נוריתE
|
לפני 16 שנים •
18 באפר׳ 2008
צריך להיות,אני לפחות,
מאוד מאוד מחוברת לזה ברמה הריגשית,לרצות את זה, לא כל סוג של כאב,עושה לי טוב, לא תמיד אני מסוגלת לקבל את זה ולהתמסר צריך להסיר את כל ההתנגדויות שיש לנו בתור בני אדם,לכאב ויש לנו המון מוטבעות במוח הקדמוני שלנו (קצת רצינות פה),היאנסטינקט הבריא של בני אדם הוא לברוח לא להכנע, אבל כשלומדים ומיסתגלים,אז גם האנדורפינים (המשככי כאב הטיבעיים של המוח, בקיצור כי בטוח כבר ניכנסו לזה פה, אז שכואב באמת, הם ניכנסים לפעולה ומעבר לזה, זה גם גורם למוח אוטומטית באיזה שהוא שלב לייצר יותר מהם,כמה שיותר מסתגלים לרמות הגבוהות יותר של הכאב) באשר להעעדפות של סוג כאב זה על אחר,זהו טעם נילמד ונירכש אבל יש פה גם אלמנט של תגובה פבלוביאנית חיובית, כזה,כי כשרגילים, אז המוח כבר מתחיל לייצר אותם בציפיה,כשיודעים שהם עומדים לבוא מה שמקל מאוד על הגלישה למצב הזה ש ה stat of mind,וזהו באמת סוג כזה, של הלך רוח מסתגל ונלמד, וכשיודעים איך לקבל ולצפות לזה ,למעשה כסוג של ריגוש מיני אדיר ששכרו בצידו הספייס שהאנדורפינים מביאים ,שמי שלא חווה, אין דרך בכלל להתחיל ולהסביר מה זה אז ,חבל על הזמן החוויה הזאתי. כי אני תמיד טוענת ,שמה שלא טוב לי ומה שלא עושה לי טוב,אפילו אם "בשבוע שעבר"זה כן עשה טוב באותה סיטואציה, אז אני לא עושה ולא אתן שיעשו בי וזה מוטו שכדאי ,"לזזור ולשמור" ,כי אם את נותנת בלי לקבל, אז כל הסיטואציה, ממש מיותרת. אנחנו לא אלטרואיסטיות ולא חייבות להיות. וזה כי חשוב.מה שטוב לנו עושה להם בסופו של דבר טוב. |
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 16 שנים •
18 באפר׳ 2008
מילים כדורבנות אבל Buttercup כתב/ה: וזה מוטו שכדאי ,"לזזור ולשמור" ,כי אם את נותנת בלי לקבל, אז כל הסיטואציה, ממש מיותרת. אנחנו לא אלטרואיסטיות ולא חייבות להיות. וזה כי חשוב.מה שטוב לנו עושה להם בסופו של דבר טוב. ההסתכלות פה היא שסאבית נהנית מזה שהאדון שלה נהנה, ואין לה הנאה לגופה עצמה. לי זה לא נשמע ממש הגיוני. מה דעתך? מה דעתך? |
|
|
amy(נשלטת){מבטלעיניים}
|
לפני 16 שנים •
18 באפר׳ 2008
Re: מילים כדורבנות אבל חתולונת1607 כתב/ה: Buttercup כתב/ה: וזה מוטו שכדאי ,"לזזור ולשמור" ,כי אם את נותנת בלי לקבל, אז כל הסיטואציה, ממש מיותרת. אנחנו לא אלטרואיסטיות ולא חייבות להיות. וזה כי חשוב.מה שטוב לנו עושה להם בסופו של דבר טוב. ההסתכלות פה היא שסאבית נהנית מזה שהאדון שלה נהנה, ואין לה הנאה לגופה עצמה. לי זה לא נשמע ממש הגיוני. מה דעתך? מה דעתך? מה לא הגיוני? זה הגיוני לחלוטין. אפילו בוניל, כשאת אוהבת מישהו, את נהנית לעשות לו טוב, לפעמים אפילו במחיר של קורבן עצמי. הדברים האלו חזקים יותר ביחסי אדון- שפחה. |
|
|
|
בלוסום(לא בעסק)
|
לפני 16 שנים •
18 באפר׳ 2008
