הבגידה הנוראה

אין על מה • 24 באוק׳ 2007

6! 6! 6!

ומה נאמר - יהי אלוהים עמך......... ברוך בואך בצל קורתנו הבעייתית. ( קורתנו - הנשואים , המסתירים, הבוחרים באופציה הקלה יותר לעיכול, ה - כן, ה בוגדים ).

Re: הבגידה הנוראה

פייה{O} • 24 באוק׳ 2007

אז הינה עוד כסילה גאה.

תעשה מה שאתה רוצה, אין ספק שאתה במצב לא קל.

נראה לך שזו האופציה הכי טובה, יופי.
אישית אני חושבת שאתה טועה, שאתה צבוע, אגואיסט, שאתה עושה מעשה לא אוהב ולא מכבד כלפי אישה שחולקת איתך את חייה,
אבל כפי שזכותי לחשוב מה שאני רוצה - זכותך לעשות מה שאתה רוצה, לא מוסרי ככל שזה יהיה.
זו בחירה שלך.

אבל למה אתה חושב שנוסף על הכל מגיע לך לקבל אישור חברתי שאתה בסדר,
ועוד לנסות לשכנע שלקיום יחסים מיניים מאחורי הגב של בת זוגך לא קוראים 'בגידה'??

לפחות תהיה מספיק גבר לעמוד מאחורי הבחירה שלך, על כל הכרוך בה.

תגובות למגיבים עד כאן

נשוי • 24 באוק׳ 2007

מצליף חזק: תודה

עוגיעוגי: אם היה מקום להתדיינות עד למשפט האחרון, יש מקום להתדיינות גם לאחריו. מה אתה טוען שבגלל המשפט האחרון אין לך יותר מה לומר?

נריסה: נראה שלא הבנת את עיקר העניין. לא התכוונתי להיכנס להגדרות מילוניות של מה זה ייקרא בגידה ומה לא. הכוונה היתה לדון בשיפוטיות שאנשים מייחסים לעניין, כלומר - האם הבחירה השישית היא באמת הנוראה מכולן.

לזאת שהודעתה נמחקה: נכון, יש מחיר ל"חופש". ומי ישלם את המחיר? האם המחיר הוא רק "דמי המזונות" שה"בוגד" ישלם? אין מחירים אחרים שישלמו אשתו וילדיו?
נ.ב.
אנא הפסיקי לשלוח לי הודעות פרטיות. אם יש לך מה לומר, את מוזמנת לומר אותו כאן.

אישה קצת אחרת: אני לא טענתי שיש הבדל בין רומן מהצד ליחסי בדס"מ. אולי יש ואולי אין, אני לא יודע. אני מדבר על מצב שבו אדם לקח על עצמו מחויבויות לחיים שלמים, ולאחר 15 שנים הוא רואה שיש סתירה בין המחוייבויות שלקח ובין מי שהוא.

אושה: למה האופציה החמישית איננה בגידה? אין לי ניסיון אישי בדבר, אבל ממה שהבנתי, ילדיהם של זוג שנפרד או התגרש (ואפילו בני הזוג שלא יזמו את הפרידה) לא תמיד מאושרים מהעניין. אז מה כל כך הגון בלקום יום אחד ולעזוב אותם לבד?

חואן: התגובה שלך היא כל כך כזאת, שעדיף לא להגיב עליה כלל. איך אומרים ביידיש? "כשתגדל, תבין".

עוגיעוגי השני: תודה על הטרחה

ג'וקר: כתבת שאקבל אני מאשים מרווקים ונשואים, והנה גם גרושות יצאו חוצץ כנגדי. אני מסכים עם כל מילה במשפט האחרון שכתבת.

אין על מה: תודה

פייה: לא כל כך הבנתי מה שאת רוצה לטעון. אני הרי אומר במפורש מה לדעתי הפתרון המתאים לי ועומד מאחוריו. מה כאן לא מספיק "גבר גבר" לך?

קודם כל לחואן הקטן

Mooooon • 24 באוק׳ 2007

בפרופיל שלך כתוב: 'תמיד הייתי ואשאר סתם עוד מולקולה יהירה'
ובמסר שלך כאן הוכחת כמה זה נכון.
ובמילים אחרות -
מה בכלל אפס כמוך, ללא כל נסיון חיים ודעות של ילד בן שש מתערב בנושאים שאין לו מושג
בהם. לא נראה לך שזה חוצפה ? ולא מהסוג החיובי. תתבשל קודם קצת המיץ של החיים
וכשיהיו לך חיים משלך תוכל לתת דעה יותר מבוססת, שהיא ללא ספק תהייה שונה מגיבוב
השטויות שרשמת כאן.

