סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

על חשיבותה של האישה הזרה, הלא מוכרת

Morticia
לפני 16 שנים • 26 באוק׳ 2008
Morticia • 26 באוק׳ 2008
potential כתב/ה:
יפה כתבת אנרדפוט, התחברתי ואהבתי


הפרופיל שלך גם התחבר

ועכשיו בוא נמצא דומית המכבדת את עצמה שתתחבר...

נראה לי הגברים התחברו

והמקום הזה של להשפיל גבר ולהראות לו כמה הוא קטן כל הזמן

כמו שאני עשיתי כאן לאדון אנדר היקר

זה גועל נפש
והכי לא מלכה שיש

ואם בכל זאת עשתה
אז יש לתת את הדעת לרגע
פעם אחת
ולשם שינוי
קצת על ההתנהגות שלכם

למה שאני בכלל ארצה אדם שהוא כלום בשבילי כנשלט לרגליי?

לכו ותפתחו לכם פורום חדש
למזוכיסטים המחפשים משרתת עם לב חסום וצורך להתעלל בגבר

כל קשר בין זה לבין מלכה וסאב
מקרי בהחלט

כנ"ל לגבי הפרופיל שלך
ושל ההוא מלמעלה גם

אז מה אתם אומרים?
שאתם מזיינים את השכל?

שאין לכם שום רספקט לנשים ולמלכות
בכלל לא אכפת לכם מה הן רוצות

ועדיף לא לדבר אתי על TRY WALKING IN MY SHOES של דפש מוד שוב
כי לא רק שאני יכולה לחדש אותה מנקודת מבטי הנשית

אני פרגנתי לסאב שלי שאני אוהבת את השיר כבר מזמן
כחלק מהסבלנות האינסופית שעלי לגלות כלפי הנכות הרגשית הזו שלכם
שאינה נותנת שום דעת על צורך המלכה
או בכלל מה זה להיות נשלט וסאב לאחת

די כבר!
נולי
לפני 16 שנים • 26 באוק׳ 2008
נולי • 26 באוק׳ 2008
גם אני מוצאת שקשר עם סמרטוט קבוע די משעמם. הרבה יותר מענג לגוון. עבדים זה דבר מאוד לא יצירתי בד"כ. גג 3 פגישות ואני צריכה להתחיל ממש לעבוד. זה בדיוק הרגע להוציא סמרטוט חדש מהאריזה.
אנדר-מסכימה איתך.
אחת כזו
לפני 16 שנים • 26 באוק׳ 2008

החתיכה החסרה

אחת כזו • 26 באוק׳ 2008
מעניין מה שכתבת, אנדרפוט : ))

אתה אומר שאישה שמייצרת רגשות כלפיך, כבר לא יכולה לאפשר לך את המקום הנמוך וכה טוטאלי של הפנטזיה.

אתה בעצם טוען שכשמתגלה האנושיות שלה, היא כבר לא יכולה להיות "קריקטורה של מלכה" לתוכה אתה יכול ליצוק את התוכן המתבקש עד שזה מאפשר פנטזיה בעלת השפעה חריפה ויוצאת דופן.

עוד אתה אומר שהיית שמח לו ניתן היה לשלב בין קשר אמיתי חם ורגשי, ובין האפשרות לחוות את הפנטזיה בחריפות הנדרשת.

אני אציע נקודת מבט נוספת - אתה עצמך לא יכול לחוות את חריפות הפנטזיה מול אישה שאינה קריקטורה שיכולה להכיל את הצורך שלך. זאת, ללא קשר לרצונה או יכולותיה.

חוויות מזוכיסטיות חריפות יכולות לבוא לידי ביטוי בעיקר כשלך אין חיבור רגשי. הבעיה אינה רק שלאישה שאיתך יש רגשות כלפיך, שהיא חמה ואוהבת אותך, אלא זה שאתה עצמך תופס אותה כאישה רבת רבדים, ולא "דמות שטוחה".

ברגע שהיא הופכת לאישה מרובדת, קשה יותר להחפיץ אותה.

נראה לי שלמעשה, ובניגוד למה שמורטישיה משוועת אליו, גם נשלטים בעצם מחפיצים נשים למטרותיהם, ולא רק שולטים.

הרצון להיות לרגלי "מלכה", מדויק בעצם ההגדרה שלו( ותסלחנה לי המלכות, הנסיכות, הגבירות, הפיות וה"שולטות"):

מלכות (אם לא נחשיב את המלכה האם ועוד כמה קיקיוניות יותר) יש רק באגדות.