Re: מילים כדורבנות אבל amy כתב/ה: חתולונת1607 כתב/ה: Buttercup כתב/ה: וזה מוטו שכדאי ,"לזזור ולשמור" ,כי אם את נותנת בלי לקבל, אז כל הסיטואציה, ממש מיותרת. אנחנו לא אלטרואיסטיות ולא חייבות להיות. וזה כי חשוב.מה שטוב לנו עושה להם בסופו של דבר טוב. ההסתכלות פה היא שסאבית נהנית מזה שהאדון שלה נהנה, ואין לה הנאה לגופה עצמה. לי זה לא נשמע ממש הגיוני. מה דעתך? מה דעתך? מה לא הגיוני? זה הגיוני לחלוטין. אפילו בוניל, כשאת אוהבת מישהו, את נהנית לעשות לו טוב, לפעמים אפילו במחיר של קורבן עצמי. הדברים האלו חזקים יותר ביחסי אדון- שפחה. זהו, שממש לא ככה בוניל! בווניל לא עושים משהו אם הוא לא נראה לך - פה זה הכרח, מעצם ההגדרה של יחסי שולט-נשלטת. לא פגשתי אדם שהיתי מוכנה לעשות הכל עבורו. אני שואלת את עצמי, בגילי, אני כבר אישה די מגבושת בדעותי ובאופיי - האם יש לזה בכלל מקום? |
|
|
שלגי
|
לפני 16 שנים •
18 באפר׳ 2008
Re: מילים כדורבנות אבל חתולונת1607 כתב/ה: amy כתב/ה: חתולונת1607 כתב/ה: Buttercup כתב/ה: וזה מוטו שכדאי ,"לזזור ולשמור" ,כי אם את נותנת בלי לקבל, אז כל הסיטואציה, ממש מיותרת. אנחנו לא אלטרואיסטיות ולא חייבות להיות. וזה כי חשוב.מה שטוב לנו עושה להם בסופו של דבר טוב. ההסתכלות פה היא שסאבית נהנית מזה שהאדון שלה נהנה, ואין לה הנאה לגופה עצמה. לי זה לא נשמע ממש הגיוני. מה דעתך? מה דעתך? מה לא הגיוני? זה הגיוני לחלוטין. אפילו בוניל, כשאת אוהבת מישהו, את נהנית לעשות לו טוב, לפעמים אפילו במחיר של קורבן עצמי. הדברים האלו חזקים יותר ביחסי אדון- שפחה. זהו, שממש לא ככה בוניל! בווניל לא עושים משהו אם הוא לא נראה לך - פה זה הכרח, מעצם ההגדרה של יחסי שולט-נשלטת. לא פגשתי אדם שהיתי מוכנה לעשות הכל עבורו. אני שואלת את עצמי, בגילי, אני כבר אישה די מגבושת בדעותי ובאופיי - האם יש לזה בכלל מקום? התשובות ל"מה מתאים לך" מצויות רק אצלך. יש נשים שעבורן ההתמסרות הטוטאלית הזאת היא צורך (אני, למשל), אני מניחה שעל כך דיברה איימי. אז אם את לא אחת מהן, זה גם בסדר, תעשי מה שנכון לך, מה שעושה לך טוב. אין כאן פתרונות "ביצפר", יש כאן אנשים והם מורכבים ופשוטים, כפי שרק אנשים יכולים להיות. |
|
|
Queeny(מתחלפת){being}
|
לפני 16 שנים •
18 באפר׳ 2008
Re: ההתחברות לכאב IO moon כתב/ה: אם כאב הוא בדמך, לא תצטריכי לגלות את החיבור אליו. החיבור יהיה גלוי מתחילתו. אם הוא לא, אז את לא שואלת את השאלה הנכונה. כי אם את לא מרגישה רצון לכאב, אין כל צורך שתחפשי אותו. בדסם זה לא רק כאב ... לדעתי זה בכלל לא כאב ... זה - פחד מתח התמסרות השפלה חוסר אונים סטיות משחקי תפקידים כאב ? מי צריך אותו בכלל. הוא יכול לשמש כתבלין או כקטליזטור לתופעות אחרות. אני מאמין שרק מעטות רואות בו מטרה בפני עצמה. לא נכון! אני הגעתי לבדסמ כמעט אך ורק בגלל הכאב. גם היום יחסי שליטה וכל המשחקים האלה מעניינים אותי הרבה פחות. |
|
|
Josephin(לא בעסק)
|
לפני 16 שנים •
18 באפר׳ 2008