Mary Jane • 24 באוק׳ 2007

לפי דעתי יש להציג בפניי בת הזוג את הדילמה המורכבת שתיארת דלעיל ולחשוב על פתרון ביחד. אם לאחר שהצגת את הדברים ואת כמיהותיך המדהדות בפניי הזוגית שלך ועדיין אין פתיחות מצידה לאלטרנטיבות אפשריות- עליך להחליט איזו מתשוקותיך בוערת יותר ולבחור בה, גם אם הדבר יהיה מר וקשה.

אני חושבת שאם החלטת לחיות את חייך עם בת זוג והבטחת להיות לצידה, כאמור בחוזה הנישואין שלכם, עליך לנהוג בה בכנות ובהוגנות המתבקשת ולא לרמות אותה. כשמקימים בית ומשפחה צריך לוותר על הרבה דברים ואני מניחה שעובדה זו לא נפלה עליך משמיים. וכן, כשמתחתנים, מתחייבים לקיום יחסי מין עם הפרטנר לו נישאת בלבד ומוותרים על סקס עם אחרים (אני מוציאה מהכלל אופציה לחתונה ומערכת יחסים שאינה מונוגמית, כי זה לא המקרה המדובר).
לא ידעת?!

אבל עכשיו מנשבות רוחות אחרות מאלו שנשבו לפני שנים מספר- פתאום יש אינטרנט, הגירויים המיניים המוצעים ברשת הם עצומים, עם פליקים בתחת או בלעדיהם, ופתאום אתה מצטער על החיים וההנאות שחומקות ממך. אתה עד כדי כך מצטער עד שאתה שוקל לרמות את אשתך באופן בזוי, בעוד היא משקיעה בבניית קן חמים (2.7 ילדים? היא בהריון ? זה רק מעצים את טענותיי...).

אני לא מקבלת את הטיעון לפיו בדסמ הוא איזו אמת גדולה וסוערת בנפשו של אדם, אשר יש לממשה בכל מחיר, כי מדובר בעניין של 'מימוש עצמי'. הלגיטימציה שמוענקת כאן לבגידה בבת זוגך נוגעת למימוש עצמי, אבל גם שמירה על התא המשפחתי הוא סוג של מימוש עצמי. כמו שאינך יכול גם לגור בחו"ל וגם לגור בארץ ועליך להחליט מה מבין אופציות תביא אותך למימוש עצמי הולם יותר- כך עליך לבחור איך היית רוצה לממש עצמך בנושא הזה.

השקר הוא אופצית מילוט קלה ואנוכית, אבל מה תאמר לאשתך כשהיא תגלה זאת (והן נוטות לגלות, והשמיים נופלים ואתה מצטער וליבך נחרד ומתכווץ לו בצער) ?
שלקשור בחורות ולהכות אותן (או כל פרקטיקה בדסמית אחרת) זה המימוש העצמי של נטיותיך האזוטריות הסודיות ולכן ראית לנכון לבגוד?
זה מגוחך הרי, והיא אפילו לא תטרח לגחך בפניך, רק לבכות.

huan • 24 באוק׳ 2007

אני חושב שהוא יקבל פה 3 תשובות.
התשובה הראשונה תהיה מאלה שמה לעשות אך האגואיזם שלהם נמצא בשליטה ולא מהווה נר לרגליהם. אילו המעדיפים את האמת על הצביעות, הידיעה על פני השקר, ההתעלמות והעיוורון והאפשרות לבחור, היכולה להיות אחד הדברים הקשים בחיים, על פני השיכחה בה לוקים איסירים, חולי נפש, וחלקים רבים אחרים המעדיפים פת לחם וסורגים.
את התשובה השניה תקבל מאילו שעוד אל היה במצבך אך אילו היו יפעלו בדיוק כמוך
ואת התשובה השלישית תקבל מחארות שהם כבר במצב שלך או מחארות שהם לא היו במצב שלך אך בניגוד לאלה מדוגמא 2 לא יהססו אפילו לדיר צלם אנוש מאישתם ה"אהובה" ומילדיו ה"יקרים" לטובתם הזין שלו...ועל הזין אנחנו אכן מדברים

עוגיעוגי

זה שמיליונים עושים משהו זה לא אומר שזה הבחירה הטובה,הבחירה הנפוצה? אולי! אך ממש לא הטובה. אלימות כלפי נשים היא היא מנת חלקן של בין 30 ל85 אחוז מנשות העולם..בחלק מהמקומות רוב מוחלט ללא ספק, עכשיו לך תגן על העמדה הזאת על ידי אותו טיעון. אז תעשה טובה, תשמע לדעת הרוב ולך תחטיף לאשתך מכות!

