האמפרי |
לפני 16 שנים •
21 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
21 במרץ 2008
האמפרי • 21 במרץ 2008
tebayes כתב/ה: מה איתכם אגב
על אילו דמויות גדלתם למשל? איזו פאדיחה. הדבר הראשון שעולה לי כרגע הוא צ'רלטון הסטון ב"עשרת הדברות". (זה עשוי להסביר חלק מהבעיות שלי). |
|
שלגי |
לפני 16 שנים •
21 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
21 במרץ 2008
שלגי • 21 במרץ 2008
האמפרי כתב/ה: tebayes כתב/ה: מה איתכם אגב
על אילו דמויות גדלתם למשל? איזו פאדיחה. הדבר הראשון שעולה לי כרגע הוא צ'רלטון הסטון ב"עשרת הדברות". (זה עשוי להסביר חלק מהבעיות שלי). זאת פאדיחה? לי עלה האצ' מסטרסקי והאצ' (אתה זוכר שהוא הוציא תקליט חרא - קניתי אותו בזמנו , כן כן עד כדי כך) לדעתי זה מסביר הרבה יותר בעיות מצ'רלטון שלך. |
|
האמפרי |
לפני 16 שנים •
21 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
21 במרץ 2008
האמפרי • 21 במרץ 2008
שלגי כתב/ה: האמפרי כתב/ה: tebayes כתב/ה: מה איתכם אגב
על אילו דמויות גדלתם למשל? איזו פאדיחה. הדבר הראשון שעולה לי כרגע הוא צ'רלטון הסטון ב"עשרת הדברות". (זה עשוי להסביר חלק מהבעיות שלי). זאת פאדיחה? לי עלה האצ' מסטרסקי והאצ' (אתה זוכר שהוא הוציא תקליט חרא - קניתי אותו בזמנו , כן כן עד כדי כך) לדעתי זה מסביר הרבה יותר בעיות מצ'רלטון שלך. מותק, לא מאיימים על זונה בזין. החבר הטוב שלי ליסודי היה סטארסקי ואני הייתי האצ' (גם כי תמיד רציתי להיות בלונדיני וגם כי הלך לי הקלאצ'). יתרה מזאת, אני יכול גם לשיר את הלהיט שלו מהתקליט: סילבר ליידי. (נראה אותך מתעלה על זה עכשיו, בעייתית חובבת שכמוך). |
|
Tobias(אחר) |
לפני 16 שנים •
21 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
21 במרץ 2008
Tobias(אחר) • 21 במרץ 2008
חואן
את הדמויות שלי בעיקר קיבלתי מהספרים שקראתי (כן, תולעת ספרים מרוקאית...ואם תצחקו עליי אני אקרא לכם בשמות גנאי עם מילים ארוכות ואז אזרוק עליכם כפכף) אני אכן יודע שרבים מהאבירים היו ברברים אבל אני לא מדבר כרגע על המציאות ההיסטורית ...אלא יותר על הדמויות שנחשפנו אליהם. אני חושב שבתרבות הסמואית הגבר השמן הגדול הוא האידיאל..... האם אני צודק? העובדה שאתה לא חושב כלל בשום מונח של גברים נשים זה דבר יפה בעיניי, ולמהות הדיון שוב אין פה עניין של טענה של המודלים שלי מול המודלים של אחר....זו שירשור למטרת שירשור וגילוי.....אז אם אפשר...הייתי מאוד מעוניין לשמוע איך למשל התפתחת למקום שאתה כבר לא חושב בכלל בשום מונח של גבר\אישה. זעקה אילמת כמו שאמרתי מקודם אני לא הבעתי כאן את התפיסה שלי לגבי אלוהים...כן ולא...איך למה כמה.... יותר תהיתי לגבי המקום שהדמות שציירו לנו של אלוהים ואליה נחשפנו תופסת בעיצוב התודעה שלנו לגבי אנשים ואנושות בחיי יום יום. לגבי אם אני מעוניין לראות בו דמות נערצת....זה שרשור אחר לגמרי...(התשובה היא לא...אני לא אוהב הערצה עיוורת...) המפרי הדבר הראשון שעולה לי לגביך הוא "רב חובל" ....תזכיר לי לקנות לך יום אחד יאכטה שתתאים לדימוי את האצ' למשל אני לא מכיר מה לעשות....נולדתי בשנות השמונים... (חוץ מזה...מה אף אחד לא לוקח את huggy bear בתור מודל?) |
|
נילי ונילי |
לפני 16 שנים •
21 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
21 במרץ 2008
נילי ונילי • 21 במרץ 2008
tebayes כתב/ה: הייתי מאוד מעוניין לשמוע איך למשל התפתחת למקום שאתה כבר לא חושב בכלל בשום מונח של גבר\אישה.