מדובר בארכיטיפ, בקריקטורה לתוכה ניתן ליצוק תוכן, בסמל לאישה רבת הכוח: המשפילה ומרימה, מסרסת ומזקירה, רבת חסד ובעלת חרון אף. זו המשייכת ובועטת. בקיצור, דמות על/אל אנושית ההולכת ומשתנה בהתאם לנשלט וצרכיו.

כדי לחוות את הפנטזיה, צריך לחיות בארץ הפלאות כנראה : )

מה שאני אומרת זה, שהנשלט הוא זה שלא יכול לאפשר לעצמו להגיע לריגוש שיא מבת זוגו, ולא משום שבת זוגו אוהבת אותו, חמה אליו ורגישה כלפיו.

הבעיה היא פשוטה: איך נשלט יכול להתגרות, לייצר פנטזיות, לחוש ריגוש מיני חריף, מול אישה שהוא השיג אותה..
כלל גדול הוא שאישה שאינה רוצה בו נחשבת לנחשקת יותר, ביצ'ית יותר ונחשבת יותר..

הבעיה הזו במינונים משתנים קיימת בכל זוגיות, ומתאימה לגברים ונשים גם יחד.

נשלטים, מעצם היות הפנטזיות שלהם "תקועות" בדר"כ במצב מנטלי צעיר מאוד ולא מפותח, נדרשים לבעיה זו יותר.

איך והאם ניתן לכונן מערכת אמיתית ובוגרת במצב דברים כזה?
אני רוצה להאמין שזה אפשרי.

אני רוצה להאמין כי ניתן לאפשר "מרחב בועה" כזה שבהתקיים התנאים הדרושים הוא הופך לארץ הפלאות של בני הזוג.

אני רוצה להאמין כי "יצירת בועה" על מנת לספק צרכים אלה מחזיקה מעמד לאורך זמן.
במצב כזה ניתן להסתכל על הדברים באופן בוגר מחוץ ל"מרחב הבועה", להכיר בכך שמדובר באנשים בוגרים, שווים ושאינם מושלמים מחד, שמצליחים לייצר מאידך, תוך אינטימיות מתפתחת וחשיפה מתמידה "מרחב בועה" מרגש מאוד, למילוי הצרכים היחודיים להם.

נדמה לי שאין משהו מרגש יותר מחשיפת הצרכים האלה מול אדם אהוב,
ועוד נדמה לי שהדבר מפצה עשרות מונים על הפלסטיקה בשדמות "מצויירת" שאין לה ולא כלום עם הפנטזיה שנבנית עליה.

ועוד נדמה לי שישנו האיזון הבדס"מי המובנה ששומר על המתח, בבחינת -

"אני ארים אותך, ואני אפיל אותך. אני אקרב אותך וארחיק אותך.
אני אוהב אותך ואשנא אותך, אעריך אותך ואבוז לך.
בכל מקום כזה תקבלי אותי הכי.
אני אמתח את הקצוות עד שבקושי תוכלי להכיל את האושר, ואת הכאב."

נדמה לי שבמתח בין קצוות מהסוג הזה שוכן ומתאפשר הבדס"ם.




ולסיום - נראה שיום אחד צריך להחליט אם רוצים להתבגר, על כל המינוסים והפלוסים של העניין, או להמשיך לחיות בעולם דמיוני, עם חברים דמיוניים, או לחילופין - מלכות דמיוניות/עבדים דמיוניים : ))







































**** דברי אלה יפים כוחם לבני תמותה. אשר לי, באופן אישי - מצאתי במקרה מלך אמיתי, נסיך ושולט בכל רמ"ח איבריו. אני מבקשת לא להעיר אותי מהחלום עם טענות בענייני מציאות והתבגרות...: ))
אנדרפוט
לפני 16 שנים • 27 באוק׳ 2008
אנדרפוט • 27 באוק׳ 2008
אחת כזו - את צודקת כל כך. הפנטזיה הפאמדומית שלי היא פנטזיה לא רציונאלית שמבקשת להיות פרדוקס ולעולם לא להתקיים במסגרת מערכת יחסים אינטימית - זוהי פנטזיה ילדותית לגמרי. הצד שהיא מייצגת אצלי הוא צד תינוקי, אנוכי ואנטי-בוגר.