אין זה משנה האם האדם הבוגד הוא אבא,חבר או המוכר בשוק לי אישית לא יהיה אותו שום קשר. בגידה זו בגידה זו בגידה ואין זה משנה עם אתה בן 22,40 או 70 כדי להבין את זה.

nerissa​(אחרת) • 24 באוק׳ 2007

נשוי יקר שלנו

לא כך אתה נקרא. אתה לא באת לפתוח דיון.
אתה הבאת כאן את משנתך - וזה בסדר גמור!
אני מסכימה עם מרבית דבריך. אני לא מסכימה עם החלק האחרון..

ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה? לא תמיד.
בחירת המילים שלך היא שיפוטית לא פחות.. (בכל הנוגע לחלק האחרון וה"מסביר" שלך)

אתה ממש נשמע מתגונן ומנסה לקבל חיזוקים ואישורים.
הפירוט הבהיר כל כך לא בא לתת אופציות לבחירה (שים לב איך גם הפירוט שלך הוא מאוד מגמתי בדיוק לנקודה בה אתה רוצה.. הוא לא אובייקטיבי).
אנשים הם שיפוטיים. לא יעזור לך - במיוחד בנושא רגיש. גם אתה.

לגבי האופציה הגרועה מכל אלה שכתבת - זה מאוד מאוד אינדבדואלי.

לאחד אופציית הגירושים היא הנוראית ביותר (תשאל כאן כמה שעוברים יסורי גהינום בימים אלה תחת מכבש גירושים קשים, ול רק כדי לממש את עצמם)
לאחרת האופציה לבגוד היא הנוראית מכל ונוגדת את כל מהותה ואמונתה.
לאחר האופציה "לקפוא על השמרים", להמית את הצרכים האישיים על מזבח הזוגיות - זו האופציה הקשה מכולן.

בחרת? אל תצא להילחם בתחנות רוח בדמות אנשים שיפוטיים. כי זה באמת חלמאי לעשות זאת.
היה שלם עם החלטתך - ולא חשוב מה היא. היא שלך - היא זו המתאימה לך ביותר מכל השאר כי היא הבחירה שלך. אל תנסה לשכנע אחרים בצדקת בחירתך כי זה בזבוז אנרגיה

אני לא מאמינה שיש כאן מישהו בעולמינו שיוכל לשכנע אותך שהדרך שלך שגויה.. לכל אחד זוג עיניים אחד וממנו משתקפת זווית הראיה שלו מתוך העולם הפנימי שלו. וכל אחד ואחת כאן יהיה שיפוטי כלפי דרכו של אחר, ולו רק משום שזו לא הדרך שלו.

קרב אבוד מראש כבר אמרתי?

Tish Adams • 24 באוק׳ 2007

אני מאמינה שאם מראש אתה מגדיר משהו כשלילי, שלא יצליח, אין סיבה שיצליח.
אני מדברת על האופציות האחרות שמנית כאן.
אולי, אם תשנה גישה ותהיה טיפונת יותר אופטימי, זה יראה לך אחרת.
אם טוב לך עם האפשרות לבגוד, go for it
בסופו של יום, אתה זה שתצטרך להסתכל לעצמך בעיניים ולהתמודד עם כך שאתה משקר
לאנשים שהגדרת ככל כך חשובים לך.

Mary Jane • 24 באוק׳ 2007

אני מסכימה עם חואן-
לא צריך לחוות את הדילמה הזו במסגרת של חיי נישואים שוחקים ע"מ לגבש לעצמך עקרונות ותפישת עולם ראויה, כזו שלא תפגע ביקיריך, או לפחות תנהג בהם בהוגנות.
גם העמדה המהוללת של חזלי"נו, לפיה לא שופטים אדם עד שלא עומדים במקומו, היא שגויה לדעתי. אם נסכים עם עמדה כזו לא נוכל לשפוט את מחוללי הפשעים הגדולים ביותר, בתואנה כי לא עמדנו במקומם.
כמו שאני יודעת שזה לא בסדר לרצוח, כך אני יודעת שזה לא בסדר לבגוד ולשקר. אני לא צריכה לעבור חיים שלמים של רוצח ע"מ לדעת שזה נורא לרצוח. אותו הדין בנוגע לבגידה- אני לא צריכה לעבור חיים שלמים של תסכול מיני בקן משפחתי חמים ע"מ לדעת שזה לא בסדר לבגוד בפרטנר שלך לחיים.

huan • 24 באוק׳ 2007

נריסה ברור שזה קרב אבוד מראש.
מעטים הם החארות שיודעים שהם חארות ומעטים עוד יותר הם אילו שיבינו זאת וישתנו בעקבות תגובה בפורום. אך ללכת ולספק לאדם כזה אישורים וחיזוקים בדמות מילות עידוד או בדרך השתיקה אני אישית לא מוכן ואני רואה שאני לא היחיד