[והרי תהייה קיומית- האם תצליח נילי להעביר הודעה שלמה בנושא מין ומגדר מבלי להגיד "ג'ודית באטלר"?] לא אענה בשם חואן, אבל אנסה לתת סקירה של התהליך המחשבתי שעברתי בעצמי לפני כמה שנים בנושא הזה. אז ראשית את מגיעה למסקנה שדיכוטומיה יש רק אצל מחשבים ונכשלי מבחן טיורינג, ובמציאות של בני האדם, החיים, הנושמים, המרגישים, הרגישים, אין מציאות של שתי ברירות מחדל וזהו. האנושות לא בנויה ולא מדברת בשפת מחשב של "אפס או אחד". אח"כ את לוקחת את התובנה הזו וממשיכה איתה: את מסתכלת על הקונספט "מין", שעד עכשיו התרגלת לחשוב עליו בדיכוטומיה הרגילה של "או זכר או נקבה", ומתחילה לשאול את עצמך איך מגדירים את מין היילוד בעצם? האם זה נקבע לפי איברי רבייה, ואז נשאלת השאלה מה עושים עם תינוק שנולד עם איברים לא ברורים או לא מוגדרים, או ניתנים להגדרה דו משמעית? האם זה נקבע לפי כרומוזומי המין, ואז נשאלת איך את מגדירה מי שנולד עם שלושה כרומוזומי מין, או עם רק כרומוזום מין אחד? יש הרבה אנשים בעולם הזה, שהרפואה המודרנית מגדירה אותם כ"פתולוגיה" שמצריכה התערבות כירורגית בשעת הלידה, במקום להתמודד עם העובדה שהם מערערים על תפיסות שחשבנו שהן מובנות מאליו. אחרי שסיימת לערער את עצמך וכל מה שאת יודעת על העולם הזה עם "מין", את מתחילה לחשוב על "מגדר": "מגדר" הוא אסופת המוסכמות החברתיות שאנחנו מלבישים על "מין". נניח- מי שנולד נקבה, אנחנו נוהגים להלביש עליו תכונות כמו עדינות, ביישנות, רכלנות, חיבה מטורפת לקניית נעליים, שמלות קיץ לוהטות והראל סקעת. לכל המוסכמות האלו אנחנו קוראים "אישה". מי שנולד כ"זכר" אנחנו בד"כ מלבישים עליו תכונות כמו קשיחות, אומץ לב, אצילות, חתירה למטרה, חיבה לכדורגל ופעילויות לוחמה. "גבר", עאלק. ואז את מסתכלת מסביבך, על כל האנשים שאת מכירה כל כך טוב, ועל כל האנשים שהולכים ברחוב וחושבת- פאק, זה לא בסדר, כל החרטא הזו של מוסכמות חברתיות. זה בכלל לא מתאים לחצי מהאנשים שאני מכירה. נניח, יש לי חברות שלא אוהבות שמלות וגם לא נוהגות לרכל, חברים שלא אוהבים כדורגל, אבל מתים על הראל סקעת, יש לי חברים עדינים וחברות אמיצות וברוב המקרים- כל אחד מהם מכיל את כל אחת מהתכונות האלו ובוחר להציג אותה בהתאם לקונטקסט החברתי. ומה תעשי עם כל מגדרי הביניים, על הרצף המגדרי שנמצא בין "גבר" לבין "אישה"? מה תעשי עם ילדות שהן טום בויז ומטפסות על עצים? ילדים שהם סיסי'ז? דראג קווינז? קרוס דרסרים? טרנסקסואלים? טרנסג'נדרים? ג'נדרקווירים? בוצ'ות? בוצ'ים? אוחצ'ות? את מסתכלת על העולם מסביבך וקולט מיליוני אנשים שפשוט לא מסתדר להם עם הדיכוטומיה המקובלת "גבר" או "אישה", עוברת איזשהו משבר הגדרתי קטן, מתערערת מן היסוד, ותוך שלוש או ארבע שנים, טיפול תרופתי ופסיכולוג טוב, מגיעה להשלמה ובוחרת במערך זהויות מגדריות טיפה יותר מורכב, אבל הרבה יותר מתאים למציאות של החיים האנושיים. משהו שהוא טיפה יותר אמיתי מדיכוטומיית מחשב של או "גבר" או "אישה". |
