פינה

גוני​(לא בעסק) • 16 במרץ 2007

[quote="ginger"]זה היה מעורר גם בי התנגדות פעם.
פעם, לא אהבתי את הביטול העצמי הזה.
היום אני דווקא אותו מחפשת.
נדמה לי כי השלווה טמונה דווקא שם - היכן שלא חושבים, במקום בו האינטיליגנציה מתה.
במקום בו לא צריך להחליט, במקום בו לא צריך להתמודד - כי יש הכל.
סוג של בועה. אולי רחם.
בלי הקול הזה שטוחן שוב ושוב במח...במקום בו לא צריך לשמוע.
ואם טעיתי, לפחות בדקתי ואולי אחרי הבדיקה אהיה יותר חכמה, ואוכל למצוא מקום חדש לבדיקה.


האם לא הכול מת שם ?

וג'ינג'ר, כתיבתך תמיד מעוררת.

ginger • 16 במרץ 2007

חיפוש אחר אובדן וחיפוש אחר המציאה.
הפרדוקס אכן מתיישב.
"ללמוד לנשום אויר פסגות, לשאוף עננים טעונים מים ולנשוף גשמי ברכה. " - כמה יפה, וכמה מתאים לזו השעה..

* * *

להפך - שם הכי חי.
מלוא המימוש והמהות.
* * *
הוא אמר " אני חושב משמע אני קיים" ואני אומרת "אני מרגישה משמע אני קיימת" כי אז הקיום והיקום מכילים הרבה יותר.
הוא מכיל את המציאות ומה שמבעד לה, כמו גם את החלום והחיזיון והדימיון.
והגבולות בינהם אינם חשובים יותר.
כשהמשוואה פועלת כך :
מחשבה < הרגשה
הכל הרבה הרבה הרבה יותר טוב.

ג'ינג'ר.

Re: פינה

כנעניה​(לא בעסק) • 17 במרץ 2007

כל כך נוגע
כל כך נכון
כל כך מרגש...