Re: מילים כדורבנות אבל שלגי כתב/ה: חתולונת1607 כתב/ה: amy כתב/ה: חתולונת1607 כתב/ה: Buttercup כתב/ה: וזה מוטו שכדאי ,"לזזור ולשמור" ,כי אם את נותנת בלי לקבל, אז כל הסיטואציה, ממש מיותרת. אנחנו לא אלטרואיסטיות ולא חייבות להיות. וזה כי חשוב.מה שטוב לנו עושה להם בסופו של דבר טוב. ההסתכלות פה היא שסאבית נהנית מזה שהאדון שלה נהנה, ואין לה הנאה לגופה עצמה. לי זה לא נשמע ממש הגיוני. מה דעתך? מה דעתך? מה לא הגיוני? זה הגיוני לחלוטין. אפילו בוניל, כשאת אוהבת מישהו, את נהנית לעשות לו טוב, לפעמים אפילו במחיר של קורבן עצמי. הדברים האלו חזקים יותר ביחסי אדון- שפחה. זהו, שממש לא ככה בוניל! בווניל לא עושים משהו אם הוא לא נראה לך - פה זה הכרח, מעצם ההגדרה של יחסי שולט-נשלטת. לא פגשתי אדם שהיתי מוכנה לעשות הכל עבורו. אני שואלת את עצמי, בגילי, אני כבר אישה די מגבושת בדעותי ובאופיי - האם יש לזה בכלל מקום? התשובות ל"מה מתאים לך" מצויות רק אצלך. יש נשים שעבורן ההתמסרות הטוטאלית הזאת היא צורך (אני, למשל), אני מניחה שעל כך דיברה איימי. אז אם את לא אחת מהן, זה גם בסדר, תעשי מה שנכון לך, מה שעושה לך טוב. אין כאן פתרונות "ביצפר", יש כאן אנשים והם מורכבים ופשוטים, כפי שרק אנשים יכולים להיות. [ 
|
|
|
זאלופון(שולט)
|
לפני 16 שנים •
18 באפר׳ 2008
Re: מילים כדורבנות אבל חתולונת1607 כתב/ה: amy כתב/ה: חתולונת1607 כתב/ה: Buttercup כתב/ה: וזה מוטו שכדאי ,"לזזור ולשמור" ,כי אם את נותנת בלי לקבל, אז כל הסיטואציה, ממש מיותרת. אנחנו לא אלטרואיסטיות ולא חייבות להיות. וזה כי חשוב.מה שטוב לנו עושה להם בסופו של דבר טוב. ההסתכלות פה היא שסאבית נהנית מזה שהאדון שלה נהנה, ואין לה הנאה לגופה עצמה. לי זה לא נשמע ממש הגיוני. מה דעתך? מה דעתך? מה לא הגיוני? זה הגיוני לחלוטין. אפילו בוניל, כשאת אוהבת מישהו, את נהנית לעשות לו טוב, לפעמים אפילו במחיר של קורבן עצמי. הדברים האלו חזקים יותר ביחסי אדון- שפחה. זהו, שממש לא ככה בוניל! בווניל לא עושים משהו אם הוא לא נראה לך - פה זה הכרח, מעצם ההגדרה של יחסי שולט-נשלטת. לא פגשתי אדם שהיתי מוכנה לעשות הכל עבורו. אני שואלת את עצמי, בגילי, אני כבר אישה די מגבושת בדעותי ובאופיי - האם יש לזה בכלל מקום? מאד שכיח שכשמגיעים לפה חושבים שמדובר בעולם אחר, ובאופן טבעי מנסים ללמוד את הכללים של העולם הזה, מה נכון ומה לא נכון, כדי להשתלב בו כמו שצריך. מה שלומדים בסופו של דבר הוא שאין כללים כאלה, וכמו בכל יחסים בין בני אדם, מה שחשוב זה ההתאמה בין מה שאדם א' רוצה למה שאדם ב' רוצה, ולא מה שמישהו אומר להם שצריך כי ככה זה בדסמ. עצתי היא להתייחס בספקנות רבה לכל משפט שמתחיל בביטויים כגון "פה זה הכרח", "ההסתכלות פה" או כל משפט אחר שכולל הצהרה לגבי מה שעושים "פה" (כאשר "פה" יכול להפוך גם ל"בבדסמ", "בקהילה" וכדומה). לא חשוב מה עושים פה אלא מה מרגיש לך נכון וטוב. |
|
|
Homelander(שולט)
|
לפני 16 שנים •
18 באפר׳ 2008
אני שמח לראות,
שזאלופון עדיין מסתובב באזור...
בעיקר כשאני מוצא את עצמי שוב מסכים איתך. לדעתי בהחלט מדובר פה באחת הפעמים היחידות שבהן אני נגד הכללות- לומר שבמע' יחסים של BDSM קיימת יותר מוכנות מכיוון צד אחד לעשות ויתורים לצד השני מאשר במע' ונילית, זו טעות יסודית לדעתי. בתור מישהו שרוב חייו היה במע' יחסים וניליות למרות נטייה מובהקת לשליטה שגם בהן באה רבות לביטוי אני בהחלט חושב שהתשובה לסוגייה הנ"ל טמונה באהבה. כאשר מישהו אוהב אדם אחר באמת ובתמים הוא מסוגל לעשות למענו ויתורים עצומים; כשנתן אלתרמן כתב את שירו המפורסם 'אם תלכי אחרי'- "...כל אשר תבקש ותשאל אעשה ואוסיף לשמוח. יהיה טוב, אהובי, יהיה קל, לעולם לא יחסר לי כוח..." הוא לא כתב סתם עוד שיר שוביניסטי כפי שרבים יאמרו אלא שהוא כתב משהו מניסיון חייו האישיים שהרי אם לומדים על נתן אלתרמן, למרות שהוא חי לו עם אשה ובת, הוא היה מתראה קבוע עם אשה אחרת שויתרה על הכל למענו והמשיכה להיות איתו למרות שכולם ידעו על הקשר הזה בניהם וגינו אותו. וזו רק אחת מיני הוכחות רבות להקרבה שאנשים מוכנים לעשות למען האהבה. באשר לכאב שממנו כל הנושא הזה התפתח... לדעתי כאב זה לא משהו שכולם נמשכים אליו (שליטה לדעתי בהחלט כן- אבל לא כאב) ולכן לא הגיוני לי כאשר טוענים שאנשים שזה משהו שצריך לגלות. אם הרצון הזה קיים שם, אתה לא צריך לתרגל אותו כדי לחשוף את זה- זה כמו לעשות סוג שטיפת-מוח לאדם שנרתע מהכאב ו'לאמן אותו להתרגל אליו'. ולכן אני מאמין שהנטייה לרצות את הכאב ואף הנטייה להכאיב, היא דבר-מה שקיים אצל אנשים מסויימים בגלל סיבות מסויומות שונות ומשונות והם לא צריכים להתנסות בזה כדי לגלות שהם כאלה, אלא שהם צריכים להחשף באופן הכי בסיסי, לגלות שיש עוד אנשים כמותם ודי בכך כדי שהם יחושו אם זה טבעי לגבם, או שלא. |
|
|
|
נוריתE
|
לפני 16 שנים •
18 באפר׳ 2008
Re: מילים כדורבנות אבל amy כתב/ה: חתולונת1607 כתב/ה: Buttercup כתב/ה: וזה מוטו שכדאי ,"לזזור ולשמור" ,כי אם את נותנת בלי לקבל, אז כל הסיטואציה, ממש מיותרת. אנחנו לא אלטרואיסטיות ולא חייבות להיות. וזה כי חשוב.מה שטוב לנו עושה להם בסופו של דבר טוב. ההסתכלות פה היא שסאבית נהנית מזה שהאדון שלה נהנה, ואין לה הנאה לגופה עצמה. לי זה לא נשמע ממש הגיוני. מה דעתך? מה דעתך? מה לא הגיוני? זה הגיוני לחלוטין. אפילו בוניל, כשאת אוהבת מישהו, את נהנית לעשות לו טוב, לפעמים אפילו במחיר של קורבן עצמי. הדברים האלו חזקים יותר ביחסי אדון- שפחה. לשניכם ,בודי וחתולה (הוא תוהה את טועה ) אם סאבית לא נהנת אז האדון שלך מרגיש כזה שהיא לא נהנת (אלא אם כן הוא איגו צנטרי אטום רגשית ברמות)ושהיא למעשה מזייפת וההנאה שלו היא פועל יוצא של ההנאה שלה לשרת אותו וגם מזה שהיא מגיבה ונהינת למה שהוא עושה לה כזה,לא? כי מה הטעם לזייף כזה אלא אם כן ישנם אדונים שלא איכפת להם שמזייפת כל עוד הם נהנים..(?) מבינה חתולה? אני מקווה,ואם לא אנסה לאסביר לך שוב, בסובלנות שאין פה מקום לאלטרואיזם ו"הקרבה טוטאלית" של צרכים ורגשות מצד הסאבית ,מיותר. |
|
|