Brida(נשלטת){DDDOM}
|
לפני 17 שנים •
3 באוק׳ 2007
נוגה כתבה:
לעניות דעתי, הכעס נוגע בכמה מישורים : השלמה והכרה של השפחה ב''מקומה '', וב''מעמדה '' אל מול האדון. השלמה והכרה בכך שזהו רצונה. ניסיון(טבעי)למרוד בתחושות הסותרות, אשר באותו שלב, האדון מייצג אותן, אולי יותר מכל דבר\ אדם אחר: מצד אחד, הצורך להיכנע\להיות תחת מרותו\ לשרת\להיחשף, ומצד שני, הצורך להתגונן. לא בהכרח מתוך מקום של בדיקת גבולות, אלא מתוך מקום רגיש בו כל העצבים חשופים. העור ''מרגיש '' את הכניעה. את הצורך בהתמסרות. וכן, זה מפחיד. וכן, זה מאיים, גם על שפחות מנוסות . אחת הדרכים להתנהל עם הכעס הזה, היא פשוט להניח לו להיות שם. (כי כשאת מקבלת את הכעס, את למעשה, מקבלת עוד שלב בתוך עצמך. סוג של הפנמה\ הטמעה ) בדיוק... ובנימה אישית,תודה נוגה יקירה, ההבנה הדקה שלך היא מבורכת... 
|
|
|
| zipi62 |
לפני 17 שנים •
4 באוק׳ 2007
ביטוי כעס
חג שצח לכולם
ראשית אני מודה לכולם .... אין לי ספק שהדבר הנכון ביותר בחיים בכלל ובמיוחד בקשרי שליטה הוא הצורך לתת ביטוי לעולמנו הרגשי. כן הדבר צריך להעשות בתוך מסגרת הכללים הידועה בין אדון לשפחתו. הנושא שהעלתי נבע מהעובדה שהאדון איתו הייתי באותה תקופה אסר עלי לבטא את הכעסים שחשתי נגדו. פתחתי את השרשור כדאי לנסות ולפתוח את עיניו להסתכלות אחרת - יותר רחבה. אני שמחה על כל הבעת דעה כי הייתי זקוקה מדי פעם להבין את המקום בו אני נמצאת, וחבל שאדון שמאוד הערכתי והרגשתי צורך להיות שייכת לו לא יכול היה לקבל את הכעס ולהבין שבעצם הוא מופנה אליו כי משהו בקשר מעורר אותו לעלות למעלה, ושזה תהליך של העמקת וקבלת המרות של האדון, בתוך הקשר של השליטה וההתמסרות. zipi58 |
|
|