היועץ שלי העלה את האפשרות שיכול להיות שההתמכרות לבדסמ היא בכלל מטרה משנית, כאשר המטרה המרכזית היא לשמור על מרחק בטוח מאינטימיות וקרבה אמיתיים. בעעע...כמה עצוב.
מה לעשות, לפעמים עדיף להכיר באמת כואבת מאשר לטייח אותה ולהרגיש שלווה מזויפת.

הפאמדום הוא נרטיב דרמטי ששואב את כלי המשחק שלו מהחיים האמיתיים - השפלה, דחיה, כאב - ומקצין אותם והופך אותם לנסבלים, נשלטים ומעוררי עונג. מנגנון מתוחכם של הרס עצמי מבוקר.
זוגיות פאמדום נטולת הרס עצמי ומידה מסויימת של דחייה אמיתית פשוט לא מספקת את הסחורה, את תחושת הדקירה, הלכלוך והסיאוב העצמי.

לשאוף לקשר זוגי חם אוהב וארוך טווח זה דבר שפוי ורצוי, המיניות שלי אינה מתקיימת בתנאי קשר שכזה - מסקנה: יש אלמנט של חוסר שפיות בפאמדום (שלי אישית).
אחת כזו
לפני 16 שנים • 27 באוק׳ 2008
אחת כזו • 27 באוק׳ 2008
אנדרפוט כתב/ה:
אחת כזו - את צודקת כל כך. הפנטזיה הפאמדומית שלי היא פנטזיה לא רציונאלית שמבקשת להיות פרדוקס ולעולם לא להתקיים במסגרת מערכת יחסים אינטימית - זוהי פנטזיה ילדותית לגמרי. הצד שהיא מייצגת אצלי הוא צד תינוקי, אנוכי ואנטי-בוגר.

היועץ שלי העלה את האפשרות שיכול להיות שההתמכרות לבדסמ היא בכלל מטרה משנית, כאשר המטרה המרכזית היא לשמור על מרחק בטוח מאינטימיות וקרבה אמיתיים. בעעע...כמה עצוב.
מה לעשות, לפעמים עדיף להכיר באמת כואבת מאשר לטייח אותה ולהרגיש שלווה מזויפת.

הפאמדום הוא נרטיב דרמטי ששואב את כלי המשחק שלו מהחיים האמיתיים - השפלה, דחיה, כאב - ומקצין אותם והופך אותם לנסבלים, נשלטים ומעוררי עונג. מנגנון מתוחכם של הרס עצמי מבוקר.
זוגיות פאמדום נטולת הרס עצמי ומידה מסויימת של דחייה אמיתית פשוט לא מספקת את הסחורה, את תחושת הדקירה, הלכלוך והסיאוב העצמי.

לשאוף לקשר זוגי חם אוהב וארוך טווח זה דבר שפוי ורצוי, המיניות שלי אינה מתקיימת בתנאי קשר שכזה - מסקנה: יש אלמנט של חוסר שפיות בפאמדום (שלי אישית).



הקיצוניות הזו - שחור או לבן, טובה לסרטים ישנים בעיקר.
היום, בעידן הצבעוני שאנחנו חיים,
אתה לא חושב שאפשר למצוא זוגיות שתאפשר לך גם את הצרכים האחרים שלך, יחד או לחוד?

או שבעצם, הרעיון המרכזי הוא שמציאת פתרון ממילא לא רצוי כאן, כי אז לא ימצא צידוק לחיים בקונכיה עם גיחות קצרות לריגושים מיניים מנוכרים...
Dunbar{Supreme93}
לפני 16 שנים • 27 באוק׳ 2008

על חשיבותם של היחסים הלא חשובים

Dunbar{Supreme93} • 27 באוק׳ 2008
מה רע למען השם ביחסים מזדמנים. אני נהנה מחיי הנישואים, כיף לי, אין מה להגיד. אבל גם שהייתי ציד (נשלט ציד?) נהנתי מכל רגע - ואפילו מתגעגע מאוד. מה רע בזה? עכשיו נהנים מזה ואח"כ בעתיד אולי מזה. מילות הקסם פה זה הנאה והסתפקות במה שיש.

דרך אגב, תמיד כיף לההנות גם ממירמור פולני טוב.
אנדרפוט
לפני 16 שנים • 27 באוק׳ 2008
אנדרפוט • 27 באוק׳ 2008
הקיצוניות הזאת היא הסרט שלי, שהוא סרט מודרני עם צבעים רבים ומגוונים וזוויות צילום מרתקות.
אני ממש לא חושב שאפשר למצוא זוגיות שתאפשר לי למלא את הצורך המזוכיסטי, ופה בדיוק נמצאת הבעיה שלי עם הסוג הזה של מיניות.
החיים בקונכיה עם גיחות קצרות לריגושים מיניים מנוכרים זה חיים בודדים ומגעילים, אין לי שום כוונה או רצון להיות במקום הזה, למרות שמבחינה מינית מדובר בקרקע פוריה מאוד לגמירות חזקות מאוד ולסשנים של שיא הרגש, כמו סולו גיטרה על קצה הצוק כשהרוח מפזרת את השיער.

