| אסקפיסטית(נשלטת) |
לפני 17 שנים •
13 ביוני 2007
לראובן
ראובן יקר,
תודה לך על תגובתך המאלפת. באמת תודה. למרבה הפלא, אני לא כותבת לך בציניות, והלוואי וכל תגובה תהיה מושקעת ומחכימה כשלך. ראשית כל, אם לפי ראות עיניך קיים טעם לפגם במילותיי, כנראה שניסית למצוא כוונות נסתרות בשימי את השיר בפורום זה. מאידך, דיי ברור כי תשובתך באה להתריס ולהוריד את מורלי. אתה, כמו רוב השולטים הצבועים כאן (ולא אמרתי שהכל צבועים  ) מתחבא מאחורי הרבה מילים מפוצצות כמו "קושר, מתיר, מענג, מכאיב" ועוד היד נטועה, אבל אדון לעצמו אתה לא מסוגל להיות- כתבתי שיר. תקרא לזה שיר של "אישה קשה", תקרא לזה "שיר מחאה", תקרא לזה שיר. תקרא לזה חרא בלבן. אבל אל תקרא לזה "טעם לפגם", בייחוד כשניכר שהינך איש ספרא, תן כבוד למגירה כשמשהו מבצבץ מתוכה וקורא אלי- מישהו.
מחכה בכיליון עיניים לתגובתך הנאורה, בכבוד רב, אסקפיסטית |
|
|
בנגי(שולט)
|
לפני 17 שנים •
14 ביוני 2007
כואב לך . מציק לך.
לכל דבר יש פיתרון. ישנם אנשים שזו התפיסה שלהם לגבי שליטה. אני מניח שאת כותבת ממקום שכואב לך. אבל תפנימי זה העולם אחד חושב שחור השני לבן. והחכם יודע לזהות את הצבעים. |
|
|
| אסקפיסטית(נשלטת) |
לפני 17 שנים •
14 ביוני 2007
לבנגי
אשמח אם תבאר את תגובתך. לא הבנתי ממנה דבר וחצי דבר.
תודה. |
|
|
|
בנגי(שולט)
|
לפני 17 שנים •
14 ביוני 2007
לא כל מה שנתפס אצלך כקלות הוא באמת כזה.
ישנם סיטואציות שונות בין אנשי רוח ושולטים בקשר לדרכם. כל האשכול שלך מוזר. |
|
|
| אסקפיסטית(נשלטת) |
לפני 17 שנים •
14 ביוני 2007
בנגי, הבהרה לשונית
קלות עם חולם ולא עם שורוק
|
|
|
עקשנית(נשלטת)
|
לפני 17 שנים •
14 ביוני 2007
יש לך טעות ראובן.
אתם זוכים. זוכים וחלק גדול מהשולטים לא יודע להתייחס לזכייה שלו. גמנחנו כמובן זוכות וכל הדברים הנהדרים שמנית שאתם עושים לנו, בקשר אמיתי שהוא לא רק פיזי יש הרבה הרבה יותר אז שכחת שאנחנו חלקינו נותנות לשולטים להשתלט גם על נפשינו לא רק בקטע של הצלפות, קשירות ודברים כאלה. וחלק גדול לא יודע כמה סכנה יש בזה לנו אז תסלח לנו באמת שרצוי שלא נלך עם כל אחד ושלפעמים אנחנו שוגות בגדול.בענק שסמכנו על מישו והוא? הוא ממשיך לבאה בתור כי בשבילו זה היה רק "קשירות והצלפות" בשבילנו זה היה משמעותי יותר. הסאביות המנטליות מסכנות המון ביחס ללא מנטליות והשולטים מתייחסים לזה בזלזול כמוך 
לא חסרות סאביות בכייניות ולא חסר "שולטים" גם כאלה "פופולרים" שבינינו הסאביות אנחנו יודעות שלא שווים דבר ולא חצי דבר. הכל אצלם דיבורים. לפעמים גם מגלות את זה מאוחר. מי שמחפש ומוצא בחורה קלה אני מרחמת עליה, הייתי שם פעם בעוונותי הרבים, יום אחד היא תתעורר והוא, הוא לא מבין שיש לו בעיה וממשיך לאחרת הקלה ולאחרת הקלה וחוזר חלילה. תאמין לי שאילו היינו מחפשות רק "קשירות והצלפות" ראובן, היה לכם ולנו חיים קלים הרבה יותר. בקיצור, סאביות צריכות לבחור טוב טוב. אני אומרת לבחור ושלא יבחרו בהן
|
|
|
שיר כאב(שולטת){סוליקר}
|
לפני 17 שנים •
14 ביוני 2007
ראובן החביב ועקשנית המקסימה
ראובן: זה היה שיר עידוד ולא שיר מחאה
עקשנית: מה שאת כתבת, כל מילה בסלע 
|
|
|
|
בכוח המוח-אשה
|
לפני 17 שנים •
14 ביוני 2007
Re: קולא לעילא ראובן כתב/ה: אסקפיסטית יקרה,