|
Tobias(אחר) |
לפני 16 שנים •
21 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
21 במרץ 2008
Tobias(אחר) • 21 במרץ 2008
שימי לב נילי
שאני שאלתי את חואן איך הוא הגיע למצב שהוא לא חושב בכלל, בשום מונח של גבר ואישה. להפוך להיות מעל לדיכוטומיה זה דבר ברור לי ואכן אני מרגיש שאני שם כבר מגיל צעיר. זה היופי בדבר להפוך להיות מזיגה של "הנשי והגברי" עד שהם כבר לא צריכים שם או תואר. אם זאת אנחנו עדיין חיים בחברה מאוד דיכוטומית בנושאים האלו. גם על ידי גברים וגם על ידי נשים. כל מי שחורג או חרג מהנורמה הרגיש את זה. אגב בנושא של דיכוטומיה .....גברים ונשים שמתי לב שיש תחומי לימוד של מגדר מהצד הנשי. אין לי ממש ידע על מה לומדים שם אבל הייתי רוצה לשמוע איך זה מסתדר למשל בתוך הנושא של למזג את הזכר והנקבה לתוך משהו הרבה יותר מאוחד מאשר מפולג. אגב אם את רוצה נושא למשל, שישר מדליק את העניין המגדרי, זה מנסיוני אמא מול אבא... בחיים ובחקיקה. |
|
huan |
לפני 16 שנים •
21 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
21 במרץ 2008
huan • 21 במרץ 2008
"בכלל" זו אולי מילה שהיא גדולה מידי אפילו עבורי וזה לא יכול להיות אחרת בעולם בו דעות ואמונות הם פשוט עוד פונקציה אבולוציאונית הישרדותית.
מה שאני כן יכול לומר שאני מנסה לשאוף באופן מכוון ומודע למקום בו לא תהיה הפרדה בין תכונות נשיות טובות ובין תכונות גבריות טובות בתפיסה הסוביקטיבית שלי של העולם והאנשים החיים. מפני שלדעתי הפרדה זו, כפי שהיא באה לביטוי בחברה שלנו, היא פגומה מיסודה ורחוקה מהאידאל שלי לגבי הדרך בה אדם צריך לחשוב ולהתנהג - אידאה אוניברסלית שאיננה מוגבלת על ידי מוסכמות מגדר (אל שחלקים ממנה ניתן להגדיר כתכונות "נשיות" ו"גבריות" לפי הסטנדרטים התקפים היום) לגבי לימודי מגדר ופמניזם בכלל - הפמניזם מזמן התנער מהגישה של גבר=אישה והפך למשהו הרבה יותר "קומוניסטי" במובן של "כל אחד עושה על פי כוחותיו ומקבל על פי צרכיו" ולמשהו הרבה פחות פאיירי שכן התכתיבים החברתיים של "צרכיו" ו"כוחותיו" של הגבר מתקבלים כנתון ואף אחד לא נלחם על שינויים לעומת אילו של הנשים השואפים לאידאל של "אכילת העוגה והשארת שלמה" בעוד החלק של העוגה שיקבל הגבר מוגדר מראש (ולא מדובר בחלק של המשפחה והילדים). המלחמה היום היא לא על "שיוויון" אלה על "שיוויון תוך התחשבות בהבדלים" - או במילים אחרות זכויות יתר. |
|
Tobias(אחר) |
לפני 16 שנים •
21 במרץ 2008
לפני 16 שנים •
21 במרץ 2008
Tobias(אחר) • 21 במרץ 2008
"המלחמה היום היא לא על "שיוויון" אלה על "שיוויון תוך התחשבות בהבדלים" - או במילים אחרות זכויות יתר."
אני אשמח אם תוכל להרחיב בנושא כדאי שאני אבין יותר לעומק למה הכוונה. שוויון תוך התחשבות בהבדלים נשמע אכן דבר טוב, גמיש, בעל יכולת למידה. על אילו זכויות יתר אתה מדבר? מה לדעתך ההבדלים? |
|