שגיאות כתיב

קייל​(לא בעסק) • 6 באוק׳ 2007

קודם כל אודה שאני מתנשא וכל מי שזה מפריע לו שיעבור הלאה.
אח"כ, לטענותיה של קווינסי:
א. בעבר היו פחות שגיאות כתיב נפוצות ואנשים השתדלו לכתוב נכון. אם לא ידעו איך נעזרו באנשים אחרים. היום עומדים לרשותינו מילונים מקוונים, בודקי איות, בודקי תחביר ועוד. לא קשה לכתוב היום נכון גם בלי להעזר באחרים.
ב. לאור הטענה הקודמת תמוהים בעיניי הטיעונים שלך, שכביכול יש ערב-רב של גלויות ואחוז הולך וגדל של דיסלקטים. לא זה ולא זה נכונים ביחס לעבר. בשנות ה- 70 שלושה מיליון אזרחים היו בישראל, ומתוכם מעל חצי היו עולים חדשים. זה לא שונה מהמימדים היום. ואז היו פחות טעויות כתיב. כמו כן, כיוון שדיסלקציה (אמיתית, לא איזה אבחנה מקרית של מישהו שמתעצל ללמוד) היא תכונה גנטית של בעיה בעיבוד במוח (אתם מוזמנים לבחון את הנושא במאמרים שונים) הרי שיש להניח שאותה תכונה גנטית הייתה קיימת גם בדור הקודם. לפיכך, אחוז הדיסלקטים אז והיום פחות או יותר דומה. ההבדל הוא שאז לא אבחנו וגרמו לאנשים לעבוד קצת יותר קשה ולהשתפר. היום מרשים להם לא לעשות כן ולכן הם לא משתדלים. וגרוע מזה, כל מיני אנשים שלא יודעים לכתוב פשוט אומרים "אני דיסלקט" ומאותו רגע מערכת החינוך כבר לא מרשה לעצמה לנסות לתקן את הכתיב או התחביר שלהם.

לפיכך העליה בשכיחות הדיסלקציה בעיניי היא משהו שאיננו אמיתי, אלא תירוץ של אוכלוסיה הולכת וגדלה, שביד אחת עם מערכת החינוך הכושלת שלנו, אינה מעוניינת ללמוד לכתוב נכון.

בתור אחד שסובל ככל הנראה מדיסלקציה כלשהי, כיוון שמלים ואותיות מתהפכים לי, אני יודע שזה לפעמים קשה לכתוב נכון. בייחוד כשרוצים לכתוב מהר ולהביע שטף של מחשבה. אבל אני למדתי להשתדל ולכתוב נכון. זה לא שאין לי טעויות, אבל לפחות אני עושה מאמץ למזער אותן ולהקל על האחרים שקוראים את מה שיש לי לכתוב.

לכן, טעויות כתיב ותחביר הן עניין של התחשבות יותר מהכל. ומי שכותב בצורה מחפירה בד"כ אפשר גם להשליך את זה על תחומים אחרים. והמעט שהם דיסלקטים ברמה הגנטית יכולים לעשות מאמץ לפחות בדברים שהם כותבים לפרסום בפרופיל שלהם, בפוסטים או בתכתובות. המינימום הוא להעביר בדיקת כתיב. ועדיף שיכתבו בוורד ויבדקו שם גם תחביר ואז יעתיקו לכאן. אף אחד בעולם עוד לא מת מ- cut&paste וכנראה זה גם לא יקרה.

חואן

פרלין​(נשלטת){ש} • 6 באוק׳ 2007

אתה צודק. יש משהו מתנשא בהתייחסות לשגיאות כתיב. יש בזה גם משהו אידיוטי. אין ספק שהרבה אנשים טובים "מפוספסים" במדיום הזה רק כי הם לא יודעים לכתוב. אבל זה המדיום. כמו שעיתון לא יגיע עם שגיאות כתיב, כמו שתצפה ממכתב בדואר שלא יופיע עם שגיאות כתיב, כך יש ציפייה שבמדיום המבוסס כולו על כתיבה, אנשים יעשו מאמץ מסוים לא לכתוב עם שגיאות כתיב.

