שוגי(מתחלף) |
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
Huan
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
שוגי(מתחלף) • 5 ביולי 2007
huan כתב/ה: לדעתי המתת חסד צריכה להיות מיושמת לא רק במקרים הכי קיצוניים שניתן לדמיין - קריא כשאדם נהפך לצמח.
אלה גם במקרים פחות חמורים ואפילו לאנשים בריאים לחלוטין החפצים במוות מהיר וללא כאבים ??? מה? (מה שכמובן קפיצה מבנייה או תלייה לא מספקים). הרציונל הוא פשוט - כאשר אדם לא חיי לא רק שהוא לא סובל אלה שמילים כמו חרטה, תיקווה, חוויות שלא נחוו, הרצון לחיות וכו הופכים לחסרי משמעות וזאת מכיוון שיש להם משמעות רק כאשר האדם מסוגל להרגיש ולחשוב אותם או במילים אחרות כאשר הוא היה חי. ילד אוטיסט או משותק שיומת לא יתחרט, לא יסבול, לא יחשוב שום דבר רע על ההחלטה להמיתו וכו וזאת מכיוון שהוא מת - המחשבות שעולות בראשה של האימא כאדם חיי הן מקרה אחר לגמרי ואין להם כל קשר לרווחתו של אותו ילד, כנל לגבי צמחים, משותקים, חולים סופניים וכו - במקרה של המתאבדים יש לציין שרק אילו ש"שרדו" את ההתאבדות יכולים לחוש חרטה על המעשה ולהרגיש טוב על כך שלא מתו (למרות שרבים מנסים להתאבד בשנית), אילו שלא שרדו לא חשים ולא יכולים לחוש חרטה או עצב על המעשה והמוות שלהם אינו דבר חיובי או שלילי בעינם שכן הם מתים אינם יכולים לא להרגיש ואל לחשוב זאת. ההתנגדות להמתת חסד יכולה לבוא משני מקורות להם מקור זהה: האחד הוא האמונה בחיים אחרי המוות, גילגול נשמות וכל אמונה אחרת השוללת את העובדה שהאדם הוא מכונה ביולוגית ללא שום תוסף רוחני כגן נשמה הממשיכה להתקיים לאחר המוות של הגוף הגשמי. אחלה!!!! השני הוא הרכיב החברתי-אגואיסטי כאשר ההתנגדות להממת החסד לא לוקחת בחשבון את טובתו של החולה, הסבל שהוא חש וכו. אלה רק את הטובתם של בני המשפחה, הרופאים (כאשר הוכח שרבים מהרופאים פוחדים ממוות וממיתה כך ש"איבוד" חולה גורם להם לחרדה, אני משער זה עונה על השאלה מדוע איכות החיים פחות חשובה להם מהארכת חיים, אם תרצה אוכל להפנות אותך למאמר שבין היתר עוסק בעניין החרדה ממות וממיתה בקרב רופאים) , החברה וכו אשר פעמים רבות מעדיפים את האדם הסובל, המשותק והנכה על פני האדם המת וזאת מיתוך מניעים שונים כמו הפחד שלהם מהמוות, הפחד מאובדן וכו. כאשר הרכיב הראשון של האמונה בסופו של דבר הוא גם מקרה פרטי של הרכיב השני בהיותו רציונליזציה ואידאליזציה לרצון האגואיסטי של החברה, החקיקה בעניין רק מוכיחה את טענתי בדבר מקורה של ההתנגדות במנגנון שימור חברתי WELCOME חואן, אתה מדבר בתשובתך על המון נושאים שהיו זכאים לדעתי להיפתח כפוסטים נפרדים בכללי. הנושא היה המתת חסד. השאלה: האם אין זה אוקסימורון? |
|
האמפרי |
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
האמפרי • 5 ביולי 2007
אין לי יכולת להביע דיעה עיניינית ולעמוד מאחוריה עד שלא אתקל בנושא
הזה באופן אישי. באופן כללי וללא קשר ל "המתות חסד" ישנם אי אלו אנשים שהייתי שמח להקל עליהם את סבלם ולהרוג אותם באסלה כלשהי עטופים באוילותם. זאת הכוונה בהמתות חסד? |
|
Agni(מתחלף) |
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
HUM-fRee
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
Agni(מתחלף) • 5 ביולי 2007
האמפרי כתב/ה: אין לי יכולת להביע דיעה עיניינית ולעמוד מאחוריה עד שלא אתקל בנושא
הזה באופן אישי. באופן כללי וללא קשר ל "המתות חסד" ישנם אי אלו אנשים שהייתי שמח להקל עליהם את סבלם ולהרוג אותם באסלה כלשהי עטופים באוילותם. זאת הכוונה בהמתות חסד? No. you ken be in Ma-Kashur ניאנדרטאל אין |
|
שלומציון |
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
פיה
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
שלומציון • 5 ביולי 2007
האמירה מבוססת אך ורק על ניסיוני האישי .