לצערי ככל שאני מתקדם בחקר המיניות שלי אני מבין עד כמה היא לא ניתנת לפשרה, אילוף וחינוך - הרגש המזוכיסטי יוצא לאור רק בתנאים מאוד מסויימים שלא מתקיימים בסביבה אוהבת אוהדת ואכפתית. לא משנה כמה חזק יצעקו עלי או יכו אותי - זה לעולם לא יספק לי את הסחורה אם אין שם לפחות חמישים גרם של שנאה אמיתית.

במקרה שלי המיניות היא לא סתם עדות לאופי מורכב מעניין ואקזוטי, אלא עדות לבעיה מנטלית קשה שדורשת התייחסות.
Perpetua
לפני 16 שנים • 27 באוק׳ 2008
Perpetua • 27 באוק׳ 2008
אני לא כל כך מבינה את העליהום שהפוסט המקורי עורר. אני יכולה להזדהות מאד עם הטענה וחושבת שיש לא מעט נשלטות (ואולי גם שולטים ושולטות) שיזדהו איתה.
מעבר לכך, אני חושבת שלא מעט מהאנשים בחיי, גם הונילים שביניהם, שותפים לתחושה הזאת, חיים את הדילמה הבלתי ניתנת ליישוב הזאת, בין הרצון בזוגיות ובין המשיכה לסקס מנוכר וזר, סקס עם אובייקט מיני. וזו למעשה הבעיה: אנחנו לא יכולים לקיים זוגיות עם אובייקט. לימדו אותנו שזוגיות מקיימים בין שווים, שצריך תמיד לראות את הבנאדם השני, להעריך אותו כסובייקט. מאידך, אותו אדם מוערך, אותו סובייקט, לא יכול להיות אובייקט מיני.
אשמח לשמוע איך אתם, אלו שמרגישים כך, מתמודדים עם העניין בחייכם.
המלט
לפני 16 שנים • 27 באוק׳ 2008

דבר דבור על אופניו

המלט • 27 באוק׳ 2008
ויפה דרשת, חברתי המלומדת, אחת כזו. בפנטזיות החריפות ביותר, המענגות ביותר, המסעירות ביותר את חושיי, יש משום החפצה של האשה, ואני אומר את זה תוך הכרה מלאה בגודל המשקל שיש לביטוי המעיק הזה 'החפצה'. לא ברגשותיה אני חפץ באותם רגעים ספוגי דופאמין; לא לשליטתה אני כמה באותן דקות נוטפות אנדורפינים; חפץ אני בשרירי רגליה הדורכות על פניי, בחיוכה המנצח והמנציח את כניעותי המזוייפת; בצריבת הפנים הנסטרות על ידיה; בשריפת הבשר המוצלף. Its all about me.

וזה כל מה שיש.


תמצית: המלט מבאר מדוע הכינוי 'נשלט' נעדר מהניק שלו.
אחת כזו
לפני 16 שנים • 27 באוק׳ 2008

Re: דבר דבור על אופניו

אחת כזו • 27 באוק׳ 2008
המלט כתב/ה:
ויפה דרשת, חברתי המלומדת, אחת כזו. בפנטזיות החריפות ביותר, המענגות ביותר, המסעירות ביותר את חושיי, יש משום החפצה של האשה, ואני אומר את זה תוך הכרה מלאה בגודל המשקל שיש לביטוי המעיק הזה 'החפצה'. לא ברגשותיה אני חפץ באותם רגעים ספוגי דופאמין; לא לשליטתה אני כמה באותן דקות נוטפות אנדורפינים; חפץ אני בשרירי רגליה הדורכות על פניי, בחיוכה המנצח והמנציח את כניעותי המזוייפת; בצריבת הפנים הנסטרות על ידיה; בשריפת הבשר המוצלף. Its all about me.

וזה כל מה שיש.


תמצית: המלט מבאר מדוע הכינוי 'נשלט' נעדר מהניק שלו.



אני חייבת לומר שמדובר בביאור מצויין, המלט...(: