Lady Galadriel |
לפני 16 שנים •
27 ביולי 2008
רק על עצמי לספר ידעתי...
לפני 16 שנים •
27 ביולי 2008
Lady Galadriel • 27 ביולי 2008
אין ספק שחוויתי סיטואציות שבהן לא הערכתי את המצב נכונה, רק ככה מפתחים סנסורים לזהות את האבנים הרופפות ואת ההתפתחות הפוטנציאלית של אלמנטים שונים באינטרקציה הבינאישית.
אז לשאלתך אני לא יכולה להיות בטוחה ב100 אחוז, אני כן יכולה לומר לך שעם כל סשן שעובר הבטחון עולה אבל זו לא סיבה לשאננות, אלא לניקוי הכלים ואחריות בנוגע למצב המנטאלי שבו אני מגיעה לסשן. (בסטייט אוף מיינד מאוזן בראש ובראשונה) אני כן חושבת שכמו שהנשים המלומדות כאן אמרו לפני, יש לשולט/ת אחריות, ואני אגדיל ואומר שהיא אלמנט נרכש ברמת הלבל שלה (מה שנראה לנו בתחילה כדבר אחד יכול להראות אחר לגמרי בהמשך הדרך וכך גם הפרספקטיבה לגבי האחריות או הדברים הנדרשים כדי לעמוד בה משתנה), כי ללא ספק התניה מתקיימת לכל הכיוונים (סקינר ופאבלוב יעשו ממני מטעמים עכשיו) וגם אנחנו כשאנחנו חווים סיטואציות שגורמות לנו לחוש שלא בשליטה, אם יש שכל בקודקודינו ורצון אמיתי להביא את הדברים לדרגת אומנות או לפחות שלוות נפש, נשב לחשבון נפש כזה או אחר, וכאן אני מסכימה עם פוקסיה אי אפשר להחזיר את הזמן... ולמזער נזק בדיעבד. ומצד שני... זה לוקח אותי למקום אחר לחלוטין, לאגו ולנטיה הרווחת בהרבה מקרים לקפוץ מעל הפופיק, או לרוץ מהר לרוץ מהר לרוץ מהר... לפני שיגמר... לפני שנוצרת הכרות מעמיקה מספיק ומתוכה הביטחון להעריך נכון את המצב ואת הלך הרוח. זה ללא ספק משלהב, מעניין, מאתגר, חדש... וצופן בחובו פוטנציאל גבוה יותר לטעויות. |
|
Lanya Colson |
לפני 16 שנים •
27 ביולי 2008
לפני 16 שנים •
27 ביולי 2008
Lanya Colson • 27 ביולי 2008
|
|
union |
לפני 16 שנים •
27 ביולי 2008
גבירת ארץ לורין
לפני 16 שנים •
27 ביולי 2008
union • 27 ביולי 2008
כיף לקרוא שאחראיות אינה מילה גסה ולא גורעת מן העוצמה ומן המיניות בתדמיתה האפורה כביכול , יתר על כן ביחד עם חקרנות והכרות מתמשכים משמשת היא ככלי יעיל להתקדמות ....
לעיתים היכולת להתאפק ,כשיש צורך בכך מביאה אותנו לרמה היותר גבוהה של תקשורת ולדרך עמוקה יותר , מלאה יותר להגשמת המאווים והיצרים הטוטאלים ולהתחברות לעצמנו . לגבי התניות , מעניינת היכולת של הנשלט דווקא לגרום להתניה אצל השולט , אך זה כבר עניין לפוסט אחר . דבר אחרון : איבדתי אותך בצירוף המילים ברמת הלבל שלה בהתייחסך לאחראיות . |
|
Morticia |
לפני 16 שנים •
27 ביולי 2008
לפני 16 שנים •
27 ביולי 2008
Morticia • 27 ביולי 2008
humiliated כתב/ה: למורטישה : מטרת השאלה אינה לקעקע שולטות ולהוסיפן לרשימת המסוכנות (יש כאן אומנם כאלה שישמחו שיצרפו אותן לשם משיקולי רייטינג ) אלא להבין יותר טוב את היצרים התחושות והנפש של השולטת במקרי קיצון ובכלל והשפעתם על האינטראקציה בעת המקרה ולאחר כך. לרגע לא עלה בדעתי שזו מטרת השאלה, היכן בדבריי השתמע כך? עמך הסליחה... ראשית, עומדת לחלוטין מאחוריי דבריי שהיו קצרים, פשוטים ולחלוטין ענייניים. שנית, כולנו בני אדם ושיעור חשוב בחיי כולנו הוא לדעת לסלוח ולא פחות גם לדעת איך לבקש סליחה. במילים ובסערות רגשיות לפעמים קשה להשתלט, אפילו שגם זו תכונה נרכשת ונשלטת {לנשום עמוק ולספור עד עשר - אני לא צוחקת} אם מדובר בכאב פיזי, אז על אחת כמה וכמה אבל לא באמת כי נזקים נפשיים מותירים צלקות פחות גלויות אמנם לעין בלתי רגישה אבל לא פחות כואבות ו/או הרסניות. אז להיות בנאדם זה אחלה אליבי אבל חרא של תירוץ אם אנחנו לא עושים מאמץ להשתמש באנושיות שלנו נכון. או משהו כזה ... {את הגבירות הנעלות בדר"כ מקעקעים כאן... מה פתאום שאתה...? } |
|
union |
לפני 16 שנים •
28 ביולי 2008
אז...
לפני 16 שנים •
28 ביולי 2008
union • 28 ביולי 2008
להיות בנאדם זה אחלה אליבי אבל חרא של תירוץ אם אנחנו לא עושים מאמץ להשתמש באנושיות שלנו נכון .
אני רואה שאפשר לסמוך עליך כאחת אשר מגיעה ממקום טוב . מורטישיה כתבה : {את הגבירות הנעלות בדר"כ מקעקעים כאן... מה פתאום שאתה...? } מהו המשך המשפט ? |
|