וברור שכתיבה גרועה משפיעה על איך שאדם נתפס. בעיקר פה. הרי זו האינדיקציה היחידה שלנו לגבי טיבו של הכותב.

Tish Adams • 6 באוק׳ 2007

אני מאוד מסכימה עם Qווינסי.
ורחפנית נכון, יש אפשרות להבחין בין דיסלקציה ברמות שונות לבין אנאלפבתיות.
קייל, בשנות ה- 70? שאלוהים תעזור. מה אתה משווה?
איפה בדקת את התופעה?
כמה פורומים היה לך בכדי להחשף לתופעה?
כמה מערכת החינוך היתה מודעת ומוכנה לקבל ולעזור?
מסכימה איתך בנוגע לנקודה בה אנשים מרימים ידיים ומקבלים את הדיסלקציה כמובן מאליו ולא טורחים לשפר את היכולות שלהם. אבל לא כולם. הנה, אתה לפי דבריך משתדל.
דיסלקציה מגיעה ברמות שונות.
אל תשפוט. זה לא מקומך ולא מקומי.
ואם אתה בוחר להתנשא, גם זה בסדר. רק אל תתבאס שתפסיד הכרות עם אנשים שהם מדהימים
אבל יותר ורבאליים.

אם אעשה פה הגהה לשונית, פרט אולי ל2-3 אנשים, כולם יוצאים פה Fארשים.
השפה העברית גם כך שפה עלובה יחסית לשפות אחרות.
מתוך העלוב הזה אנחנו לא משתמשים אפילו ברבע. טעויות כתיב מפריעות לכם?

טיש!

פרלין​(נשלטת){ש} • 6 באוק׳ 2007

השפה העברית משגעת!

היא אחת השפות היפות שיש. איפה עוד תמצאי שפה שבמילה אחת יכולה לבטא כ"כ הרבה?

אם משתמשים בה נכון, אם יודעים להשתמש בה, היא מטריפה. אל תזלזלי ככה בעברית, בחייך!

Queeny​(מתחלפת){being} • 6 באוק׳ 2007

מכיוון שממילא אני סנובית מתנשאת אסתכן בתגובה.

הציפיה שלי היא שכאשר כשכותבים פוסטים ארוכים (משמע, יש לכם הרבה מה לומר וחשוב לכם להביע את זה) - יועבר עליהם בודק איות. מה קרה? עוד שתי הקלדות בוורד לא יהרגו אף אחד וייסייעו לכותב בהצגת עמדתו בצורה טובה יותר.

יש הבדל בין שגיאות כתיב לשגיאות הקלדה, האחרונות יכולות לקרות גם למי שאינו דיסלקט או שוגה בכתיבתו.

יש הבדל בין שגיאות כתיב הנגרמות כתוצאה מליקוי-למידה לקשיים בהבנת הנקרא שנובעים מהעובדה שהכותב אינו מיומן כל כך בקריאה דווקא.

טעויות נפוצות בכלוב:
יש לומר "טפל" כשמתכוונים לומר שולי, לא עיקרי, ולומר "תפל" כשמתכוונים שאין בו טעם.
יש לומר "סד" כאשר מתכוונים למתקן העינויים אליו הסאב מחובר, ו"סאד" כאשר מתכוונים למרקיז דה-, אשר העניק את שמו לצד אחד של הסטיות שלנו.
"אם" כאשר הכוונה ליתכן, אולי, בתנאי, שמא; "עם" כאשר הכוונה היא יחד, בנוסף, לצד.

ובאופן כללי, מומלץ לא לוותר על המילית "כש", שהיא קיצור של "כאשר".
מי שחוטא (כן! חוטא! לא פחות!) בלומר "שהלכתי לבקר את דודה שלי" במקום "כשהלכתי לבקר וגו' ", פושע לשפה. זה לא קשור לדיסלקציה, זה קשור להבנת משמעות המילים בהן משתמשים.

ואגב, דיסלקטים אמיתיים רבים מברכים על עידן המחשבים אשר מאפשר להם לתקן את שגיאותיהם בתחביר ובאיות בטרם ישלחו על פני הרשת האין-סופית.