וזה מאד לא נחמד לשלוח אותי לחכות לגיל 80 או לרגע שלא אשלוט בצרכי . |
|
פייה{O} |
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
פייה{O} • 5 ביולי 2007
huan כתב/ה: לדעתי המתת חסד צריכה להיות מיושמת לא רק במקרים הכי קיצוניים שניתן לדמיין - קריא כשאדם נהפך לצמח. אלה גם במקרים פחות חמורים ואפילו לאנשים בריאים לחלוטין החפצים במוות מהיר וללא כאבים (מה שכמובן קפיצה מבנייה או תלייה לא מספקים).
הרציונל הוא פשוט - כאשר אדם לא חיי לא רק שהוא לא סובל אלה שמילים כמו חרטה, תיקווה, חוויות שלא נחוו, הרצון לחיות וכו הופכים לחסרי משמעות וזאת מכיוון שיש להם משמעות רק כאשר האדם מסוגל להרגיש ולחשוב אותם או במילים אחרות כאשר הוא היה חי. ומי יחליט מה ראוי להקרא 'חיים' ומה לא? זה מדרון חלקלק. ראיתי לפני מספר שנים סרט על המתות חסד בגרמניה בתקופה שלפני השואה. זה התחיל ממקרים איומים שאני מניחה שלרובנו יראו כהמתת חסד מוצדקת, המשיך במפגרים, נכים מסוגים שונים וקשישים, וכולנו יודעים לאן זה הגיע בסוף. שלומציון - צר לי שזו החוויה הפרטית שלך, אבל אני חושבת שזה לא הוגן ולא נכון להשליך את זה כאמירה כללית. |
|
huan |
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
huan • 5 ביולי 2007
אני חושב שהחולה יכול להחליט את זה טוב מאוד בעצמו - עם אתה נכה, מפגר או זקן שרוצה למות, קראי לזה המתת חסד או התאבדות, יש לתת לו את הזכות לעשות זאת ולהעמיד לרשותו את העזרה והעמצאים לצורך פעולה זו במידה לא פחותה מהאמצעים בהם מצילים את חייהם במידה וביצעו המתת חסד זו באמצעים בייתיים.
במדיה והחולה איננו מסוגל להחליט בעצמו האם לבצע בו המתת חסד או לא הרי שמדובר במקרה שהמתת החסד צריכה להיות מנדטורית. אדם זה ככל בני האדם חש סבל אך במידה הוא איננו יכול להחליט העם הסבל הזה "שווה" או "לא שווה" את זה כפי שקורה במקרה הראשון, יש לפעול כאילו איננו שווה שכן באפשרות זו הפוטנציאל לסבל האנושי הבלתי מוצדק נמוך יותר שכן לאחר המוות אין האדם יחוש סבלל כלל ואילו על נשאר בחיים באופן מנדטורי הסבל שלו יכול להיות "שווה" או "לא שווה" - כאשר במקרה של ה"לא שווה" האדם מתייסר וזאת בניגוד למצב בו מווצעת המתת חסד מנדטורית. אף אחד שבוצע בו המתת חסד לא התחרט על כך ולא בא בטענות על כך שהמיתו אותו. אף אדם שלא קם מתרדמת לא התלונן על כך שלא המשיכו להאריך את חייו כי היה סיכוי של 5% או 50% שהוא יקום ממנה. כפי שאמרתי בכל הקשור להמתות חסד הסיבה היחידה להתנגדוץ נובעת מצרכים חברתיים - אישיים אגאיסטיים ואין מקום להציג התנגדות זו כהגנה על טובתו של המומת שכן לאחר המוות מושגים כמו "טוב" ו"רע" מאבדים את משמעותם בשביל המת. |
|
שלומציון |
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
זו היתה דיעה אישית
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
שלומציון • 5 ביולי 2007
ולכן תיארתי אותה בקצרה , ברורה לי הבעייתיות שהיא מעוררת .
|
|
פייה{O} |
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
פייה{O} • 5 ביולי 2007
huan כתב/ה: במדיה והחולה איננו מסוגל להחליט בעצמו האם לבצע בו המתת חסד או לא הרי שמדובר במקרה שהמתת החסד צריכה להיות מנדטורית. אדם זה ככל בני האדם חש סבל אך במידה הוא איננו יכול להחליט העם הסבל הזה "שווה" או "לא שווה" את זה כפי שקורה במקרה הראשון, יש לפעול כאילו איננו שווה שכן באפשרות זו הפוטנציאל לסבל האנושי הבלתי מוצדק נמוך יותר שכן לאחר המוות אין האדם יחוש סבלל כלל ואילו על נשאר בחיים באופן מנדטורי הסבל שלו יכול להיות "שווה" או "לא שווה" - כאשר במקרה של ה"לא שווה" האדם מתייסר וזאת בניגוד למצב בו מווצעת המתת חסד מנדטורית..
איך אתה יכול לקבוע כמה אדם סובל וכמה תשוקה לחיות יש לו?? מי אמור להכריע מה זה סבל אנושי 'מוצדק' ומה זה סבל אנושי 'בלתי מוצדק'? הדברים שאתה כותב מצביעים על חוסר ערך מוחלט לחיים. כאילו ברירת המחדל אם יש איזשהו ספק בין חיים ומוות צריכה להיות מוות. huan כתב/ה: אף אחד שבוצע בו המתת חסד לא התחרט על כך ולא בא בטענות על כך שהמיתו אותו.
גם אף אחד שנרצח סתם כך לא בא בטענות על כך שרצחו אותו. |
|
שלומציון |
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
ואם מדובר באנשים שאינם מחוברים לקטטר וזונדה
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
שלומציון • 5 ביולי 2007
הזכות הזו נשללת מאיתנו בכל מקרה .
האופציה היחידה היום כרוכה בהרבה אי נעימות של כל הסובבים . |
|
huan |
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
לפני 17 שנים •
5 ביולי 2007
huan • 5 ביולי 2007
כאשר אדם נרצח הגורם שסובל, שופט ומעניש את הרצח הוא החברה, לנרצח לא אכפת עם האיש יהלך חופשי, ישפט ל20 שנה או יוצא להורג. הנרצח מפסיק להתקיים וככזה אינו סובל ולא אכפת לו לגבי מה קורה בסביבה בה הוא פעם חיי. הבעיה היחידה מבחנתי עם רצח מבחינת הנרצח עצמו היא חוסר הבחירה שלו להחליט העם להמשיך לחיות או לא - שכן הבחירה לא נשעתה על ידו על אף שהוא היה מסוגל לבצעה - עם כי בעיה זו היא פילוסופית כמו כל הגישה שלי שכן לאדם מת לא אכפת האם הוא זה שבחר למות או ש"בחרו" בכך במקומו.
לחברה כן אכפת (ממניעים שונים של שימור חברתי ואינטרסים אבולוציוניים), ורק לחברה אכפת - ויש להתיחס לכך בהתאם ולא למסך את זה כ"למען הנרצח" שכן מדובר בהבנה לא נכונה של המצב במקרה הטוב וצביעות במקרה הרע. לחיים בעיני אכן אין ערך כשלעצמם - הם הופכים לבעלי ערך על ידי האדם החושב והיוצר והאדם הרוצה לחיות. במקרה ואדם רוצה לחיות יש לתת לו לחיות במיקרה והוא איננו רוצה יש לתת לו למות - במקרה והוא אינו אדם חושב ויוצר המסוגל להחליט זאת ואינך יודע האם הוא רוצה או לא רוצה למות ברירת המחדל אכן צריכה להיות מוות. לשאלה ללמה המוות צריך להיות ברירת המחדל כבר עניתי. שכן ברירת המחדל בין "אין סבל" לבין "סבל" ו"אין סבל" יהיה "אין סבל". וזאת כאשר אין האדם יכול להכריע בעצמו האם הוא רוצה לסבול ממניעים שונים או לא רוצה לסבול. (כמובן שחופש הבחירה איננו קיים ועם זאת יש לתת עליו את הדעת בהיותו גורם (אשלייתי) משמעותי בשביל האדם). כמובן שאני מדבר נכון לעכשיו בהיבט הפילוסופי של הענייו ולא מההיבט החברתי-אבולוציאוני המציג את הדברים בצורה שונה ולגביו האם המתת חסד טוב או לא, ובאילו תנאים היא דבר המשתנה מחברה לחברה ותלויה במשתנים רבים. |
|