תודה על שירך. ראי - אם את מוכיחה את אותו גבר על כי עזב אותך, הרי זה טוב ויפה. מאידך גיסא, אם את מוכיחה אותו על כי הלך עם מישהי 'קלה', הרי יש בכך טעם לפגם. דעתי היא, כי אשה 'קשה' נוהגת כך, ואינה נעתרת ומצייתת בקלות, משום שאינה בטוחה בעצמה, או מה שיותר גרוע - היא מציבה 'סרגל מאמצים' בפני אדונה. מפתיע כמה חרא 'אדונים' מוכנים לאכול מ'נשלטות'. הפורום הזה מלא נהי ויללות על גברים רעים ונוראים, אבל האמת היא שאדון, בסופו של דבר, עובד קשה מאוד: קושר, מתיר, מענג, מכאיב, אוסר, מרשה, מכה, מלטף, בועל, מזנה, משפיל ומרומם - ולאחר כל זאת הוא גם מנחם את ה'שפחה'. אין לי כל בעיה 'לשרת' את האישה שאיתי באמצעות הדומיננטיות, הידע והחמלה שבי, אלא מאי - אני מצפה כי אישה תבין שאני מיטיב עמה ותתנהג בהתאם, משמע: ''צייתי יפה ובשקט וזכרי כי אחריותך היא לשמור אותי בנעימותי.'' כמובן שיהיו אלו שיחלקו עלי, יניפו את נס המרד(נות) וכל אותם גילויים וניליים של ביצ'יות וכפיות-טובה, אבל בסופו של דבר - אדוני כל העולם התאחדו - אין לנו דבר להפסיד מלבד שפחותינו הקשות והמבוהמות. לחיי הקלות הנסבלת והנעימה של הקיום, ראובן "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה – רָאִיתִי אֶת-הָעָם הַזֶּה, וְהִנֵּה עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף" שמות לב' 9 |
|
|
תמונה כפרית
|
לפני 17 שנים •
14 ביוני 2007
Re: קולא לעילא ראובן כתב/ה: אסקפיסטית יקרה,
תודה על שירך. ראי - אם את מוכיחה את אותו גבר על כי עזב אותך, הרי זה טוב ויפה. מאידך גיסא, אם את מוכיחה אותו על כי הלך עם מישהי 'קלה', הרי יש בכך טעם לפגם. דעתי היא, כי אשה 'קשה' נוהגת כך, ואינה נעתרת ומצייתת בקלות, משום שאינה בטוחה בעצמה, או מה שיותר גרוע - היא מציבה 'סרגל מאמצים' בפני אדונה. מפתיע כמה חרא 'אדונים' מוכנים לאכול מ'נשלטות'. הפורום הזה מלא נהי ויללות על גברים רעים ונוראים, אבל האמת היא שאדון, בסופו של דבר, עובד קשה מאוד: קושר, מתיר, מענג, מכאיב, אוסר, מרשה, מכה, מלטף, בועל, מזנה, משפיל ומרומם - ולאחר כל זאת הוא גם מנחם את ה'שפחה'. אין לי כל בעיה 'לשרת' את האישה שאיתי באמצעות הדומיננטיות, הידע והחמלה שבי, אלא מאי - אני מצפה כי אישה תבין שאני מיטיב עמה ותתנהג בהתאם, משמע: ''צייתי יפה ובשקט וזכרי כי אחריותך היא לשמור אותי בנעימותי.'' כמובן שיהיו אלו שיחלקו עלי, יניפו את נס המרד(נות) וכל אותם גילויים וניליים של ביצ'יות וכפיות-טובה, אבל בסופו של דבר - אדוני כל העולם התאחדו - אין לנו דבר להפסיד מלבד שפחותינו הקשות והמבוהמות. לחיי הקלות הנסבלת והנעימה של הקיום, ראובן יש הרבה טעם לפגם בכתיבתך ראובן אינך יודע כמה חרא סאביות נאלצות לבלוע מהמתימרים להקרא אדונים. לא פעם ולא פעמים אתה שומע את הקולות אך אוזניך אטומות וליבך קפוא. בגלל התמימות, בגלל המניפולציה המופעלת עליה, בגלל הבטחון במי שאמור להיות המוביל שלה סאבית מוכנה לקבל ולעבור הרבה. ויש לא מעט שמנצלים זאת היטב. הם לא לוקחים בחשבון את הפגיעה. כי הפצע בנשמה לא בקלות יגליד וצלקת תמיד תשאר. נכון לסאבית יש אחריות רבה, ועליה לבחור לה אדון ברגישות בחוכמה ובזהירות. עליה לבחון אותו בדיוק כפי שהוא בוחן אותה. אבל זה לא מחסיר מהעובדה שמי שמתיימר לקרא לעצמו אדון צריך להפנים היטב היטב שידו נוגעת לא רק בגוף אלא גם בנשמה, בלב. סאבית היא לא צעצוע ל סיפוקך היא קודם כל אישה. ונכון בסשן היא אוהבת שתכאיב לה שתשפיל אותה וכו' אבל בסוף הסשן נמצאת מולך אישה עם נפש עדינה שראויה לכבוד ולהערכה ולא נועדה למרמס ברגל גסה. |
|
|
|
DRAKULLA(שולט){בתו של דרק}
|
לפני 17 שנים •
14 ביוני 2007
לפחות את הפוסט הזה לא מחקו לך 
|
|
|