ועכשיו, אחרי שבדקתי פעמיים שלא הבכתי עצמי בשגיאות-הקלדה או ניסוח, אני לוחצת "שלח".

זאלופון​(שולט) • 6 באוק׳ 2007

לפעמים אני לוקח דף חלק וכותב עליו בגדול, באותיות דפוס מאירות עיניים, את המילה "מושחת", רק כדי לראות אותה כתובה עם ת' בסוף. אני מסניף פעם-פעמיים ונרגע.

עכשיו תמשיכו.

רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת) • 6 באוק׳ 2007

צודקת במאת האחוזים.

לא אלאה אתכם בעוד כמה וכמה שגיאות כתיב נפוצות, אבל בחייכם שימו לב גם
לדיקדוק שלכם, הרבה אנשים נוטים להחליף את א' העתיד ב-י' העתיד (וחלק אפילו
מגדיל לעשות גרוע יותר בכך שמחליף אותה בכלל באות ה').
שתי דוגמאות נפוצות:
רבותי, לא אומרים אני יעשה,אלא, אני אעשה,
כמו שלא אומרים אני ישמיע לכם שיר, אלא, אני אשמיע לכם שיר.

הדיקדוק הקלוקל הינו נורא כמו השגיאות.
ולא, אני לא אומרת שיש לכתוב או לדבר רק בשפה גבוהה, אני אישית
מאוד אוהבת את הסלנג וגם בכתיבתי משתמשת בו הרבה, אבל בחייכם,
גם אם כותבים בסלנג עדין אין הצדקה שהדיקדוק או רמת הניסוח יהיו
של ילד בן 3.

ים_yam​(לא בעסק) • 6 באוק׳ 2007

אני גם דיסלקטית וגם אוהבת מושבעת של השפה העברית.
אוהבת לקרוא, אוהבת לכתוב ומודה ששגיאות כתיב ודקדוק צורמות לי מאוד.
אני משתדלת לערוך את עצמי ולעשות הגהה לפני שאני משחררת מילים לחלל האתר, ובמקרים בהם אני מגלה שגיאה וכבר אי אפשר לערוך ולתקן - זה מציק לי.
אני משתדלת שלא להיות שיפוטית כלפי אנשים שכותבים עם טעויות הנובעות מדיסלקציה ולהעלים עין מטעויות הקלדה אבל מאוד קשה לי להשאר אדישה לשיבוש גס של השפה בשימוש לא נכון בזכר ובנקבה בספירה או בהגייה משובשת כגון "אני יבוא לבקר".
יתכן ובכך אני עושה עוול לאנשים טובים, ובעלי עולם עשיר המתקשים להביעו בלי אף שגיאה, אבל מתוך אהבתי לשפה העברית קשה לי להיות עדה ל"רצח השפה" ולהשאר אדישה.
וכפי שאמרו כאן לפני - ניתן להתעקש ולהתגבר על הדיסלקציה, ניתן ללמוד שפה גם אם היא לא שפת האם שלך, וכפי שסבתא שלי עד היום תשאל אותי בכל פעם שתכין רשימת קניות לסבא אם עגבניה כותבים עם ע' ו - ב' ולא עם א' ו-ו' , זו לא בושה לשאול, לא בושה לעשות הגהה בכל תוכנות האיות שיש ברשת ו WORD וזו לא בושה ללמוד מטעויות.
להתחבא מאחורי הדיסלקציה זה לעשות לעצמינו הנחות מיותרות לדעתי, במיוחד כיום כשיש מודעות וכלים לשיפור.

רחפנית-הדומית המרחפת​(שולטת) • 6 באוק׳ 2007

הורס 1

Re: טיש!

Tish Adams • 6 באוק׳ 2007

אוי ואבוי, פרלין - לא הבנת אותי.
אנחנו אומרות את אותו הדבר.
מה שמטריף אותי (וכן, גם אני חוטאת בהטמאת הטישאית בעברית) זה שאנשים לא משתמשים
אף לא ברבע מאוצר המילים שיש לנו וחבל!!!!
בנושא שגיאות הכתיב דעתי שונה משלך. אם זה דיסלקציה, אני לא פוסלת.
אם זה סתם אנאלפבית, פוסלת לגמרי.