנים •
16 בדצמ׳ 2006
שפנפנה צודקת. אני אומנם מאמינה בגילוי לב, אבל בהחלט צריך לדעת למי לספר ואיך.
חפרתי ומצאתי שלפני שנה וחצי סיפרתי לה. הנה זה: http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=6969&blog_id=3927 וזה ציטוט על אבא שלי: אבא שלי גילה שאני אוהבת סאדו-מאזו. לא אכפת לו כל עוד אני לא נוגעת בסמים. נחמד לדעת... XXX אבא שלי שאל אם יש לי מישהו ואמרתי שלא ושגם לא היה הרבה זמן. שנורא קשה לי למצוא מישהו שהוא גם נורמלי וגם משוגע. מישהו קצת כמוני. הוא אמר: "בטח, כשחיים בשוליים קשה הרבה יותר למצוא מישהו". זה נכון, אבל גם כשהייתי "באמצע", עדיין היה לי קשה למצוא גבר שיהיה בראש שלי. אולי אני מוזרה מידי. אולי אני עושה הרבה טעויות. אולי התת מודע שלי פשוט גורם לי לבחור דווקא את הגברים הלא נכונים לי. הוא אמר שתמיד הוא ידע שיש לי מוזרויות ושבטח הבחור היה בצד של המאזו ואמרתי שדווקא לא. הוא סרב להאמין. אני תוהה אם זה מחמאה? וזה קטע על ידיד טוב שלי שסיפרתי לו, הוא דווקא לא קיבל את זה. לשמחתי, כל השאר כן: http://www.thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=6927&blog_id=3927 |
|
|
מקבי(מתחלף)
|
לפני 17 שנים •
16 בדצמ׳ 2006
אני לא רואה סיבה לספר. זה לא כמו יציאה מהארון בעניין הומוסקסואליות - את זה יידעו במוקדם או במאוחר, כשתגיעי הביתה\תתחתני עם בן\בת אותו המין...
אף-אחד לא *צריך* לדעת איך את עושה את הסקס שלך או איך מתנהלות אצלך מערכות יחסים אינטימיות. ספרי רק למי שאת רוצה שיידע. |
|
|